בית לחם, יום ג' 25.3.08, בוקר

צופות: 
רות א., אביבה ו., רמה י. (מדווחת)
25/03/2008
|
בוקר

 06:40, מחסום בית לחם. אנחנו שומעות צעקות עוד לפני שאנחנו נכנסות למחסום – עוד בוקר רגיל במחסום בית לחם. הדוחק איום. המאבטחים והחיילים באשנבים מנסים להכניס קצת סדר בתוהו ובוהו בצעקות. מדי פעם מפסיקים לגמרי את בדיקת המסמכים, ללא הועיל. "הם חיותinfo-icon", מסכם את המצב מאבטח. ניכר עליו שהוא ממש נעלב מאי-יכולתם של הפלסטינים הדחוסים בתור להתנהג יפה.

 
כעשרים דקות לאחר מכן מגיחים שני שוטרים מן המשרדים ולאחריהם קצין צבא. אפילו הנציג החביב של המת"ק שפגשנו בשבוע שעבר הופיע. הם עומדים כולם ומתבוננים במתרחש, ממש כמונו. אז עכשיו יש נוכחות מרשימה של כוחותינו, ועדיין אין שיפור במצב. שוטר ניגש אלינו. הוא חש פגוע מן הדו"חות שלנו. הוא מבקש שנציין שהכל הוא באשמת הצבא ולא המשטרה. מדוע, אנחנו שואלות, לא פותחים לפחות אשנב שישי? והתשובה, כצפוי: המחשב מקולקל. אנחנו באות למחסום הזה בערך שנתיים, ואת הפעמים שראינו שישה אשנבים פתוחים אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אנחנו עוזבות ב-08:30, ואנשים עדיין עומדים דחוסים בצפיפות הנוראה הזאת.