אל נשאש, בית לחם, יום ד' 17.3.10, אחה"צ

צופות: 
אורית י. רות א. (מדווחת)
17/03/2010
|
אחה"צ

 13.30 – 17.00

 בצומת חוסאן נבנתה סובה ורמזור מפקח על התנועה בכביש. גם שילוט מאיר עיניים מפנה רכבים לכיוון חוסאן מחד ולכיוון אל חאדר, דרך אל נשאש מאידך. הרבה מאד מוניות חונות ברחבת החניה ומחכות לפועלים העומדים לחזור מיום עבודתם (במה הם עובדים בתקופת ה"הקפאה"?)  אולם ההמתנה במת"ק היה ריק בבואנו.

אחרי כמה דקות הגיע יהודי חרד עם פועל פלסטיני. לא היה חייל בחלון והיהודי לא ידע בדיוק מה לעשות. הצענו את השיטה הפרימיטיבית של צעקות "חייל, חייל", כמובן ללא הועיל. טלפון לפקידת המת"ק פעל מיידית. היהודי סיפר לנו שהפועל, למעשה שותף שלו, לדבריו, באופן פתאומי הפסיק לקבל אישור עבודה. היהודי תושב ביתר עלית סיפר גם שהוא מעסיק את הפלסטיני, שהוא נגר במקצועו, במעשי מצווה, עזרה לנזקקים (אנחנו מניחות שבביתר עלית) ותיקונים בבית הכנסת (אכן מצוות מהקוראן...). הצענו לשניהם ליצור קשר עם סילביה. 

 בצאתנו מהאולם ניגש אלינו פלסטינאי, תושב חברון, שסיפר שמזה כעשרה חודשים הוא לא יכול לעבוד. הוא נתפס באזור באר שבע כשב"ח והובא למעצר, ישב כמה ימים בכלא עד שנגבו ממנו 20,000 ₪ (!) כערבות בכדי להבטיח את הופעתו במשפט. לדבריו הוא שכר עורך דין מרמלֶה שדוחה את המשפט חזור ודחה. לשאלתנו אם ניתן ליצור קשר עם אותו עורך דין, מסר לנו מספר שבתגובה לצלצולנו שמענו שאינו מחובר. כאשר ביטאנו ספק מסוים בגובה הסכום שנתבע לשלם, טען בחום שיש לו אישור על הפקדת הכסף וכי ישלח לנו אותו בפקס. מסרנו לו את מספר הפקס של אחת מאתנו, אך שום מסמך לא הגיע. 

 בדרכנו חזרה על כביש 60 שמנו לב שמשמאלנו מתפתחת שכונה חדשה. נכנסנו לישוב אלעזר ואכן נוכחנו בהקמה של שכונה חדשה בישוב. שטח גדול מאד מוכשר לבניה, מכונות כבדות מפוזרות בו ולא מעט בתים העומדים בבניינם.   במעבר 300 שורר סדר מופתי. השעה הייתה שעת החזרה של הפועלים, חמישה חלונות פעלו ואיש אבטחה אזרחית יחיד כיוון את האנשים בשקט ובזריזות. לא נוצרו תורים והמעבר היה מהיר ושוטף.