ג'ית, דיר שאראף (חביות), חבלה, מעבר אליהו, עזון, ראס עטיה, שבי שומרון, יום ב' 5.4.10, אחה"צ

צופות: 
אלכס וו', סוזן ל' (מדווחת); אורחים: צוות ההסרטה של הסרט "חסרות שינה בעזה...ובירושלים"
05/04/2010
|
אחה"צ

סיכום
בעברית המילים "סדר" ו"סגרinfo-icon" נשמעות דומות, אך אין מובנן דומה. השם "סדר" ניתן לארוחת ערב הפסח בגלל שהיא קובעת את סדר הערב. אולם היהודים הישראלים כיום, או לפחות השלטונות הישראלים, קובעים וכופים סדר ע"י הטלת "סגר", דהיינו סגירה כללית של הגדה המערבית למשך שמונה ימים; אין כל התייחסות לכך שהשנה חג הפסחא האורתודוקסי נחגג באותו הזמן. פירושו של הסגר הוא שאף לפלסטינים בעלי אישורי כניסה אסורה הכניסה למזרח ירושלים או לישראל. פועלים אינם יכולים להגיע למקום עבודתם. מה ביחס לפרנסתם? אין זה מעניין את "העם הנבחר". בכל מקרה, לשלטונות יש למילה "סדר" המשמעות של "סדר פקודות" ויש פקודות רבות, כולל פקודה חדשה לגמרי, עבורנו: לחמור מותר לשאת שק יחיד של מספוא לכבשים, ולא שניים, כשהוא עובר את מחסום ההפרדה! יתרה מזה, היות ויש הרבה חגים בלוח העברי, חגים דתיים ולאומיים, יש עוד הרבה סוגי "פקודות סדר" בקשר לסגר. יש "סדר" לפי נקודת מבט מסוימת, אולם זה טראגי שב"חג החירות" אין כל דאגה לחופש הפרנסה או לחופש התנועה, למי שאיננו מבני ה"עם הנבחר".
10:15 עזון
בכביש מס' 55, יש, רוב הזמן, תנועה ערה לכיוון מערב; כמעט כולה פלסטינית (לוחיות זיהוי ירוקות), כי המתנחלים מתנחלים היטב בהתנחלויותיהם, כשהם חוגגים...
אולי היה מחסום פתע באזור, כי כאשר אנו עוברות את עזון, נמצא שם ג'יפ צבאי בשולי הדרך, אולי הוא נח לאחר מאמציו לשמור על הביטחון, ע"י עצירה ובדיקה של התנועה על כביש האפרטהייד.
10:30 צומת ג'ית
ג'יפ צבאי מתקרב מכיוון זעתרה ונראה שהוא עוצרinfo-icon, כדי ליצור מחסום פתע (ראו דווח על דרכנו חזרה).
על הכביש הראשי, מס' 60, נמצא רכב משטרתי, בדרכו למטה לצומת לשכם. עוד כלי רכב משטרתיים וצבאיים נראים בהמשך היום.
11:00 דיר שאראף
המחסום,שהיה די חדש בתולדות הייצור וההריסה של מחסומים, ושהיה כאן עד לאחרונה, נעלם ואין לו כל זכר.
קצת הלאה מהצומת לג'נין, מוצב שלט חדש מחוץ למינימרקט, המבשר שהרשות המקומית סוללת כאן כביש חדש (הנוכחי הוא מלא מהמורות), באדיבות הרשות הפלסטינית.
12:10 שבי שומרון
אנו שומעות על עוד עבודות סלילה מעבר למחסום הסגור (שני השערים כמעט , אך לא ממש,סגורים לגמרי, מה שמעורר את השאלה מי כן מורשה לעבור, למרות עבודת הסלילה)!? החיילים מיד ניגשים אלינו לשאול מי אנחנו, כי אין להם מושג על מהותו של מחסוםWATCH; הם מקשיבים לשיחת הטלפון שמבצע חברם במגדל השמירה. החייל מסכים לדבר אתנו, אך בתנאי שלא נצלם.
12:30 צומת ג'ית
הג'יפ הצבאי עוצר עכשיו ובודק את תא המטען של רכב עם לוחיות זיהוי ישראליות (צהובות).
12:35 שבות עמי
קבוצה של חמישה צעירים, בלבוש חג, הולכים על הכביש, בדיוק מעבר להתנחלות קדומים, כשהם נושאים אוכל עטוף בנייר אלומיניום. ברור שהם בדרך למאחז שבהרים, שבאחרונה איננו מיושב; אולם היום יש שם עוד שני מתנחלים בלבוש חג, המחכים לחבריהם. כאן אין נראים ג'יפים צבאיים.
12:40 פונדוק
קצת הלאה, בכפר פונדוק, עומד ג'יפ צבאי לבן בצד הדרך; אולם במקום ליהנות מהאוכל בדוכן המקומי, יושבים שני השוטרים בתוך הרכב.
12:45 ליד עזון עומד טנדר משטרה לבן.
12:55-13:00 שער 109, שער אליהו
שוטר צבאי צועק עלינו בתוקפנות (דבר שאנו מתרגלות אליו), לאחר שהחייל ביקש אותנו באדיבות לחזור אל מאחורי הקו בלבן ולחכות לתור שלנו לבדיקה. מצוות הצילום שלנו נלקחות תעודות הזהות והגברים נדרשים לעבור דרך בונקר הביטחון (ללא חלונות). הם יוצאים ללא פגע, אולם מחויבים לחזור עם תעודות הזהות בידיהם.

13:30 ראס עטיה
אין עובדים היום על השער הבוטה  החדש ועל כביש מחסום ההפרדה. אולם במחסום ראס עטיה יש תנועה רבה, כאשר החיים נמשכים באופן נורמאלי, ככל האפשר בתנאים הבלתי רגילים האלו.
המפקד, סמל, מוכן לדבר אתנו ואף מוכן להצטלם, כל עוד לא יופיעו פרצופים בצילומים; הוא מדבר אנגלית ומבין ערביתinfo-icon. אולם חבריו, בעלי דרגות פחותות או חסרי דרגות, מראים שהם אינם רוצים שימשיך לדבר אתנו.
למרות שכבר מאוחר כדי לראות ילדי בית ספר או מורים שחוזרים הביתה, יש הרבה משאיות ומכוניות ובהן משפחות עם ילדים קטנים וכן קבוצת צעירים - כולם מוכנים להסביר מה עושה להם מחסום ההפרדה והחיים באזור התפר. מכוניות, משאיות וטנדרים מחכים, כי תהליך הבדיקה אטי, אולם בכל זאת יש כאלו שמוכנים לעצור ולדבר. הם מסבירים שנסיעותיהם אורכות משתים עד שלוש שעות, במיוחד כשהשערים סגורים בין השעות 18:30 עד 06:30 ומי שהוא צריך להגיע בדחיפות לבית החולים.; אחרים מבינים היטב ש"הם רוצים להפטר מאתנו" (אין ביטוי בערבית לתפישת אדמות)!
13:45 המציאות מובהרת היטב ע"י שני צעירים המבקשים לעבור עם חמורם, מהצד שממנו אנו צופות אל ראס עטיה. לאחר זמן מה חוזר החמור, כבתמונה תנ"כית, עם צעיר על גבו ושני שקים גדולים. החיילים מתקרבים ומתפתח ריב, כאשר ברור לנו מהצד שלנו של מחסום ההפרדה, שהצעיר על חמורו, עם שני השקים שמכילים מספוא לעדר הכבשים המשפחתי, לא יורשה לעבור. "עם שק אחד זה בסדר". הבעיה היא ששק יחיד איננו מספיק להאכיל את כל העדר ואין מרשים לצעיר לחזור, כדי לקחת את השק השני. מחר הוא יום חדש! ומחר ימציאו השלטון הישראלי או החיילים בראס עטיה תחבולה חדשה, כדי להקשות על חיי הפלסטינים.
בזמן שזה קורה, נבדקת מכונית שמושביו האחוריים וכן תא המטען גדושים בשקים דומים.
14:05 - מגיע רכב האמר עם עוד שלושה חיילים, אחד מהם בדרגת סגן. ששת החיילים מדברים ומדברים, אולם, כאשר אנו עומדות לעזוב את המקום, מתקרבים אלינו הסמל והסגן, בעוברם את המחסום על מנת להגיע למכונית שלנו, ושואלים אותנו אם הכול בסדר. אנו משיבות, בשוויון נפש, שהכול בסדר.
14:30 חבלה
השער סגור, אולם הולך רגל ושני טרקטורים מחכים כבר בתור לפתיחת השער בשעה 16:30.
שקט במשתלות, באופן מוזר, כי אלו שמעיזים לבוא לאזור התפר הזה, מן הסתם, כבר שבעו בפרחים, בפירות ובירקות - עד לסגר או לחג הבא.