בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 14.3.10, אחה"צ
מאחר שהוטל סגר
ואין כניסת פועלים פלסטינים לישראל, הנחנו למעבר ירתח (אפרים) ובחרנו לנסוע בדרכים הפלסטיניות המחברות בין שלושת הכפרים הקרובים למחסומי בית פוריק וחווארה.
מחסום צומת תפוח זעתרה 15:00
מכיוון שכם תור של 45 מכוניות מתקדם לבידוק.בדרכנו בחזרה יותר משעתיים לאחר מכן, התנועה זרמה בחופשיות ללא בידוק.
בעיירה חווארה, כמו גם על חומת הבטון של המחצבה מול מחסום חווארה, עדיין מתנוססות באותיות זפת עבריות למהדרין "ברוך שלא עשני גוי". אנו ממשיכות לציין זאת ולהדגיש את העובדה שאם הצבא ממשיך לשלוט בשטח הזה ולא מוחק את דברי הבלע האלה, הרי שאפשר רק להבין שבשמו ומפיו הדבר. מחסום חווארה 15:15בהגיענו היתה במחסום קבוצת גדולה מאוד של חיילים, לא מג"ב.
15:23 מסיבה לא ידועה לנו, החיילים לא מעבירים מכוניות שיוצאות משכם, ונוצר תור ארוך מאוד.כעבור 10 דקות התנועה נמשכת אבל בזחילה, כל מכונית זוכה ל'בדיקת מבט'.גם במסלול הכניסה לעיר נוצר תור אימתני, ממש פקק.כלב וכלבנית מגיעים ב-16:05.
סגן X טורח להגיע עד אלינו ובחיוכים של נועם להסביר שאנחנו צריכות בבקשה לסגת אל מחוץ למתחם המחסום כי... כל עוד אנחנו במקומנו החיילים לא מסוגלים להתרכז בעבודתם ועסוקים בחשיבה על "ביטחוננו".
16:15 התנועה שבה לזרום כרגיל ואנחנו שחררנו את החיילים הלא מרוכזים מנוכחותנו המדאיגה והמשכנו הלאה.
דגל ישראל מפאר את הבטונאדות, ולא נראו חיילים.
מחסום בית פוריק 16:25
בהמשך קרטענו לנו בדרכים המחברות את שלושת הכפרים (ראו למעלה), כרגיל התפעלנו מהנוף והחלפנו הרבה חיוכים עם ילדים, נכנסנו להציץ בשוק הסיטונאי בביתא שם קיבל ו אותנו מוכרי הפירות בצהלות שמחה וסקרנות ולא נתנו לנו לעזוב בלי שניקח אתנו אשכול בננות ושנדע שהם שמחים שאנחנו נגד המחסומים ושאנחנו באות לבקר.ואז הולכנו את הבושה בחזרה הביתה לישראל.