בית איבא, דיר שאראף (חביות), זעתרה (תפוח), חווארה, מעבר תאנים, ענבתא, יום ב' 22.2.10, בוקר

צופות: 
נטלי ורותי
22/02/2010
|
בוקר
זעתרא - 08:00
אנחנו עוברים לכיוון חווארה בלי עיכוב וכך גם מהעבר השני.
 
חווארה - 08:30
ג'יפ מג"ב באמצע הכפר - דלתות פתוחות , נשק ביד והרבה חשיבות עצמית . מי פה מרגיש האדון ברור גם כשעוברים ביעף .
במחסום בדיקות משני הכיוונים - לנכנסים וליוצאים משכם. אנחנו לא רואים עיכובים. יש בדיקות אקראיות ותנועה ערה.

היום החיילים רואים אותנו ולא מתעניינים בנו בכלל, למרות שאנחנו לא עושות שום דבר דונה משעשינו לפני שבועיים שאז התנפלו עלינו,איימו ועיכבו.


חביות - בית איבא
  אין כלום, כמו כבר הרבה זמן.


ענבתא - 09:30

אין חיילים במעבר הזה לטול-כרם.


מחסום התאנים

אין כמעט תנועה. בודקים לנו תעודות זהות ופותחים דלתות המכונית לבדיקה.


אירתח - 10:10
הגענו כדי לשמוע איך היה כאן בשחר, אבל מי שפגשנו לא ידע לספר לנו. בד"כ יש המונים במחסום הזה, וקשה לשמוע סיפור אישי או לעזור, אבל היום זה קרה: עמרן צנובר עובד בפ"ת כבר 12 שנים במאפיה. פג תוקף האישור הקודם והוא ביקש חדש. כבר כמה ימים שהוא מגיע לכאן אבל לא קיבל אישור. היום אומרים לו פה במחסום שהאישור מוכן כבר מה-18/2 (הוא זורח: אישור ל-6 חודשים, אמרו לו!) אבל המעסיק צריך להגיע לכאן לקחת אותו. אתמול אמרו לו שהאישור בקלקיליה, במשרד העבודה הפלסטיני, הוא נסע מייד אבל לא היה שם כלום. הוא מיואש ופוחד שחלילה משהו השתבש. לא מבין למה כל פעם יש הוראה אחרת. הבטחנו להיות בקשר טלפוני עד שיסתדר.


10:30 עזבנו.


במהלך היום, אחרי הרבה שיחות עם המעסיק, אחרי שהמעסיק הגיע למחסום ואל המת"ק (האישור בקלקיליה, לא פה, לא היית צריך לבוא), התקשרו לקלקיליה (יש כאן אישורים אבל השם שלו לא מופיע ביניהם), שוב נכנס למת"ק (תגיד לו שיסע לקלקיליה!), שוב טלפונים לפה ולשם (כמה שיחות! כמה זמן! יחסי עובד-מעביד שעמדו בכבוד במבחן!) עומר נסע לקלקיליה בצהריים ושם קיבל את האישור.