בית לחם, יום ו' 19.2.10, בוקר

צופות: 
אפרת ב., קלר א.(מדווחות)
19/02/2010
|
בוקר

 08:50 – 10:50

מחסום בית לחם

משקיפות 3 עמדות פתוחות. מעט מאוד תנועה בתחילת המשמרת. לעומת זאת יש רעש, מהומה וצעקות מהצד השני. אין את מי לשאול כאן, איזה חוסר אונים. שוב רצון לטפס על הרשת העילית שעליה מפטרל מאבטח, ולהתבונן...יוצא בחור צעיר עם דרכון אמריקאי והוא מספר שיש הרבה אנשים בצד השני והכל נתקע עכשיו כי הגיע איש עם הרבה חבילות ולא רצו לתת לו לעבור. הוא התווכח וסגרו את עמדת הבידוק.מגיעים טיפין טיפין אנשים, רובם מבוגרים, חלקם עם ילדים קטנים.המבטים... כמעט החיבור היחידי, מבט כועס, מבט משועשע, מבט ציני, מבט של אחווה, מבט מחויך, מבט של הכרת תודה, מבט עצבני שמתרכך כשהוא נוחת על תג מ"ו. אדם אחד אומר שהוא חיכה יותר משעה וחצי: במקום להעביר 4 אנשים כפי שקורה לעיתים, מעבירים כל אחד לחוד ובידוק אדם אחד אורך כשלוש דקות.פתאום משתחרר משהו כנראה בתהליך הבידוק ונוצרים תורים מול 3 העמדות, אבל המעבר כאן יחסית מהיר. אישה צעירה מלווה באביה מתבשרת שהיא מנועה. החייל בעמדה שומר את האישור שלה אצלו ומשלח אותה. היא מודאגת ומבקשת את עזרתנו. החייל טוען שהוא "קיבל הוראה מלמעלה והאישור נשאר כאן". אנחנו מסבירות לה שבכל מקרה תצטרך לחזור למת"ק ושידוע להם היטב שם שהיה לה אישור כי הם אלה שנתנו לה אותו. היא מהססת, עומדת שם, שואלת שוב, פונה לאחד הממתינים ובסופו של דבר חוזרת כלעומת שבאה.

בסביבות 10:40 כמעט ואין אנשים.