ארתאח (שער אפרים), עזון עתמה, יום ד' 17.2.10, בוקר

צופות: 
דליה ו' , מיקי פ' (מדווחת)
17/02/2010
|
בוקר

  אירתאח:
בשעה 4:58 קיבלתי טלפון מאחד הפועלים ב מחסום אירתאח שהיה ברשותו מספר טלפון שחולק על ידינו בעת השהיה במשמרת השחר בשבוע שעבר: "בואו ותראו מה קורה . אלפים של פועלים שובתים ולא נכנסים היום לישראל לעבודה . 
אף אחד לא יכנס עד שלא ישנו את התנאים שלנו - , כי איננו מוכנים יותר שיתיחסו  אלינו כמו כלבים  - הדוחק בתור,
הגדר השבורה והפוצעת , העיכוב בחדרים .  תבואו לראות  ותביאו טלביזיה אתכם!".
מאחר ועמדנו לצאת למשמרת  קיבלנו החלטה לנסוע מידית למחסום.
לא יכולנו לצערנו  להקדים לפני האוטובוס הראשון היוצא מת"א  ב5:50 והגענו לכפר סבא ב6:35 שם אסף אותנו נדים ונסענו מידית לאירתאח. 
 
כל אותו זמן עמדנו בקשר עם הפועל כדי לדעת  מה קורה והאם במעבר מתנכלים לפועלים, האם הצבא החליט לנקוט בצעדי תגובה כלשהם כלפי הפועלים (גז מדמיע, מעצרים...ועוד מיני מרעין ) או  אולי להפך יפתחו במו"מ מהיר ויעבירו את כולם מידית.
 בסביבות 06.00 עדכנו את רעיה וביקשנו ממנה לפנות לתקשורת.
הגענו למחסום בשעה 07.00. בפתח  ועל הכביש הצטופפו  עשרות  מכוניות הקבלנים האוספים את הנהגים ריקות ומצפות לפועלים. מרחוק ראינו את הגדר, ועל ידה כל עשרות הפועלים השובתים (צלמנו במצלמת וידאו פשוטה).
נסינו להתקרב לגדר  לדבר עם הפועלים  אך עוכבנו ע"י כוחות צבא -3 גיפים של הצבא עמדו שם  עם כ-10 אנשי מילואים ואסרו עלינו להתקרב. לא היה טעם להתווכח  בשלב הזה כי קיבלנו  את האינפורמציה בטלפון.
 גם בשעה זאת דווחו לנו הפועלים בטלפונים כי עדיין הם מחכים, ולא יהיו מוכנים בשום אופן להיכנס אם לא יגיעו להסכם על שינוי התנאים עם הצבא והנהלת המחסום. בו זמנית  פנו אלינו המעסיקים במקום  ושאלו למי הם יכולים להתלונן על המצב כי הם רוצים להרכיב עצומה. נתנו להם את הטלפון של חנה לקבלת טלפונים  של מנהלת המעברים  ואחרים.  
המעבידים סיפרו את הסיפור כפי שהוא נראה מצדם: מדי יום הם ממתינים ל פועלים המשכימים קום כבר בשעה 02.00 לפנות בוקר, הפועלים מאחרים לצאת כי במעבר מתיחסים אליהם בצורה מחפירה, לא מאפשרים להם לסדר את עצמם בתור, הלחץ  במעבר גרם לנפילת הגדר וכך פועלים נפצעים ומאידך גיסא יש פועלים צעירים המנצלים את המצב ונכנסים ללא תור,  ועל כך מתחוללות מריבות בתור בין הפועלים. גם במעבר מעכבים את הפועלים לעתים קרובות למשך למעלה משעה בבדיקות חוזרות ונשנות של תעודות הזהות, מכונת השיקוף והתנכלויות נוספות של עובדי המעבר הקוראים להם לחזור על פעולות עוד ועוד . מתוך 16 מחשבים רק 2 מחשבים עובדים והפועלים יוצאים מהמעבר אחרי 07.30 ו08.00 והקבלנים  נאלצים לותר על יום עבודתם. גם היום יפסידו הפועלים יום עבודה.
ולקבלנים זהו אובדן כספי ומוניטין. הקבלנים משלמים כ-1200ש"ח  מדי חודש על כל פועל ללשכת תעסוקה, פי שלוש מהסכום שמשלמים על  פועל ישראלי. כל יום שפועל לא מצליח להגיע לעבודה בזמן  הם מפסידים כסף ואת המוניטין שלהם כי הם מחויבים לעמוד  בלוח זמנים של הפרויקטים של הבניה שלקחו על עצמם, ואם לא יעמדו בזמנים, החוזה עמם יבוטל. הם לא כועסים על הפועלים הם לא אשמים במצב. את כעסם, הקבלנים הפנו כלפי הנהלת המעבר .הם ציינו שהם לגמרי מזדהים עם צעדם של הפועלים המשכימים ב02.00 על מנת לתפוס מקום בתור ונאלצים לעמוד בתנאי מעבר מחפירים. רק אתמול, הוסיפו וסיפרו הקבלנים נפצע קשה בחור מג'נין כתוצאה מהלחץ. הוא שבר את ידו ורגלו והובל לביה"ח בטול כרם. כך פציעות מדי יום – המעבר לדבריהם הוא סכנת נפשות. 
עוד בעיה העלו הקבלנים  שכל יום מצמצמים את שטח החניה למכוניותיהם - ושותלים מסלעות עם פרחים והם נאלצים לחכות בחוץ על הכביש ולעתים לקבל דוחות חניה . כל זמן שהייתנו במקום שער היציאה מהמחסום  היה סגור. הפעם יכולנו להתבונן במסלעות  המהודרות שהוקמו בקפידה לפאר את הכניסה למעבר– מנוקדות  בפרחי העונה שנבחרו בקפידה (חסה צבעונית , סלסילי כסף , צפורנית , פטוניה) ומחוברים להשקיה בטפטפות – מיםinfo-icon לא יחסרו להם ....  . נזכרנו בשיר מהעבר הרחוק של ילדותנו - שיר הגנת הטבע .  אמנם המתלוננת שם היתה חיילת שאף אחד לא כיבד את זכותה על גופה  וכולם מטרידים אותה (היום קוראים לזה הטרדה מינית) ורק על הפרחים חושבים ולא קוטפים  - לזכויותיה כבר התחילו לדאוג (לפחות חלקית) בשנים אחרונות, היום זה חלקם של הפועלים שאינם זוכים אף ליחס לו זוכים הפרחים המרווחים – כבר תארנו את הצפיפות שלהם לעומת המרווחים המופלאים של הצמחים וכמובן לפועלים זרקו את מזרקת מים העלובה שממנה ניתן בקושי לסחוט טיפות - הם הרי לא צריכים לצמוח ולגדול כפרחי העונה .. מספיק שיבנו את בתינו.
בבכניסה למעבר הגבול מתנוסס השלט ב-3 שפות "התקוה של כולנו" 
כך אפשר להסתיר מצב נוראי מאחורי מלים יפות ....ולספר שיש לנו הצבא המוסרי ביותר בעולם ....(ולא רוץ למשטרים אפלים אחרים .. והיכלותיהם)
בעודנו עומדים שם ע"י הפרחים פגשנו אחד מעובדי המעבר, שאמר " זו לא בעיה שלנו , זאת הבעיה שלהם , תשאלו אותם" והלך ... 
הכניסה למעבר מקושטת בברוכים הבאים לשער אפרים ובפרחים, הפועלים העוברים במעברים צרים ובין גדרות הרוסות ובצפיפות נוראה, שלאף אחד ממפעילי המעבר לא אכפת ועל כן הכריזו שביתה .
 
 08.00 – הפועלים הודיעו שהם עדיין מחכים למו"מ ואנחנו החלטנו לעזוב ולהיות בקשר טלפוני
..
בסביבות 11.00 הודיעו לנו הפועלים שהתנהל מו"מ עם הקצינים הגבוהים של המת"ק ביניהם סרן עלא חלבי והסכימו אתם על פתיחת השער בשעה 04.00 , הבטיחו שלא יהיה עכוב בחדרים ושיתקנו את הגדר.
 ב09.00 סיימו הפועלים  את ההשבתה ומי שרצה עבר .
נראה שרוב הפועלים חזרו כלעומת שבאו באותו יום . 
עפ"י הדיווחים של יום המחרת השביתה הספונטנית  נשאה פרי, אך מי יודע...(סליחה על הפסימיות ואם תרצו הראליות )
 ימים יגידו – השלטונות הישראלים המדכאים על כל זרועותיהם – הצבא, המת"ק ,מנהלת המעברים לא יתנו למדוכאים להשיג את זכויות האדם הבסיסיות בקלות ...(שהרי משולים  הם לכלבים ..) 
 

עזון עתמה 08.15 
שוב הגיעו תלונות על המעבר הצפוני . יחס מחפיר ואף מכות  . אנשים נבדקים זמן ממושך.
אחד הפועלים סיפר שמתוך 10 הפועלים העובדים יחד רק 3 הצליחו לעבור. ואאל קצין המעברים הבטיח להגיע לשם אך היה עסוק בשביתה באיראח . למת"ק ולצבא אין חיילים לטפל בבעיות ..... מכתבי תלונה בדרך, אך לא נראה שיעזרו ...(פסימית כבר אמרתי ) הוזמנו לבדוק תלונה ולקחת עדות  של  מוחמד חקלאי מזאוויה בן 65  שאדמותיו נמצאות באזור מרחב התפרinfo-icon,והביוב של אלקנה עושות שמות באדמתו ובאדמות חקלאים אחרים . למוחמד 50 דונם במרחב התפר . רק לו ולאשתו יש היתר וכך הוא יוצא מדי יום דרך שער זאוויה הנפתח 3 פעמים ביום על חמורו מרחק של   ב-5 ק"מ לשדותיו. הוא בר מזל, רבים אחרים מהכפר זאוויה  לא זכו בהיתר ואדמותיהם מוזנחות .
הפעם התמקדנו בביוב – צעדנו מאחרוי הבתים הבודדים של עזון עתמה ובמרחק כ-200 מטר התגלה לנו במלאו תפארתו וסרחונו נהר הביוב של אלקנה . נחל הביוב ברוחב של מטר  מתפתל לאורך כ-10  קילומטרים מהישוב אלקנה בדרך אל הים. הסרחון של "הנחל" מגיע למרחקים , האדמה סביב ספוגת מים כתוצאה מכך שהביוב עולה על גדותיו בעונות הגשמים . עצי הזית שמסביב לביוב שורשיהם ניזוקו והם התיבשו. אחרים בתהליך התיבשות. מוחמד מבלה את זמנו בניכוש עשבים העולים מתוך הביוב כדי שההצפה של המים מהתעלה הסתומה לא תתרחב. אך כאמור לרבים מבני כפרו אין היתרים, שם הם אינם יכולים לדאוג לנכוש העשבים וריסוסם ולכן הביוב ממשיך להציף את האדמות שלו ושל חקלאים אחרים, מצליח ליבש עצים ובקיץ מי יודע – בודאי הזבובים והיתושים והבריאות חוגגים. לדבריו של מוחמד הוא פנה למהנדס באלקנה וזה אמר לו שכאשר הישוב אלקנה יקבל תקציב הם יעמיקו את התעלה כדי למנוע הצפה של האדמות(???) .  דיבורים  והבטחות בישראל לא עולים כסף. הבטחנו לבדוק למי ניתן לפנות  בתלונה בנושא. בדרכנו לאיתור הביוב הראה לנו מוחמד סימון באדום. לדבריו לפני יומים הגיעו למקום מודד ושתי חיילות וסימנו את המקום וגם על עמוד החשמל EF65. הוא שאל מה עומדים לעשות אך לא קיבל תשובה. בשיחה שקיימה פתחיה עם עורך דין ועם שביטה התברר שעזון עתמה הפסידו בענין הגדר והיא תועתק. אלה כנראה התחלת העבודות לקראת העתקת הגדר כנראה למקום זה . רצוי לבדוק מה המשמעות של הדבר מבחינת עזון עתמה והאדמות  במרחב התפר של כל הישובים ועוד ..