חבלה, עזון עתמה, ראס עטיה, יום ו' 22.1.10, בוקר

צופות: 
דליה ג' , צביה ש' , עפרה ט', אורית ד' (מדווחת)
22/01/2010
|
בוקר

  כפרים ודרכים באזור אלפי מנשה 

יצאנו עם דליה וצביה למסלול הכולל את מובלעת הכפרים שעוטפים את אלפי מנשה,  שעריםinfo-icon חקלאים, מחסומים בכניסה לכפרים, מחסומים בדרכים הראשיות, וראינו את האנשים, התארחנו בביתם והקשבנו.

כפר תילת' -   נפגשנו עם מכר של דליה (איני רוצה לציין את שמו), שלקח אותנו בדרך בוצית ועקלקלה לעבר השער החקלאי הנעול המפריד בינו לבין המטע שלו.לאורך כל הדרך הצביע על אבני דרך עם סימון מספרים חדש בצבעים אדום וכחול - או כהגדרתו : "מגיע יגאל עם החיילים ומתחילים לסמן מספרים על האבנים לצורך סלילת כביש". ראינו את היאוש על פניו, שמענו את חוסר האונים בקולו – פירושו של הסימון החדש הוא הפקעת קרקע נוספת, הוא אי יכולת לעבור למה שעוד יוותר ברשותו ממטע הזיתים שלו, שגם אליו כבר היום הוא עובר רק כשהצבא מחליט לפתוח את השער.הוזמנו לכוס קפה בביתו של נהג הטרנזיט, ישבנו עם משפחתו ושמענו הרבה כעס ומרירות שמופנה גם להנהגת הרשות.  
סניריא – עברנו ברחוב הראשי של הכפר, כל מי שעבר נופף לנו בברכה. בפאתי הכפר, בדרך צדדית, מעבר לגדרות לא ברורים, נראה קומנדקר צבאי. חצינו את הדרך הבוצית במטרה להבין על מי ומה הוא מופקד שם וגילינו מחזה תעתועים כשהקומנדקר שאליו מחוברת כעין משדדה לטשטוש השביל, נוסע הלוך ושוב, החיילים בחוץ, גדרות משני צידיו (כך שלא יכולנו להגיע עד החיילים ולנסות להבין את הצגת התכלית לנו היינו עדות). 
מחסום שערי תקווה (עזון עתמה) – כמה מכוניות ממתינות, קודם נבדקים הנהגים מחוץ לרכב, ורק אחרי שלהם יש אישור להיכנס מגיע תור בדיקת רכבם.
משום מה אנחנו לא קבלנו רשות להיכנס לעזון עתמה – מפקד המחסום הבהיר שיש לו בעיה לאשר לנו.  
ראס עטיה – בעודנו מחכות למכר של דליה ברחובו של בכפר, התפתחה שיחה עם  אנשי המקום. היה שם מנוע  (ר. ) שאינו יכול לפרנס את משפחתו,לא מקבל אישורי עבודה ומאידך את השטח החקלאי שהיה ברשותו הפקיעו. שוב הרבה טרוניות על הרשות, "הכסף מגיע והרשות לוקחת לעצמה" .כל יום הוראות חדשות – סיפר על אדם זקן שמעביר ירקות לביתו מאיזור קלקיליה. אתמול נתקל בקצין בשם דניאל שהותיר בפניו רק שתי ברירות – "או שתחזיר את הירקות או שתחזור אתה ". 
חבלה – שער חקלאי 1393:  תיאמנו עם ע. להיפגש בשער בהתאם לשעות פתיחת השער. חיי הכפר חבלה הנושק לקו הירוק מנוהלים לפי שעות פתיחת ונעילת השער. החיילים מגיעים שלוש פעמים ביום, בוקר, צהריים וערב לנהל את תנועת אנשי הכפר. השבוע "נפל" המחשב וכארבעים איש נאלצו לכתת רגליהם למת"ק בקלקיליה, רק בגלל שהחיילים התעצלו לעדכן את רשימת היוצאים הידנית כשהמחשב חזר לתפקד. ביקור כזה במת"ק גוזל כחצי יום עבודה וחמישים שקלים נסיעה הלוך ושוב במונית (שזאת האלטרנטיבה הסבירה להגיע לקלקיליה).