בית לחם, יום ו' 11.12.09, בוקר

צופות: 
קלר א.
11/12/2009
|
בוקר

 


מחסום בית לחם

8:45– 10:15
תקציר:
·     
  
"החאג'ות אשמות"·     

   "אין כוח אדם" מיד כשהגעתי שמעתי רעש וצעקות מהצד הפלסטיני ואילו בצד הישראלי היה כמעט שומם והיתה דממה.  3 עמדות היו פתוחות אך פלסטינים הגיעו טיפין טיפין ולא נוצר כל תור.

חלק מהיוצאים סיפרו שהמצב בצד השני נורא, שיש המון אנשים בחוץ.חיילת שפניתי אליה הסבירה לי: "זה אשמתם, הם דוחפים זה את זה ורבים ביניהם" והלכה, לחלוטין לא מוטרדת. הגיעו שלוש חברות מחסוםווטש במסגרת סיור והתרשמו מההמולה שניתן רק לשמוע אותה.

טלפון למוקד ההומניטארי, נא  לעשות משהו בעניין. התחילו להגיע קצת יותר אנשים אך עדיין מעטים מאוד, שונה מאוד ממה שהיה לפני שבוע כשכל הזמן זרמו אנשים ועברו במהירות רבה אחוצה.בתום רבע שעה, שוב טלפון למוקד:

"דיברתי איתם, הם אומרים שיש שפוט המון אנשים היום ואין להם מספיק כוח אדם".

אנשים יצאו בכעס, נראים סחוטים.

פניתי למאבטח: "תראה, שי פה שלוש עמדות פתוחות אבל כולם תקועים בצד השני"-  

        "אין לנו מספיק כוח אדם"-       

"אז אולי אפשר להעביר מישהו מכאן ולזרז את המעבר בצד השני"-         

"אי אפשר. את רואה שאין לנו כוח אדם היום"-        

  "אולי אפשר לעלות איתך למעלה: הייתי רוצה לראות מה קורה בצד השני"-

          "מה פתאום!" הגיע המפקד, איש מג"ב, ולפנייתי הסביר גם הוא שאין כוח אדם והוסיף: "זה בגלל החאג'ות, הן נדחפות ורבות זו עם זו. יש רק שני שרוולים והן נדחפות פנימה".-    

      "אז אולי אפשר להוסיף עמדה?"-         

"ברור לך שאי אפשר עכשיו. הייתי רוצה כי אני לא רוצה פה בלגן, אבל אין לנו כוח אדם היום."

[לגבי ה"חאג'ות", לא ברור לי אם הוא התכוון לנשים מוסלמיות שחזרו זה עתה מטקסי העלייה לרגל למכה או שהוא מכנה כך כל אישה מוסלמית מבוגרת.]