בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 28.10.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נעמי ל., עדנה ק., חנה א. (מדווחת)
28/10/2009
|
בוקר


 
כללי: חיילים עוסקים בתפקידי שיטור ובטוחים שהם עוסקים בהגנה על אזרחיות כמונו.

 6:50 – זעתרה/תפוחעם הגעתנו היו מעט מאד כלי רכב מכיוון צפון. שתי עמדות בדיקה פועלות. במחסום אנשי מילואים, אם כי אחד מהם מזדהה כקצין קבע. יחד איתנו הגיע רכב נטול לוחיות זיהוי המתלווה לרכב צבאי. הלוחיות (נושאות מספר רכב ישראלי) היו בתא המטען והחיילים חיפשו דרך להבריג את הלוחיות למקומן. בו זמנית עמד ברחבה מיניבוס בעל לוחית רישוי פלסטינית שעוכב כיוון שנשא 10 נוסעים במקום 8 (בניגוד לחוק, לדברי החיילים). אלא שכמה דקות לאחר שהגענו הרכב על נוסעיו הורשה להמשיך בדרכו
.
7:07 – עזבנו וספרנו 35 מכוניות מכיוון צפון.

 7:15 – חווארה
בדיקת הרכבים היוצאים והנכנסים נערכת באופן ספורדי ולעתים רחוקות. שמנו לב שרכבים בעלי לוחית זיהוי ישראלית נבדקים בכניסה. בזמן שהותנו לא מנעו משום מכונית להיכנס.שיחה שהתפתחה עם אחד החיילים שניסה להניא אותנו מלעמוד גם במקום מרוחק מעמדת הבדיקה של כלי רכב נכנסים, הניבה את התובנה שמאוחר יותר אמר לנו פלסטיני בבורין.

7:40 – עוורטא  מחסום מאוייש. אין מכוניות

 7:50 – בית פוריכ 
המחסום מאוייש. מכוניות בשני הכיוונים אינן נבדקות. מאחר וההתרשמות שלנו היא שהמחסומים עומדים על תילם, גם אם חיילים המאיישים אותם אינם בודקים מכוניות, נסענו לבקר בכפרים הפלסטינים בסביבה. לא נתקלנו במחסומי פתע של הצבא הישראלי, כן פגשנו פלסטינים שקיבלו אותנו בסבר פנים יפות ובחום, מייחלים לסיום הכיבוש שגם 'ההקלות' עליהם מדווח לא מקלות כל עוד הם נתקלים בחייל ישראלי.
בבורין, כשספרנו שחייל בחווארה אמר שהוא נמצא שם על מנת לשמור עלינו ושאנחנו צריכות להיזהר, אמר לנו פלסטיני כי הם רוצים להפריד בין יהודים לבין ערבים.

 12:55 – זיתא-ג'מעין
בעוברנו שם ראינו מה שנדמה לנו כדחפור פורץ דרך ומזיז את ערימת העפר והבטונדות שחסמו את היציאה מהכפר אל כביש 5. אבל לא. טעינו. 'מה, נדמה לכם?' אמר לנו חייל מילואים 'המקום סגור כבר המון זמן'. 'אז מה אתם עושים?' שאלנו. 'נכנסנו, עשינו את העבודה ויצאנו' כה אמר הרס"ן שהסתובב שם.
 חצינו לכניסה למרדא ושם ספר לנו נהג מונית כי הצבא נכנס לג'מעין, החרים ציוד של מחצבה, משורים, קומפרסורים קטנים וגם לקחו את בעל המחצבה. השארנו לנהג המונית את מספר הטלפון שלנו וביקשנו שישיג לנו את פרטי האיש כדי שנוכל לראות אם אפשר לעשות משהו. הנהג הסכים אבל גם פחד מאד שהחיילים יבחינו בו שהוא משוחח איתנו. עד כדי כך הכיבוש מעורר אימה. מהדרך דיברנו עם רעיה על האירוע וגם היא ניסתה לברר פרטים דרך מקורות אחרים.
נהג המונית לא חזר אלינו.

 13:00 – א.ת ברקן  מורדות הגבעה מתכסים בנטיעות חדשות (?)