מעבר אייל, Sun 11.10.09, Morning

צופות: 
שרה ק., דב ל. (מדווחת) מתרגם צ'רלס ק.
11/10/2009
|
בוקר

היום נפתח המחסום לראשונה מאז שהיה סגור בסוכות (1-10 לאוקטובר, 2009).  נאמר לנו ע"י המלווים האקיומניים כי בשעה 04:00 התור לא היה ארוך.  אך עד לשעה 04:18 התחיל להיווצר תור ארוך, ועד לשעה 04:42 חיכו בתור בחוץ כ-700 איש.  בשעה 05:00 כבר המתינו כ-1000 איש.  כנראה שאחת משתי מכונות שיקוף החבילות לא פעלה, והתיקים נבדקו ביד.  בשעה הראשונה שבה המסוף היה פתוח עברו רק 200 איש, לעומת מעל 1000 אשר לרוב עוברים בזמן הזה.

מיד התקשרנו למת"ק.  הם טענו כי שולחים עזרה.  אבל היא לעולם לא הגיעה, ועד שעזבנו בשעה 08:00 היה תוהו ובוהו מוחלט במסוף.  הפלסטינים היו לחוצים מאוד להגיע לעבודה בזמן.  הפלסטינאים הצליחו להשליט סדר בתור בצד שלהם, למרות מאות האנשים הממתינים שם, אך בתוך הבניין היו עיכובים ליד מכונת השיקוף.  נאמר לנו שהיו מכות ודחיפות, ושמענו קולות של ההמון, צעקות וקולות של משרוקיות שהגיעו עד למקום בו עמדנו בחוץ.  בשעה 06:00 היו כאלה שהתחילו לפנות אחורה ולחזור הביתה במקום להדחף לתוך התור.  בשלב מסוים מנעו השומרים מאנשים להכנס, אמרו להם לחזור הביתה והכניסה נסגרה.

קבלנים אשר המתינו בחוץ לפועלים שלהם, זעמו מאוד.  הם התקרבו ליציאה וניסו לדבר עם השומרים.  הם התקשרו בטלפון כל הזמן, מנסים לדבר עם הפועלים שלהם.  ההמתנה בתוך המסוף נמשכה שעה וחצי לפחות, בנוסף להמתנה בתור מחוץ לבנין.  יש אנשים שהמתינו בסך הכל שלוש שעות ויותר.  בשעה 07:00, קבלן אשר היה אמור להביא את הפועלים שלו עד אשדוד אמר לאלה שכבר היו בתוך המסוף, אך היו תקועים בתור, לחזור הביתה.  לדעתו, עד שייצאו, ויסעו לאשדוד בפקקים של שעות הבוקר, לא היו מספיקים לעבוד.  הוא אמר כי עליו לשלם 60 ש"ח ליום לביטוח הלאומי עבור כל עובד, אפילו אם הם אינם יכולים לעבור בגלל בעיות במחסום.  הוא טוען כי תמיד יש בעיה, ואין טעם להתלונן כי אין לזה כל תועלת.  הוא אמר כי השומרים הרביצו לאחד הקבלנים אשר נכנס להתלונן.

פלסטיני מביידה, אשר הצליח לעבור, ספר לנו כי הוא חוזר הביתה.  עליו לנסוע במיניבוס ממגרש החנייה לכביש מס' 4, ולנסוע משם באוטובוס לתחנה המרכזית בתל אביב.  משם הוא נוסע באוטובוס לעבודה שלו ברמת אביב.  הוא יצא מהבית בשעה 03:00, וכעת אחרי 07:00.  עד שיגיע לרמת אביב השעה תהיה 10:00, והוא לא חשב שכדאי להמשיך עבור כה מעט שעות עבודה.  הוא חייב להיות בחזרה במסוף בשעה 17:30 כדי לחזור הביתה.

האנשים היוצאים היו מעוצבנים מאוד: בלגן; יש מלחמה בפנים; היה עדיף סגרinfo-icon, כאשר לא יכולנו לעבוד; לעבור בתור גרוע מחודש עבודה; מעבירים אותנו כמו כבשים - לך לפה, לך לשם; לא טוב היום, לא טוב; שוב דבר לא זז; היום אבוד; למה עושים לנו את זה?;איזה מצב ביש (ברדק היום באמת).

היה קשה מאוד להבין איך, לאחר שהמסוף היה סגור משך 10 ימים, רק גילו הבוקר כי מכונת השיקוף אינה תקינה.  וקשה באותה מידה להבין איך לא הגיע איש לתקן אותו במשך ארבע השעות (מ-04:00 עד 08:00) ששהינו שם.