ג'וברה (כפריאת), דיר שאראף (חביות), מעבר אליהו, עזון, ענבתא, יום ב' 24.8.09, בוקר

צופות: 
יעל ס', זהבה ג' (מדווחת)
24/08/2009
|
בוקר

מחסום 109

6.30 - מעבר "אליהו" מעבר הפועלים ל"אלפי מנשה".. בקבוצות מסודרות של חמישה נשלחים על ידי הסדרן אל הקרוסלה שממנה שולחים את התעודות.

רובם מקלקיליה, עזון ומר אליאס.

הימים הם ימי רמדן. (רמדן קרים). האנשים אינם נושאים איתם תיקי אוכל. אפשר קצת לשוחח. האוירה רגועה ואין לחץ. רובם עובדים בבניין (הקפיאו בניה בהתנחלויות?). נשים מעטות עוברות ודאי עובדות במשק בית.

ראס עטיה

7.15 -  שקט ושלוה שלושה חיילים משועממים בודקים כלי רכב שיוצאים מזרחה. ביתם בשטח ישראל אך הם רשאים לנוע  רק בשטחים.

עזון

7.40 - כביש הכניסה המערבי שמוביל לאזור התעשיה פתוח. כביש הכניסה המרכזי חסום בסוללה גבוהה של אדמה וסלעים. גם הולכי רגל לא יכולים לעבור שם. זה עונש על חטא נורא שעשו התושבים או דרישה של המתנחלים השכנים?

בדרך מזרחה

7.45 - ממשיכים בכביש הראשי וליד "מעלה שומרון" בצומת, חותך לנו אוטובוס שבא מולנו ומוביל נערי ישיבה, את הדרך בפנותו לתוך הישוב. השאלה היא אם הוא נדבק בחוליגניות הכללית של הנהגים או שראה את הדגלים שלנו.

7.55 -  בצומת ג'ית הידועה לשמצה חונה האמר בצד. אין חיילים בסביבתו והתנועה זורמת.

דיר שרף

8.00 -  התנועה זורמת ואפילו יש כלבנית לצורכי בדיקה ואמון הכלבה. לא ראינו שעצרו מישהו, אפילו לא רכב עם מספר ישראלי שיכול היה להמשיך ישר לשכם.

כששאלנו אם יותר לנו להמשיך לשבי שומרון נענינו בשלילה.

ענבתא

8.17 - אין מכוניות לתוך טול כרם והיוצאות מטול כרם אינן מעוכבות.

לשם שינוי לא רץ אלינו חייל להזהירנו שעלינו להסתלק כי אנו מפריעות. ההסבר שלנו הוא שמאז ששיכללו את המחסום הזה והפכוהו למודל של החיים הטובים, החיילים אינם יוצאים מן הביתנים הממוזגים.

מטרטרים פחות את הפלשתינים ושני הצדדים נהנים.

ג'וברה

8.35 - שער "תאנים" נפתח מהר על ידי קצין אדיב ובמחסום 753 עוברות כמה עגלות רתומות לסוסים. יש מעוכב אחד ויש בעיה. הוא מסביר שתעודת הזהות שלו נפלה למים ולכן נראית פגומה. מפקד המחסום טוען שהיא מזויפת שהתצלום מודבק במקום התצלום המקורי. לנו הוא לא הראה את התעודה. אך גם אם זה נכון ידוע לנו שכל כך קשה ויקר לרכוש תעודה חדשה ו"שחדור" תעודה משומשת יכול להיות פתרון, זמני לפחות.

המפקד הזמין משטרה. אנו מחכות. למעלה מחצי שעה ממתינים למשטרה. הצענו למפקד שיתלונן עלינו ויאמר למשטרה שאנו מפריעות וזה (מניסיוננו בעבר) יריץ את המשטרה אלינו, אך הוא לא שיתף פעולה בעניין זה.

המעוכב לא דיבר עברית ולא היה לו  טלפון כדי להמשיך ולעקוב אחריו.

חבלה

9.45 - מחסום החקלאים כבר היה נעול. לא היתה נפש חיה לשאול ואין גם אף שלט שמודיע באיזה שעות נפתח ונסגר השער לצורכי החקלאים.