ג'וברה (כפריאת), מעבר אייל, ענבתא, יום ד' 5.8.09, אחה"צ
סיכום
התקשורת מציגה ללא סוף את השיפור שחל באיכות החיים של הפלסטינים. אולם שיפור זה הוא הודות לרשות הפלסטינית, בצירוף של "פאידיזם", של שם סלאם פאיד, לשעבר כלכלן בקרן המטבע הבינלאומית ועתה ראש ממשלת הרשות, וכן של שיפור במצב הביטחון הפנימי הפלסטיני. ברור שאין לייחס כל חלק בשיפור לישראל, שעדיין מקיימת את הכיבוש, ברובו כפי שהיה. חלק מהמחסומים הוסרו: אז מה? יש עוד מחסומים ניידים - מחסומי פתע - המוכרים לנו היטב - ועוד המון מכשולים המפריעים לחופש התנועה. צה"ל עדיין פועל בתוך הערים, אם כי "רק" לפעמים. העובדות בשטח מראות שהמתנחלים חיים ובריאים ובונים בקצב, או שמתכוננים לכך; כך שעבור הפלסטינים הפשוטים, החיים עדיים קשים, ולרבים מהם אין שיפור ברור לעין או מוחשי בחייהם היומיומיים.
15:00 על כביש מס' 55
יש הרבה תנועה לאורך כל הדרך - בעיקר משאיות גדולות, פלסטיניות וישראליות, המובילות חומרי בנייה. אנו רושמות לפנינו שיש כביש סלול חדש המקביל לכביש מס' 55, מערבית לעזון; כביש זה משמש את הפלסטינים, שאינם יכולים להשתמש בכביש ה"אפרטהייד", שאנו נוסעות עליו... אולי איכות החיים משתפרת בגלל מאמצי הפלסטינים (ראו גם דו"ח על דיר שארף).
16:00 ענבתא
יש תור ארוך של כלי רכב, המחכים להיבדק במחסום החדש שהוגדל לאחרונה; המחסום עמוס ובעל חיות
ונשמר לא ע"י מגדל שמירה צבאי אחד, אלא ע"י שניים (בנוסף למגדל השמירה במרומי ההתנחלות עינב).
16:35 ג'ובארה
מצב של "בלגן" מקבל את פנינו. כאשר אנו מתקרבות לביתני הבידוק, נראה שיש בעיה עם מכונית המרצדס השחורה שלפנינו (לוחיות רישוי ישראליות). פתאום מופעלים כל הצלצולים וההתרעות הקוליות של המחסום והזרועות בנתיבים המובילים מחוץ למחסום נסגרות. רעש הצלצול נמשך בזמן שאנו שואלות את חיילת המ"צ על אפשרות להגיע לג'ובארה. יש בסביבה הרבה חיילים, שוטרים ואנשי מג"ב. היא מצווה עלינו לחכות במרכז אזור המחסום. המפקד, בדרגת סמל, ניגש אלינו לשאול מה אנו רוצות, אולם מיד נאלץ לקבל שיחה בטלפון הנייד שלו. האם זה בקשר לרכב המרצדס השחור? איננו יודעות. אולם, לבסוף אנו מוצאות את עצמנו עומדות לפני השער הנעול, שהזרוע שלפניו עדיין למטה, כאשר המפקד איננו מצליח להפעיל אותה. הוא חוזר לאזור מרכז המחסום, חוזר אלינו, אולם זה עדיין איננו פועל, עד שהוא מרים אותה ידנית. באופן מפתיע נשארת הזרוע מורמת ואנו מורשות להיכנס לכפר הקטן הסגור הזה; החייל אף מועיל בטובו למסור לנו את מספר הטלפון הנייד שלו, כדי שנוכל להתקשר אליו כשנרצה לעזוב.
מגיעה עוד משמרת של נשות מחסוםWATCH ואנו ניגשות לביתו של אבו גאטם, כדי לראות איך מתנהלת משפחה פלסטינית פשוטה באיכות החיים המשופרת. כאן, בכפר הזה על קו התפר,אין כל שיפור. כשאנו עוזבות את ג'ובארה, אנו מבחינות שרכב המרצדס השחור מוקף בשוטרי מג"ב, חיילים והמון רב של אנשי מערכת הבטחון. ראינו קודם לכן את תעודת הזהות הכחולה (הישראלית) של הנהג בידי המפקד...אולי זו מדיניות חדשה להטריד את הפלסטינים הישראלים?
17:30 אייל
המצב כאן שקט למדי - כמעט אין פועלים החוזרים לבתיהם. מעטים שהורדו מרכבים לפני המחסום ע"י מעסיקיהם הישראלים, ניגשים בנינוחות לבנין המסוף ומשם הביתה... עד שעות הבוקר המוקדמות למחרת, כאשר יגיעו שוב למחסום אייל - הפעם על מנת להיכנס לישראל.