דיר שאראף (חביות), מעבר אייל, קלקיליה, יום א' 26.7.09, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', סוזן ל' (מדווחת)
26/07/2009
|
אחה"צ

העיתון של היום מבשר לנו ש"ישראל תסכים להקפאה זמנית של הבנייה בהתנחלויות". האומנם תפסיק את הבנייה בהתנחלויות? חשבנו שכדאי לאמת את המצב לגבי מספר קטן של מקרים מתוך "הרשימה המפורטת של כל הפרויקטים בגדה המערבית, שנמצאים בתהליכי בנייה ושישראל מאמינה שאין אפשרות להפסיק אותם". איננו יודעות בדיוק איזו רשימה סיפק שר הביטחון, אהוד ברק, לאמריקאים (אבל אולי נוכל ליידע אותו לגבי כמה פרויקטים שהוא שכח)!

בסביבות קלקיליה (התנחלות אלפי מנשה)

חבלה וראס עטיה מנותקות מעיר "האם" שלהם, קלקיליה. מדוע? כי הם נמצאים על מחסום ההפרדה, שמטרתו היחידה היא, כפי שראינו היום, לא רק להקיף את ההתנחלויות הישראליות בסביבה, אלא להרחיבן עוד ועוד. בדרך העולה לאלפי מנשה מכביש מס' 555, יש מודעת חדשה המפרסמת דירות חדשות: כנראה פרויקט ש"אי אפשר לעצור". ואכן כשאנו מטפסות במעלה התלול שמעל למשתלות של חבלה, מתגלה לעינינו הקיר התומך, החדש לחלוטין, בצבע לבן בוהק, שניצב בנחת בשמש הקיצי הלוהט; וכן כבישי הגישה החצובים בהר מאחוריו, שסלילתם מתקדמת היטב - כאשר משאיות ענק עובדות על "הגידול ההכרחי" של ההתנחלות המקורית, שנמצא, כמובן במרחק ניכר משם.

ראס עטיה (על קו התפר)

14:50 - שלושה חיילים נמצאים בחוץ וקבוצת צעירים מנסים לעבור במכונית; הם נוטשים את המכונית ונעלמים בתוך מבנה בדיקה (זה איננו צריף, כי הוא בנוי מבטון) ויוצאים ממנו זמן קצר לאחר מכן; חלקם עוברים במכונית, חלקם עוברים בהליכה ושניים מצטרפים אלינו.

15:10 קלקיליה

שני חיילים עומדים במגדל השמירה, עם גבם אל התנועה, מתעלמים לחלוטין מהתנועה שנכנסת ויוצאת מהעיר. ואכן זוהי עיר, בניגוד להגדרתו כ"כפר", בשלט הגדול האדום "הנך נכנס לשטח A". בכניסה, מעבר למחסום הישן, נסלל כביש מחולק לנתיבים, שלצידו נטועים פרחים ועצי תמר חדשים. אין אנו מעיזות להמשיך הלאה!

על כביש מס' 555

בחזרה למציאות של הכיבוש, מקבל את פנינו רכב האמר, שמתחבא בצידו הצפוני של הכביש, מערבית לעזון. העיר פתוחה לתנועה, אולם אנו שמות לב שכביש האפרטהייד המקביל, אותו כביש שמשמש את הפלסטינים כאשר עזון נמצאת במצור, כוסה בשכבת אספלט חדשה; אולי זאת הכנה לסגירת העיר מחדש, מי יודע מתי ולפי גחמתו של מי זה יקרה.

אנו שמות לב לשלטים המכריזות על בנייה חדשה בכל ההתנחלויות שאנו עוברות לידן: מעלה שומרון, קרני שומרון וקדומים הידועה לשמצה.

בקדומים ניכרת פעילות על דופן הגבעה, דרומית לכביש. מתנחל, הניכר בתספורתו האופיינית ולבושו, משוטט בפתחה הפעורה של מערה רחבת ידיים; "אוהל" חדש מוצב בראש הגבעה ומתחתיו מסוכך גגון פלסטי ירוק מהשמש הלוהטת, על גבר או אישה במצב ישיבה.

בסביבות שכם

16:00 דיר שראף

יש פחות תנועה מאשר בדרך כלל ואין הרבה כלי רכב הנושאים שלטי רישוי ישראלים צהובים (זאת למרות פסטיבל הקניות שנערך בשכם במשך חודש ימים ומשך את תשומת ליבם של תושבי קווית, קטאר וארצות רבות אחרות, מלבד של תושבי ארצנו). בשטח מסתובבים הרבה כלי רכב צבאיים, יותר מהרגיל בתקופה האחרונה, כשהם יוצאים ונכנסים להתנחלויות.

בכניסה למחסום, מקום בו מוצב שלט ה-A הרבתי, המבשר לנו שאנו, אזרחי ישראל (שבמקרה אינם ממוצא פלסטיני), איננו רצויים, מוצב שלט בצבע ירוק בהיר (נמצא שם כבר למעלה משבוע) שמבקש: "האם ראית תנועות יוצאות דופן של כוחות הביטחון?  האם יש בידיך מידע על פינוי שממשמש ובא? התקשר עתה אל חדר המלחמה של היישובים בטלפון: 052-630-2222". (הכוונה ברורה לגמרי - מה שמשונה אולי זה מיקום ההודעה על הסלע שליד המחסום; אולם, במחשבה שנייה, אין זה כה מוזר!)

אין כל בדיקה, אולם חמשת החיילים הניצבים במרכז המחסום, אינם מרוצים כלל מזה שאנו צועדות אליהם ושואלות על המצב. אחד מהם אומר לנו שאסור לנו לעמוד במקום בו אנו עומדות. חיילת ניגשת אלינו, כדי לחזור על הפקודה, ומרחפת מעלינו בזמן שאנו ניגשות לתחילתו של המחסום. "אתן חייבות לעמוד במרחק של 300 מטר לפחות מהמחסום". אנו מניחות שהכוונה היא למרחק ממנה ומהחיילים האחרים, ולא מהמחסום עצמו.

בסביבות קלקיליה

16:55 אייל

קבוצות של 20 פועלים נעים בקצב מהיר ממגרש החניה אל המסוף ויוצאים ממנו לאחר מספר דקות, בדרכם הביתה; זאת למרות שייתכן וביתם מרוחק בכמה שעות נסיעה מנקודת הגישה לעבודתם, שהם זקוקים לה, כדי להרוויח את לחמם. נראה שיש גלים רבים של פועלים חוזרים; לאחר שיורדים ממיניבוס, הם מתחילים את דרכם הביתה במהירות.

17:10 שער צופין

השער פתוח, אולם התנועה דרכו מועטה, להוציא מכוניות של מתנחלים החוזרים "הביתה". אין פלסטינים בשער.

הערה: בכל ההתנחלויות שעברנו לידם יש מודעות על דירות חדשות. אולם בצופים לפחות שלושה פרויקטים של בניה חדשה נמצאים בעיצומם. אחד מהם, שמשקיף על כביש מס' 555, חי וקיים, כאשר התשתית כבר גמורה. פרויקט אחר, רמות רימון, מתגאה בגודלם של הקוטג'ים שלו - חמישה או שישה חדרים; פרויקט אחר מציג שלט ענק במרכז היישוב, שפונה צפונה, ובכל המדרון הצפוני של הגבעה יש שלטים קטנים המפרסמים חלקות למכירה, תוך ציון מספר טלפון נייד לקבלת מידע.

מתנחל צעיר, בעל כיסוי ראש ותספורת אופייניים, מוליך חמור, דבר שאינו הולם את המראה הפרברי המטופח של ההתנחלות, עם מגדלי רמת גן ותל אביב, שנראים היטב באופק.

17:35 שער חבלה מס' 1393 (על קו התפר)

כמו בראס עטיה, שני החיילים שעומדים ליד השער הפתוח (מאז 17:30) אינם עושים דבר, חוץ מלשמור. מתוך מבנה אטום (מבטון - לא צריף או עמדת בדיקה), שנמצא בצד הרחוק של מחסום ההפרדה, בוקע קול, ללא גוף, שמכריז: "הבא בתור"; חלק מהגברים שמחכים ניגשים, כדי שיבדקו את תעודות הזהות שלהם - על מנת שיוכלו לחזור הביתה! לפעמים הם חוזרים לקחת את האופניים שלהם ואז הם ממשיכים בדרכם - הכול כנראה במצב רוח עליז וחייכני.

17:40 הנה מגיעים הכבשים! אין צורך לבדוק להם את תעודות הזהות, אולם נראה שגם להם ברורה המציאות המוזרה, כשהם הם עוברים את מחסום ההפרדה (שצבעו דומה לצמר הגזוז שלהם) ומתנודדים למרחקים.