דיר שאראף (חביות), שבי שומרון, יום א' 7.6.09, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', סוזן ל' (מדווחת) אורי ר' (אורח)
07/06/2009
|
אחה"צ

סיכום
"ההשפלות היומיומיות – גדולות כקטנות – אשר מלוות את הכיבוש" הוזכרו ע"י הנשיא אובמה בנאומו בקהיר, לפני שלושה ימים, כאשר פירט באוזניהם של מיליונים את חזונו על עולם שבו פלסטין הוא שמו של מדינת לאום ובו ערכים, שונים מאד מאלו המקובלים כיום, קובעים את מעשיהן של מדינות. שלא כמו קודמיו, הוא לא הסתפק בדיבורים על "פלסטינים", אלא ביטא את מילת המפתח "פלסטין", כשמה של מדינה. היינו שם היום וזה עדיין "השטחים הפלסטינים הכבושים."
בדרך לאזור שבי שומרון
ליד האזור התעשייתי של קדומים, מתנופפות בצד הכביש חתיכות בד בצבע כתום, כמובן, אך גם בצבעים כחול-לבן. עוד חתיכות בד, בצבע כתום בלבד, מתנופפות בצומת עם כביש מס' 60, בדיוק ליד הפניה לשבי שומרון. כאן מתקדמת עבודת הסלילה של הכביש החדש באטיות רבה, אם בכלל. רק משאית אחת וטרקטור אחד נמצאים במרומי הגבעה שנחשפה.
13:30 דיר שאראף
כשאנו מגיעות אל ארבעת החיילים שמוצבים כאן, הם מתקבצים מסביבנו, על מנת לראות מי אנחנו ומה אנו רוצות. אחד מהם אומר באירוניות, "איזו עבודה נהדרת אתן עושות", ואחר כך הוא עובר את הכביש, כדי לחזור לעבודת הבדיקה, או אי הבדיקה, של הרכבים. אין היום מכוניות ישראליות מכיוון שכם, אולם יש מכוניות ישראליות רבות המבקשים להגיע לשכם; בצורה בוטה נאמר להם שהם אינם יכולים לעבור היום, כי היום איננו שבת. מתפתח תור של רכבים, כי החיילים האלו אינם מוצאים לנחוץ לבקש מרכב ישראלי בלתי ממושמע לעבור לצד הכביש, על מנת לשמוע את שארית הרצאתם. רכב שטח בצבע כחול בהיר (בעל לוחיות זיהוי ישראליות) מצליח לעכב לפחות שבעה כלי רכב אחרים. אחד מהם מתחכם ועובר לצד השני של הכביש, על מנת לעקוף את הרכב הישראלי הסורר, והשאר ממשיכים בעקבותיו. אולם רכב מסכן אחד (בעל לוחיות רישוי צהובות) מעוכב כאשר הוא מנסה לבצע את אותו התמרון. באותו זמן נותנים החיילים הוראות לרכבים הישראלים לחזור על עקבותיהם; נראה שאין להם הרבה מושג על הכיוונים: האווירה הכללית היא שהכול הולך, בתנאי שזה אינו קורה במחסום "שלי".