ענבתא

15:40 -  שלט אדום ענק חדש מוצב כ-30 מ' לפני המחסום. הפעם הניסוח קצת יותר מדויק מבעבר. "דרך זו מובילה בהמשכה  לשטח   A., השייך לרשות הפלסטינית... " ובהמשך האזהרות מפני סכנת הכניסה. החיילים ניגשים אלינו ושואלים לזהותנו, למשמע התשובה הם שואלים: "מה שלומכם?"

 שני ערבים ישראלים רוצים לעבור במחסום ברגל, אך החיילים מודיעים להם כי אין כאן כניסה להולכי רגל. הם מתעקשים, אך החיילים מסבירים להם שהדבר אנו תלוי בהם . זוהי הוראה שהם חייבים לעמוד בה. הם מציעים לשניים ללכת לצומת ולעלות על מונית, גם אם הדרך שלהם קצרה מאוד. יש לציין שהחיילים מדברים אל הבחורים בגובה העיניים, ובלא התנשאות ואדנות המוכרות לנו.

בינתיים, במהלך  הויכוח התנועה נעצרת, והתור מתארך עד אחרי הצומת. לבסוף הישראלים אכן נשמעים לעצה ועולים על מונית.

החיילים חוזרים לעמדות החדשות, ומשם משמשים בעיקר כשוטרי תנועה. הדבר היחיד המעכב את התור הוא הדוקרנים, אך הוא במהרה מצטמצם.

אירתח

16:40 – אנשים יורדים במהירות מן הרכבים שהביאו אותם לכיוון הקרוסלה. לפני הקרוסלה מתקבץ תור של כ-40 –45 איש. בפנים פתוח אשנב אחד. כאשר נפתחת הקרוסלה נכנסים כ-35 איש, אך בינתיים מגיעים פועלים נוספים, כך שרוב הזמן יש תור של כ-40 איש.. הבעייה היא שהם נדחקים ונדחסים לתוך הקרוסלה במטרה לעבור לפני שתיסגר, וכך נוצר לחץ חזק.שאלנו  מספר פועלים, אם עדיין יש בעיות בהעברת האוכל, ותשובתם היא כי עכשיו אין בעיות. יחד עם זאת אחד הפועלים,  הדובר עברית רהוטה מציג שלוש בעיות:

1. סיוט התורים בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר אנשים יוצאים מן הבית ב3:00 4:0 לפנות בוקר, לעתים קרובות יוצאים ב-7:00 או ב-8:00. ואם הם צריכים לנסוע עוד שעה  למקום העבודה כשהם מגיעים לעבודה הבוס לא מעוניין בהם עוד.
2. היחס המשפיל של עובדי  חברת האבטחה."הם מתנהגים אלינו כמו אל חיות,. עוף מפה, וקריאות אחרות."... . לדבריו יחס החיילים היה הרבה יותר טוב.
3. ההתנהלות במת"ק. כאשר הם באים לבקש אישורים מיוחדים (לא כרטיס מגנטי) יושבים שם חיילים ולא עושים כלום. איש גם לא טורח לומר להם אם יש קבלת קהל או לא. וכך הם יכולים לחכות 5 שעות לשווא.

לטענתו רבים מן הפועלים חוששים אפילו לדבר, שמא ייפגעו.

 מחסום אייל

17:20 – פועלים נוהרים למחסום ונבלעים בו במהירות