ארתאח (שער אפרים), מעבר תאנים, עזון, ענבתא, יום ה' 19.3.09, בוקר

צופות: 
תמי פ', אסתי צ' [רושמת]
19/03/2009
|
בוקר

  7:30 בבוקר -  מסוף המטענים באירתאח  [שער אפרים]   - חניית מסוף המטענים מלאה במשאיות עמוסות בסחורה .חברת אבטחה פרטית מתפעלת את המקום .  ברגע שהגענו ניגשו אלינו בעצבנות אנשי האבטחה ודרשו שנסתלק מיד  מהמקום. שאסור לנו להיות בו,שזה שטח צבאי סגורinfo-icon [?]   ושבשום פנים לא נצלם!

התנועה במקום ערנית .משאיות יוצאות ונכנסות,ממתינות לבדיקת מסמכים ,לאישור פריקה או העמסה.איש האבטחה מאבד את הסבלנות ומתקשר למישהו לדווח על נוכחותנו.

7:50 - מחסום אירתאח [טרמינל שער אפרים] מעבר לסבך הגדרות,ליד הקרוסלות,בצד הפלשתיני,הצפוני, כ-20 איש ,מסמכים ביד, ממקומות שונים באזור : חארס ,ג'ית,קדום,עזון עתמה, קלקיליה. כולם מחכים למת"ק שייפתח רק בין השעות 8:30 ל 9 בבוקר.  המחסום עצמו אמור להיפתח ב4:30 בבוקר וכפי שאנו כבר יודעות ,בשעות האלה יש פה מאות אם לא אלפי פועלים ומשפחות אסירים המבקשים לעבור במחסום,בכניסה לישראל.

יש לזכור: המחסום עצמו מתופעל ע"י חברת אבטחה פרטית ,"מודיעין אזרחי" , המפקחת ובודקת את אישורי הכניסה לישראל. המת"ק מאויש ע"י צה"ל והוא [בעיקר השב"כ] האחראי על מתן או אי מתן האישורים.  

8:15 קול בוקע מהרמקול : "יש מישהו לכניסה לארץ?" , הקהל הממתין צועק: "לא,לא !"  לכולם כרטיסים מגנטים אך אין אישורים. רוצים אישור. מוכר הקפה מכריז על קפה או תה.

ליאור,הסגן של ירון [מנהל התפעול שטרם הגיע] עונה לנו  די בסבלנות על כל מיני שאלות.  בחנייה כמה טרנזיטים ממתינים לנוסעים. אוטובוס ,עם מעט קרובי משפחה, מתכונן לנסוע לכלא דאמון ,  ניידת משטרה מלווה אותו.

8:50 -    החיילים המשרתים במת"ק מגיעים .

9:00 בבוקר - מחסום ג'בארה -  נכמר הלב,כל פעם מחדש לראות את הבית של אבו חאטם כלוא ובלתי נגיש ,בין גדרות ושערים ושתי קוביות הבטון המוצבות שם לאחרונה,חוסמות את הכביש המוביל לכפר. כאילו לא מספיקים שלל הגדרות,השער ,החיילים והמשטרה שיגנו היטב מפני ה"מבקשים לפרוץ פנימה" ,כעת גם שתי הקוביות הגדולות המעלות זיכרונות של ימים אחרים בהן עמדו שתי הקוביות האלה , נטולות גדרות ושערים סביבן,רק כמה חיילים ניצבים לידן והרבה מאד אנשים עומדים בתור עם הרבה  "אירג'ע  א ל אוורה"  של החיילים, ממתינים לעבור מג'בארה צפונה לטול כארם או מזרחה לכיוון שכם  . היו ימים...  קשה לזהות ולזכור איך נראה הבית הזה עד לא מכבר,כשעצרנו לשוחח,לשתות קפה ולהתעדכן אצל אבו חאטם.   מישהו יודע מה קורה איתו?

אנו מבקשות להיכנס  לכפר,מפקד המחסום מברר בטלפון : "יש אישור לפתוח את השער הדרומי?"   "שלילי! שלילי!"  מרעים הקול מהעבר השני של השפופרת.

מגיעה ניידת משטרה וניצבת  בעמדת הבדיקה המשטרתית, ממערב לכיוון מזרח,לכיוון השטחים.  יש תמיד לזכור שהמחסום עצמו ניצב איתן, כל כולו בתוך שטח פלשתין , סמוך לבית של אבו חאטם ועל הדרך המובילה לאבני חפץ ולעינב , אבל גם לשופה ולענבתא ומשם לכביש 60 עד ירושלים.

בחורה צעירה,עובדת של חברת השמירה "מודיעין אזרחי" ,סטודנטית למשפטים עוצרת את הרכבים הנכנסים,בעיקר את המשאיות,בודקת ניירות ואישורים ,מעיפה מבט קפדני על תכולת המשאית. מאשרת נסיעה.   "אנחנו בודקים רק סחורה, שחס וחלילה לא תגיע לשטחים סחורה גנובה,בודקת שהסחורה תואמת לתעודת המשלוח."     אני מעירה בעדינות שמפה הרי נוסעים רק לכיוון השטחים,שהפוך זה ישראל. היא מחייכת ומנסה להסביר ש  "יש הרבה ישובים יהודים באזור ,אבני חפץ,עינב,עמנואל ,אלקנה -אלה יהודים, זה לא שטחים, הם ישראלים לכל דבר!"   היא גם סיפרה שנהג משאית שהגיע פעם ראשונה לאזור ,נבהל,הבין פתאום שאולי הוא נמצא בשטחים,שאל: " זה שטחים אחרי הצהוב?"  [זרוע הברזל] מרוב פחד הוא הסתובב ונסע. לא הסכים להמשיך!

במחסום ג'בארה שתי עמדות בדיקה ,מערבית ומזרחית .  אזרחית וצבאית.   כניסה ויציאה מהשטחים.  כניסה לשטחים-מחסום משטרתי . יציאה מהשטחים- מחסום צה"לי.

המחסום הצה"לי - שם בודקים הכל: מגנטי, תסריך, תעודה ירוקה, סחורה יוצאת וכו.

 המחסום המשטרתי - מפקח על סחורה טרייה ,ביצים,בשר,ירקות וכו', לוודא שיש רישוי חקלאי.  גם על מעבר אגריגטים,   כלומר: חצץ,אבנים,חול,שבבים,מלט,ברזל.   "למשל,כעת בעמנואל בונים אולם ספורט חדש,זה סוג של סחורה שיגיע לשם. יש לפקח שהסחורה תגיע לשם ולא למקום אחר."  היא תדע להבחין בין תעודת משלוח אמיתית למזויפת.  "צריך להיזהר מסחורה גנובה,דו שימושית,שיכולה לשמש גם ארגונים עוינים לייצור אמל"ח " .

9:30 -  מחסום ענבתא   , עמוס באופן חריג. תור ארוך של מכוניות והרבה מאד אוטובוסים משתרך דרומה מעבר לצומת .  בלתי אפשרי להתקדם לכיוון המחסום ולברר מה קורה, תנועה ערה של מכוניות מהכיוון הנגדי. הנהגים הממתינים לא ממש יודעים. ג'יפ האמר שהתקדם אלינו מכיוון המחסום נעצר לבקשתנו והחייל פלט: " יש עבודות הרחבה במחסום!" 

10:30 מחסום קלקיליה: -  עדיין מחסום של "פעם". כמה קוביות בטון,דגל ישראל,דגל היחידה,מקבץ שלטים בצבע אדום המזהירים מפני הכניסה לשטח A [האות מחוקה בקפדנות]  כמה חיילים והאצבע המורה להתקדם או לעצור! עדיין אין קרוסלותinfo-icon, עדיין אין סבך גדרות ושערים ועין אלקטרונית המפקחת מרחוק. עדיין אין חברה פרטית שמתפעלת, אין עדיין קול הבוקע ממערכת כריזה. עדיין רואים אנשים שעוצרים לדבר ולשוחח.  שזה רק לא ישמע כמו אידיליה, צריך תמיד לזכור שהמחסום הזה  הוא המקום היחיד ממנו אפשר להיכנס או לצאת מעיר גדולה,נעולה בחומה בגובה  9 מטרים, בת 50,000 תושבים. כמו שאיש קלקיליה פעם אמר לי שקלקיליה היא כמו קומקום מיםinfo-icon רותחים רק בלי הידית.    מדרום למחסום ובצמוד לו אזור גדול של מזבלה מעשנת .

עומרי,מפקד המחסום דורש שנתרחק כי זה שטח צבאי. התעקשנו והוא הרשה. התנועה הייתה דלילה בעלי מוניות שהמתינו לנוסעים בצד המזרחי ["שלנו"] ניגשו לדווח ולברר מדוע הכביש לכיוון חג'א,קדום סגור? שעזון סגורה ומסוגרת. כשנסענו על הכביש הראשי,כביש מס' 55 לא הבחנו בשום דבר חריג.  היה להם גם חשוב מאד לספר שכל יום בין השעות 3-4 אחה"צ המחסום עמוס וצפוף במכוניות,שהתור מגיע עד מעבר לצומת,שכולם עצבניים,שזה לוקח המון זמן לעבור. שחייבים לבוא ולראות.

אחד הנהגים,בחור בן 28 ,תושב קלקיליה,סיפר שכדרך שיגרה,עוצרים אותו,כופתים ומכסים את עיניו ברטייה. נלקח לחקירה ומשוחרר. כך כמה פעמים בחודש. " לא עשיתי כלום,למה עושים ככה? רק רוצה לעבוד!" 

אסתי