ארתאח (שער אפרים), יום ג' 19.5.09, בוקר
אורח : עקיבא א' (זה דיווח נוסף לאותה משמרת)
עקיבא ואני הגענו למחסום ב- 04.00 וראינו מאות אנשים יושבים על הארץ וממתינים בשקט ב"סלאלום" לפני הקרוסלות. בקדמת הציבור ישבו נשים מבוגרות שזיהו אותנו וקידמו אותנו בברכות "סבאח אל ח'יר" ו"בוקר טוב" ושוב ביקשו שנפעל ליצירת מסלול נפרד לנשים ולפתיחת המתקן ב- 04.00 ולא ב- 04.30.
הקרוסלות נפתחו ב- 04.32 והחלו להעביר כ-20 איש. לאחר זמן מה הופיעו תום ומוריה והחלו לספור את העוברים ולצלם. כעבור זמן מה נפתחו הקרוסלות לזמן יותר ממושך ואפשרו מעבר של 50 איש או יותר. כעבור כ- 20 דקות החליטו תום ומוריה לגשת לצידו השני של המתקן ולספור את היוצאים מהבדיקות. אנחנו נשארנו כדי לבדוק את קצב פתיחת הקרוסלות ולשוחח עם הממתינים בתור. רבים אמרו לנו "תבואו כל יום כי כאשר אתם באים השומרים מקפידים על התקנות ויש פחות עיכובים". רבים ביקשו שנזמין כתבי טלביזיה מ CNN "אל-ג'זירה" "ערוץ 10" שיבואו לצלם אותם ואת המתקן. לאחר כחצי שעה החלו אנשים שנפסלו לחזור.
שאלנו אישה מבוגרת שחזרה מדוע נפסלה והיא הראתה לנו שקית ניילון
שבה הייתה קופסת פלסטיק עם מחית תפוחי אדמה. ביקשנו מהילדים שמוכרים קפה לממתינים בתור להעביר את הקופסה אלינו, צילמנו אותה והחזרנו אותה להם. כששאלתי לאחר מכן את האחראים מדוע נפסלה המחית נאמר לי כי יש סיכון של העברת נגיפים חיידקים ומחלות - כמו מגיפת "הפרה המשוגעת" לישראל. בערך ב- 05.34 באו מוריה ותום והודיעו לנו שהן עוזבות. כעבור כמה דקות חזר פועל מבוגר שנפסל בבדיקה כי היה לו טלפון שרצה לתקן בישראל. ביקשנו ממנו את המכשיר כדי לצלם אותו והילדים מוכרי הקפה העבירו אותו אלינו אך הרמקול במתקן הורה לנו להחזיר את הטלפון. החזרנו אותו מבלי לצלם אותו.
כעבור כמה דקות הופיעו שני בחורים והורו לנו לא לקבל שום דבר מהפועלים. שלושה מהפועלים שחזרו אמרו לנו שנשלחו חזרה כי הקבלן לא שילם ללשכת העבודה את המסים עבור העסקתם. בערך ב- 06.30 נכנסו רוב הממתינים למתקן. כמה פועלים שעברו את הבדיקות חזרו ואמרו לנו שעליהם להמתין לפתיחת המת"ק בשעה 08.00 כדי להסדיר בעיות שונות במסמכיהם.
כשעברנו לרחבת ההמתנה להסעות ראינו 3 אוטובוסים שבאו להסיע משפחות לביקורי אסירים בבתי-הסוהר בישראל. בידוק המשפחות מאריך מאוד את בידוק הפועלים. האוטובוסים לבתי הסוהר מלווים במכוניות משטרה ואסור להם לעצור בדרך. שאלתי את הנהגים מה קורה אם ילד זקוק ליציאה לשירותים. הם אמרו שאין להם תשובה והילדים נאלצים להרטיב את מכנסיהם ונשארים כך עד שובם בערב לבתיהם. בעת הביקור אסור לנהגים לעזוב את האוטובוס. שוטר אחד אמר לי "ילדים קטנים לא צריכים לבקר בכלא" והוסיף " שהאמהות יביאו חיתולים".
לפועל אחד נודע בטלפון שאשתו נשלחה לבית-החולים ללדת ולכן ביקש לחזור לביתו אך נאלץ להמתין שעה לפני שאפשרו לו זאת. כיוון שרבים מהפועלים ביקשו שוב שהמתקן יפתח ב- 04.00, ויוקם מסלול נפרד לנשים, ובעיקר - להגדיל את מספר הבודקים מ- 3 ל- 6 כדי לאפשר להם לנסוע לעבודה לפני היווצרות הפקקים,
ביקשתי להיפגש עם האחראי. הוא הופיע קצת אחרי 08.00 ואמר ששמו רונן. הוא אמר שלפני שישמע אותנו עליו לברר מה אירע כשקיבלנו את מכשיר הטלפון מהפועל. אמרנו שרצינו לצלם אותו אך כשנאמר לנו להחזירו עשינו זאת מבלי לצלמו. הוא אמר שסיכנו את חיינו וזו "עבירה ביטחונית חמורה" כי יתכן שיש פצצה במכשיר. הוא ביקש את המצלמות שלנו כדי לבדוק מה צילמנו. אמרנו שנראה לו כל צילום שעשינו אך לא נמסור לו את המצלמות כי יש חשש שימחוק את הצילומים שלנו. הבאנו בפניו את דרישות הפועלים והוא אמר שהוא עושה כמיטב יכולתו כדי שכל הפועלים יוסעו לעבודה ב- 07.00. שוחחנו גם עם שומר חמוש שסיפר לנו כי הוא מרוויח כ- 40 ₪ לשעה ויום עבודה נמשך בין 8 ל 10 שעות. אם נניח שהוא משתכר כ- 500 ₪ ליום ועובד כ- 20 יום בחודש הוא משתכר כ 10.000 ₪ בחודש. ב - 08.30 עזבנו את המחסום. לשם השוואה כדאי לזכור שרוב הפועלים הפלשתינאים שעובדים בבנין או בחקלאות מרוויחים בממוצע כ- 150 ש"ח ליום ואם לחסר מכך את הוצאות הנסיעה ואת המסים השונים נשאר להם כ- 100 ₪ ליום כלומר - כ 3000 ₪ לחודש.