עזון עתמה, יום ב' 4.5.09, בוקר
עזון עתמה - המחסום הדרומי-6.50-7.10
בין 20-30 פועלים מחכים למעסיקים מעבר לכביש. במחסום מחכים כ-10 פועלים. כולם עובדים בהתנחלויות שבסביבה.חלקם באים מכפרים שמצפון לעזון עתמה, וכבר עברו את המחסום הצפוני לכפר. לדבריהם, היום המחסום היה בסדר.
בכיוון השני מחכים 6 ילדים עם תרמילי בי"ס כדי להיכנס לכפר ולהגיע לביה"ס שבכפר מגוריהם. בידיהם כל האישורים הדרושים כדי שיעברו במחסום. החיילת שמעבירה אותם (כמו כל פלסטיני מאולף גם הם מחכים לתנועת האצבע של החייל) משתדלת להיות נחמדה, מוותרת על בדיקת האישורים. מחייכת. לא ראיתי אותם מחייכים בחזרה. אמא אחת שליוותה את בתה בכל זאת נאלצה להציג את האישורים.
המחסום הזה, שהוקם לפני כחודשיים, הולך ומתבסס, הלוך ומתפתח. מסביב לפילבוקס הוקמה חצר סגורה מבטונדות, ולידה חדר. כך מתפתח וניבנה לו מחסום חדש , צעד צעד, לתפארת מדינת ישראל.
כביש 5
בדרך, לאחר מעבר שומרון, ראינו עשרות גברים הולכים קבוצות קבוצות לכיוון מזרח. עצרנו ליד אחד מהם והוא סיפר שאתמול עצרו שוטרי משטרת רמת גן מעל 100 פועלים שחזרו מעבודתם. לקחו את התעודות והטלפונים, אזקו וכיסו את עיניהם, והם הוחזקו כל הלילה בצפיפות איומה (כך שנאלצו להישאר כל הלילה במצב כריעה) ורק לעיתים הביאו מים
ואפשרו ללכת לשירותים. לא הייתה אפשרות להתפלל.
הם נחקרו ע"י המשטרה והשב"כ.לחלקם הוצע לשמש כמשת"פים תמורת רישיון עבודה. בבוקר העמיסו אותם על אוטובוסים שהורידו אותם במעבר שומרון. כל התעודות והטלפונים שהוחזקו בשק נזרקו על הקרקע וכל אחד היה צריך למצוא את ששייך לו. היו שלא מצאו את הטלפונים שלהם.
חלקם היו בעלי אישורים לעבוד בישראל, ואף ללון. הם קיבלו אותו טיפול. הבוקר לא יכלו להגיע לעבודה.
כביש 5 הוא כביש אפרטהייד, ואין בו מוניות פלסטיניות. הם יצטרכו ללכת ברגל עד זיתא, מעל 20 ק"מ בקו אוויר.
אותו אדם סיפר לנו שמזה זמן מתעללים שוטרי משטרת רמת גן בפועלים הפלסטינים: מכות,קללות, עלבונות. בין השאר הם "מחרימים" (כנראה לוקחים לכיסם) טלפונים סלולריים.לבן דודו לקחו לפני כחודשיים טלפון והמחאה על 500 ש"ח, ולא החזירו.