אייל, ארתאח, ענבתא, יום ג' 5.5.09, אחה"צ

צופות: 
עמית י. זהבה ג. יעל ס. (מדווחת)
05/05/2009
|
אחה"צ

15:00

הגענו למחסום ענבתא. 4 מסלולים בהתהוות קיבלו את פנינו. המכוניות חולפות ללא עיכוב, אנו יורדות מהמכונית בזחיחות כשלפננו משמרת "נעימה" ואז... החייל חן סודרי שלא מצא חן בעיניו שזהבה התקרבה והציצה לתא המטען של המכונית , בעודו בודק בחשדנות את בקבוקי הקולה, אמר: "או שאתן מתרחקות מפה או שאני סוגר את המחסום"

15:10

המחסום נסגר , כל חיילי המחסום הצפוני והדרומי התקבצו סביבנו וויכוח מר ומכוער התחולל. בינתיים נוצרו 2 טורי מכוניות מ2 הכיוונים אל טולכרם וממנה החוצה. בסוף הגענו לפשרה עם המפקד  זזנו 2 מטר אחורה והמחסום נפתח לתנועה.

15:45 אנו עוזבות לשער אפריים. טור המכוניות מגיע עד לצומת.

שער התאנים

לאורך הדרך לפני השער ילדים קטנים בני 7 במקום ללכת לבי"ס עומדים כאן ומוכרים מוצרי סידקית.

16:00 שער אפרים -אירתאח

כ60-70 אנשים בתור שזורם די מהר. תזמנו אדם עם חולצה אדומה. אחרי 5 דקות ראינו אותו צועד לעבר היציאה.

16:15כמות האנשים גדלה. נפתחה עוד עמדת בדיקה .
16:25 לקחנו זמן לאדם עם מחשב. אחרי 5 דקות הוא יצא.

לא נעים לנו לעמוד כאן, האנשים כל הזמן מדברים אלינו ומתלוננים, "תבואו ב4 בבקר תראו איזה זבל כאן. אין שירותים, אין סככות נגד גשם. מ1 בלילה אנחנו מחכים כאן, אין לנו חיים..

17:00

מעבר אייל

כאן כמות האנשים בתור גדולה יותר. תזמנו זמן מעבר של פועל לבוש אדום.: 20 דקות. קשה לספור את האנשים, בערך 190. כולם בוכים על מה שקורה בבקר. הם טוענים שלפני חודש לא היה כך.

אדם אחד סיפר שביום חמישי האחרון, קבלן יהודי שחיכה הרבה זמן לפועלים, רצה להכנס פנימה לדבר עם החיילים אמר להם שגם הוא היה חייל ושלא יצעקו עליו. הוא חזר למכוניתו ואז יצאו אליו החיילים והכו אותו. אחר סיפר שבימים האחרונים מגיעים בבקר אנשים מבצלם אז החיילים לא זורקים רימוני עשן

17:45חשבנו שהתורים זורמים לא רע ותכף נעזוב הביתה.הגיעו משפחות אסירים עם נשים וילדים.זמן רב לוקח בין פעם לפעם שנפתחת הקרוסלה. הצפיפות גדלה מאוד. כבר רבע שעה שהקרוסלה לא נפתחה, המצב נעשה בלתי נסבל. אשה התעלפה על ידי. ניסיתי להעביר אליה מיםinfo-icon מעבר לגדר. טלפנתי למוקד. אולי זה עזר, הקרוסלה נפתחה ומשפחות האסירים עברו.

18:10שוב הקרוסלה סגורה. הצפיפות איומה . אני רואה שגם כמות האנשים היוצאת מהמבנה קטנה מאד. לכן ההצטברות של האנשים בכניסה. הסיבה ברורה- קצב הבדיקה איטי.

חייל יצא ואמר לנו שאם אנחנו רוצים לעזור לפלסטינים שנסדר אותם בתור ולא הוא יזעיק חיילים שיעשו באמת בלאגן.

אני סופרת את האנשים בתור: בערך250

18:15שוב טלפון למוקד והקרוסלה נפתחת. הצפיפות בכניסה יורדת. קצב הבדיקה בפנים עולה. מתזמנת אדם עם סוודר שחור - 25 דקות למעבר.זמן בדיקת החיילות: 5 אנשים בדקה.נאמר לי שפתחו עמדת בדיקה שלישית. התור נעלם במהירות.

 18:50אין תור. לא מגיעים אנשים חדשים. בפנים יש הודעות שמי שיגיע אחרי 19:00 יילקח ממנו האשור. נסענו הביתה בלב כבד. ההרגשה של שוק עבדים. לחשוב שרבים מקנאים בבני מזל אלו בעלי אשורי העבודה בישראל.