א-ראס, מעבר אליהו, עזון עתמה, ענבתא, יום ב' 30.3.09, בוקר

צופות: 
אסנת ר. רוני ש. (מדווחת)
30/03/2009
|
בוקר

5.50 מעבר אליהו
הרבה פועלים מחכים לעבור דרך המגנומטר אך נראה שהסדרן שלהם שומר על הסדר.

בין המכוניות שמחכות לעבור במחסום לכיוון ישראל יש גם עגלה רתומה לחמור.

אנו רוצות להגיע מוקדם לעזון עטמה. נכנסות דרך עיזבת טאביב לעזון החסומה  ומשם דרך  כפר תולאת, סינירא ובית אמין לכניסה לעזון עטמה, מכיוון שטחי הרשות. עדין חושך ויש מעט מכוניות. הכבישים במצב לא רע ובכפר סינירא יש מדרכות סלולות ואפיל גינון בצד הכביש.

6.20 עזון עטמה
בכניסה לכפר 4 מכוניות. כולם, כולל הנהגים יוצאים לבדיקה במגנומטר והנהגים חוזרים לקחת את הרכב ועוברים עוד בדיקה מהירה בשער. הבדיקות מהירות מאד וחילי המילואים אדיבים מאד ואף מכירים חלק מהעוברים ומברכים אותם לשלום.
כל הזמן מגיעות עוד מכוניות עם פועלים ששוב צריכים לעבור בדיקה נוספת ביציאה מהכפר לכיוון כביש 505 ולא ברור למה צריך לעבור בדיקה כה מדוקדקת כאן ושוב ביציאה.
שוחחנו עם קבלן המעסיק 50 פועלים באלקנה ויש לו ולפועליו כל האישורים הנחוצים ובכל זאת עליו לעבור בבוקר 5 מחסומים ואח'הצ שוב 5 מחסומים וכולם קרובים מאד אחד לשני .מורים ותלמידים אינם נבדקים.

7.00 עזבנו את המחסום ונסענו למחסום קלקיליה דרום. מחסום הנמצא בדרך ל"מנהרת חבלה" העוברת מתחת לכביש 55. מזכיר במבנהו את מחסום אראס ז'ל ונמצא כמוהו בין כפרים פלסטינים בתוך אחת מ"אצבעות" הגדר. אפשר להשקיף ממנו על הכפר ראס עטייה .
ארבעת החילים המאיישים את המחסום הופתעו מאד לראות אותנו אך לא הרגישו מאוימים על ידינו והמשיכו להעביר במהירות את הנהגים ולהתיחס אליהם באדיבות.

8.00 חוזרות דרך הכפרים ופוגשות הרבה ילדים ההולכים לבתי הספר, החנויות נפתחו בינתים ויש הרבה תנועה.עולות שוב דרך עיזבאת טאביב ליד המוסך על כביש 55 וממשיכות למחסום החביות דרך צומת ג'ית הפתוח.

8.20 מחסום החביות.(בית איבא לשעבר)
בכניסה לכיוון שכם אין תור כי אין בדיקות ואין אפילו צורך לחכות לנפנוף היד אלא התנועה זורמת.
רק כאשר מגיעה מכונית עם מספר ישראלי התנועה מתעכבת .רוב המכוניות נשלחות בחזרה ורק בעלי אשורים מיוחדים מורשים לעבור.( ראינו משאית אחת כזאת.)
ביציאה משכם המצב שונה. מפעם לפעם מופנית מכונית לצד הדרך וכלבנית בודקת אותה בצורה יסודית ביותר. יתר המכוניות עוברות ללא כל עיכוב או בדיקה.

בדיקת הכלבנית - טנדר עם נהג וללא כל משא - ארכה 15 דקות. הכלב רחרח את הדלתות והחלונות, זחל מתחת לאוטו, עלה על החלק האחורי וטיפס על כל המושבים. כאשר הבדיקה הסתיימה, הנהג הזועם ניקה את המושבים, נכנס למכוניתו וכשעבר על ידינו הביע את זעמו ועלבונו. ואנחנו רק יכולנו להסכים איתו.
מפקד המחסום נגש אלינו, הציג את עצמו ובקש שנעמוד בצד הדרך כי הכביש צר. אמר שלא מפריע לו שנצלם את המחסום או את החיילים אך לא את הכלבנית. לא התוכחנו כי במילא כלל לא צילמנו. גם כאן התרשמנו מהתנהלות שקטה וענינית .

9.05  יוצאות.


9.15 ענאבתא

פוגשות את קאמל נהג המונית מיודעינו המספר על בתו העומדת ללדת בימים אלה ואנו מברכות אותו במזל טוב. הוא מספר שיש יותר פרנסה בעונה זו .
אנו רואות שיש תור מכוניות בכניסה עד לצומת, כ-17 מכוניות והמכוניות לא זזות.החילים בודקים כל מכונית הנכנסת לטול כארם.לעיתים הבדיקה היא רק השאלה לאן אתה נוסע, לעיתים בדיקת תעודות ולעיתים פתיחת תא המטען וחיטוט בחבילות שם. בממוצע כל מכונית לוקחת דקה ומכיון שיש זרם קבוע של מכוניות מחכים כ-17 עד 20 דקות. כשהחילים "מתעייפים" כמובן שמחכים יותר. כמו כן במחסום זה עדיין יש צורך לחכות לנפנוף היד הידוע.
ביציאה אין תור כי אין בדיקות.האם מישהו יכול להסביר לנו מה ההגיון הצבאי שבכניסה לטול כארם יש בדיקות מדוקדקות ואילו ביציאה אין בכלל.הסברים יצירתיים יתקבלו בברכה.

10.00 אנו עוזבות.
משקיפות על מחסום א-ראס לשעבר מהכביש. רואות מכוניות עוברות בצומת באופן חופשי וממשיכות הביתה.