11 פעמים לפני שופט

בתגובה על "הפרקליטות הצבאית חזרה בה מכתב האישום נגד מחמוד קטוסה בגין אונס בת השבע" מאת ג'וש בריינר, ("הארץ", 25.6)

זה יותר מ–12 שנה שאנחנו, מתנדבות מחסום ווטש, פוקדות מדי שבוע את בתי המשפט הצבאיים, כולל בית המשפט עופר. אנו חולפות בין אולמות המשפט, ותוהות בכל פעם מחדש איך המשפטים מתנהלים כבסרט נע, דקה אחר דקה. אנחנו כותבות דו"חות על מה ששמעו אוזנינו, מעלות לאתר שלנו, וחושבות: הלזה ייקרא משפט? האם במקום הזה נעשה צדק? ואין מי שיקרא ואין מי שיפרסם. כל זה בשטחים, מעבר להררי חושך. איתרע מזלה הרע והעצוב של ילדה אחת בת שבע, וכל הארץ רעשה: הכך מתנהלות הרשויות בשטחים? והנה ניתנה הזדמנות להבין שהתושב הפלסטיני הוא החשוד המיידי, גם למי שאינו צופה בקביעות במחזות האבסורד.

וכך, כעבור 56 ימים, הורה הפרקליט הצבאי הראשי לשחרר מיידית את מחמוד קסוטה הפלסטיני החשוד באונס, והמדינה היתה כמרקחה. ראוי לציין, שהחשוד הובא 11 פעמים לפני השופט ושום נורות אדומות לא נדלקו, וללא שום הצדקה המשיכו להחזיקו במעצר. לא צילצלו שם כל פעמונים, כי זו "מערכת הצדק" הנוהגת בשטחים כאשר מדובר בפלסטינים. מערכת שרירותית שאינה מכירה בזכויותיהם ואינה חוקרת את תלונותיהם. רק לעתים רחוקות מאוד הדברים מתפרסמים בתקשורת. בעקבות המקרה הנורא שהתרחש, אולי ינועו אמות הספים. אולי.

ד"ר רוני המרמן, ירושלים