האם יצליח צלם עיתונות פלסטיני להגיע לדיונים המשפטיים שנקבעו לו בירושלים?
החומה עשויה לעיתים מלוחות בטון.
ולעתים גדר כפולה עם כביש טשטוש וג'יפים צופים ממרחק.
ולעתים זו חומת הנייר. אישור כניסה לירושלים ולישראל, אישור מעבר, אישור נסיעה, אישור עבודה.
מחסום הבירוקרטיה הוא הסמוי והעמיד ביותר.
מי שנפצע פעם ע"י כוחות הביטחון לא יכול להיכנס לירושלים ולישראל. מנוע.
פלסטינים המעורבים בדיונים משפטיים בישראל נתקלים כמעט תמיד בסירוב לקבל אישור להגיע למשפט.
אנחנו מטפלות במניעות אלה ומנסות ומנסות להשיג היתרי כניסה ולו ליום אחד, או לדיון אחד, או לטיפול אחד.
נידל שאתייה הוא עיתונאי וצלם. בעבר הוא נפגע פעמיים בעת הפגנות. על החרמת מצלמותיו בהפגנה הוא תבע את המדינה ונפסקו לו פיצויים.
בשנת 2015 תיעד נידל הפגנה, שהתקיימה ליד מחסום חווארה לציון יום הנכבה. המפגינים החזיקו דגלים ומפתחות מנייר ומפגינה שסימנה שההפגנה אינה אלימה ואינה חמושה נורתה בבטנה בכדור גומי...
נידל לבש ווסט צלמים עם הכיתוב PRESS, עמד בצד עם כל נציגי התקשורת, החזיק מצלמות גדולות וחבש מסיכת גז על פניו. הצבא ירה כדורי גומי שכוונו לפניו (או לעינית המצלמה) ונידל איבד את עינו השמאלית.
נידל שאתייה תובע את מדינת ישראל.
כדי להשתתף במשפטו עליו לקבל מן המינהל האזרחי
אישור כניסה מיוחד לירושלים. את האישור מקבלים במשרד התיאום והקישור של המינהל האזרחי, המת"ק, הנמצא בפאתי מחנה צבאי.
כניסתו של נידל לדיון המשפטי הראשון שהתקיים ביום ראשון, אושרה רק ביום שישי אחה"צ.
נידל המתין ליד שער המחנה כי פלסטיני לא יכול להיכנס לבסיס צבאי כמעט ריק ביום שישי אחה"צ. אחרי שיחות ארוכות הגיעה קצינה לשער ונתנה לו את האישור.
ועכשיו איך יגיע לבית המשפט?
נידל חוייב לקבל ליווי מן המחסום ועד לבית המשפט וחזרה. הוא חויב גם לממן את הליווי של עצמו מכיסו.
יש לרשויות רשימה קבועה של חברות, רובן משווקות פרקטים ומנורות שלא שמעו על כך מעולם. משנמצאה החברה האמיתית שמספקת מלווים, הגיע המלווה מטעמה למחסום תרקומיא, 75 ק"מ דרומית לירושלים. במקום למחסום קלנדיה הנמצא מצפון לירושלים.
"זה הכל אותו הדבר", טען המלווה.
נידל שאתייה לא הצליח להגיע לדיון המשפטי הראשון בעניינו.
לדיון השני שהתקיים בפברואר 2019 הגיע האישור לכניסתו רק יום לאחר הדיון.
ומה בהמשך? נראה שמחסום הבירוקרטיה הוא הסמוי והעמיד ביותר.