חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי

חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי

 

מבוא

 

המדינות שהן צדדים לחוקה זו,

 

בהיותן מודעות לכך שכל בני האדם מאוחדים בקשרים משותפים, ותרבויותיהם מחוברות יחדיו במורשת משותפת, ומתוך חשש שפסיפס עדין זה עלול להתרסק בכל עת,

 

בתתן דעתן לכך שבמאה זו מיליוני ילדים, נשים וגברים נפלו קרבן לזוועות שלא יתוארו הגורמות זעזוע עמוק למצפון האנושות,

 

בהכירן בכך שפשעים חמורים כאלה מאיימים על השלום, הביטחון והרווחה בעולם,

 

באשרן כי אסור שהפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית ככלל לא ייענשו ושיש להבטיח העמדה יעילה לדין בגינם ע"י נקיטת אמצעים ברמה הבינלאומית וע"י הגברת שיתוף פעולה בינלאומי,

 

בהיותן נחושות בדעתן לשים קץ לחסינותם מעונש של מבצעי הפשעים האמורים ובכך לתרום למניעת הפשעים האמורים,

 

בהיזכרן כי חובתה של כל מדינה היא לממש את סמכות השיפוט הפלילית שלה על האחראים לפשעים בינלאומיים,

 

באשרן מחדש את המטרות והעקרונות של מגילת האומות המאוחדות, ובעיקר שכל המדינות תימנענה מאיום או משימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה הפוליטית של מדינה כלשהי, או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות האומות המאוחדות,

 

בהדגישן בהקשר זה שאין בחוקה זו דבר שיתפרש  כמסמיך מדינה כלשהי להתערב בסכסוך מזוין או בענייניה הפנימיים של מדינה כלשהי,

 

בהיותן נחושות בדעתן למטרות אלה ולמען דורות ההווה והעתיד להקים בית דין פלילי בינלאומי עצמאי וקבוע בזיקה למערכת האומות המאוחדות, שיהיה בעל סמכות שיפוט על הפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית ככלל,

 

בהדגישן כי בית הדין הפלילי הבינלאומי המוקם לפי חוקה זו יהווה השלמה לסמכויות שיפוט פליליות לאומיות,הסכימו לאמור:

 

חלק 1. הקמת בית הדין

 

סעיף 1

בית הדין

 

בין דין פלילי בינלאומי ("בין הדין") מוקם בזה. הוא יהיה מוסד קבוע ותהיה לו הסמכות לממש את סמכות השיפוט שלו על בני אדם לגבי הפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית ככלל, ויהווה השלמה לסמכויות שיפוט פליליות לאומיות. סמכות השיפוט והתפקוד של בית הדיון יוסדרו ע"י הוראות חוקה זו.

 

סעיף 2

יחסי בין הדין עם האומות המאוחדות

 

בית הדין ייקשר ביחסים עם האומות המאוחדות באמצעות הסכם שיאושר ע"י מליאת המדינות שהן צדדים לחוקה זו ולאחר מכן ייעשה מטעם בית הדין ע"י נשיאו.

 

סעיף 3

מושב בין הדין

 

  1. מושב בית הדין ייקבע בהאג שבהולנד ("המדינה המארחת").

 

  1. בית הדין יתקשר בהסכם מטה עם המדינה המארחת אשר יאושר ע"י מליאת המדינות שהן צדדים ולאחר מכן ייעשה מטעם בית הדין ע"י נשיאו.

 

  1. בית הדין רשאי לשבת במקום אחר, בכל עת שהדבר נראה לה רצוי, לפי הוראות חוקה זו.

 

סעיף 4

מעמדו המשפטי וסמכויותיו של בית הדין

 

  1. לבית הדין תהיה אישיות משפטית בינלאומית. יהיה לו גם מעמד משפטי ככל שיידרש לביצוע תפקידיו ולהגשמת מטרותיו.

 

  1. בית הדין רשאי לבצע את תפקידיו ולממש את סמכויותיו, לפי הוראות חוקה זו, בשטחה של כל מדינה שהיא צד, ובהסכמה מיוחדת, בשטחה של כל מדינה אחרת.

 

חלק 2. סמכות שיפוט, קבילות ודין בר החלה

 

סעיף 5

פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין

 

1.       סמכות השיפוט של בית הדין תהיה מוגבלת לפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית ככלל. לבית הדין יש סמכות שיפוט  בהתאם לחוקה זו בזיקה לפשעים הבאים:

 

  1. פשע רצח העם;

 

  1. פשעים נגד האנושות;

 

  1. פשעי מלחמה;

 

  1. פשע התוקפנות.

 

2.       בית הדין יממש את סמכות השיפוט שלו על פשע התוקפנות אחרי אימוץ הוראה בהתאם לסעיפים 121 ו123- המגדירה את הפשע וקובעת את התנאים שלפיהם יממש בית הדין את סמכות השיפוט שלו בזיקה לפשע זה. הוראה כאמור תעלה בקנה אחד עם ההוראות הנוגעות בדבר של מגילת האומות המאוחדות.

 

סעיף 6

רצח עם

 

למטרות חוקה זו, "רצח עם" פירושו כל אחד מהמעשים הבאים המבוצעים בכוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, בתור שכזאת;

 

  1. הריגת חברים  בקבוצה;

 

  1. גרימת נזק גופני או נפשי חמור לחברים בקבוצה;

 

  1. גרימה מכוונת של תנאי חיים לחברים בקבוצה המחושבים כדי להביא לידי השמדתם הפיסית, באופן מלא או חלקי;

 

  1. הטלת אמצעים המיועדים למנוע לידות בתוך הקבוצה;

 

  1. העברה בכוח של ילדים מהקבוצה לקבוצה אחרת.

 

סעיף 7

פשעים נגד האנושות

 

1.       למטרות חוקה זו, "פשע נגד האנושות" פירושו כל אחד מהמעשים הבאים כשהם מבוצעים כחלק מהתקפה נרחבת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסיה אזרחית, בידיעה על ההתקפה:

 

  1. רצח;

 

  1. השמדה;

 

  1. שעבוד;

 

  1. הגלייה או העברה בכוח של אוכלוסיה;

 

  1. כליאה או שלילה חמורה אחרת של חירות פיסית תוך הפרה של כללי היסוד של המשפט הבינלאומי;

 

  1. עינוי;

 

  1. אונס, שעבוד מיני, זנות כפויה, הריון כפוי, עיקור כפוי, או כל צורה אחרת של אלימות מינית שחומרתה דומה;

 

  1. רדיפה נגד כל קבוצה או קהילה הניתנות לזיהוי מטעמים פוליטיים, גזעיים, לאומיים,  אתניים, תרבותיים, דתיים, מיניים כמוגדר בס"ק 3, או מטעמים אחרים המוכרים בעולם כבלתי מותרים לפי המשפט הבינלאומי, בקשר לכל מעשה הנזכר בס"ק זה או לכל פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין;

 

  1. היעלמות כפויה של בני אדם;

 

  1. פשע האפרטהייד;

 

  1. מעשים לא-אנושיים אחרים בעלי אופי דומה הגורמים במכוון סבל רב, או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות הנפשית או  הגופנית.

 

2.         למטרות ס"ק 1:

 

  1. "התקפה המכוונת נגד כל אוכלוסיה אזרחית" פירושו מהלך התנהגות הכרוך בביצוע מרובה של מעשים הנזכרים בס"ק 1 כנגד כל אוכלוסיה אזרחית, בהתאם או על מנת לקדם מדיניות ממלכתית או ארגונית לביצוע התקפה כאמור;

 

  1. "השמדה" פירושו גרימה מכוונת של תנאי חיים, בין היתר שלילת הגישה למזון ולתרופות, המחושבים כדי להביא לידי השמדת חלק מאוכלוסיה;

 

  1. "שעבוד" פירושו מימוש סמכויות, כולן או חלקן, הקשורות לזכות הבעלות על אדם וכולל מימוש של סמכות כאמור במהלך סחר בבני אדם,  בעיקר נשים וילדים;

 

  1. "הגליה" או העברה בכוח של אוכלוסיה" פירושו עקירה בכוח של בני האדם הנוגעים בדבר ע"י גישוש או מעשי כפייה אחרים מהאזור שבו הם שוכנים כחוק, ללא עילה המותרת לפי המשפט הבינלאומי;

 

  1. "עינוי" פירושו הגרימה המכוונת של כאב או סבל קשים, גופניים או נפשיים, לאדם במשמורתו או בפיקוחו של הנאשם; אלא שעינוי לא יכלול כאב או סבל הנובעים אך ורק מסנקציות חוקיות, מהווים חלק בלתי נפרד מהן או נלווים אליהן;

 

  1. "הריון כפוי" פירושו כליאה לא חוקית של אישה שעוברה בכוח, בכוונה להשפיע על ההרכב האתני של אוכלוסיה כלשהי או לבצע הפרות חמורות אחרות של המשפט הבינלאומי. הגדרה זו לא תתפרש בכל דרך שהיא כמשפיעה על חוקים לאומיים הקשורים להריון;

 

  1. "רדיפה" פירושו שלילה מכוונת וחמורה של זכויות יסוד בסתירה למשפט הבינלאומי מטעמי זהות הקבוצה או הקהילה;

 

  1. "פשע האפרטהייד" פירושו מעשים לא-אנושיים שטיבם דומה לזה של אלה הנזכרים בס"ק 1, המבוצעים בהקשר של משטר ממוסד של דיכוי שיטתי ושליטה של קבוצה גזעית אחת  על כל קבוצה גזעית אחרת או קבוצות גזעיות אחרות והמבוצעים  בכוונה לקיים משטר זה;

 

  1. "היעלמות כפויה של בני אדם" פירושו המעצר, המאסר או החטיפה של בני אדם על ידי, או באישור, בתמיכה ובהסכמה שבשתיקה, של מדינה או ארגון פוליטי, ובעקבותיה סירוב להכיר בשלילת חירות זו או למסור מידע על גורלם או על מקום הימצאם של בני אדם אלה, בכוונה להרחיקם מהגנת החוק לפרק זמן ארוך.

 

3.       למטרות חוקה זו, מובן כי המונח "מין" מתייחס לשני המינים, זכר ונקבה, בהקשר של החברה. המונח "מין" אינו מציין כל משמעות השונה מהנ"ל.

 

סעיף 8

פשעי מלחמה

 

1.       לבית הדין תהיה סמכות שיפוט בזיקה לפשעי מלחמה בעיקר כשהם מבוצעים כחלק מתכנית או ממדיניות או כחלק מביצוע בהיקף גדול של פשעים כאמור.

 

2.         למטרות חוקה זו, "פשעי מלחמה" פירושו:

 

(א)     הפרות חמורות של אמנות ז'נבה מ- 12 באוגוסט 1949, כלומר, כל אחד מהמעשים הבאים:

נגד אדם או רכוש המוגנים לפי הוראות אמנת ז'נבה הנוגעת בדבר:

 

  1. הריגה בזדון;

 

  1. עינוי או יחס לא אנושי, כולל ניסויים ביולוגיים;

 

  1. גרימה בזדון של סבל רב, או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות;

 

  1. הרס והפקעה מקיפים של רכוש, שאינם מוצדקים ע"י כורח צבאי ומתבצעים בניגוד לחוק ובצורה פרועה;

 

  1. אילוץ שבוי מלחמה או אדם מוגן אחר לשרת בכוחותיה של מעצמה עוינת;

 

  1. שלילה בזדון  של הזכויות למשפט הוגן וסדיר משבויי מלחמה או מאדם מוגן אחר;

 

  1. הגליה או העברה בניגוד לחוק או כליאה בניגוד לחוק;

 

  1. לקיחת בני ערובה.

 

            (ב)  הפרות חמורות אחרות של החוקים והמנהגים החלים בסכסוך מזוין בינלאומי, במסגרת

הקיימת של המשפט הבינלאומי, כלומר, כל אחד מהמעשים הבאים:

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד האוכלוסיה האזרחית בתור שכזאת או נגד אזרחים יחידים שאינם לוקחים חלק ישר במעשי האיבה;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד מטרות אזרחיות, כלומר, מטרות שאינן מטרות צבאיות;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד כוח אדם, מתקנים, חומרים, יחידות או כלי רכב המעורבים במשימות סיוע הומניטרי או שמירת שלום בהתאם למגילת האומות המאוחדות, כל עוד הם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים או ליעדים אזרחיים לפי המשפט הבינלאומי של סכסוך מזוין;

 

  1. פתיחה מכוונת בהתקפה בידיעה שהתקפה כאמור תגרום לקרבנות נלווים בנפש או לפגיעה באזרחים או לנזק ליעדים אזרחיים, או לנזק נרחב, ארוך טווח וחמור לסביבה הטבעית אשר יהיו חריגים בבירור בקשר ליתרון הצבאי  מוחשי והישיר הכולל הצפוי;

 

  1. תקיפה או הפצצה, באמצעים כלשהם, של ערים, כפרים, אזורי מגורים או בניינים שאינם מוגנים ואינם יעדים צבאיים;

 

  1. הריגה או פציעה של לוחם, אשר משהניח את נשקו או שאין לו עוד אמצעי הגנה, נכנע לשיקול דעת;

 

  1. עשיית שימוש לא נאות בדגל שביתת נשק, או בדגל או בסמל ובמדים הצבאיים של האויב או של האומות המאוחדות, וכן בסמלים הבולטים של אמנות ז'נבה, הגורם למוות או לפגיעה גופנית חמורה;

 

  1. העברה, במישרין או בעקיפין, ע"י הכוח השולט, של חלקים מהאוכלוסיה האזרחית שלו לתוך השטח שהוא שולט בו, או הגליה או העברה של אוכלוסיית השטח הכבוש, כולה או חלקים ממנה, בתוך שטח זה או מחוץ לו;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד בניינים המיועדים למטרות דת, חינוך, אמנות, מדע או צדקה, אתרים היסטוריים, בתי חולים ומקומות שבהם נאספים חולים ופצועים, ובלבד שאינם יעדים צבאיים;

 

  1. אילוץ בני אדם הנתונים למרותו של צד יריב לסבול השחתה פיסית או ניסויים רפואיים או מדעיים מכל סוג אשר אינם מוצדקים ע"י טיפול רפואי, טיפול שיניים או טיפול בבית חולים באדם שבו מדובר, ואינם מתבצעים לטובתו, ואשר גורמים למוות או לסכנה חמורה לבריאות האדם האמור או בני האדם האמורים;

 

  1. הריגה או פציעה בוגדנית של בני אדם השייכים לאומה העוינת או לצבא העוין;

 

  1. הצהרה שלא יינתנו מגורים;

 

  1. השמדה או תפיסה של רכוש האויב אלא אם כך השמדה או תפיסה כאמור נדרשים באופן חיוני ע"י כורח המלחמה;

 

  1. הכרזה שזכויותיהם ופעולותיהם של אזרחי הצד העוין מבוטלות, מושעות או בלתי קבילות בבית משפט;

 

  1. חיוב אזרחים של הצד העוין לקחת חלק בפעולות המלחמה המכוונות נגד ארצם, גם אם היו בשירותו של התוקף לפני תחילת המלחמה;

 

  1. בזיזת עיר או מקום, גם כאשר נתפסו בהתקפה;

 

  1. שימוש ברעל או בנשק מורעל;

 

  1. שימוש בגזים מחניקים, רעילים או אחרים, וכל הנוזלים, החומרים או המתקנים האנלוגיים;

 

  1. שימוש בקליעים המתפשטים או נעשים שטוחים בקלות בגוף האדם, כגון קליעים בעלי מעטפת קשה שאיננה מכסה לגמרי את הגרעין או מנוקבת בחתכים;

 

  1. שימוש בכלי נשק, קליעים וחומרים ושיטות לוחמה שמטבעם הם גורמים פציעה עודפת או סבל מיותר או שמטבעם הם חסרי אבחנה בהפרת המשפט הבינלאומי של סכסוך מזוין, ובלבד שכלי נשק, קליעים וחומרים ושיטות לוחמה כאמור כפופים לאיסור מקיף וכלולים בנספח לחוקה זו, בתיקון בהתאם להוראות הקבועות בסעיפים 121 ו123-;

 

  1. ביצוע מעשי זוועה נגד הכבוד האישי, בעיקר יחס משפיל ומבזה;

 

  1. ביצוע אונס, עבדות מינית, זנות כפויה, הריון כפוי, כמוגדר בסעיף 7, ס"ק 2 (ו), עיקור כפוי, או כל צורה אחרת של אלימות מינית המהווה הפרה חמורה של אמנות ז'נבה;

 

  1. שימוש בנוכחותו של אזרח או אדם מוגן אחר כדי להפוך נקודות מסוימות, אזורים מסוימים או כוחות צבאיים מסוימים למחוסנים מפני פעולות צבאיות;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד מבנים, חומרים, יחידות ואמצעי תובלה רפואיים, וכוח אדם המשתמש בסמלים הבולטים של אמנות ז'נבה בהתאם למשפט הבינלאומי;

 

  1. שימוש מכוון בהרעבת אזרחים כבשיטת לוחמה ע"י מניעת חפצים החיוניים להישרדותם, כולל עיכוב בזדון של אספקת סיוע לפי הוראות אמנות ז'נבה;

 

  1. גיוס או חיול ילדים מתחת לגיל חמש עשרה לכוחות המזוינים הלאומיים או שימוש בהם להשתתפות פעילה במעשי איבה.

 

        (ג)       במקרה של סכסוך מזוין שאינו בעל אופי בינלאומי, הפרות חמורות של סעיף 3

המשותפות לארבע אמנות ז'נבה מ12- באוגוסט 1949, כלומר, כל אחד מהמעשים הבאים המבוצעים נגד בני אדם שאינם לוקחים כל חלק פעיל במעשי האיבה, כולל אנשי הכוחות המזוינים שהניחו את נשקם ואלה שהוצאו מחוץ לכלל הלוחמים בגלל מחלה, פציעה, כליאה און כל סיבה אחרת:
 

  1. אלימות כלפי חיים וגוף, בעיקר רצח מכל הסוגים, הטלת מום, יחס אכזרי ועינוי;

 

  1. ביצוע מעשי זוועה נגד הכבוד האישי, בעיקר יחס משפיל ומבזה;

 

  1. לקיחת בני ערובה;

 

  1. חריצת דין וביצוע הוצאות להורג ללא הכרזת פסיקה מוקדמת ע"י בית משפט סדיר, המעניקה את כל הערובות השיפוטיות המוכרות בד"כ כחיוניות.

 

        (ד)      ס"ק 2 (ג) חל על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי אופי בינלאומי ואי לכך אינו חל על

מצבים של מהומות ומתיחויות בינלאומיות, מעשים מבודדים ופזורים של אלימות או מעשים אחרים בעלי אופי דומה.

 

         (ה)      הפרות חמורות אחרות של החוקים והמנהגים  החלים על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי

אופי בינלאומי, במסגרת הקבועה של המשפט הבינלאומי, כלומר, כל אחד מהמעשים

הבאים;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד האוכלוסיה האזרחית בתור שכזאת או נגד אזרחים יחידים שאינם לוקחים חלק ישר במעשי האיבה;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד מבנים, חומרים, יחידות ואמצעי תובלה רפואיים, וכוח אדם המשתמש בסמלים הבולטים של אמנות ז'נבה בהתאם למשפט הבינלאומי;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד כוח אדם, מתקנים, חומרים, יחידות או כלי רכב המעורבים במשימות סיוע הומניטרי או שמירת שלום בהתאם למגילת האומות המאוחדות, כל עוד הם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים או ליעדים אזרחיים לפי המשפט הבינלאומי של סכסוך מזוין;

 

  1. הפנייה מכוונת של התקפות נגד בניינים המיועדים למטרות דת, חינוך, אמנות, מדע או צדקה, אתרים היסטוריים, בתי חולים ומקומות שבהם נאספים חולים ופצועים, ובלבד שאינם יעדים צבאיים;

 

  1. בזיזת עיר או מקום, גם כאשר נתפסו בהתקפה;

 

  1. ביצוע אונס, עבדות מינית, זנות כפויה, הריון כפוי, כמוגדר בסעיף 7, ס"ק 2 , עיקור כפוי, או כל צורה אחרת של אלימות מינית המהווה גם הפרה חמורה של סעיף 3 המשותף [1]לכל ארבע אמנות ז'נבה;

 

  1. גיוס או חיול ילדים מתחת לגיל חמש עשרה לכוחות המזוינים הלאומיים או שימוש בהם להשתתפות פעילה במעשי איבה;

 

  1. מתן הוראה לעקור את האוכלוסיה האזרחית מסיבות הקשורות לסכסוך, אלא אם כן ביטחון האזרחים שמדובר בהם או נימוקים צבאיים חיוניים תובעים זאת;

 

  1. הריגה או פציעה בוגדנית של יריב לוחם;

 

  1. הצהרה שלא יינתנו מגורים;

 

  1. אילוץ בני אדם הנתונים למרותו של צד אחר לסבול השחתה פיסית או ניסויים רפואיים או מדעיים מכל סוג אשר אינם מוצדקים ע"י טיפול רפואי, טיפול שיניים או טיפול בבית חולים באדם שבו מדובר, ואינם מתבצעים לטובתו, ואשר גורמים למוות או לסכנה חמורה לבריאות האדם האמור או בני האדם האמורים;

 

  1. השמדה או תפיסה של רכוש האויב אלא אם כך השמדה או תפיסה כאמור נדרשים באופן חיוני ע"י כורח הסכסוך;

 

            (ו)        ס"ק 2 (ה) חל על סכסוכים מזוינים שאינם בעלי אופי בינלאומי ואי לכך אינו חל על

                        מצבים של מהומות ומתיחויות בינלאומיות, מעשים מבודדים ופזורים של אלימות או

מעשים אחרים בעלי אופי דומה. הוא חל על סכסוכים מזוינים המתרחשים בשטח מדינה כאשר יש סכסוך  מזוין ממושך בין רשויות ממשלתיות לבין קבוצות חמושות מאורגנות או בין קבוצות כאמור.

 

3.       אין בס"ק 2 (ג) ו-(ה) דבר שישפיע על אחריותה של ממשלה לקיים או לכונן מחדש חוק וסדר או להגן על אחדותה ועל שלמותה הטריטוריאלית של המדינה, בכל אמצעי כשר.

 

סעיף 9

רכיבי פשעים

 

  1. רכיבי פשעים יסייעו לבית הדין בפרשנותם ובהחלתם של סעיפים 6, 7, ו-8. הם יאומצו ברוב של שני שלישים מחברי מליאת המדינות שהן צדדים.

 

  1. תיקונים לרכיבי פשעים יכולים להציע;

 

  1. כל מדינה שהיא צד;

 

  1. השופטים הפועלים לפי רוב מוחלט;

 

  1. התובע.

 

תיקונים כאמור יאומצו ברוב של שני שלישים מחברי מליאת המדינות שהן צדדים.

 

3.         רכיבי הפשעים והתיקונים להם יעלו בקנה אחד עם חוקה זו.

 

סעיף 10

 

אין בחלק זה דבר שיתפרש כמגביל בדרך כלשהי או פוגע בכללים קיימים או מתפתחים של המשפט הבינלאומי למטרות שאינן של חוקה זו.

 

סעיף 11

סמכות שיפוט ratione temporis

 

1.         לבין הדין יש סמכות שיפוט רק בזיקה לפשעים שבוצעו אחרי כניסתה לתוקף של אמנה זו.

 

2.       הפכה מדינה לצד לחוקה זו אחרי כניסתה לתוקף, בית הדין רשאי לממש את סמכות השיפוט שלו רק בזיקה לפשעים שבוצעו אחרי כניסתה לתוקף של חוקה זו לגבי אותה מדינה, אלא אם כן אותה מדינה מסרה הצהרה לפי סעיף 12, ס"ק 3.

 

סעיף 12

תנאים מוקדמים למימוש סמכות שיפוט

 

  1. מדינה ההופכת לצד לחוקה זו מקבלת בזאת את סמכות השיפוט של בית המשפט בזיקה לפשעים הנזכרים בסעיף 5.

 

  1. במקרה של סעיף 13, ס"ק (א) או (ג), רשאי בית המשפט לממש את סמכות השיפוט שלו עם אחת או יותר מהמדינות הבאות הן צדדים לחוקה זו או קיבלו את סמכות השיפוט של בית המשפט בהתאם לס"ק 3:

 

  1. המדינה שבשטחה אירעה ההתנהגות הנדונה, או אם בוצע הפשע על כלי שיט או כלי טיס, מדינת הרישום של אותו כלי שיט או כלי טיס;

 

  1. המדינה שהאדם המואשם בפשע הוא אזרחה.

 

3.       אם קבלתה של מדינה שאיננה צד לחוקה זו נדרשת לפי ס"ק 2, אותה מדינה רשאית, בהצהרה שתוגש לרשם, לקבל את מימוש סמכות השיפוט ע"י בית המשפט בזיקה לפשע הנדון. המדינה המקבלת תשתף פעולה בלי דיחוי או יוצא מהכלל בהתאם לחלק 9.

 

סעיף 13

מימוש סמכות שיפוט

 

בית המשפט רשאי לממש את סמכות השיפוט שלו בזיקה לפשע הנזכר בסעיף 5 בהתאם להוראות חוקה זו אם:

 

  1. מצב שבו נראה כאילו אחד או יותר מהפשעים האמורים בוצעו מופנה אל התובע ע"י מדינה שהיא צד בהתאם לסעיף 14;

 

  1. מצב שבו נראה כאילו אחד או יותר מהפשעים האמורים בוצעו מופנה אל התובע ע"י מועצת הביטחון הפועלת לפי פרק VII של מגילת האומות המאוחדות; או

 

  1. התובע יזם חקירה ביחס לפשע כאמור בהתאם לסעיף 15.

 

סעיף 14

הפניית מצב ע"י מדינה שהיא צד

 

1.       מדינה שהיא צד רשאית להפנות לתובע מצב שבו אחד או יותר מהפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין בוצעו לכאורה לבקש מהתובע לחקור את המצב על מנת לקבוע האם יש להאשים אדם מסוים אחד או יותר בביצוע פשעים כאמור.

 

2.       במידת האפשר, יפורטו בהפנייה הנסיבות הנוגעות בדבר ויתלוו אליה כל המסמכים התומכים העומדים לרשות המדינה הפנה את המצב.

 

סעיף 15

תובע

 

1.       התובע רשאי לפתוח בחקירה proprio motu על בסיס המידע על פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין.

 

2.       התובע ינתח את רצינות המידע שהתקבל. למטרה זו, הוא רשאי לבקש מידע נוסף ממדינות, מגופים של האומות המאוחדות, מארגונים בין-ממשלתיים או לא-ממשלתיים, או ממקורות מהימנים אחרים הנראים לו מתאימים, ורשאי לקבל עדות בכתב או בעל-פה במושב בית הדין.

 

3.       הגיע התובע למסקנה שיש בסיס סביר להמשיך בחקירה, הוא יגיש ללשכת קדם-משפט בקשה לאישור לחקור, יחד עם כל חומר תומך שנאסף. קרבנות רשאים לבחור בנציגים ללשכת קדם-משפט, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

4.       אם לשכת קדם-משפט, אחרי בדיקת הראיות והחומר התומך, סבורה שיש בסיס סביר להמשיך בחקירה, ושנראה שהמקרה בא בגדר סמכות השיפוט של בית הדין, היא תתיר את תחילת החקירה, בלי לפגוע בפסיקות עתידיות  של בית הדין ביחס לסמכות שיפוט ולקבילות מקרה.

 

5.       סירובה של לשכת קדם-משפט להתיר את החקירה לא ימנע את הגשתה של בקשה עתידית ע"י התובע בהתבסס על עובדות או ראיות חדשות בנוגע לאותו מצב.

 

6.       אם אחרי הבדיקה המוקדמת הנזכרת  בס"ק 1 ו2- התובע מגיע למסקנה שהמידע שנמסר אינו מהווה בסיס סביר לחקירה, הוא יודיע לאלה שמסרו את המידע. הדבר לא ימנע מהתובע לשקול מידע נוסף  שהוגש לו בנוגע לאותו מצב  לאור עובדות או ראיות חדשות.

 

סעיף 16

דחיית חקירה או תביעה

 

אין להתחיל בחקירה או בתביעה או להמשיך בהם לפי חוקה זו לפרק זמן של 12 חודשים אחרי שמועצת הביטחון, בהחלטה שאומצה לפי פרק VII של מגילת האומות המאוחדות, ביקשה זאת מבית הדין; המועצה רשאית לחדש את הבקשה לפי אותם תנאים.

 

סעיף 17

ענייני קבילות

 

1.         בהתייחסות לס"ק למבוא ולסעיף 1, בית הדין יקבע שתביעה איננה קבילה מקום:

 

  1. שמדינה שיש לה סמכות שיפוט על התביעה חוקרת אותה או מעמידה לדין בגינה, אלא אם כן אותה מדינה אינה רוצה או אינה מסוגלת באמת לבצע את החקירה או את התביעה;

 

  1. שמדינה שיש לה סמכות שיפוט על התביעה חוקרת אותה והמדינה החליטה לא להעמיד לדין את האדם הנוגע בדבר, אלא אם כן ההחלטה נבעה אי רצון או מאי יכולת לבצע את החקירה או את התביעה;

 

  1. האדם הנוגע בדבר כבר נשפט על התנהגות שהיא נושא התלונה, ומשפט בבית הדין אינו מותר לפי סעיף 20, ס"ק 3;

 

  1. בתביעה איננה חמורה במידה שמספיקה להצדיק פעולה נוספת ע"י בית הדין.

 

2.       על מנת לקבוע אי-רצון בתביעה מסוימת, ישקול בית הדין, תוך התייחסות לעקרונות ההליך הנאות המוכרים ע"י המשפט הבינלאומי, אם אחד או יותר מהאמורים להלן קיימים, כפי שבר החלה:

 

  1. ההליכים התקיימו או מתקיימים או ההחלטה הלאומית התקבלה למטרות הגנה על האדם הנוגע בדבר מפני אחריות פלילית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין הנזכרים בסעיף 5;

 

  1. היה עיכוב בלתי מוצדק בהליכים שבו הנסיבות אינן עולות בקנה אחד עם כוונה להביא את האדם הנוגע בדבר לדין;

 

  1. ההליכים לא התנהלו או אינם מתנהלים באופן בלתי תלוי או חסר פניות, והם התנהלו או מתנהלים באופן אשר, לאור הנסיבות, אינו עולה בקנה אחד עם כוונה להביא את האדם הנוגע בדבר לדין.

 

3.       על מנת לקבוע אי-יכולת בתביעה מסוימת, בית הדין ישקול האם, בגלל התמוטטות כללית או מהותית או אי זמינות של מערכת המשפט שלה, אין המדינה מסוגלת להשיג את הנאשם או את הראיות והעדויות הדרושות או אינה מסוגלת בדרך אחרת לקיים את ההליכים שלה.

 

סעיף 18

פסיקות מקדימות בנוגע לקבילות

 

 

1.       הובא מצב בפני בית הדין בהתאם לסעיף 13 (א) והתובע קבע כי יהיה בסיס סביר לפתיחה בחקירה, או התובע פותח בחקירה בהתאם לסעיפים 13 (ג) ו15-, יודיע התובע לכל המדינות שהן צדדים ולמדינות אשר, תוך התחשבות במידע הזמין, תממשנה כרגיל סמכות שיפוט על הפשעים הנוגעים בדבר. התובע רשאי להודיע למדינות כאמור בחשאי, ומקום שהתובע סבור כי יש צורך להגן על בני אדם, למנוע השמדת ראיות או למנוע בריחת בני אדם, הוא רשאי להגביל את היקף המידע הנמסר למדינות.

 

2.       בתוך חודש מקבלת אותה הודעה, רשאית מדינה להודיע בית הדין כי היא חוקרת או חקרה את אזרחיה או אחרים שבתחום השיפוט שלה בזיקה למעשים פליליים העשויים להוות פשעים הנזכרים בסעיף 5 והמתייחסים למידע שנמסר בהודעה למדינות. לבקשת אותה מדינה, ייתן התובע עדיפות לחקירת אותם בני אדם ע"י המדינה אלא אם כן לשכת קדם-משפט, לבקשת התובע, מחליטה להתיר את החקירה.

 

3.       מתן עדיפות ע"י התובע לחקירת מדינה תהיה פתוחה לביקורת התובע שישה חודשים אחרי תאריך מתן העדיפות או בכל מועד שבו היה שינוי משמעותי בנסיבות בהתבסס על אי רצונה או אי יכולתה של המדינה לבצע באמת את החקירה.

 

4.       המדינה הנוגעת בדבר רשאים לערער בפני לשכת הערעורים כנגד פסיקה של לשכת קדם-משפט, בהתאם לסעיף 82. ניתן לשמוע את הערעור על בסיס מזורז.

 

5.       כשתובע נתן עדיפות לחקירה בהתאם לס"ק 2, רשאי התובע לבקש כי המדינה הנוגעת בדבר תודיע לתובע מעת לעת על התקדמות חקירתה ועל כל תביעה הנובעת מכך. מדינות שהן צדדים תיענינה ללא דיחוי מיותר לבקשות כאמור.

 

6.       עד לפסיקתה של לשכת קדם-משפט, או בכל עת שהתובע נתן עדיפות לחקירה לפי סעיף זה, רשאי התובע, באופן חריג, לבקש סמכות מלשכת קדם-משפט  לנקוט בצעדים חקירתיים דרושים למטרת שימור ראיות מקום שיש הזדמנות ייחודית לקבל ראיות חשובות או יש סיכון משמעותי שראיות כאמור לא תהיינה זמינות בעתיד.

 

סעיף 19

ערעורים על סמכות השיפוט של בית הדין

או על קבילות מקרה

 

1.    בית הדין יהיה משוכנע שיש לו סמכות שיפוט בכל מקרה המובא בפניו. בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לפסוק בעניין קבילות מקרה בהתאם לסעיף 17.

 

2.    ערעורים על קבילות מקרה מה מהטעמים הנזכרים בסעיף 17 או ערעורים על סמכות השיפוט של בית הדין רשאים להגיש:

 

  1. נאשם או אדם שלגביו הוצאו צו מעצר או זימון להופיע לפי סעיף 58;

 

  1. מדינה שיש לה סמכות שיפוט על מקרה, בנימוק שהיא חוקרת את המקרה או מגישה תביעה בגינו, או חקרה או הגישה תביעה; או

 

  1. מדינה שממנה נדרשת קבלת סמכות שיפוט לפי סעיף 12.

 

3.       התובע רשאי לבקש מבית הדין פסיקה בשאלה של סמכות שיפוט או קבילות. בהליכים ביחס לסמכות שיפוט או קבילות, אלה שהביאו את המצב לפי סעיף 13, וגם קרבנות, רשאים אף הם להגיש הערות לבית הדין.

 

4.       כל אדם או מדינה הנזכרים בס"ק 2 רשאים לערער על קבילות מקרה או על סמכות השיפוט של בית הדין. הערעור יתבצע לפני  תחילת המשפט. בנסיבות חריגות, רשאי בין הדין להתיר הגשת ערעור יותר מפעם או במועד מאוחר יותר מאשר תחילת המשפט. ערעורים על קבילות מקרה, בתחילת המשפט, או בדיעבד ברשות בית הדין, ניתן לבסס רק על סעיף 17,  ס"ק 1 (ג).

 

5.       מדינה הנזכרת בס"ק 2 (ב) ו-(ג) תגיש ערעור מוקדם ככל האפשר.

 

6.       לפני אישור האישומים, ערעורים על קבילות מקרה או ערעורים על סמכות השיפוט של בית הדין יופנו אל לשכת קדם-משפט. אחרי אישור האישומים, הם יופנו אל לשכת המשפט.  על החלטות בנוגע לסמכות שיפוט או לקבילות ניתן לערער בלשכת הערעורים בהתאם לסעיף 82.

 

7.       הוגש ערעור ע"י מדינה הנזכרת בס"ק 2 (ב) או (ג), ישעה התובע את החקירה עד למועד שבו יקבל בית הדין החלטה בהתאם לסעיף 82.

 

8.         עד לפסיקת בית הדין, רשאי התובע לבקש מבית הדין סמכות:

 

  1. לנקוט בצעדים חקירתיים דרושים מהסוג הנזכר בסעיף 18, ס"ק 6;

 

  1. לגבות הצהרה או עדות מעדים או להשלים את האיסוף והבדיקה של ראיות אשר החלו לפני הגשת הערעור; וכן

 

  1. בשיתוף פעולה עם המדינות הנוגעות בדבר, למנוע את בריחתם של אנשים אשר ביחס אליהם התובע כבר ביקש צו מעצר לפי סעיף 58.

 

9.       הגשת ערעור לא תשפיע על תוקף כל מעשה שביצע התובע או כל פקודה או צו שהוציא בית הדין לפני הגשת הערעור.

 

10.     החליט בית הדין שתיק אינו קביל לפי סעיף 17, רשאי התובע להגיש בקשה לבחינה מחדש של ההחלטה כאשר נחה דעתו לחלוטין שצצו עובדות חדשות השוללות את הבסיס שלפיו נמצא המקרה בעבר בלתי קביל לפי סעיף 17.

 

11.    אם התובע, בהתייחס לעניינים הנזכרים בסעיף 17, נותן עדיפות לחקירה, התובע רשאי לבקש שהמדינה הנוגעת בדבר תעמיד לרשות התובע מידע על ההליכים. המידע, לבקשת המדינה הנוגעת בדבר, יהיה חסוי. אם לאחר מכן יחליט התובע להמשיך בחקירה, הוא יודיע למדינה שלה ניתנה עדיפות  בקיום ההליכים.

 

סעיף 20

Ne bis in idem         

 

1.       למעט לפי הוראות חוקה זו, לא יישפט אדם בפני בית הדין ביחס להתנהגות שהיוותה את הבסיס לפשעים שהאדם הורשע בהם או זוכה מהם ע"י בית הדין.

 

2.       אדם שנשפט ע"י בית דין אחר על התנהגות האסורה גם לפי סעיף 6, 7 או 8 לא  יישפט ע"י בית הדין  ביחס לאותה התנהגות  אלא אם כן ההליכים בבית הדין האחר:

 

  1. היו למטרות הגנה על האדם הנוגע בדבר מאחריות פלילית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית המשפט; או

 

  1. מסיבה אחרת לא נערכו באופן בלתי תלוי או חסר פניות בהתאם לאמות המידה של הליך נאות המוכרות ע"י המשפט הבינלאומי ונערכו באופן אשר, באותן נסיבות, לא עלה בקנה אחד עם כוונה להביא את האדם הנוגע בדבר לדין.

 

סעיף 21

דין בר החלה

 

1.         בית הדין יחיל:

 

  1. במקום הראשון, את החוקה הזו, את רכיבי הפשע ואת סדרי הדין ודיני הראיות שלו;

 

  1. במקום השני, מקום שמתאים, אמנות בנות החלה ועקרונות וכללים של המשפט הבינלאומי, כולל העקרונות המבוססים של המשפט הבינלאומי של סכסוך מזוין;

 

  1. בהעדר אלה, עקרונות משפט כלליים שבית הדין שואב מהדינים הלאומיים של מערכות משפט בעולם כולל, כפי שמתאים, הדינים הלאומיים של מדינות שהיו מממשות כרגיל סמכות שיפוט על הפשע, ובלבד שעקרונות אלה עולים בקנה אחד עם חוקה זו ועם המשפט הבינלאומי ונורמות ואמות מידה מוכרות בעולם.

 

2.         בית הדין רשאי להחיל עקרונות וכללי משפט כפי שפורשו בהחלטותיו הקודמות.

 

3.    החלת דין ופרשנותו בהתאם לסעיף זה חייבים לעלות בקנה אחד עם זכויות אדם מוכרות בעולם, ולהיות ללא כל אבחנה פוגעת טעמים כגון מין כמוגדר בסעיף 7, ס"ק 3, גיל, גזע, צבע, שפה, דת או אמונה, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני או חברתי, עושר, לידה או מעמד אחר.

 

חלק 3.  עקרונות כלליים של המשפט הפלילי

 

סעיף 22

 Nullum crimen sine lege  - אין מענישין ללא מזהירין 

 

  1. אדם לא יישא באחריות פלילית לפי חוקה זו אלא אם כן ההתנהגות הנדונה מהווה, במועד ביצועה, פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין.

 

  1. להגדרת פשע יהיה פירוש מצומצם ולא מורחב בהשאלה. במקרה של כפל-משמעות, תפורש ההגדרה לטובת האדם הנחקר, הנתבע או המורשע.

 

  1. סעיף זה לא ישפיע על אפיונה של התנהגות כהתנהגות פלילית בתחום המשפט הבינ"ל הנפרד מחוקה זו.

 

 

סעיף 23

Nulla pena sine lege– אין עונש ללא חוק

 

אדם שהורשע ע"י ביה"ד ייענש בהתאם לחוקה זו בלבד.

 

 

סעיף 24

היעדר רטרואקטיביות

 

 

 

  1. אדם לא יישא באחריות פלילית לפי חוקה זו על התנהגות שבוצעה לפני כניסתה לתוקף של החוקה.

 

  1. במקרה של שינוי ביישום החוק כאשר טרם ניתן פסק- דין סופי במקרה הנדון בפני ביה"ד, יחול החוק המיטיב עם האדם הנחקר, הנתבע או המורשע.  

 

 

סעיף 25

אחריות פלילית אישית

 

  1. חוקה זו מקנה לביה"ד סמכות שיפוט על בני אדם כיחידים.

 

  1. אדם שביצע פשע אשר תחת סמכותו של ביה"ד יהיה אחראי לכך באופן אישי וניתן יהיה להטיל עליו עונש בהתאם לחוקה זו.

 

3.      בהתאם לחוקה זו, יישא אדם באחריות פלילית ויהיה חייב בעונש על פשע שבסמכות השיפוט של בית המשפט אם אדם זה:

 

  1. מבצע פשע כאמור, בין אם כיחיד, במשותף עם אחר או באמצעות אדם אחר, ולא משנה אם אותו אדם אחר נושא באחריות פלילית;

 

  1. מזמין, משדל או גורם ביצוע פשע אשר מתבצע בפועל או מנוסה;

 

  1. למטרות סיוע לביצוע פשע כאמור, עוזר, מסייע או עוזר בדרך אחרת לביצועו או לניסיון לבצעו, כולל אספקת האמצעים לביצועו.

 

  1. תורם בכל דרך אחרת לביצוע או לניסיון לבצע פשע כאמור ע"י קבוצת בני אדם הפועלת במטרה מסוימת.

 

תרומה כאמור תהיה מכוונת ואו:

 

  1. תתבצע במגמה לקדם את הפעילות הפלילית או המטרה הפלילית של הקבוצה, מקום שפעילות או מטרה כאמור כרוכות בביצוע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין;  או

 

  1. תתבצע בידיעה שכוונת הקבוצה היא לבצע את הפשע.

 

(ה)        בזיקה לפשע רצח עם, מסית במישרין ובפומבי אחרים לבצי רצח עם;

 

(ו)      מנסה לבצע פשע כאמור ע"י נקיטה בפעולה המתחילה את ביצועו באמצעות צעד מהותי, אולם הפשע אינו מתבצע בגלל נסיבות שאינן תלויות  בכוונות האדם. אולם אדם הזונח את המאמץ לבצע את הפשע או מונע בדרך אחרת את השלמת הפשע, לא יהיה חייב בעונש לפי חוקה זו  על הניסיון לבצע את הפשע אם אותו אדם ויתר באופן מלא ומרצונו על המטרה הפלילית.

 

4.       הוראה מהוראות חוקה זו המתייחסת לאחריות פלילית פרטית לא תשפיע על אחריות המדינות לפי המשפט הבינלאומי.

 

סעיף 26

היעדר סמכות שיפוט על בני אדם שגילם פחות מ-18

 

          לבית הדין לא תהיה סמכות שיפוט על אדם כלשהו שגילו היה פחות מ18- במועד ביצוע העבירה לכאורה.

 

סעיף 27

אי שייכות המעמד הרשמי

 

 

  1. חוקה זו תחול באופן שווה על כל בני האדם ללא כל אבחנה המבוססת על מעמד רשמי. בעיקר, מעמד רשמי כראש מדינה או ממשלה, חבר ממשלה או פרלמנט, נציג נבחר או פקיד ממשל לא יפטור בשום מקרה אדם  מאחריות פלילית לפי חוקה זו, וגם לא יהווה, מכוחו וכשלעצמו, עילה להפחתת עונש.

 

  1. חסינויות או כללי נוהל מיוחדים שיתן לקשור למעמד רשמי של אדם, לפי דין לאומי או בינלאומי, לא ימנעו מבית הדין לממש את סמכותו על אדם כאמור.

 

סעיף 28

אחריות מפקדים וממונים אחרים

 

נוסף על עילות אחרות לאחריות פלילית לפי חוקה זו לגבי פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין:

 

  1. מפקד צבאי או אדם המשמש בפועל כמפקד צבאי יהיה אחראי פלילית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין שביצעו כוחות הכפופים לפיקודו ולפיקוחו בפועל, או לסמכותו ולפיקודו בפועל, לפי המקרה, כתוצאה מאי מימוש נאות של שליטתו על כוחות כאמור, מקום:

 

  1. שאותו מפקד צבאי או אדם ידע, או לאור הנסיבות באותו זמן, היה צריך לדעת שהכוחות מבצעים או עומדים לבצע פשעים כאמור;

 

  1. שאותו מפקד צבאי או אדם לא נקט בכל האמצעים הדרושים והסבירים שבסמכותו כדי למנוע או לבלום את ביצועם או להביא את העניין בפני הרשויות המוסמכות לחקירה ולהעמדה לדין.

 

(ב)     בזיקה ליחסי ממונה וכפיף שלא תוארו בס"ק (א), יהיה ממונה אחראי פלילית לפשעים שבסמכות

השיפוט של בית הדין שבוצעו ע"י כפיפים שפיקודו ובפיקוחו בפועל, כתוצאה מאי מימוש נאות של שליטתו על כפיפים כאמור, מקום:

 

  1. שהממונה ידע, או התעלם ממידע שהצביע בבירור על כך, שהכפיפים מבצעים או עומדים לבצע פשעים כאמור;

 

  1. שהפשעים היו קשורים לפעילויות שהיו באחריותו ובשליטתו בפועל של הממונה; וכן

 

  1. שהממונה לא נקט בכל האמצעים הדרושים והסבירים שבסמכותו כדי למנוע או לבלום את ביצועם או להביא את העניין בפני הרשויות המוסמכות לחקירה ולהעמדה לדין.

 

                                                           סעיף 29

אי-החלת חוק התיישנות

 

הפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין לא יהיו כפופים לחוק התיישנות כלשהו.

 

סעיף 30

יסוד נפשי

 

  1. בהעדר הוראות אחרות, יהיה אדם אחראי פלילית וחייב בעונש על פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין רק אם היסודות המהותיים מבוצעים בכוונה ובידע.

 

  1. למטרות סעיף זה, לאדם יש כוונה מקום:

 

  1. שבזיקה לפעילות, אותו אדם מתכוון לעסוק בפעילות;

 

  1. שבזיקה לתוצאה, אותו אדם מתכוון לגרום לתוצאה זו או הוא מודע לכך שהיא תתרחש במהלך העניינים הרגיל.

 

3.       למטרות סעיף זה, "ידיעה" פירושו מודעות לכך שקיימות נסיבות או שתתרחשנה תוצאות במהלך העניינים הרגיל. "יודע" ו"ביודעין" יתפרשו בהתאם.

 

סעיף 31

עילות לחריגה מאחריות פלילית

           

1.       נוסף על העילות הרגילות לחריגה מאחריות פלילית לפי הוראות חוקה זו, לא יהיה אדם אחראי פלילית אם, במועד ההתנהגות של אותו אדם:

 

  1. האדם סובל ממחלת נפש או ממום ההורסים את יכולתו של אותו אדם להעריך את אי-החוקיות או את טיבה של ההתנהגות, או יכולתו לשלוט בהתנהגותו כך שתתאים לדרישות החוק;

 

  1. האדם שרוי במצב של שיכרון ההורס את יכולתו של אותו אדם להעריך את אי-החוקיות או את טיבה של ההתנהגות, או יכולתו לשלוט בהתנהגותו כך שתתאים לדרישות החוק, אלא אם כן האדם השתכר מרצונו בנסיבות שבהן האדם ידע, או התעלם מהסיכון, שכתוצאה משיכרונו, הוא עשוי לעסוק בהתנהגות המהווה פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין;

 

  1. האדם פועל באופן סביר כדי להגן על עצמו או על אדם אחר, או במקרה של פשעי מלחמה, על רכוש החיוני להישרדותו של האדם או אדם אחר, או רכוש החיוני לביצוע משימה צבאית, כנגד שימוש מיידי ובלתי חוקי בכוח  באופן יחסי למידת הסכנה לאדם או לאדם האחר או לרכוש המוגן. העובדה שהאדם היה מעורב בפעולה הגנתית שמבצעים כוחות לא תהווה כשלעצמה עילה לחריגה מאחריות פלילית לפי תת-ס"ק זה;

 

  1. ההתנהגות המהווה כביכול פשע שבסמכות בית הדין נגרמה ע"י לחץ הנובע מאיום במוות מיידי או בנזק גופני חמור מיידי או מתמשך כנגד אותו אדם או אדם אחר, והאדם פועל כנדרש וכסביר כדי להימנע מאיום זה, ובלבד שהאדם אינו מתכוון לגרום נזק גדול יותר מזה שמניעתו מבוקשת. איום כאמור יכול להיות:

 

  1. מצדו של אדם אחר; או

 

  1. נגרם ע"י נסיבות אחרות שמעבר לשליטתו של אותו אדם.

 

2.       בית הדין יקבע את תחולת העילות לחריגה מאחריות פלילית לפי הוראות חוקה זו על המקרה שלפניו.

 

3.       במשפט רשאי בית הדין לשקול עילה לחריגה מאחריות פלילית שאיננה אלה הנזכרות בס"ק 1 מקום שעילה כאמור נגזרת מדין בר החלה כקבוע בסעיף 21. הנהלים הקשורים לשקילת עילה כאמור יהיו לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

סעיף 32

טעות עובדתית או טעות בחוק

 

1.       טעות עובדתית תהיה עילה לחריגה מאחריות פלילית רק אם היא מבטלת את היסוד הנפשי הנדרש ע"י הפשע.

 

2.       טעות בחוק בשאלה האם סוג מסוים של התנהגות הוא פשע שבסמכות בית הדין לא תהיה עילה לחריגה מאחריות פלילית, אולם טעות בחוק יכולה להיות עילה לחריגה מאחריות פלילית אם היא מבטלת את היסוד הנפשי הנדרש ע"י פשע כאמור, או לפי הוראות סעיף 33.

 

סעיף 33

פקודות הממונה וחובת הדין

 

  1. העובדה שפשע שבסמכות השיפוט של בית הדין בוצע ע"י אדם בהתאם לפקודת ממשלה או ממונה, צבאי או אזרחי, לא תפטור את האדם מאחריות פלילית אלא אם כן:

 

  1. האדם היה כפוף למחויבות משפטית לציית לפקודות הממשלה או הממונה הנדונים;

 

  1. האדם לא ידע שהפקודה איננה חוקית; וכן

 

  1. הפקודה לא הייתה בלתי חוקית בעליל.

 

2.       למטרות סעיף זה, פקודות לבצע רצח עם או פשעים נגד האנושות הן בלתי חוקיות בעליל.

 

 

חלק 4. הרכב בית הדין וניהולו

 

סעיף 34

גופי בית הדין

 

בית הדין יהיה מורכב מהגופים הבאים:

 

  1. הנשיאות;

 

  1. מחלקת ערעורים, מחלקת משפט ומחלקת קדם-משפט;

 

  1. משרד התובע;

 

  1. המזכירות.

 

סעיף 35

שירות השופטים

 

  1. כל השופטים ייבחרו כחברים במשרה מלאה בבית הדין ויהיו זמינים לשרת על בסיס זה מתחילת כהונתם במשרה.

 

  1. השופטים המרכיבים את המזכירות ישרתו במשרה מלאה מרגע שייבחרו.

 

  1. הנשיאות רשאית, על בסיס עומס העבודה של בית הדין ובהתייעצות עם חבריו, להחליט מעת לעת באיזו מידה יידרשו השופטים הנותרים לשרת במשרה מלאה. כל הסדר כאמור יהיה בלי פגיעה בהוראות סעיף 40.

 

  1. ההסדרים הפיננסיים לשופטים שאינם נדרשים לשרת במשרה מלאה ייעשו בהתאם לסעיף 49.

 

סעיף 36

כישורים, מינוי ובחירה של שופטים

 

1.       בכפוף להוראות ס"ק 2, יהיו 18 שופטים בבית הדין.

 

2.       (א)          הנשיאות, הפועלת מטעם בית הדין, רשאית להציע הגדלה של מספר השופטים המפורט

בס"ק 1, תוך ציון הסיבות לכך שהדבר נראה נחוץ ומתאים. הרשם יעביר במהרה הצעה כאמור לכל הצדדים.

 

                   (ב) כל הצעה כאמור תישקל אז במושב המליאה של המדינות שהן צדדים אשר יזומן בהתאם לסעיף 112. ההצעה תיראה כאילו אומצה אם אושרה במושב בהצבעה של שני שלישים מחברות מליאת המדינות שהן צדדים  ותיכנס לתוקף במועד שיולט ע"י מליאת המדינות שהן צדדים.

 

                  (ג)       (i)    אחרי שהצעה להגדלת מספר השופטים אומצה לפי תת-ס"ק (ב), תתקיים בחירת

השופטים הנוספים במושב הבא של מליאת המדינות שהן צדדים בהתאם לס"ק 3 עד 8, ולסעיף 37, ס"ק 2;

 

            (ii)   אחרי שהצעה להגדלת מספר השופטים אומצה והוכנסה לתוקף לפי תת-ס"ק (ב) ו-(ג) (i), תהיה פתוחה בפני הנשיאות בכל מועד לאחר מכן, אם עומס העבודה של בית הדין מצדיק זאת, האפשרות להציע הפחתה במספר השופטים, ובלבד שמספר השופטים לא יופחת מתחת למפורט בס"ק 1. יטפלו בהצעה בהתאם לנוהל המפורט בתת-ס"ק (א) ו-(ב). במקרה שההצעה תאומץ, משפר השופטים יופחת בהדרגה עם תום תקופות הכהונה של שופטים משרתים, עד להשגת המספר הדרוש.

 

3.       (א)     השופטים ייבחרו מבין בני אדם בעלי רמה מוסרית גבוהה, חוסר פניות ויושרה, שהם בעלי הכישורים הנדרשים במדינותיהם למינוי למשרות השיפוטיות הבכירות ביותר.

 

          (ב)    כל מועמד לבחירה לבית הדין:

 

  1. יהיה בעל מיומנות מוכחת במשפט ובסדר דין פלילי, והניסיון הנחוץ הנוגע בדבר, בין אם כשופט, תובע, פרקליט או בתפקיד דומה, בהליכם פליליים; או

 

  1. יהיה בעל מיומנות מוכחת בתחומים הנוגעים בדבר של המשפט הבינלאומי, כגון משפט בינלאומי הומניטרי ומשפט זכויות האדם, וניסיון נרחב בתפקיד משפטי מקצועי שיש לו שייכות לעבודתו השיפוטית של בית הדין;

 

                   (ג) כל מועמד לבחירה לבית הדין יהיה בעל ידיעה מצוינת לפחות באחת משפות העבודה של בית הדין וידבר אותה באופן שוטף

 

4.         (א)        כל מדינה שהיא צד לחוקה זו רשאית להציע מועמדים לבחירה לבית הדין, על ידי:

 

  1. הנוהל להצעת מועמדים למינוי למשרות השיפוטיות הבכירות ביותר במדינה הנדונה; או

 

  1. הנוהל שלפי ההוראות בדבר הצעת מועמדים לבית הדין הבינלאומי לצדק בחוקתו של בית דין זה.

 

להצעות המועמדים תתלווה הצהרה בפירוט הנדרש שתפרט כיצד ממלא המועמד אחר דרישות ס"ק 3.

 

          (ב)     כל מדינה שהיא צד רשאית להציע מועמד אחד לכל בחירה נתונה שאינו חייב בהכרח

להיות אזרח אותה מדינה שהיא צד אבל בכל מקרה יהיה אזרח מדינה שהיא צד.

 

         (ג)      מליאת המדינות שהן צדדים רשאית להחליט להקים, כפי שמתאים, ועדה מייעצת     למינויים. במקרה זה, הרכב הוועדה והמנדט שלה ייקבעו ע"י מליאת המדינות שהן צדדים.

 

5.         למטרות הבחירות, יהיו שתי רשימות מועמדים:

 

רשימה א', שתכלול את שמותיהם של מועמדים בעלי הכישורים המפורטים בס"ק 3 (ב) (i); וכן רשימה ב', שתכלול את שמותיהם של מועמדים בעלי הכישורים המפורטים בס"ק 3 (ב) (ii); וכן

 

מועמד בעל כישורים מספיקים לשתי הרשימות רשאי לבחור באיזו רשימה להופיע. בבחירות הראשונות לבין הדין, לפחות 9 שופטים ייבחרו מרשימה א' ולפחות 5 שופטים מרשימה ב'. בחירות עתידיות  יאורגנו כך שיישמר היחס המקביל בין שופטים בעלי כישורים משתי הרשימות בבית הדין.

 

6.       (א)     השופטים ייבחרו בהצבעה חשאית במושב מליאת המדינות שהן צדדים  שיזומן למטרה זו לפי סעיף 112. בכפוף לס"ק 7, בני האדם שייבחרו לבית הדין יהיו 18 המועמדים המקבלים את מספר הקולות הרב ביותר ורוב של שני שלישים מהמדינות שהן צדדים הנוכחות ומצביעות.

 

            (ב)        במקרה שלא ייבחר מספר מספיק של שופטים בהצבעה הראשונה, תתקיימנה הצבעות

עוקבות בהתאם לנוהל הקבוע בתת-ס"ק (א) עד למילוי המקומות הנותרים.

 

7.       לא יהיו שני שופטים שהם אזרחי אותה מדינה. אדם אשר לצרכי החברות בבית הדין ניתן לראותו כאזרח יותר ממדינה אחת, ייראה כאזרח המדינה שבה אותו אדם ממש כרגיל את זכויותיו האזרחיות והמדיניות.

 

8.         (א)        המדינות שהן צדדים, בבחירת השופטים, תיקחנה בחשבון את הצורך, במסרת החברות

בבית הדין:

 

  1. בייצוג מערכות המשפט העיקריות של העולם;

 

  1. בייצוג גיאוגרפי שיוויוני;

 

  1. בייצוג הוגן לשופטים ולשופטות.

 

                   (ב) מדינות שהן צדדים יביאו בחשבון גם את הצורך לכלול שופטים בעלי מומחיות משפטית בנושאים מוגדרים, כולל, אך לא מוגבל, אלימות כנגד נשים או ילדים.

 

9.      (א)      בכפוף לתת-ס"ק (ב), שופטים יכהנו במשרתם לתקפה של תשע שנים, ובכפוף לתת-ס"ק (ג) ולסעיף 37, לא יהיו זכאים להיבחר מחדש.

                  

         (ב)      בבחירות הראשונות, שליש מהשופטים הנבחרים ייבחרו בהגרלה לשרת לתקופה של שלוש שנים; שליש מהשופטים הנבחרים ייבחרו בהגרלה לשרת לתקופה של שש שנים; והנותרים ישרתו לתקופה של תשע שנים.

 

(ג)           שופט הנבחר לשרת לתקופה שלוש שנים לפי תת-ס"ק (ב) יהיה זכאי להיבחר מחדש

לתקופת כהונה מלאה.

 

10.     על אף ס"ק 9, שופט המוצב ללשכת משפט או ערעורים בהתאם לסעיף 39 ימשיך לכהן במשרתו עד שישלים כל משפט או ערעור שהדיון בהם כבר החל בפני הלשכה.

 

 

סעיף 37

משרות שיפוטיות פנויות

 

  1. התפנתה משרה, תתקיימנה בחירות בהתאם לסעיף 36 למילוי המשרה.

 

  1. שופט שנבחר למלא משרה פנויה ישרת עד תום תקופת כהונתו של קודמו, ואם אורך תקופה זו הוא שלוש שנים או פחות, יהיה זכאי להיבחר מחדש לתקופת כהונה מלאה לפי סעיף 36.

 

 

סעיף 38

הנשיאות

 

  1. הנשיא וסגני-הנשיא הראשון והשני ייבחרו ע"י רוב מוחלט של השופטים. כל אחד מהם ישרת לתקופה של שלוש שנים או עד תום תקופות הכהונה שלהם כשופטים, מה שיפוג מוקדם יותר. הם יהיו זכאים להיבחר מחדש פעם.

 

  1. סגן-הנשיא הראשון ימלא את מקום הנשיא במקרה שהנשיא אינו זמין או נפסל. סגן-הנשיא השני ימלא את מקום הנשיא במקרה שהן הנשיא והן סגן-הנשיא הראשון אינם זמינים או נפסלו.

 

3.         הנשיא, יחד עם סגני-הנשיא הראשון והשני, יהווה את הנשיאות, אשר תהיה אחראית:

 

  1. לניהול נאות של בית הדין, למעט משרת התובע; וכן

 

  1. לתפקידים האחרים המוטלים עליה בהתאם לחוקה זו.

 

4.         במילוי אחריותה לפי ס"ק 3 (א), הנשיאות תתאם עם התובע ותבקש את עזרתו בכל העניינים שיש בהם עניין הדדי.

 

סעיף 39

לשכות

 

1.         מוקדם ככל האפשר אחרי בחירת השופטים, יתארגן בית הדין במחלקות כמפורט בסעיף 34, ס"ק (ב). מחלקת הערעורים תהיה מורכבת מהנשיא ומארבעה שופטים אחרים, מחלקת המשפט מלא פחות משישה שופטים ומחלקת קדם-משפט מלא פחות משישה שופטים. הצבת שופטים במחלקות תתבסס על טיב התפקידים שיבוצעו ע"י כל מחלקה ועל כישוריהם וניסיונם של השופטים הנבחרים לבית הדין, באופן שכל מחלקה תכלול שילוב מתאים של מומחיות במשפט ובסדר דין פלילי ובמשפט בינלאומי. מחלקות משפט וקדם-משפט תהיינה מורכבות בעיקר משופטים בעלי ניסיון במשפט פלילי.

2.         (א)        התפקידים השיפוטיים של בית הדין יבוצעו בכל מחלקה ע"י לשכות.

            (ב)        (i)         לשכת הערעורים תהיה מורכבת מכל שופטי מחלקת הערעורים;

                        (ii)        תפקידי לשכת המשפט יתבצעו ע"י שלושה שופטים ממחלקת המשפט;

                       (iii)        תפקידי לשכת קדם-משפט יבוצעו ע"י שלושה שופטים ממחלקת קדם-משפט או ע"י שופט יחיד ממחלקה זו בהתאם לחוקה זו ולסדרי הדין ודיני הראיות.

 

(ג)        אין בס"ק זה דבר שמונע הרכבה בו-זמנית של יותר מלשכת משפט אחת או לשכת

קדם-משפט אחת כשהניהול היעיל של עומס העבודה של בית הדין דורש זאת.

 

3.        (א)         שופטים המוצבים במחלקות משפט וקדם-משפט ישרתו במחלקות אלה לתקופה של שלוש שנים, ולאחר מכן עד להשלמת כל מקרה שהדיון בו כבר החלה במחלקה הנוגעת בדבר.

 

  (ב)        שופטים המוצבים במחלקת הערעורים ישרתו במחלקה זו כל תקופת כהונתם.

 

4.         שופטים המוצבים במחלקת הערעורים ישרתו רק במחלקה זו. אלם אין בסעיף זה דבר שימנע סיפוח זמני של שופטים ממחלקת המשפט למחלקת קדם-משפט או להיפך, אם נראה לנשיאות שהניהול היעיל של עומס העבודה של בית הדין דורש זאת, ובלבד שבשום נסיבות לא יהיה שופט שהשתתף בשלב קדם-משפט של תיק זכאי לשבת בלשכת המשפט הדנה בתיק.

 

סעיף 40

עצמאות השופטים

 

  1. השופטים יהיו בלתי תלויים בביצוע תפקידיהם.

 

  1. שופטים לא יעסקו בפעילות כלשהי שסביר כי תפריע לתפקידיהם השיפוטיים או תשפיע על האמון בעצמאותם.

 

  1. שופטים הנדרשים לשרת במשרה מלאה במושב בית הדין לא יעסקו בעיסוק אחר כלשהו בעל אופי מקצועי.

 

  1. כל שאלה בנוגע להחלת ס"ק 2 ו3- תוכרע ברוב מוחלט של השופטים. מקום ששאלה כאמור נוגעת לשופט יחיד, אותו שופט לא ייקח חלק בהחלטה.

 

סעיף 41

שחרור ופסילה של שופטים

 

1.         הנשיאות רשאית, לבקשת שופט, לשחרר שופט זה ממילוי תפקידו לפי חוקה זו, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

2.  (א)         שופט לא ישתתף בכל מקרה שבו עלול להתעורר ספק סביר בחוסר הפניות שלו מכל עילה

שהיא. שופט יהיה פסול מתיק בהתאם לס"ק זה אם, בין היתר, אותו שופט היה מעורב בעבר בתפקיד כלשהו באותו תיק בפני בית הדין או בתיק פלילי קשור ברמה הלאומית שמעורב בו האדם הנחקר או המועמד לדין. שופט ייפסל גם מכל עילה אחרת שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

     (ב)          התובע או האדם הנחקר או המועמד לדין רשאים לבקש פסילה של שופט לפי ס"ק זה.

 

     (ג)          כל שאלה בנוגע לפסילת שופט תוכרע ברוב מוחלט של השופטים. השופט שקראו עליו

תגר יהיה זכאי להציג את הערותיו בעניין, אך לא ייקח חלק בהחלטה.

 

סעיף 42

משרד התובע

 

1.         משרד התובע יפעל באופן עצמאי כגוף נפרד מבית המשפט. הוא יהיה אחראי לקבלת הפניות וכל מידע מאומת בנוגע לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין, לבדיקתם, ולעריכת חקירות ותביעות בפני בית הדין. חבר המשרד לא יבקש הוראות ממקור חיצוני ולא יפעל לפיהן.

 

2.         בראש המשרד יעמוד התובע. לתובע תהיה סמכות מלאה על הניהול והמינהלה של המשרד, כולל הסגל, המתקנים ומשאבים אחרים שלו. לתובע יסייעו סגן-תןבע אחד או יותר, אשר יהיו זכאים לבצע  כל אחת מהפעולות הנדרשות מהתובע לפי חוקה זו. התובע וסגני התובע יהיו בעלי אזרחויות שונות. הם ישרתו במשרה מלאה.

 

3.         התובע וסגני התובע יהיו בני אדם בעלי רמה מוסרית גבוהה, יהיו מיומנים ביותר ובעלי ניסיון מעשי מקיף בתביעה או בשפיטה בתיקים פליליים. הם יהיו בעלי ידיעה מצוינת לפחות באחת משפות העבודה של בית הדין וידברו אותה באופן שוטף.

 

4.         התובע ייבחר בהצבעה חשאית ברוב מוחלט של חברות מליאת המדינות שהן צדדים. סגני התובע ייבחרו באותה דרך מתוך רשימת מועמדים שיספק התובע. התובע יציע שלושה מועמדים לכל משרת סגן-תובע שיש למלא. אם לא הוחלט על תקופת כהונה קצרה יותר במועד בחירתם, יכהנו בתובע וסגני התובע במשרותיהם לתקופה של תשע שנים ולא יהיו זכאים להיבחר מחדש.

 

5.         התובע וסגן-תובע לא יעסקו בפעילות כלשהי שסביר כי תפריע למילוי תפקידו כתובע או תשפיע על האמון בעצמאותם. הם לא יעסקו בכל עיסוק אחר שטיבו מקצועי.

 

6.         הנשיאות רשאית לשחרר את התובע או סגן תובע, לבקשתו, משימוש בתיק מסוים.

 

7.         התובע או סגן-תובע לא ישתתפו בעניין כלשהו שבו עלול להתעורר ספק סביר בחוסר הפניות שלהם מכל עילה שהיא. הם ייפסלו מתיק בהתאם לס"ק זה בהתאם לס"ק זה אם, בין היתר, היו מעורבים בעבר בתפקיד כלשהו באותו תיק בפני בית הדין או בתיק פלילי קשור אחר ברמה הלאומית שמעורב בו האדם הנחקר או המועמד לדין.

 

8.         כל שאלה בנוגע לפסילת התובע או סגן-תובע תוכרע ע"י לשכת הערעורים.

 

  1. האדם הנחקר או המועמד לדין רשאי בכל עת לבקש את פסילתם של התובע או סגן-תובע מהעילות המפורטות בס"ק זה.

 

  1. התובע או סגן-התובע, כפי שמתאים, יהיו זכאים להציג את הערותיהם בעניין;

 

9.         התובע ימנה יועצים בעלי מומחיות משפטית בנושאים מוגדרים, כולל, אך לא מוגבל, אלימות מינית ואלימות נגד ילדים.

 

סעיף 43

המזכירות

 

1.         המזכירות תהיה אחראית להיבטים הלא-שיפוטיים של ניהול בית הדין ושירותו, בלי לפגוע בתפקידיו ובסמכויותיו של התובע לפי  סעיף 42.

 

2.         בראש המזכירות יעמוד הרשם, אשר יהיה המינהלן הראשי של בית הדין. הרשם יבצע את תפקידיו בכפוף לסמכותו של נשיא בית הדין.

 

3.         הרשם וסגן-הרשם יהיו בני אדם בעלי רמה מוסרית גבוהה, יהיו מיומנים ביותר ויהיו בעלי ידיעה מצוינת לפחות באחת משפות העבודה של בית הדין וידברו אותה באופן שוטף.

 

4.         השופטים יבחרו את הרשם  ברוב מוחלט בהצבעה חשאית, תוך התחשבות בכל המלצה של מליאת המדינות שהן צדדים. אם יתעורר הצורך ולפי המלצת הרשם, בחרו השופטים, באותו אופן, בסגן רשם.

 

  1. הרשם יכהן במשרתו לתקופה של חמש שנים, יהיה זכאי להיבחר מחדש פעם אחת וישרת במשרה מלאה. סגן-הרשם יכהן במשרתו לתקופה של חמש שנים או תקופה קצרה יותר ככל שיוחלט ע"י רוב מוחלט של השופטים, וניתן לבחור בו בהתבסס על כך שסגן-הרשם ייקרא לשרת לפי הצורך.

 

  1. הרשם יקים יחידת קרבנות ועדים בתוך המזכירות. היחידה תספק, בהתייעצות עם משרד התובע, אמצעי הגנה ושירותי אבטחה, ייעוץ וסיוע מתאים אחר לעדים, לקרבנות המופיעים בפני בית הדין, ולאחרים הנתונים בסיכון בגלל עדות שמוסרים עדים כאמור. ביחידה יהיה סגל של מומחים לטראומה, כולל טראומה הקשורה לפשעים של אלימות מינית.

 

סעיף 44

סגל

 

  1. התובע והרשם ימנו סגל מיומן ככל שיידרש למשרדיהם. במקרה של התובע, יכלול הדבר מינוי חוקרים.

 

  1. בהעסקת אנשי סגל, יבטיחו התובע והרשם את אמות המידה הגבוהות ביותר של יעילות, מיומנות ויושרה, ויתחשבו, עם השינויים המתחייבים, באמות המידה הקבועות בסעיף 36, ס"ק 8.

 

  1. הרשם, בהסכמת הנשיאות והתובע, יציע תקנות כוח אדם  הכוללות את התנאים וההתניות שלפיהם ימנו את אנשי סגל בית הדין, יתגמלו אותם ויפטרו אותם. תקנות הסגל יאשרו ע"י מליאת המדינות החברות שהן צדדים.

 

  1. בית הדין רשאי, בנסיבות חריגות, להעסיק את מומחיותם של אנשי סגל חינם שמציעים מדינות שהן צדדים, ארגונים בין-ממשלתיים או ארגונים לא-ממשלתיים  לסיוע בעבודת כל אחד מגופי בית הדין. התובע רשאי לקבל כל הצעה כאמור בשם משרד התובע. אנשי סגל חינם כאמור יועסקו בהתאם להנחיות  שתקבע מליאת המדינות שהן צדדים.

 

סעיף 45

התחייבות בהן צדק

 

לפני כניסתם איש לתפקידם לפי חוקה זו, השופטים, התובע, סגני-התובע, הרשם וסגן-הרשם יתחייבו כל אחד בהן צדק בבית משפט פתוח לבצע את מתפקידיהם ללא משוא פנים ובמסירות.

 

סעיף 46

הרחקה ממשרה

 

1.         שופט, התובע, סגן תובע, הרשם או סגן הרשם יורחקו ממשרתם אם התקבלה החלטה כזאת מתקבלת בהתאם לס"ק 2, במקרים שבהם:

 

  1. נמצא שאותו אדם ביצע עבירה חמורה או הפרה חמורה של חובותיו לפי חוקה זו, לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות; או

 

  1. אותו אדם אינו מסוגל לבצע את התפקידים הנדרשים ע"י חוקה זו.

 

2.         החלטה על הרחקה ממשרה של שופט, של התובע או סגן תובע לפי ס"ק 1 תתקבל ע"י מליאת המדינות שהן צדדים, בהצבעה חשאית;

 

  1. במקרה של שופט, ברוב של שני שלישים מהמדינות שהן צדדים לפי המלצה שאומצה ברוב של שני שלישים של השופטים האחרים;

 

  1. במקרה של תובע, ברוב מוחלט של המדינות שהן צדדים;

 

  1. במקרה של סגן תובע, ברוב מוחלט של המדינות שהן צדדים לפי המלצת התובע.

 

3.         החלטה בנוגע להרחקת הרשם או סגן הרשם ממשרותיהם תתקבל ברוב מוחלט של השופטים.

 

4.         שופט, תובע, סגן תובע, רשם או סגן הרשם שיש ערעור לפי סעיף זה על התנהגותם או יכולתם לבצע את תפקידי משרתם כנדרש ע"י חוקה זו יקבלו הזדמנות מלאה להציג ולקבל ראיות ולהגיש מסמכים בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות. האדם שבו מדובר לא ישתתף בדרך אחרת בדיון בעניין.

 

סעיף 47

עניינים משמעתיים

 

שופט, תובע, סגן תובע, רשם או סגן רשם אשר ביצעו עבירה שטיבה חמור פחות מהקבוע בסעיף 46, ס"ק 1, יהיו כפופים לאמצעים משמעתיים בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

סעיף 48

זכויות יתר וחסינויות

 

1.         בית הדין ייהנה בשטח כל מדינה שהיא צד מזכויות יתר ומחסינויות ככל הדרוש למילוי מטרותיו.

 

2.         השופטים, התובע, סגני תובע והרשם, בהיותם עסוקים בענייני בית הדין או בזיקה אליהם, ייהנו מאותן זכויות יתר וחסינויות המוענקות לראשי משלחות דיפלומטיות, ואחרי תום תקופת כהונתם, ימשיכו ליהנות מחסינות מהליך משפטי מכל סוג בזיקה למילים שנאמרו או נכתבו או למעשים שבוצעו על ידיהם במסגרת תפקידם הרשמי.

 

3.         סגן הרשם, סגל משרד התובע וסגל המזכירות ייהנו מזכויות היתר ומהחסינויות ומהתנאים הדרושים לביצוע תפקידיהם, בהתאם להסכם בדבר זכויות יתר וחסינויות של בית המשפט.

 

4.         פרקליטים, מומחים, עדים או כל אדם אחר הנדרש להיות נוכח במושב בית הדין יזכה ליחס ככל הדרוש לתפקודו הנאות של בית הדין, בהתאם להסכם בדבר זכויות יתר וחסינויות של בית הדין.

 

5.         זכויות היתר והחסינויות:

 

  1. של שופט או התובע ניתנות לביטול ע"י מוחלט של השופטים;

 

  1. של הרשם ניתנות לביטול ע"י הנשיאות;

 

  1. של סגני התובע וסגל משרד התובע ניתנות לביטול ע"י התובע;

 

  1. של סגן הרשם וסגל המזכירות ניתנות לביטול ע"י הרשם.

 

 

סעיף 49

משכורות, קצבאות והוצאות

 

השופטים, התובע, סגני התובע, הרשם וסגן הרשם יקבלו משכורות, קצבאות והוצאות ככל שתחליט מליאת המדינות שהן צדדים. משכורות וקצבאות אלה לא יופחתו במשך תקופת כהונתם.

 

סעיף 50

שפות רשמיות ושפות עבודה

 

  1. השפות הרשמיות של בית הדין תהיינה ערביתinfo-icon, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית. פסיקות בית הדין, וכן החלטות אחרות המיישבות שאלות מהותיות שבפני בית הדין, יפורסמו בשפות הרשמיות. הנשיאות, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בסדרי הדין ובדיני הראיות, תקבע אילו החלטות יכולות להיחשב כמיישבות שאלות מהותיות למטרות הסכם זה.

 

  1. שפות העבודה של בית הדין תהיינה אנגלית וצרפתית. סדרי הדין ודיני הראיות יקבעו באילו מקרים ניתן להשתמש בשפות אחרות כבשפות עבודה.

 

  1. לבקשת צד כלשהו להליך או מדינה שמותר לה להתערב בהליך, יתיר בית הדין שימוש בשפה שאיננה אנגלית או צרפתית ע"י צד או מדינה כאמור, ובלבד שהיתר כאמור נראה לבית הדין מוצדק כיאות.

 

סעיף 51

סדרי הדין ודיני הראיות

 

1.         סדרי הדין ודיני הראיות ייכנסו לתוקף עם אימוצם ברוב של שני שלישים מחברות מליאת המדינות שהן צדדים.

 

2.         תיקונים לסדרי הדין ולדיני הראיות, במקרים דחופים שבהם אין בכללים הוראות לגבי מצב מסוים שבפני בית הדין, השופטים רשאים, ברוב של שני שלישים, לנסח כללים זמניים שיחולו עד לאימוצם, תיקונם או דחייתם במושב הבא, מן המניין או מיוחד, של מליאת המדינות שהן צדדים.

 

3.         סדרי הדין ודיני הראיות, תיקונים להם וכל כלל זמני אחר יעלו בקנה אחד עם חוקה זו. תיקונים לסדרי הדין והראיות וכן כללים זמניים לא יוחלו בדיעבד לרעת האדם הנחקר או הנתבע לדין או אשר הורשע.

 

4.         במקרה של סתירה בין החוקה לבין סדרי הדין ודיני הראיות, תכריע החוקה.

 

סעיף 52

תקנות בית הדין

 

1.         השופטים, בהתאם לחוקה זו ולסדרי הדין ודיני הראיות, יאמצו, ברוב מוחלט, את תקנות בית הדין הדרושות לתפקודו השגרתי.

 

2.         ייוועצו בתובע וברשם לשם הרחבת התקנות וכל תיקון להן.

 

 

חלק 5. חקירה והעמדה לדין

 

סעיף 53

תחילת החקירה

 

 

1.         אחרי הערכת המידע שהועמד לרשותו, יפתח התובע בחקירה אלא אם כן הוא קובע כי אין בסיס סביר להמשיך לפי חוקה זו. בהחליטו אם לפתוח בחקירה אם לאו, ישקול התובע:

 

  1. האם המידע העומד לרשות התובע יוצר בסיס סביר להאמין כי מבוצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין;

 

  1. האם המקרה הננו או יהיה קביל לפי סעיף 17; וכן

 

  1. תוך התחשבות בחומרת הפשע ובאינטרסים של הקרבנות, האם יש בכל זאת נימוקים כבדי משקל להאמין כי חקירה לא תשרת את טובת הצדק.

 

            קבע התובע כי אין בסיס סביר להמשיך וקביעתו מבוססת אך ורק על תת-ס"ק ג' לעיל,  הוא יודיע ללשכת קדם-משפט.

 

2.         אם, בעקבות חקירה, מגיע התובע למסקנה שאין בסיס מספיק לתביעה כי:

 

  1. אין בסיס משפטי או עובדתי מספיק לבקשת צו או זימון לפי סעיף 58;

 

  1. המקרה אינו קביל לפי סעיף 17; או

 

  1. תביעה איננה משרתת את הצדק, תוך התחשבות בכל הנסיבות, כולל חומרת הפשע, האינטרסים של הקרבנות וגילו או מצבו הבריאותי של העבריין לכאורה, ותפקידו בפשעים כביכול.

 

            התובע יודיע ללשכת קדם-משפט ולמדינה המכינה את ההפנייה לפי סעיף 14 או למועצת הביטחון במקרה לפי סעיף 13, ס"ק (ב), על מסקנתו ועל הנימוקים למסקנה.

 

3.         (א) לבקשת המדינה המכינה את ההפנייה לפי סעיף 14 או מועצת הביטחון לפי סעיף 13, ס"ק

(ב), לשכת קדם-משפט רשאית לבחון החלטה של התובע לפי ס"ק 1 או 2 לא להמשיך ורשאית לבקש מהתובע לשקול מחדש החלטה זו.

 

(ב)  נוסף על כך, לשכת קדם-משפט רשאית, מיוזמתה, לבחון החלטה של התובע לא להמשיך

אם היא מבוססת אך ורק על ס"ק 1 (ג) או 2 (ג). במקרה כאמור, החלטת התובע תהיה תקפה רק אם אישרה אותה לשכת קדם-משפט.

 

4.  התובע רשאי, בכל עת, לשקול מחדש החלטה אם לפתוח בחקירה או להעמיד לדין בהתבסס על עובדות חדשות או מידע חדש.

 

סעיף 54

חובות וסמכויות של התובע בזיקה לחקירות

 

1.         התובע:

 

  1. על מנת לקבוע את האמת, ירחיב את החקירה כך שתכסה כל עובדה וראיה הנוגעות להערכה האם קיימת אחריות פלילית לפי חוקה זו, ובעשותו כן, יחקור נסיבות מפלילות ומטהרות באופן שווה;

 

  1. ינקוט באמצעים המתאימים כדי להבטיח חקירה יעילה והעמדה לדין בגין פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין, ובעשותו כן, יכבד את האינטרסים ואת הנסיבות האישיות  של קרבנות ועדים, כולל גיל, מין כמוגדר בסעיף 7, ס"ק 3, ובריאות, ויביאו בחשבון את טיב הפשע, בעיקר מקום שהוא כרוך באלימות מינית, אלימות מיננית[2] או אלימות כלפי ילדים; וכן

 

  1. יכבד כבוד מלא את זכויותיהם של בני אדם הנובעות מחוקה זו.

 

2.         התובע רשאי לערוך חקירות בשטח מדינה:

 

  1. בהתאם להוראות חלק 9; או

 

  1. בהתאם להיתר מלשכת קדם-משפט לפי סעיף 57, ס"ק 3 (ד).

 

3.         התובע רשאי:

 

  1. לאסוף ולבדוק ראיות;

 

  1. לבקש נוכחות של נחקרים, קרבנות ועדים ולחקור אותם;

 

  1. לבקש שיתוף פעולה מכל מדינה או ארגון או הסדר בין-ממשלתי בהתאם לסמכות השיפוט ו/או למנדט של כל אחד מהם;

 

  1. להתקשר בהסדרים או בהסכמים, שאינם סותרים חוקה זו, ככל שיידרשו על מנת לאפשר את שיתוף הפעולה של מדינה, ארגון בין-ממשלתי או אדם;

 

  1. להסכים לא לגלות, בכל שלב של ההליכים, מסמכים או מידע שהתובע מקבל בכפוף להתניית סודיות, ואך ורק למטרות יצירת ראיות חדשות, אלא אם כן מוסר המידע מסכים; וכן

 

  1. לנקוט באמצעים הדרושים, או לבקש שיינקטו האמצעים הדרושים, להבטחת סודיות המידע, ההגנה על אדם כלשהו או שימור ראיות.

 

סעיף 55

זכויות בני אדם במהלך חקירה

 

1.         בזיקה לחקירה לפי חוקה זו, אדם:

 

  1. לא יחויב להפליל את עצמו או להודות באשמה;

 

  1. לא יהיה נתון לכפייה, לחץ או איום כלשהו, לעינוי או לכל צורה אחרת של יחס או עונש אכזרי, לא אנושי או משפיל;

 

  1. אם ייחקר בשפה שאיננה שפה שהאדם מבין או דובר באופן מלא, ייהנה, חינם, מסיוע של מתורגמן מיומן ומתרגומים ככל שיידרשו כדי לעמוד בדרישות ההגינות; וכן

 

  1. לא יהיה כפוף למעצר או לעיכוב שרירותי, ולא תישלל ממנו חירותו אלא בעילות ובהתאם לנהלים ככל שנקבעו בחוקה זו.

 

2.         מקום שיש עילות להאמין שאדם ביצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין ושאותו אדם עומד להיחקר ע"י התובע, או ע"י רשויות לאומיות בהתאם לבקשה שהוגשה לפי חלק 9, ייהנה אותו אדם גם מהזכויות הבאות שעליהן יודיעו לו לפני החקירה;

 

  1. לקבל הודעה, לפני חקירתו, שיש עילות להאמין כי הוא ביצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין;

 

  1. לשמור על שתיקה, בלי ששתיקה כאמור תהווה שיקול בקביעת אשמה או חפות;

 

  1. לקבל סיוע משפטי לבחירתו של האדם, או אם אין לאדם סיוע משפטי, לקבל סיוע משפטי שיוקצה לו, בכל מקרה שטובת הצדק דורשת זאת, וללא תשלום מצד האדם בכל מקרה כאמור אם אין לאדם אמצעים מספיקים למימונו; וכן

 

  1. להיחקר בנוכחות פרקליט אלא אם כן ויתר האדם מרצונו על זכותו לייצוג משפטי.

 

סעיף 56

תפקידה של לשכת קדם-משפט בזיקה

להזדמנות חקירתית ייחודית

 

1.         (א)  מקום שנראה לתובע שחקירה מהווה הזדמנות ייחודית לגבות עדות או הצהרה מעד או

לבחון, לאסוף או לבדוק ראיות, אשר אולי לא תהיינה זמינות בעתיד למטרות משפט, יודיע התובע על כך ללשכת קדם-משפט.

 

            (ב)  במקרה זה, לשכת קדם-משפט רשאית, לבקשת התובע, לנקוט באמצעים ככל שיידרשו

להבטחת יעילותם ויושרתם של ההליכים, ובעיקר להגנה על זכויות ההגנה.

 

            (ג)   אם לא נתנה לשכת קדם-משפט הוראות אחרות, ימסור התובע את המידע הנוגע בדבר

לאדם שנעצר או שהופיע בתגובה לזימון בקשר לחקירה הנזכרת בתת-ס"ק (א), על מנת שיוכל להישמע בעניין.

 

2.         האמצעים הנזכרים בתת-ס"ק 1 (ב) יכולים לכלול:

 

  1. הגשת המלצות או הוראות בנוגע לנהלים שיש למלא;

 

  1. מתן הוראה לתעד את ההליכים;

 

  1. מינוי מומחה לעזרה;

 

  1. מתן אישור לפרקליטו של אדם שנעצר, או הופיע בפני בית המשפט בתגובה לזימון, להשתתף, או מקום שעדיין לא היו  מעצר או הופעה כאמור או לא מונה פרקליט, מינוי פרקליט אחר שיהיה נוכח וייצג את האינטרסים של ההגנה;

 

  1. מינוי אחד מחבריה, או אם יש צורך, שופט זמין אחר ממחלקת קדם-משפט או משפט, לצפות ולהכין המלצות או הוראות בנוגע לאיסוף ראיות ולשימורן ולחקירת בני אדם;

 

  1. נקיטה בפעולה אחרת ככל שיידרש לאיסוף ראיות או לשימורן.

 

3.     (א)      מקום שהתובע לא ביקש אמצעים בהתאם לסעיף זה אבל ללשכת קדם-משפט נראה

שאמצעים כאמור דרושים לשימור ראיות הנחשבות בעיניה חיוניות להגנה במשפט, היא תיוועץ בתובע בשאלה האם יש סיבה טובה לכך שהתובע לא ביקש את האמצעים. אם אחרי ההתייעצות מגיעה לשכת קדם-משפט למסקנה  שאי-בקשת האמצעים האמורים ע"י התובע איננה מוצדקת, יכולה לשכת קדם-משפט לנקוט באמצעים כאמור מיוזמתה.

 

       (ב)       התובע ראשי לערער על החלטת לשכת קדם-משפט לפעול מיוזמתה לפי ס"ק זה. הערעור

יישמע בהליך מזורז.

 

4.         קבילות הראיות ששומרו או נאספו למשפט בהתאם לסעיף זה, או תיעוד שלהן, יוסדרו במשפט ע"י סעיף 69, ויינתן להן משקל ככל שתקבע לשכת קדם-משפט.

 

סעיף 57

תפקידיה וסמכויותיה של לשכת קדם-משפט

 

1.         אם אין הוראות אחרות בחוקה זו, תבצע לשכת קדם-משפט את תפקידיה בהתאם להוראות סעיף זה.

 

2.        (א)   צווים או פסיקות שללשכת קדם-משפט שהוצאו לפי סעיפים 15, 18, 19, 54, ס"ק 2, 61, ס"ק 7 ו72- חייבים להתקבל בהסכמת רוב שופטיה.

 

            (ב)  בכל המקרים האחרים, שופט יחיד של לשכת קדם-משפט רשאי לבצע את תפקידיו לפי

הוראות חוקה זו, אלא אם כן נקבע אחרת בסדרי הדין ובדיני הראיות או ע"י רוב לשכת קדם-משפט.

 

3.         נוסף על תפקידיה האחרים לפי חוקה זו, לשכת קדם-משפט רשאית:

 

  1. לבקשת התובע, להוציא פקודות וצווים ככל שיידרשו למטרות חקירה;

 

  1. לבקשת אדם שנעצר או הופיע בהתאם לזימון לפי סעיף 58, להוציא פקודות, כולל אמצעים כגון אלה המתוארים בסעיף 56, או לבקש שיתוף פעולה בהתאם לחלק 9, ככל שיידרשו כדי לסייע לאדם בהכנת הגנתו;

 

  1. מקום שדרוש, לדאוג להגנתם ולפרטיותם של הקרבנות והעדים, לשימור ראיות, להגנה על בני אדם שמעצרו או הופיעו בתשובה לזימון, וההכנה על מידע הקשור לביטחון לאומי;

 

  1. להתיר לתובע  לנקוט בצעדים חקירתיים מוגדרים בשטחה של מדינה שהיא צד בלי להבטיח את שיתוף הפעולה של אותה מדינה לפי חלק 9 אם, בכל עת שאפשר תוך התחשבות בדעותיה של המדינה הנוגעת בדבר, לשכת קדם-משפט קבעה באותו מקרה שהמדינה אינה מסוגלת בעליל לבצע בקשה לסיוע  בגלל אי זמינות של רשות כלשהי או של רכיב כלשהו של מערכת המשפט שלה המוסמכים לבצע את הבקשה לשיתוף פעולה לפי חלק 9.

 

  1. מקום שצו מעצר או זימון הוצאו לפי סעיף 58, ותוך התחשבות נאותה בחוזק הראיות ובזכויות הצדדים הנוגעים בדבר, לפי הוראות חוקה זו וסדרי הדין ודיני הראיות, לבקש שיתוף פעולה של מדינות בהתאם לסעיף 93, ס"ק 1 (יא), לנקוט באמצעי הגנה למטרות חילוט, בעיקר לטובתם האולטימטיבית של הקרבנות.

 

סעיף 58

הוצאת צו מעצר או זימון להופיע

ע"י לשכת קדם-משפט

 

 

1.         בכל עת אחרי פתיחה בחקירה, לשכת קדם-משפט, לבקשת התובע, תוציא צו למעצר אדם אם, אחרי בדיקת הבקשה והראיות או מידע אחר שהגיש התובע, נחה דעתה כי:

 

  1. יש עילות סבירות להאמין כי האדם ביצע פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין; וכן

 

  1. מעצר האדם נראה נחוץ:

 

  1. כדי להבטיח את הופעת האדם במשפט,

 

  1. כדי להבטיח שהאדם לא יכשיל ולא יסכן את החקירה או את ההליך בבית הדין; או

 

  1. מקום שבר החלה, כדי למנוע מהאדם להמשיך בביצוע אותו פשע או פשע קשור שבסמכות השיפוט של בית הדין והנובע מאותן נסיבות.

 

2.         בקשת התובע תכלול:

 

  1. את שם האדם וכל מידע מזהה אחר הנוגע בדבר;

 

  1. התייחסות ספציפית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין שאדם ביצע לכאורה;

 

  1. פירוט תמציתי של העובדות המהוות לכאורה את הפשעים הללו;

 

  1. סיכום הראיות וכל מידע אחר המבססים עילות סבירות להאמין כי האדם ביצע פשעים אלה; וכן

 

  1. הסיבה לכך שהתובע מאמין שמעצר האדם דרוש.

 

3.         צו המעצר יכלול:

 

  1. את שם האדם וכל מידע מזהה אחר הנוגע בדבר;

 

  1. התייחסות ספציפית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין שבעבורם מבוקש מעצרו של האדם;

 

  1. פירוט תמציתי של העובדות המהוות לכאורה את הפשעים הללו.

 

4.         צו המעצר יישאר בתוקף עד שבית הדין יורה אחרת.

 

5.         על בסיס צו מעצר, רשאי בת הדין לבקש מעצר זמני או מעצר ומסירה של האדם לפי חלק 9.

 

6.         התובע רשאי לבקש מלשכת קדם-משפט לתקן את צו המעצר ע"י שינוי הפשעים המפורטים בו או הוספה עליהם. לשכת קדם-משפט תתקן בהתאם את הצו אם נחה דעתה שיש עילות סבירות להאמין כי האדם ביצע את הפשעים ששונו או שנוספו.

 

7.         כחלופה לביקוש צו מעצר, רשאי התובע להגיש בקשה שתבקש מלשכת קדם-משפט להוציא לאדם זימון להופיע. אם נחה דעתה של לשכת קדם-משפט שיש עילות סבירות להאמין כי האדם ביצע את הפשעים כביכול ושדי בזימון כדי להבטיח את הופעת האדם, היא תוציא לאדם זימון להופיע, עם או בלי תנאים המגבילים חירות (למעט עיכוב), אם יש הוראות בדין הלאומי. הזימון יכיל:

 

  1. את שם האדם וכל מידע מזהה אחר הנוגע בדבר;

 

  1. את התאריך המפורט שבו על האדם להופיע;

 

  1. התייחסות ספציפית לפשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין שאדם ביצע לכאורה;

 

  1. פירוט תמציתי של העובדות המהוות לכאורה את הפשע.

 

סעיף 59

הליכי מעצר במדינת המשמורת

 

1.         מדינה שהיא צד אשר קיבלה בקשה למעצר זמני או למעצר ולהסגרה תנקוט מיד בצעדים  לעצור את האדם שמדובר בו בהתאם לחוקיה ולהוראות חלק 9.

 

2.         אדם שנעצר יובא במהרה בפני הרשות השיפוטית המוסמכת במדינת המשמורת אשר תקבע, בהתאם לדין אותה מדינה, כי:

 

  1. הצו חל על אותו אדם;

 

  1. האדם נעצר בהתאם להליך הנאות; וכן

 

  1. זכויות האדם כובדו.

 

3.         לאדם שנעצר תהיה הזכות להגיש לרשות המוסמכת במדינת המעצר בקשה לשחרור ביניים עד להסגרתו.

 

4.         בקבלה החלטה בנוגע לכל בקשה כאמור, תשקול הרשות המוסמכת במדינת המשמורת את השאלה האם, לאור חומרת הפשעים לכאורה, יש נסיבות דחופות וחריגות המצדיקות שחרור ביניים והאם קיימים מנגנוני הגנה נחוצים די להבטיח שמדינת המשמורת תוכל למלא את חובתה להסגיר את האדם לידי בית הדין. השאלה אם צו המעצר הוצא כיאות בהתאם לסעיף 58, ס"ק 1 (א) ו-(ב) לא תהיה נתונה לשיקול דעתה של הרשות המוסמכת של מדינת המשמורת.

 

5.         לשכת קדם-משפט תקבל הודעה על כל בקשה לשחרור ביניים ותגיש המלצות לרשות המוסמכת במדינת היעד. הרשות המוסמכת במדינת היעד. תשקול המלצות כאמור באופן מלא, כולל כל המלצה לגבי אמצעים למניעת בריחת האדם, לפני שימסור את החלטתו.

 

6.         אם מוענק לאדם שחרור ביניים, רשאי ת לשכת קדם-משפט לבקש דוחות תקופתיים על מצב שחרור הביניים.

 

7.         ברגע שמדינת המשמורת מקבלה הוראה להסגירו, יימסר האדם לידי בין הדין בהקדם האפשרי.

 

סעיף 60

הליכים ראשוניים בפני בית הדין

 

1.         עם הסגרת האדם לידי בית הדין, או הופעת האדם בפני בית הדין מרצון או בהתאם לזימון, תנוח דעתה של לשכת קדם-משפט כי הודיעו לאדם מהם הפשעים שהוא ביצע לכאורה, ומהן זכויותיו לפי חוקה זו, כולל הזכות להגיש בקשה לשחרור ביניים עד למשפט.

 

2.         אדם הכפוף לצו מעצר רשאי להגיש בקשה לשחרור ביניים עד למשפט. אם נחה דעתה של לשכת קדם-משפט כי התנאים שנקבעו בסעיף 58, ס"ק 1, מולאו, ימשיך האדם להיות מעוכב. אם לא נחה דעתה, תשחרר לשכת קדם-משפט את האדם, עם או בלי תנאים.

 

3.         לשכת קדם-משפט תבחן מעת לעת את פסיקתה בנוגע לשחרורו או לעיכובו של האדם, והיא רשאית לעשות כן בכל עת לבקשת התובע או האדם. אחרי בחינה כאמור, היא רשאית לשנות את פסיקתה בנוגע לעיכוב, לשחרור או לתנאי השחרור, אם נחה דעתה כי השינויים בנסיבות מחייבים זאת.

 

4.         לשכת קדם-משפט תבטיח כי אדם לא יעוכב לפרק זמן בלתי סביר לפני המשט בגלל עיכוב שאין לו תירוץ מצד התובע. אירע עיכוב כאמור, ישקול בית הדין את שחרור האדם, עם או בלי תנאים.

 

5.         אם יש צורך, רשאית לשכת קדם-משפט להוציא צו מעצר כדי להבטיח את נוכחותו של אדם ששוחרר.

 

סעיף 61

אישור האישומים לפני המשפט

 

1.         בכפוף להוראות ס"ק 2, בתוך פרק זמן סביר אחרי הסגרת האדם או הופעתו מרצון בפני בית הדין, תקיים לשכת קדם-משפט דיון כדי לאשר את האישומים שעליהם התובע מתכוון לבקש משפט. הדיון יתקיים בנוכחות התובע והאדם הנאשם, וכן פרקליטו.

 

2.         לשכת קדם-משפט רשאית, לפי בקשת התובע או מיוזמתה, לקיים דיון בהעדר האדם המואשם כדי לאשר את האישומים שעליהם התובע מתכוון לבקש משפט כאשר האדם:

 

  1. ויתר על זכותו להיות נוכח; או

 

  1. נמלט או אי אפשר למצאו וננקטו כל הצעדים הסבירם כדי להבטיח את הופעת האדם בפני בית הדין ולהודיע לו על האישומים ועל קיומו של דיון לאישור אישומים אלה.

 

3.         בתוך פרק זמן סביר:

 

  1. יימסר לאדם עותק מהמסמך המכיל את האישומים שבגינם מתכוון התובע להעמיד את האדם לדין; וכן

 

  1. האדם יקבל הודעה על הראיות שהתובע מתכוון להסתמך עליהן בדיון.

 

                  לשכת קדם-משפט רשאית להוציא צווים בנוגע לגילוי מידע למטרות הדיון.

 

4.         לפני הדיון, התובע רשאי להמשיך בחקירה ורשאי לתקן או לבטל כל אישום. לאדם תימסר הודעה סבירה לפני הדיון על כל תיקון או ביטול של אישומים. במקרה של ביטול אישומים, יודיע התובע ללשכת קדם-משפט על הנימוקים לביטול.

 

5.         בדיון, התובע יתמוך בכל אישום בראיות מספיקות לביסוס עילה מהותית להאמין כי האדם ביצע את הפשעים שהוא מואשם בהם. התובע רשאי להסתמך על ראיות תיעודיות או מתומצתות ואינו צריך לקרוא לעדים הצפויים להעיד במשפט.

 

6.         בדיון, האדם רשאי:

 

  1. להתנגד לאישום;

 

  1. לערער על הראיות שמגיש התובע; וכן

 

  1. להציג ראיות.

 

7.         לשכת קדם-משפט, על בסיס הדיון, תקבע אם יש בראיות מספיקות לביסוס עילה מהותית להאמין כי האדם ביצע כל אחד מהפשעים שהוא מואשם בהם. בהתבסס על קביעתה, לשכת קדם-משפט:

 

  1. תאשר את האישומים אשר בזיקה אליהם היא קבעה כי יש ראיות מספיקות, ותעביר את האדם ללשכת משפט למשפט על האישומים כפי שאושרו;

 

  1. תסרב לאשר את האישומים אשר בזיקה אליהם היא קבעה כי יש ראיות בלתי מספיקות;

 

  1. תפזר את הדיון ותבקש מהתובע לשקול:

 

  1. אמצאת ראיות נוספות או עריכת חקירה נוספת ביחס לאישום מסוים; או

 

  1. לתקן אישום כיוון שהראיות שהוגשו קובעות לכאורה פשע שונה שבסמכות השיפוט של בית הדין.

 

8.         מקום שלשכת קדם-משפט מסרבת לאשר אישום, לא יהיה התובע מנוע מלבקש בדיעבד את אישורו אם הבקשה נתמכת בראיות נוספות.

 

9.         אחרי אישור האישומים ולפני תחילת המשפט, רשאי התובע, ברשות לשכת קדם-משפט ואחרי הודעה לנאשם, לתקן את האישומים. אם התובע מבקש להוסיף אישומים נוספים או להחליף אישומים חמורים יותר, יש לקיים דיון לפי סעיף זה לאישור אישומים אלה. אחרי תחילת המשפט, רשאי התובע, ברשות לשכת המשפט, למשוך את האישומים.

 

10.       כל צו שהוצא בעבר יחדל להיות בר תוקף בזיקה לאישומים כלשהם שלא אושרו ע"י לשכת קדם-משפט או שנמשכו ע"י התובע.

 

11.       אחרי אישור האישומים בהתאם לסעיף זה, ירכיב הנשיא לשכת משפט אשר, בכפוף לס"ק 9 ולסעיף 64, תהיה אחראית לניהול הליכים עתידיים  ורשאית לבצע כל תפקיד של לשכת קדם-משפט שהוא רלוונטי וניתן להחלה בהליכים אלה.

 

 

חלק 6. המשפט

 

סעיף 62

מקום המשפט

 

            אם לא הוחלט אחרת, מקום המשפט יהיה מושב בית הדין.

 

סעיף 63

משפט בנוכחות הנאשם

 

1.         הנאשם יהיה נוכח בזמן המשפט.

 

2.         אם הנאשם, הנוכח בפני בית הדין, ממשיך להפריע למהלך המשפט, רשאית לשכת המשפט להוציא את הנאשם והיא תאפשר לו לצפות במשפט ולתת הוראות לפרקליטו מחוץ לאולם, באמצעות השימוש בטכנולוגיית בזק, אם יש צורך. אמצעים כאמור יינקטו רק בנסיבות חריגות אחרי שהוכח כי חלופות סבירות אחרות אינן מספקות, ואך ורק למשך הזמן הדרוש.

 

סעיף 64

תפקידים וסמכויות של לשכת המשפט

 

1.         תפקידיה וסמכויותיה של לשכת המשפט הקבועים בסעיף זה יבוצעו בהתאם לחוקה זו ולסדרי הדין ודיני הראיות.

 

2.         לשכת המשפט תבטיח שהמשפט יהיה הוגן ומהיר וייערך מתוך כבוד מלא לזכויות הנאשם ותוך התחשבות מלאה בהגנה על קרבנות ועדים.

 

3.         עם העברת תיק למשפט בהתאם לחוקה זו, לשכת המשפט שהעליה הוטל הטיפול בתיק:

 

  1. תיוועץ בצדדים כדי לאמץ נהלים ככל שיידרשו כדי לאפשר ניהול הוגן ומהיר של ההליכים;

 

  1. תקבע את השפה או השפות שישתמשו בהן במשפט;

 

  1. בכפוף לכל הוראה אחרת הנוגעת בדבר של חוקה זו, תאפשר גילוי מסמכים או מידע שלא גילו בעבר, זמן מספיק מראש לפני תחילת המשפט, על מנת לאפשר הכנה נאותה למשפט.

 

4.         לשכת המשפט רשאית, אם הדבר דרוש לתפקודה היעיל וההוגן, להעביר שאלות ראשוניות ללשכת קדם-משפט, או אם יש צורך, לשופט זמין אחר של מחלקת קדם-משפט.

 

5.         עם מסירת הודעה לצדדים, רשאית לשכת קדם-משפט, כפי שמתאים, להורות על איחוד או הפרדה ביחס לאישומים נגד יותר מנאשם אחד.

 

6.         בביצוע תפקידיה לפני משפט או במהלך משפט, רשאית לשכת קדם-משפט, לפי הצורך:

 

  1. לבצע כל תפקיד של לשכת קדם-משפט הנזכר בסעיף 61, ס"ק 11;

 

  1. לדרוש נוכחות ועדות של עדים ואמצאת מסמכים וראיות אחרות ע"י קבלה, אם יש צורך, של סיוע ממדינות לפי הוראות חוקה זו;

 

  1. לאפשר הגנה על מידע סודי;

 

  1. להורות על אמצאת ראיות בנוסף על אלה שכבר נאספו בנוסף על אלה שכבר נאספו לפני המשפע או הוצגו במהלך המשפט ע"י הצדדים;

 

  1. לאפשר הגנה על הנאשמים, העדים והקרבנות; וכן

 

  1. לפסוק בכל עניין אחר הנוגע בדבר.

 

7.         המשפט יתקיים בפומבי, אולם לשכת משפט רשאית לקבוע שנסיבות מיוחדות מחייבות שהליכים מסוימים יהיו במושב סגור למטרות הקבועות בסעיף 68, או כדי להגן על מידע סודי או רגיש שיימסר בעדות.

 

8.         (א)        בתחלת המשפט, לשכת המשפט תקרא לנאשם  את האישומים שכבר אושרו ע"י לשכת

קדם-משפט. לשכת קדם-משפט תהיה משוכנעת שהנאשם מבין את טיב האישומים. היא תעניק לו את ההזדמנות להביע הודאה באשמה בהתאם לסעיף 65 או לטעון לא אשם.

 

(ב)     במשפט, השופט היושב בדין רשאי לתת הנחיות לניהול ההליכים, כולל להבטיח שהם ייערכו באופן הוגן וחסר פניות. בכפוף לכל הנחיה של השופט היושב בדין, רשאים הצדדים להגיש ראיות בהתאם להוראות חוקה זו.

 

9.         ללשכת המשפט תהיה, בין היתר, הסמכות, לבקשת צד או מיוזמתו:

 

  1. לפסוק בעניין קבילות ראיות; וכן

 

  1. לנקוט בכל הצעדים הדרושים לשמירה  על הסדר במהלך הדיון.

 

10.       לשכת המשפט תבטיח שייערך תיעוד מלא של המשפט, שדיוקו משקף את ההליכים, ושהרשם יקיים אותו וישמור עליו.

 

סעיף 65

הליכים עם הודאה באשמה

 

1.         מקום שהנאשם מביע הודאה באשמה בהתאם לסעיף 64, ס"ק 8 (א), לשכת המפשט תחליט אם:

 

  1. הנאשם מבין את טיבה והשלכותיה של הודאה באשמה;

 

  1. ההודאה נמסרת מרצון ע"י הנאשם אחרי התייעצות מספיקה עם סניגור; וכן

 

  1. ההודאה באשמה נתמכת ע"י עובדות המקרה הכלולות:
     
  1. באישומים שהגיש התובע והנאשם הודה בהם;

 

  1. בכל חומר שמגיש התובע המשלים את האישומים ואשר הנאשם מקבל; וכן

 

  1. כל ראיה אחרת, כגון עדות עדים, המובאת ע"י התובע או הנאשם.

 

2.         מקום שנחה דעתה של לשכת קדם-משפט כי העניינים הנזכרים בס"ק מבוססים, היא תראה את ההודאה באשמה, יחד עם כל ראיה נוספת שהוגשה, כקובעת את כל העובדות המהותיות הנדרשות להוכחת הפשע שההודעה באשמה מתייחסת אליו, ורשאית להרשיע את הנאשם באותו פשע.

 

3.         מקום שלא נחה דעתה של לשכת קדם-משפט כי העניינים הנזכרים בס"ק 1 נקבעו, היא תראה את ההודאה באשמה כאילו לא נמסרה, ובמקרה זה היא תורה על המשך המשפט לפי הליכי משפט רגילים לפי הוראות חוקה זו והיא רשאית להעביר את המקרה ללשכת משפט אחרת.

 

4.         מקום שלשכת המשפט מחזיקה בדעה שנדרשת הצגה שלמה יותר של העובדות לטובת הצדק, ובעיקר לטובת הקרבנות, לשכך המשפט רשאית:

 

  1. לבקש מהתובע להציג ראיות נוספות, כולל עדות עדים; או

 

  1. להורות על המשך המשפט לפי הליכי משפט רגילים לפי הוראות חוקה זו, ובמקרה זה היא תראה את ההודאה באשמה כאילו לא נמסרה והיא רשאית להעביר את המקרה ללשכת משפט אחרת.

 

5.         כל דיון בין התובע לבין ההגנה בנוגע לשינוי האישומים, להודאה באשמה או לעונש שיוטל לא יחייב את בית המשפט.

 

סעיף 66

הנחת חפות

 

1.         כל אדם ייחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בפני בית הדין בהתאם לדין בר ההחלה.

 

2.         התובע נושא בנטל הוכחת אשמתו של הנאשם.

 

3.         על מנת להרשיע את הנאשם, על בית הדין להיות משוכנע באשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

 

סעיף 67

זכויות הנאשם

 

1.         בקביעת אישום כלשהו, יהיה הנאשם זכאי לשימוע פומבי, תוך התחשבות בהוראות חוקה זו, לדיון הוגן שיתנהל ללא משוא פנים, ולערובות המינימליות הבאות, בשיוויון מלא:

 

  1. לקבל הודעה במהירות ובפירוט מלא על טיבו, עילתו ותוכנו של האישום, בשפה שהנאשם מבין ומדבר באופן מלא;

 

  1. לקבל זמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה ולהתקשר בחופשיות עם פרקליט לבחירת הנאשם בסודיות;

 

  1. להישפט בלי עיכוב מיותר;

 

  1. בכפוף לסעיף 63, ת"ק 2, להיות נוכח במשפט, לנהל את ההגנה בעצמו או באמצעות סיוע משפטי לבחירת הנאשם, לקבל הודעה, אם אין לנאשם סיוע משפטי, על זכות זו ולקבל סיוע משפטי מטעם בית הדין אם חסרים לנאשם אמצעים מספיקים לממן אותו;

 

  1. לחקור, או לבקש שיחקרו, את העדים נגדו ולהשיג נוכחות וחקירה של עדים מטעמו לפי אותם תנאים כמו העדים נגדו. כן יהיה הנאשם זכאי להציג הגנות ולהגיש ראיות אחרות הקבילות לפי חוקה זו;

 

  1. לקבל, חינם, סיוע של מתורגמן מיומן ותרגומים ככל שיידרשו לעמידה בדרישות ההגינות, אם הליך מההליכים או מסמך מהמסמכים המובאים בפני בית הדין אינם בשפה שהנאשם מבין ומדבר באופן מלא;

 

  1. לא להיות מחויב להעיד או להודות באשמה ולשמור על שתיקה, בלי ששתיקה כאמור תהווה שיקול בקביעת האשמה או החפות;

 

  1. למסור הצהרה לא בשבועה בעל-פה או בכתב להגנתו; וכן

 

  1. שלא יוטל עליו כל היפוך של נטל ההוכחה או עול ההפרכה.

 

2.         נוסף על כל גילוי אחר לפי הוראות חוקה זו, התובע, מוקדם ככל שמעשי, יגלה להגנה ראיות שברשות התובע או בשליטתו אשר לדעתו הן נוטות להצביע על חפות הנאשם, או להקל על אשמת הנאשם, או המשפיעות על אמינות ראיות התביעה. במקרה של ספק בנוגע להחלת ס"ק זה, יכריע בית הדין.

 

סעיף 68

הגנה על קרבנות ועדים והשתתפותם בהליכים

 

1.         בית הדין ינקוט באמצעים נאותים כדי להגן על שלומם, רווחתם הגופנית ו/או הפסיכולוגית, כבודם ופרטיותם של קרבנות ועדים. בעשותו כן,  יתחשב בית הדין בכל הגורמים, כולל גיל, מין כמוגדר בסעיף 7, ס"ק 3,  ובריאות, ואת טיב הפשע, בעיקר, אך לא מוגבל, מקום שהפשע כרוך באלימות מינית או באלימות נגד ילדים. התובע ינקוט באמצעים כאמור בעיקר במהלך החקירה והתביעה של פשעים כאמור. אמצעים אלה לא יפגעו בזכויות הנאשם ובמשפט הוגן וחסר פניות ולא יעמדו בסתירה להם.

 

2.         כחריג לעקרון השימועים הפומביים לפי הוראות סעיף 67, לשכות בין הדין רשאיות, כדי להגן על קרבנות ועדים או על נאשם, לנהל כל חלק של ההליכים בדלתיים סגורות או להתיר הצגת ראיות באמצעים אלקטרוניים או באמצעים חריגים אחרים. אמצעים כאמור ייושמו בעיקר במקרה של קרבן אלימות מינית או ילד שהוא קרבן או עד, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת, תוך התחשבות בכל הנסיבות, בעיקר דעות הקרבן או העד.

 

3          מקום שהאינטרסים האישיים של הקרבנות נפגעים, יתיר בית הדין להציג את דעותיהם וחששותיהם ולדון בהם בשלבים של ההליכים שבין הדין יקבע כמתאימים ובאופן שלא יפגעו בזכויות הנאשם ובמשפט הוגן וחסר פניות ולא יעמדו בסתירה להם. הנציגים המשפטיים של הקרבנות רשאים להציג דעות וחששות כאמור מקום שבית הדין מוצא לנכון, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

4.         הקרבנות והעדים רשאים לייעץ לתובע ולבית הדין בנוגע לאמצעי הגנה נאותים, סידורי ביטחון, ייעוץ וסיוע כנזכר בסעיף 43, ס"ק 6.

 

5.         מקום שגילוי ראיות או מידע בהתאם לחוקה זו עלול להוביל לסיכון חמור של ביטחון העד או משפחתו, רשאי התובע, למטרות הליך כלשהו הנערך לפני תחילת המשפט, להעלים ראיות או מידע כאמור ולהגיש במקומם סיכום שלהם. אמצעים כאמור ימומשו באופן שלא יפגע בזכויות הנאשם ובמשפט הוגן וחסר פניות ולא יעמוד בסתירה להם.

 

6.         מדינה רשאית להגיש בקשה לאמצעים דרושים שיינקטו בזיקה להגנה על משרתיה או שליחיה ולהגנה על מידע סודי או רגיש.

 

סעיף 69

עדות

 

1.         לפני מתן עדות, כל עד, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות, ימסור התחייבות בנוגע לאמיתות העדות שייתן אותו עד.

 

2.         עדותו של עד במשפט תינתן באופן אישי, למעט במידה שלפי הוראות האמצעים הקבועים בסעיף 68 או בסדרי הדין ובדיני הראיות. בית הדין רשאי להתיר גם מתן עדות על-פה או מוקלטת של עד באמצעות טכנולוגיית וידאו או אודיו, וכן הצגת מסמכים או תעתיקים כתובים, בכפוף לחוקה זו לסדרי הדין ולדיני הראיות. אמצעים אלה לא יפגעו בזכויות הנאשם ובמשפט הוגן וחסר פניות ולא יעמדו בסתירה להם.

 

3.         הצדדים רשאים להגיש ראיות הנוגעות למקרה, בהתאם לסעיף 64. לבית הדין תהיה הסמכות לבקש את הגשת כל הראיות הנראות לו נחוצות לקביעת האמת.

 

4.         בית הדין רשאי לפסוק בעניין שייכות או קבילות של כל ראיה, תוך התחשבות, בין היתר, בערכה ההוכחתי של הראיה ובכל דעה קדומה שראיה כאמור עשויה ליצור במשפט או בהערכה הוגנת של עדות עד, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

5.         בית הדין יכבד וישמור זכויות יתר  בעניין סודיות לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

6.         בין הדין לא ידרוש הוכחת עובדות הידועות בציבור אבל רשאי לקחתן לתשומת לב שיפוטית.

 

7.         ראיות שהתקבלו באמצעות הפרת חוקה זו או זכויות אדם מוכרות בעולם לא תהיינה קבילות אם:

 

  1. ההפרה מטילה ספק מהותי במהימנות הראיות; או

 

  1. קבלת  הראיה תעמוד בסתירה להגינות ההליכים ותגרום לה נזק חמור.

 

8.         בהחליטו בעניין שייכות או קבילות ראיות שנאספו ע"י מדינה, בית הדין לא יפסוק בעניין החלת הדין הלאומי של המדינה.

 

סעיף 70

עבירות נגד עשיית הצדק

 

 

1.         לבית הדין תהיה סמכות שיפוט על העבירות הבאות נגד עשיית הצדק שלו כאשר הן מבוצעות בכוונה:

 

  1. מתן עדות שקר תחת התחייבות בהתאם לסעיף 69, ס"ק 1 לומר את האמת.

 

  1. הצגת ראיות שהצד יודע כי הן כוזבות או מזויפות;

 

  1. השפעה משחיתה על עד, הכשלה או הפרעה לנכחותו או לעדותו של עד, פעולת גמול נגד עד על מתן עדות או השמדת ראיות, השחתתן או הפרעה לאיסופן;

 

  1. הכשלה, הפחדה או השפעה משחיתה על פקיד בית הדין במטרה לאלץ את הפקיד או לשכנעו לא לבצע את חובותיו, או לבצען שלא כיאות;

 

  1. פעולת גמול נגד פקיד בית הדין בגלל חובות שביצע פקיד זה או פקיד אחר;

 

  1. בקשה או קבלה של שוחד של פקיד בית הדין בקשר לחובותיו הרשמיות.

 

2.         העקרונות והנהלים המסדירים את מימוש סמכות השיפוט של בית הדין על עבירות לפי סעיף זה יהיו אלה שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות. התנאים למתן שיתוף פעולה בינלאומי לבית הדין בזיקה להליכיו לפי סעיף זה יוסדרו ע"י החוקים הפנימיים של המדינה המבקשת.

 

3.         במקרה של הרשעה, רשאי בית הדין להטיל עונש מאסר שלא יעלה על חמש שנים, או קנסinfo-icon בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות, או שניהם.

 

4.         (א)  כל מדינה שהיא צד תרחיב את חוקים הפליליים שלה הקובעים עונשים לעבירות נגד

ההגינות של ההליך החקירתי או השיפוטי שלה לעבירות נגד עשיית הצדק הנזכרות

בסעיף זה, המבוצעות בשטחה, או ע"י אחד מאזרחיה.

 

            (ב)  לבקשת בית הדין, בכל עת שייראה לו לנכון, תביא המדינה שהיא צד את המקרה בפני

הרשויות המוסמכות שלה למטרות הגשת תביעה. רשויות אלה יטפלו במקרים כאמור בחריצות ויקדישו משאבים מספיקים שיאפשרו להן לנהלן ביעילות.

 

סעיף 71

עיצומים על התנהגות לא נאותה בפני בית הדין

 

1.         בית הדין רשאי להטיל עיצומים על בני אדם הנוכחים בפניו המתנהגים שלא כיאות, כולל הפרעה להליכיו או סירוב מכוון למלא אחר הנחיותיו, בצורת אמצעים מינהליים שאינם מאסר, כגון הוצאה זמנית או קבועה מהאולם, קנס או  אמצעים דומים אחרים לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

2.         הנהלים המסדירים את  הטלת האמצעים הקבועים בס"ק 1 יהיו אלה שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

סעיף 72

הגנה על מידע של ביטחון לאומי

 

1.         סעיף זה חל בכל מקרה שבו גילוי המידע או המסמכים של מדינה, לדעתה של אותה מדינה, יפגע באינטרסי הביטחון הלאומי שלה.  מקרים כאמור כוללים את אלה הבאים במסגרת סעיף 56, ס"ק 2 ו3-, סעיף 64, ס"ק 3, סעיף 67, ס"ק 2, סעיף 68, ס"ק 6, סעיף 87, ס"ק 6 וסעיף 93, וכן מקרים המתעוררים בכל שלב אחר של ההליכים שבהם גילוי כאמור עלול להיות שנוי במחלוקת.

 

2.         סעיף זה יחול גם כאשר אדם שהתבקש למסור מידע או עדות סירב לעשות כן או הפנה את העניין למדינה בנימוק שגילוי יפגע באינטרסי הביטחון הלאומי של מדינה והמדינה הנוגעת בדבר מאשרת כי היא מחזיקה בדעה שגילוי יפגע באינטרסי הביטחון הלאומי שלה.

 

3.         אין בסעיף זה דבר שיפגע בדרישות הסודיות החלות לפי סעיף 54, ס"ק (3) (ה) ו-(ו), או בהחלטת סעיף 73.

 

4.         נודע למדינה שמגלים, או סביר שיגלו, מידע או מסמכים  של המדינה בשלב כלשהו של ההליכים, 

והיא מחזיקה בדעה שגילוי יפגע באינטרסי הביטחון הלאומי שלה, תהיה למדינה הזכות להתערב על מנת  להשיג הכרעה בנושא בהתאם לסעיף זה.

 

5.         אם, לדעת מדינה, גילוי מידע  יפגע באינטרסי הביטחון הלאומי שלה, המדינה תנקוט בכל הצעדים הסבירים, בפעולה בתיאום עם התובע, ההגנה, לשכת המשפט או לשכת קדם-משפט, לפי המקרה, כדי לבקש את יישוב העניין באמצעות שיתוף פעולה. אמצעים כאמור יכולים לכלול:

 

  1. שינוי או הבהרה של הבקשה;

 

  1. הכרעה של בית הדין בנוגע לשייכות המידע או הראיות המבוקשים, או הכרעה בשאלה האם הראיות, אף שהן שייכות לעניין, ניתנות להשגה או הושגו ממקור שאינו המדינה המבקשת;

 

  1. השגת המידע או הראיות ממקור שונה או בצורה שונה; או

 

  1. הסכמה על התנאים שלפיהם ניתן להעניק את הסיוע, כולל, בין היתר, מסירת סיכומים או REDACTION, הגבלות על גילוי, שימוש בהליכים בדלתיים סגורות או במעמד צד אחד, או באמצעי הגנה אחרים המותרים לפי החוקה וסדרי הדין ודיני הראיות.

 

6.         מרגע שננקטו כל הצעדים הסבירים כדי ליישב את העניין באמצעות שיתוף פעולה, ואם נראה למדינה שאין אמצעים או תנאים שלפיהם ניתן למסור או לגלות את המידע בלי לפגוע באינטרסי הביטחון הלאומי שלה, היא תודיע לתובע או לבית הדין על הסיבות המפורטות להחלטתה, אלא אם כן פירוט הסיבות כשלעצמו יגרום בהכרח לפגיעה כאמור באינטרסי הביטחון הלאומי של המדינה.

 

7.         לאחר מכן, אם הכריע בית הדין שהראיה שייכת לעניין ודרושה לביסוס אשמתו או חפותו של הנאשם, רשאי בית המשפט לנקוט בפעולות הבאות:

 

          (א)  מקום שמתבקש גילוי מידע או מסמך בהתאם לבקשה לשיתוף פעולה לפי חלק 9 או הנסיבות המתוארות בס"ק 2, והמדינה השתמשה בעילה לסירוב הנזכרת בסעיף 93, ס"ק 4:

 

  1. בית הדין רשאי, לפני הסקת מסקנה כלשהי הנזכרת בתת-ס"ק 7 (א) (ii), לבקש התייעצויות נוספות למטרות דיון בטיעוני המדינה, העשויות לכלול, כפי שמתאים, דיונים בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד;

 

  1. הגיע בית הדין למסקנה כי ע"י שימוש בעילה לסירוב הנזכרת בסעיף 93, ס"ק 4, בנסיבות המקרה, המדינה המתבקשת איננה פועלת בהתאם להתחייבויותיה לפי חוקה זו, רשאי בית הדין להפנות את העניין בהתאם לסעיף 87, ס"ק 7, תוך פירוט הנימוקים למסקנתו;

 

  1. בית הדין רשאי להניח במשפט הנאשם כל הנחה בנוגע לקיומה או לאי-קיומה של עובדה, כפי שמתאים לאור הנסיבות; או

 

            (ב)        בכל הנסיבות האחרות:

 

  1. להורות על גילוי; או

 

  1. במידה שאינו מורה על גילוי, להניח במשפט הנאשם כל הנחה בנוגע לקיומה או לאי-קיומה של עובדה, כפי שמתאים לאור הנסיבות.

 

סעיף 73

מידע או מסמכים מצד שלישי

 

            אם מדינה שהיא צד מתבקשת ע"י בית הדין למסור מסמך או מידע שברשותה, בבעלותה או בשליטתה, אשר מדינה, ארגון בין-ממשלתי או ארגון בינלאומי גילו לה בסוד, היא תבקש את הסכמת המקור לגלות את המסמך או המידע. אם המקור הוא מדינה שהיא צד, הוא יסכים לגילוי המידע או המסמך או יקבל על עצמו ליישב את עניין הגילוי עם בית הדין, בכפוף להוראות סעיף 72. אם המקור איננו מדינה שהיא צד והוא מסרב להסכים לגילוי, תודיע המדינה המתבקשת לבית הדין כי אין ביכולתה למסור את המסמך או המידע בגלל התחייבות קודמת של סודיות כלפי המקור.

 

סעיף 74

דרישות להחלטה

 

1.         כל שופטי לשכת המשפט יהיו נוכחים בכל שלב במשפט ובמהלך דיוניהם. הנשיאות רשאית, על בסיס של כל מקרה לגופו, להועיד, לפי הזמינות, שופט חלופי אחד או יותר שיהיה נוכח בכל שלב במשפט ויחליף חבר של לשכת המשפט אם אותו חבר אינו מסוגל להמשיך להשתתף.

 

2.         החלטת לשכת המשפט תהיה מבוססת על הערכת הראיות ועל ההליכים בשלמותם. ההחלטה לא תחרוג מהעובדות ומהנסיבות המתוארות באישומים ובכל תיקון לאישומים. בית הדין רשאי לבסס את החלטתו  אך ורק על הראיות שהוגשו ונדונו בפניו במשפט.

 

3.         השופטים ינסו להגיע לתמימות דעים בהחלטתם, ואם לא יעלה דבר בידם תתקבל ההחלטה ע"י רוב השופטים.

 

4.         דיוני לשכת המשפט יישארו סודיים.

 

5.         ההחלטה תהיה בכתב ותכלול הצהרה מלאה ומנומקת של ממצאי לשכת המשפט בנוגע לראיות ומסקנות. לשכת המשפט תוציא החלטה אחת. כאשר אין תמימות דעים, תכלול החלטת לשכת המשפט את דעות הרוב ודעות המיעוט. ההחלטה או סיכום שלה יינתנו במושב פתוח של בית הדין.

 

סעיף 75

פיצויים לקרבנות

 

1.         בית הדין יקבע עקרונות הקשורים לפיצויים לקרבנות, או בזיקה אליהם, כולל החזר, פיצוי ושיקום. על בסיס זה, רשאי בית הדין בהחלטתו, לפי בקשה או מיוזמתו בנסיבות חריגות, לקבוע את ההיקף והמידה של כל נזק, אובדן  ופגיעה לקרבנות, או בזיקה אליהם, ויפרט את העקרונות שלפיהם הוא פועל.

 

2.         בית הדין רשאי להוציא צו במישרין נגד אדם שהורשע הקובע פיצויים נאותים לקרבנות, או בזיקה אליהם, החזר, פיצוי ושיקום.

 

            מקום שמתאים, רשאי בית הדין להורות כי פסיקת הפיצויים תתבצע באמצעות קרן הנאמנות לפי הוראות סעיף 79.

 

3.         לפני הוצאת צו לפי סעיף זה, רשאי בית הדין, אחרי שאדם הורשע בפשע שבסמכות השיפוט של בית הדין, לקבוע אם, על מנת לתת תוקף לצו שהוא עשוי להוציא לפי סעיף זה, יש צורך לבקש אמצעים לפי סעיף 93, ס"ק 1.

 

5.         מדינה שהיא צד תיתן תוקף להחלטה לפי סעיף זה כאילו הוראות סעיף 109 הן בנות החלה על סעיף זה.

 

6.         אין בסעיף זה דבר שיתפרש כפוגע בזכויות קרבנות לפי דין לאומי או בינלאומי.

 

סעיף 76

ענישה

 

1.         במקרה של הרשעה, תשקול לשכת המשפט את העונש המתאים שיוטל ותביא בחשבון את הראיות שהוגשו ואת החומר שהוגש במהלך המשפט שיש להם שייכות לעונש.

 

2.         למעט מקום שסעיף 65 חל ולפני השלמת המשפט, לשכת המשפט רשאית מיוזמתה, ולבקשת התובע או הנאשם, תקיים דיון נוסף כדי לדון בכל ראיה נוספת או חומר נוסף שהוגש שיש להם שייכות לעונש, בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות.

 

3.         מקום שחל ס"ק 2, כל טיעון לפי סעיף 75 יישמע בדיון הנוסף הנזכר בס"ק 2, ואם יש צורך, במהלך כל דיון נוסף.

 

4.         גזר הדין יוקרא בפומבי, ובכל עת שאפשר, בנוכחות הנאשם.

 

 

חלק 7. עונשים

 

סעיף 77

עונשים בני החלה

 

 

1.         בכפוף לסעיף 110, בית הדין רשאי להטיל אחד מהעונשים הבאים על אדם שהורשע בפשע הנזכר בסעיף 5 לחוקה זו:

 

  1. מאסר למספר מוגדר של שנים, אשר לא יעלה על 30 שנים לכל היותר; או

 

  1. מאסר עולם כאשר החומרה הקיצונית של הפשע והנסיבות האישיות של האדם המורשע מצדיקים זאת.

 

2.         נוסף על מאסר, בית הדין רשאי להורות על:

 

  1. קנס לפי אמות המידה שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות;

 

  1. חילוט הכנסות, רכוש ונכסים הנצמחים במישרין או בעקיפין אותו פשע, בלי לפגוע בזכויות בתום לב של צדדים שלישיים.

 

 

סעיף 78

קביעת העונש

 

1.         בקביעת העונש, בית הדין, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות, יביא בחשבון גורמים כגון החומרה הקיצונית של הפשע והנסיבות האישיות של האדם המורשע.

 

2.         בהטילו עונש מאסר, ינכה בית הדין את הזמן, אם יש כזה, של שהייה במעצר בעבר בהתאם לצו בית הדין. בית הדין רשאי לנכות כל זמן אחר של שהייה במעצר בקשר להתנהגות שהיא ביסוד הפשע.

 

3.         הורשע אדם ביותר מפשע אחד, יוציא בית הדין גזר דין לכל פשע וגזר דין משותף המפרט את תקופת המאסר הכוללת. תקופה זו לא תהיה פחות מגזר הדין הנבדל הנמוך ביותר שהוצא ולא תעלה על 30 שנות מאסר  או מאסר עולם בהתאם לסעיף 77, ס"ק 1 (ב).

 

סעיף 79

קרן נאמנות

 

 

1.         תוקם קרן נאמנות בהחלטת אסיפת המדינות שהן צדדים למען קרבנות פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין, ומשפחות הקרבנות.

 

2.         בית המשפט רשאי להורות שכסף ורכוש אחר שנאסף באמצעות קנסות או חילוט יועבר, בצו בית הדין, לקרן הנאמנות.

 

3.         קרן הנאמנות תנוהל בהתאם לאמות מידה שתיקבענה ע"י אסיפת המדינות שהן צדדים.

 

סעיף 80

אי פגיעה בהחלה לאומית של עונשים וחוקים לאומיים

 

אין בסעיף זה דבר הפוגע בהחלה ע"י מדינות של עונשים הקבועים בדין הלאומי, או של דין המדינות שאין בו הוראות בדבר עונשים הקבועים בחלק זה.

 

 

חלק 8: ערעור ותיקון

 

סעיף 81

ערעור על החלטת זיכוי או הרשעה או על גזר דין

 

1.         על החלטה לפי סעיף 74 ניתן לערער בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות כאמור להלן:

 

            (א)   התובע רשאי להגיש ערעור מכל אחת מהעילות הבאות:

 

  1. טעות נוהל;

 

  1. טעות עובדתית; או

 

  1. טעות חוק

 

(ב)     האדם המורשע, או התובע מטעם אותו אדם, רשאים להגיש ערעור מכל אחת מהעילות

הבאות:

 

  1. טעות נוהל;

 

  1. טעות עובדתית;

 

  1. טעות חוק; או

 

  1. כל עילה אחרת המשפיעה על ההגינות או המהימנות של ההליכים או ההחלטה.

 

2.        (א)         בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות, התובע או האדם המורשע רשאים לערער על גזר דין בעילה של חוסר איזון בין הפשע לבין גזר הדין;

 

           (ב)         אם בערעור על עונש נראה לבית הדין שיש עילות שבגללן ניתן לבטל את ההרשעה, כולה או חלקה, הוא רשאי להזמין את התובע ואת האדם המורשע להגיש עילות לפי סעיף 81, ס"ק 1 (א) או (ב), ורשאי למסור החלטה בעניין ההרשעה בהתאם לסעיף 83;

 

(ג)        אותו נוהל חל כאשר בית הדין, בערעור על הרשעה בלבד, סבור כי יש עילות להפחתת

העונש לפי ס"ק 2 (א).

 

3.         (א)        לא הורתה לשכת המשפט אחרת, יישאר אדם מורשע במעצר עד לשמיעת הערעור;

 

            (ב)        כאשר הזמון שבילה אדם מורשע במעצר עולה על עונש המאסר שהוטל עליו, ישוחרר

אותו אדם, אלא שאם גם התובע מערער, יהיה השחרור כפוף לתנאים  שלפי ס"ק (ג)

להלן;

 

            (ג)        במקרה של זיכוי, ישוחרר הנאשם מיד, בכפוף לאמור להלן:

 

  1. בנסיבות חמורות, ותוך התחשבות, בין היתר, בחומרת העבירה שבאישום ובהסתברות ההצלחה בערעור, לשכת המשפט, לבקשת התובע, ראשית להמשיך את מעצר האדם עד לשמיעת הערעור;

 

  1. ניתן לערער על החלטת לשכת המשפט לפי תת-ס"ק (ג) (i) בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

4.         בכפוף להוראות ס"ק 3 (א) ו-(ב), הוצאה לפועל של החלטה או גזר דין תושעה במהלך פרק הזמן המותר לערעור ולמשך הליך הערעור.

 

סעיף 82

ערעור על החלטות אחרות

 

1.         כל צד רשאי לערער על כל אחת מההחלטות הבאות בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות:

 

  1. החלטה בזיקה לסמכות שיפוט או לקבילות;

 

  1. החלטה המאפשרת או שוללת את שחרור האדם הנחקר או המועמד לדין;

 

  1. החלטה של לשכת קדם-משפט מיוזמתה לפי סעיף 56, ס"ק 3;

 

  1. החלטה הכרוכה בנושא שישפיע באופן משמעותי על הניהול ההוגן והמהיר של ההליכים  או על תוצאת המשפט, ואשר לדעת לשכת קדם-משפט או לשכת המשפט, החלטה מיידית בעניינה של לשכת הערעורים עשויה לקדם באפן מהותי את ההליכים.

 

2.         המדינה הנוגעת בדבר או התובע רשאים לערער על החלטת לשכת קדם-משפט לפי סעיף 57, ס"ק  (ד), ברשות לשכת קדם-משפט. הערעור יישמע בהליך מזורז.

 

3.         לערעור כשלעצמו לא תהיה השפעה משהה אלא אם כן לשכת הערעורים מורה על כך, בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

4.         נציג משפטי של הקרבנות, האדם המורשע או בעלים בתום לב של רכוש המושפע לרעה ע"י צו לפי סעיף 75, רשאי לערער על הצו לפיצויים, לפי  הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

סעיף 83

הליכי ערעור

 

1.         למטרות ההליכים לפי סעיף 81 וסעיף זה, יהיו ללשכת הערעורים על הסמכויות של לשכת המשפט.

 

2.         מצאה לשכת הערעורים כי ההליכים שעליהם הוגש ערעור היו לא הוגנים באופן שהשפיע על מהימנות ההחלטה או גזר הדין, או שההחלטה או גזר הדין שעליהם הוגש ערעור הושפעו באופן מהותי  מטעות עובדתית או משפטית או נוהלית, היא רשאית:

 

  1. להפוך או לתקן את ההחלטה או את גזר הדין;

 

  1. להורות על משפט חדש בפני לשכת משפט חדשה.

 

            למטרות אלה, רשאית לשכת הערעורים להחזיר נושא עובדתי ללשכת המשפט המקורית כדי שזו תכריע בנושא ותדווח בהתאם, או רשאית בעצמה לזמן ראיות כדי להכריע בנושא. כאשר רק האדם המורשע ערער על ההחלטה, או התובע בשם אותו אדם, לא ניתן לתקן אותה לרעתו.

 

3.         אם בערעור על גזר דין מוצאת לשכת הערעורים כי גזר הדין אינו יחסי לפשע, היא רשאית שחנות את גזר הדין בהתאם לחלק 7.

 

4.         פסיקת לשכת הערעורים תתקבל ע"י  רוב של השופטים. כאשר אין תמימות דעים, תכלול פסיקת לשכת הערעורים את דעות הרוב ודעות המיעוט, אבל שופט רשאי למסור חוות דעת נפרדת או מנוגדת בשאלה משפטית.

 

סעיף 84

תיקון הרשעה או גזר דין

 

1.         האדם המורשע, או אחרי מותו, בני זוג, ילדים או אדם אחד שהיה בחיים במועד מותו של הנאשם שקיבל הוראות מפורשות בכתב מהנאשם להגיש תביעה כאמור, או התובע מטעם אותו אדם, רשאים להגיש ללשכת הערעורים בקשה לתיקון הפסיקה הסופית של הרשעה או גזר דין בנימוק:

 

(א)          שהתגלתה ראיה חדשה אשר:

 

  1. לא הייתה זמינה בזמן המשפט, ולא ניתן לייחס אי-זמינות זו, כולה או חלקה, לצד המגיש את הבקשה; וכן

 

  1. היא חשובה מספיק עד כי לו הוכחה במשפט סביר שתוצאתה הייתה גזר דין שונה;

 

(ב)    שהיה גילוי חדש כי ראיה מכריעה, שהובאה בחשבון במשפט ושההרשעה תלויה בה,

הייתה כוזבת או מזויפת;

 

(ג)      אחד או יותר מהשופטים שהשתתפו בהרשעה או באישור האישומים ביצעו, במקרה זה, מעשה חמור של התנהגות לא נאותה או הפרה חמורה של חובה שדי בחומרתה כדי להצדיק את הרחקת אותו שופט או אותם שופטים מכהונתם לפי סעיף 46.

 

2.         לשכת הערעורים תדחה את הבקשה אם נראה לה שאין היא מבוססת.  אם נראה לה שיש הצדקה

לבקשה, היא רשאית, כפי שמתאים:

 

  1. לזמן את לשכת המשפט המקורית;

 

  1. להרכיב לשכת משפט חדשה; או

 

  1. להחזיק בשמדות השיפוט על המקרה.

 

במגמה, אחרי שמיעת הצדדים באופן הקבוע בסדרי הדין ובדיני הראיות, להגיעה להכרעה בשאלה אם יש לתקן את הפסיקה.

 

סעיף 85

פיצוי לאדם שנעצר או הורשע

 

1.         לכל מי שהיה קרבן למעצר או למאסר לא חוקיים תהיה זכות בת אכיפה לפיצוי.

 

2.         כאשר אדם הורשע בהחלטה סופית בעבירה פלילית, וכאשר בדיעבד בוטלה הרשעתו בנימוק שעובדה חדשה או עובדה שאך התגלתה מראות באופן חד משמעי כי היה עיוות דין, האדם שסבל מעונש כתוצאה מהרשעה כאמור יפוצה בהתאם לחוק, אלא אם כן יוכח כי אי הגילוי של העובדה הלא ידועה במועד ניתן לייחוס, כולו או חלקו, לאתו אדם.

 

3.         בנסיבות חריגות, מקום שבית המשפט מוצא עובדות חותכות המראות כי היה עיוות דין חמור וניכר, הוא רשאי לפי שיקול דעתו לפסוק פיצוי, בהתאם לאמות המידה שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות, לאדם ששוחרר ממעצר בעקבות החלטה סופית של זיכוי או סיום ההליכים מסיבה זו.

 

 

חלק 9: שיתוף פעולה בינלאומי וסיוע שיפוטי

 

סעיף 86

התחייבות כללית לשתף פעולה

 

מדינות שהן צדדים, בהתאם להורות חוקה זו, תשתפנה פעולה באופן מלא עם בית הדין בחקירתו ובהעמידו לדין בגין פשעים שבסמכות השיפוט  של בית הדין.

 

סעיף 87

בקשות לשיתוף פעולה: הוראות מיוחדות

 

  1. (א)          לבית הדין תהיה הסמכות להגיש בקשות לשיתוף פעולה למדינות שהן צדדים. הבקשות

תועברנה בצינורות הדיפלומטיים או בכל ערוץ מתאים אחר כפי שתועיד כל מדינה עם האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות.

           

                   שינויים בדיעבד בהועדה יתבצעו ע"י כל מדינה שהיא צד בהתאם לסדרי הדין ולדיני

הראיות.

 

(ב)          כאשר מתאים, בלי לפגוע בהוראות תת-ס"ק (א), ניתן להעביר בקשות גם באמצעות ארגון המשטרה הפלילית הבינלאומי או כל ארגון אזורי אחר.

 

2.         בקשות לשיתוף פעולה וכל המסמכים התומכים בבקשה יהיו או יתלוו בתרגום רשמי אל שפה רשמית של המדינה המתבקשת או אחת משפות העבודה של בית הדין, בהתאם לבחירתה של אותה מדינה עם האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות.

 

            שינויים בדיעבד בבחירה זו יתבצעו ע"י כל מדינה שהיא צד בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

3.         המדינה המתבקשת תשמור בסוד בקשה לשיתוף פעולה וכל תיעוד אחר התומך בבקשה, למעט במידה שהגילוי חיוני לביצוע הבקשה

 

4.         בקשר לכל בקדה לסיוע המדגשת לפי חלק זה, רשאי בית הדין לנקוט באמצעים, כולל אמצעים הקשורים להגנה על מידע, ככל שיידרשו להבטחת שלומם או רווחתם הגופנית או הפסיכולוגית של קרבנות כלשהם, עדים בכוח ומשפחותיהם. בית הדין רשאי לבקש כי כל מידע ההופך לזמין לפי חלק זה יימסר ויטופל באופן  המגן על שלומם או רווחתם הגופנית או הפסיכולוגית של קרבנות כלשהם, עדים בכוח ומשפחותיהם.

 

5.               (א) בית הדין רשאי להזמין כל מדינה שאיננה צד לחוקה זו להעניק סיוע לפי חלק זה על בסיס של הסדר אד-הוק, הסכם עם מדינה כאמור או כל בסיס מתאים אחר.

 

                  (ב) מקום שמדינה איננה צד לאמנה זו, אשר התקשרה בהסדר או בהסכם אד-הוק עם בית דין, איננה משתפת פעולה עם בקשות בהתאם לכל הסדר או הסכם כאמור, רשאי בין הדין

להודיע לאסיפת המדינות שהן צדדים, או מקום שמועצת הביטחון הפנתה את העניין לבית הדין, למועצת הביטחון.

 

6.         בית הדין רשאי לבקש מכל ארגון בין-ממשלתי למסור מידע או מסמכים. בית הדין רשאי לבקש גם צורות אחרות של שיתוף פעולה וסיוע, שניתן להסכים עליהן עם ארגון כאמור ושהן בהתאם לסמכותו או למנדט שלו.

 

7.         מקום שמדינה שהיא צד איננה ממלאת אחר בקשה לשתף פעולה של בית הדין בסתירה להוראות חוקה זו, ומונעת בכך מבית הדין לממש את תפקידיו וסמכויותיו לפי חוקה זו, רשאי בית הדין לציין ממצא זה ולהפנות את העניין לאסיפת המדינות שהן צדדים, או מקום שמועצת הביטחון הפנתה את העניין לבית הדין, למועצת הביטחון.

 

סעיף 88

זמינות נהלים לפי דין לאומי

 

מדינות שהן צדדים יבטיחו כי יהיו נהלים זמינים לפי הדין הלאומי שלהן לכל צורות שיתוף הפעולה המפורטות בחלק זה.

 

סעיף 89

מסירת בני אדם לידי בית הדין

 

1.         בית הדין רשאי להעביר בקשה למעצר ולמסירה של אדם, יחד עם החומר התומך בבקשה המפורט בסעיף 91, לכל מדינה שבשטחה עשוי אותו אדם להימצא, ותבקש את שיתוף הפעולה של אותה מדינה במעצרו ובהסגרתו של אותו אדם. מדינות שהן צדדים, בהתאם להוראות חלק זה ולנוהל לפי הדין הלאומי שלהן, תמלאנה אחר בקשות מעצר והסגרה.

 

2.         מקום שהאדם המבוקש למסירה מעלה התנגדות בפני בית משפט לאומי על בסיס העיקרון של

 Ne bis in idem           ("סיכון כפול") לפי הוראות סעיף 20, תיוועץ המדינה המתבקשת מיד בבית הדים כדי לקבוע אם הייתה פסיקה שייכת לעניין בנוגע לקבילות. אם המקרה קביל, תמשיך המדינה המתבקשת בביצוע הבקשה. אם פסיקה בעניין קבילות תלויה ועומדת, רשאית המדינה המתבקשת לדחות את ביצוע הבקשה להסגרת האדם עד שבית הדין יפסוק בעניין הקבילות.

 

3.   (א)              מדינה שהיא צד תתיר, בהתאם למשפט הנוהלי שלה, מעבר בשטח ארצה של אדם הנמסר לבית הדין ע"י מדינה אחרת, למעט מקום שמעבר דרך מדינה זו יכשיל את המסירה או יעכב אותה.

 

       (ב)             בקשה של בית הדין למעבר תועבר בהתאם לסעיף 87. הבקשה למעבר תכלול:

 

  1. תיאור של האדם המועבר;

 

  1. פירוט קצר של עובדות המקרה והאפיון המשפטי שלהן; וכן

 

  1. את צו המעצר והמסירה.

 

      (ד)              אדם המועבר יוחזק במעצר למשך תקופת המעבר.

 

     (ה)               אירעה נחיתה לא מתוכננת בשטח מדינת המעבר, אותה מדינה רשאית לדרוש בקשה

למעבר מבית הדין לפי הוראות תת-ס"ק (ב). מדינת המעבר תעכב את האדם המועבר עד לקבלת בקשת המעבר ולביצוע המעבר, ובלבד שעיכוב למטרות תת-ס"ק זה  לא יוארך מעבר ל96- שעות מהנחיתה הלא מתוכננת אלא אם כן הבקשה התקבלה בתוך פרק זמן זה.

 

     (ו)               אם האדם המבוקש נתבע לדין או מרצה עונש במדינה המתבקשת על פשע שונה מזה

שעליו מתבקשת הסגרה לבית הדין, המדינה המתבקשת, אחרי קבלת החלטה להיענות לבקשה, תיוועץ בבית הדין.

 

סעיף 90

בקשות מתחרות

 

1.         מדינה שהיא צד המקבלת מבית הדין בקשה להסגרת אדם לפי סעיף 89, אם היא מקבלת גם בקשה ממדינה אחרת להסגרת אותו אדם על אותה התנהגות המהווה את בסיס הפשע שבגינו מבקש בית הדין את מסירת האדם, תודיע לבית הדין ולמדינה המבקשת על עובדה זו.

 

2.         מקום שהמדינה המבקשת היא מדינה שהיא צד, תיתן עדיפות לבקשה מבית הדין אם:

 

  1. בית הדין, בהתאם לסעיף 18 או 19, החליט כי המקרה שביחס אליו מבוקשת ההסגרה הוא קביל וקביעה זו מביאה בחשבון את החקירה או ההעמדה לדין שערכה המדינה המבקשת ביחס לבקשת ההסגרה שלה;

 

  1. בית הדין מקבל את ההחלטה המתוארת בתת-ס"ק (א) בהתאם להודעת המדינה המתבקשת לפי ס"ק 1.

 

3.         מקום שלא התקבלה החלטה לפי ס"ק 2 (א), המדינה המתבקשת רשאית, לשיקול דעתה, עד לקבלת החלטת בית הדין לפי ס"ק 2 (ב), להמשיך בטיפול בבקשת ההסגרה של המדינה המבקשת, אך לא תסגיר את האדם  עד שבית הדין יחליט כי המקרה אינו קביל. החלטת בית הדין תתקבל בהליך מזורז.

 

4.         אם המדינה המבקשת היא מדינה שאיננה צד לחוקה זו, המדינה המתבקשת, אם איננה כפופה להתחייבות בינלאומית להסגיר את האדם למדינה המבקשת, תיתן עדיפות לבקשת הסגרה של בית הדין, אם בית הדין החליט כי המקרה קביל.

 

5.         מקום שבית הדין לא החליט כי מקרה לפי ס"ק 4 הוא קביל, המדינה המתבקשת רשאית, לשיקול דעתה, להמשיך בטיפול בבקשת ההסגרה של המדינה המבקשת.

 

6.         במקרים שבהם חל ס"ק 4 אלא שהמדינה המתבקשת כפופה להתחייבות בינלאומית להסגיר את האדם למדינה המבקשת שאיננה צד לחוקה זו, תחליט המדינה המתבקשת אם למסור את האדם לידי בית הדין או להסגיר את האדם למדינה המבקשת. בקבלה את החלטתה, תשקול המדינה המתבקשת את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל, אך בלי להגביל:

 

  1. התאריכים של כל אחת מהבקשות;

 

  1. האינטרסים של המדינה המתבקשת, כולל, מקום ששייך, האם הפשע בוצע בשטחה, ולאומיותם של הקרבנות והאדם המבוקש; וכן

 

  1. האפשרות להסגרה בדיעבד בין בית הדין לבין המדינה המתבקשת.

 

7.         מקום שמדינה שהיא צד המקבלת בקשה מבית הדין למסירת אדם מקבלת גם בקשה ממדינה כלשהי להסגרת אותו אדם על התנהגות שאיננה זו המהווה את הפשע שבגינו מבקש בית הדין את מסירת האדם:

 

  1. המדינה המתבקשת, אם איננה כפופה להתחייבות בינלאומית להסגיר את האדם למדינה המבקשת, תיתן עדיפות לבקשת הסגרה של בית הדין;

 

  1. המדינה המתבקשת, אם היא כפופה להתחייבות בינלאומית להסגיר את האדם למדינה המבקשת, תחליט אם למסור את האדם לידי בית הדין או להסגיר את האדם למדינה המתבקשת. בקבלה  את החלטתה, תשקול המדינה המתבקשת את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל, אך בלי להגביל, אלה הקבועים בס"ק 6, אבל תתחשב במיוחד באופי ובחומרה היחסיים של ההתנהגות הנדונה.

 

8.         מקום שבהתאם להודעה לפי סעיף זה החליט בית הדין שמקרה הוא בלתי קביל, והסגרה בדיעבד למדינה המבקשת נדחית, תודיע המדינה המתבקשת לבית הדין על החלטה זו.

 

סעיף 91

תוכן של בקשה למעצר ולמסירה

 

1.         בקשה למעצר ולמסירה תיעשה בכתב. במקרים דחופים, ניתן להגיש בקשה בכל אחד מהכלים המסוגלים להעביר תיעוד כתוב, ובלבד שהבקשה תאומת בערוץ שלפי הוראות סעיף 87, ס"ק 1.

 

2.         במקרה של בקשה למעצר ולמסירה של אדם שעבורו הוצא צו מעצר ע"י לשכת קדם-משפט  לפי סעיף 58, הבקשה תכלול, או תיתמך ע"י:

 

  1. מידע המתאר את האדם המבוקש, המספיק לזיהוי האדם, ומידע על מיקומו האפשרי של האדם;

 

  1. עותק של צו המעצר; וכן

 

  1. כל מסמך, הצהרה או מידע שיידרשו כדי לעמוד בדרישות הליך המסירה במדינה המתבקשת, אלא שאל לדרישות אלה להיות מכבידות יותר מאלה החלות על בקשות להסגרה בהתאם לאמנות או הסדרים בין המדינה המתבקשת לבין מדינות אחרות ואם אפשר, עליהן להיות מכבידות פחות, בהתחשב באופיו המובהק של בית הדין.

 

3.         במקרה של בקשה למעצר ולמסירה של אדם שכבר הורשע, הבקשה תכלול, או תיתמך ע"י:

 

  1. עותק של כל צו למעצרו של אותו אדם;

 

  1. עותק של פסיקת ההרשעה;

 

  1. מידע שיראה כי האדם המבוקש הוא זה הנזכר בפסיקת ההרשעה; וכן

 

  1. אם האדם המבוקש נידון, עותק של גזר הדין שהוטל, ובמקרה של עונש מאסר, פירוט כל תקופה שכבר רוצתה והזמן שנותר לריצוי.

 

4.         לבקשת בית הדין, מדינה שהיא צד תיוועץ בבית הדין, באופן כללי או בזיקה למקרה מסוים, בנוגע כל דרישה לפי הדין הלאומי שלה העשויה לחול לפי ס"ק 2 (ג). במהלך ההתייעצויות, תודיע המדינה שהיא צד לבית הדין על הדרישות המסוימות של הדין הלאומי שלה.

 

סעיף 92

מעצר זמני

 

1.         במקרים דחופים, רשאי בית הדין לבקש את מעצרו הזמני של האדם המבוקש, עד להגשת בקשת המסירה והמסמכים התומכים בבקשה כמפורט בסעיף 91.

 

2.         הבקשה למעצר זמני תיעשה בכל אחד מהכלים המסוגלים למסור תיעוד כתוב ותכלול:

 

  1. מידע המתאר את האדם המבוקש, המספיק לזיהוי האדם, ומידע על מיקומו האפשרי של האדם;

 

            (ב)        פירוט תמציתי של הפשעים שבגינם מבוקש מעצרו של האדם ושל העובדות המהוות

לכאורה פשעים אלה, כולל, מקום שאפשר, התאריך והמיקום של הפשע;

 

            (ג)        הצהרה על קיום צו מעצר או פסיקת הרשעה נגד האדם המבוקש; וכן

 

            (ד)        הצהרה שבקשה למסירת האדם המבוקש בדרך.

 

3.         ניתן לשחררה ממעצר אדם שנמצא במעצר זמני אם המדינה המתבקשת לא קיבלה את הבקשה למסירה ואת המסמכים התומכים בבקשה כמפורט בסעיף 91 בתוך מגבלות הזמן המפורטות בסדרי הדין ובדיני הראיות. אולם האדם רשאי להסכים למסירה לפני תום פרק זמן זה אם דין המדינה המתבקשת מתיר זאת. במקרה כאמור, המדינה המתבקשת תפעל למסירת האדם לידי בית הדין מוקדם ככל האפשר.

 

4.         העובדה שהאדם המבוקש שוחרר ממעצר בהתאם לס"ק 3 לא תפגע במעצרו ובמסירתו בדיעבד של אותו אדם אם הבקשה למסירה והמסמכים התומכים בה נמסרו בתאריך מאוחר יותר.

 

סעיף 93

צורות אחרות של שיתוף פעולה

 

1.         מדינות שהן צדדים, בהתאם להוראות חלק זה ולפי נהלי המשפט הבינלאומי, תמלאנה אחר בקשות של בית הדין להעניק את הסיוע הבא ביחס לחקירות או לתביעות:

 

  1. זיהוי ומיקום של בני אדם או איתור פריטים;

 

  1. גביית עדויות, כולל עדות בשבועה, והמצאת ראיות, כולל חוות דעת של מומחים ודוחות הדרושים לבית הדין;

 

  1. חקירת כל אדם הנחקר או מועמד לדין;

 

  1. מסירת מסמכים, כולל מסמכים שיפוטיים;

 

  1. סיוע להופעה מרצון של בני אדם כמומחים או כעדים בפני בית הדין;

 

  1. העברה זמנית של בני אדם לפי הוראות ס"ק 7;

 

  1. בדיקת מקומות או אתרים, כולל הוצאת גופות ובדיקה של אתרי קבורה;

 

  1. ביצוע חיפושים ותפיסות;

 

  1. אמצאת רשומות ומסמכים, כולל רשומות ומסמכים רשמיים;

 

  1. הגנה על קרבנות ועדים ושימור ראיות;

 

  1. זיהוי, גילוי והקפאה או תפיסה של רווחים, רכוש, נכסים  ואמצעים של פשעים למטרות חילוט עתידי, בלי לפגוע בזכויות בתום לב של צדדים שלישיים; וכן

 

  1. כל סוג אחר של סיוע שאינו אסור ע"י  דין המדינה המתבקשת, במגמה לאפשר את החקירה וההעמדה לדין בגין פשעים שבסמכות השיפוט של בית הדין.

 

2.         לבית הדין תהיה הסמכות לתת ערובה לעד או למומחה המופיע בפני בית הדין כי הוא לא יועמד לדין, לא יעוכב ולא יהיה נתון להגבלות כלשהן על החירות האישית ע"י בית הדין בזיקה לכל מעשה או מחדל שקדמו ליציאתו של אותו אדם מהמדינה המתבקשת.

 

3.         מקום שביצוע אמצעי מסוים של סיוע המפורט בבקשה המוגשת לפי ס"ק 1 אסור במדינה המתבקשת על בסיס של עקרון משפטי בסיסי קיים המוחל באפן כללי, תיוועץ המדינה המתבקשת במהרה בבית הדין על מנת לנסות ליישב את העניין. בהתייעצויות, יש להתחשב בשאלה האם ניתן להעניק את הסיוע באופן אחר או בכפוף לתנאים. אם אחרי התייעצויות אי אפשר ליישב את העניין, ישנה בית הדין את הבקשה לפי הצורך.

 

4.         בהתאם לסעיף 72, מדינה שהיא צד רשאית לדחות בקשה לסיוע, כולה או חלקה, רק אם הבקשה נוגעת לאמצאת מסמכים כלשהם או לגילוי ראיות המתייחסות לביטחון הלאומי שלה.

 

5.         לפני דחיית בקשה לסיוע לפי ס"ק 1 (1), תדון המדינה המתבקשת בשאלה האם ניתן להעניק את הסיוע במועד מאוחר יותר או באופן חלופי, ובלבד שאם בית הדין או התובע יקבלו את הסיוע בכפוף לתנאים, בית הדין או התובע יצייתו להם.

 

6.         נדחתה בקשה לסיוע, תודיע המדינה המתבקשת במהרה לבית הדין על הנימוקים לדחייה כאמור.

 

7.         (א)        בית הדין רשאי לבקש העברה זמנית של אדם במעצר למטרות זיהוי או לקבלת עדות או

סיוע אחר. ניתן להעביר את האדם אם מולאו התנאים הבאים:

 

  1. האדם נותן מרצונו את הסכמתו בידיעה להעברה;

 

  1. המדינה המתבקשת מסכימה להעברה, בכפוף לתנאים ככל שאותה מדינה ובית הדין עשויים להסכים עליהם.

 

           (ב)         האדם המועבר יישאר במעצר. כאשר מטרות ההעברה הושלמו, יחזיר את האדם בלי דיחוי למדינה המתבקשת.

 

8.         (א)  בית הדין יבטיח את סודיות המסמכים והמידע, למעט לפי הנדרש לחקירה ולהליכים

המתוארים בבקשה.

 

            (ב)  המדינה המתבקשת רשאית, במקרה הצורך, להעביר מסמכים או מידע לתובע על בסיס

סודי. התובע רשאי להשתמש בהם אך ורק למטרות יצירת ראיות חדשות.

 

            (ג)   המדינה המתבקשת, מיוזמתה או לבקשת התובע, רשאית להסכים בדיעבד לגילוי מסמכים

או מידע כאמור. לאחר מכך ניתן להשתמש בהם  כראיה בהתאם להוראות חלקים 5 ו6- ובהתאם  לסדרי הדין ולדיני הראיות.

 

9.         (א) (i)       במקרה שמדינה שהיא צד מקבלת בקשות מתחרות, שאינן בקשות מסירה או

הסגרה, מבית הדין וממדינה אחרת בהתאם להתחייבות בינלאומית, המדינה שהיא צד תשתדל, בהתייעצות עם בית הדין ומדינות אחרות, להיענות לשתי הבקשות, אם יש צורך ע"י דחייה או הצבת תנאים לבקשה אחת או לאחרת.

 

                 (ii)     לא עלה הדבר, בקשות מתחרות בקשות מתחרות תיושבנה בהתאם לעקרונות

שנקבעו בסעיף 90.

 

            (ב)        אולם מקום שבקשה לבית הדין עוסקת במידע, רכוש או בני אדם הנתונים לפיקוח מדינה שלישית או ארגון בינלאומי מכוח הסכם בינלאומי, תודענה המדינות המתקשרות על כך לבית הדין ובית הדין יעביר את הבקשה למדינה השלישית או לארגון הבינלאומי.

 

10.       (א)  בית המשפט רשאי, לפי בקשה, לשתף פעולה ולהעניק סיוע למדינה שהיא צד העורכת

חקירה או משפט בזיקה להתנהגות המהווה פשע שבסמכות השיפוט של בית הדין המהווה פשע חמור לפי דין המדינה המבקשת.

 

            (ב)        (i)         הסיוע הניתן לפי תת-ס"ק (א) יכלול, בין היתר:

 

  1. העברת הצהרות, מסמכים או סוגים אחרים של ראיות שהושגו במהלך חקירה או משפט שערך בית הדין; וכן

 

  1. חקירת כל אדם שנעצר בצו בית הדין.

 

                        (ii)        במקרה של סיוע לפי תת-ס"ק (ב) (i) א':

 

  1. אם המסמכים או הסוגים האחרים של ראיות הושגו בסיוע מדינה, העברה כאמור תחייב את הסכמתה של אותה מדינה;

 

  1. אם ההצהרות, המסמכים או הסוגים האחרים של הראיות נמסרו ע"י עד או מומחה, העברה כאמור תהיה  כפופה להוראות 68.

 

            (ג)   בית הדין רשאי, בהתאם לתנאים שנקבעו לפי ס"ק זה, למלא בקשה לסיוע לפי ס"ק זה

ממדינה שאיננה צד לחוקה זו.

 

סעיף 94

דחיית ביצוע בקשה ביחס לחקירה או לתביעה הנמצאים בעיצומם

 

1.         אם ביצועה המיידי של בקשה זו יפריע לחקירה או לתביעה הנמצאים בעיצומם במקרה שונה מזה שאליו מתייחסת הבקשה, רשאית המדינה המתבקשת לדחות את ביצוע הבקשה לפרק זמן מוסכם עם בית הדין. אולם הדחייה לא תהיה ארוכה יותר מהנדרש להשלמת החקירה או התביעה הנוגעות בדבר במדינה המתבקשת. לפני קבלת החלטה לדחות, תשקול המדינה המתבקשת האם ניתן להעניק את הסיוע מיד בכפוף לתנאים מסוימים

 

2.         התקבלה החלטה לדחות בהתאם לס"ק 1, רשאי התובע בכל זאת לבקש אמצעים לשימור ראיות, בהתאם לסעיף 93, ס"ק 1 (י). 

 

סעיף 95

דחיית ביצוע בקשה ביחס לערעור על קבילות

 

 

מקום שערעור על קבילות נדון ע"י בית הדין בהתאם לסעיף 18 או 19, רשאית המדינה המתבקשת לדחות את ביצועה של בקשה לפי פרק זה עד להכרעת בית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין במפורש שהתובע רשאי להמשיך בגביית עדויות כאמור בהתאם לסעיף 18 או 19.

 

סעיף 96

תוכן בקשה לצורות אחרות של סיוע לפי סעיף 93

 

1.         בקשה לצורות אחרות של סיוע הנזכרת בסעיף 93 תיעשה בכתב. במקרים דחופים, ניתן להגיש בקשה בכל אחד מהכלים המסוגלים להעביר תיעוד כתוב, ובלבד שהבקשה תאומת בערוץ שלפי הוראות סעיף 87, ס"ק 1 (א).

 

2.         הבקשה, כפי שבר החלה, תכלול או תיתמך ע"י האמור להלן:

 

  1. פירוט תמציתי של מטרות הבקשה והסיוע המבוקש, כולל הבסיס המשפטי והעילה לבקשה;

 

  1. מידע מפורט רב ככל האפשר על מיקומו או זהותו של אדם או מקום כלשהם שיש למצוא או לזהות על מנת שהסיוע המבוקש יינתן;

 

  1. פירוט תמציתי של העובדות המהותיות שביסוד הבקשה;

 

  1. הנימוקים והפרטים של כל נוהל או דרישה שיש לציית להם;

 

  1. מידע ככל שיידרש לפי דין המדינה המתבקשת על מנת לבצע את הבקשה; וכן

 

  1. כל מידע אחר הנוגע בדבר על מנת שהסיוע המבוקש יינתן.

 

3.         לבקשת בית הדין, מדינה שהיא צד תיוועץ בבית הדין, באופן כללי או ביחס לעניין מסוים, בנוגע לכל דרישה לפי הדין הלאומי שלה העשויה לחול  לפי ס"ק 2 (ה). במשך ההתייעצויות, תודיע המדינה שהיא צד לבית הדין מהן הדרישות הספציפיות של הדין הלאומי שלה.

 

4.         הוראות סעיף זה, מקום שבר החלה, יחולו גם בזיקה לסיוע שהוגשה לבית הדין.

 

סעיף 97

התייעצויות

 

מקום שמדינה שהיא צד מקבלת בקשה לפי חלק זה שביחס אליה היא מזהה בעיות העשויות להכשיל או למנוע את ביצוע הבקשה, אותה מדינה תיוועץ בבית הדין בלי דיחוי על מנת ליישב את העניין. בעיות כאמור עשויות לכלול, בין היתר:

 

  1. מידע לא מספיק לביצוע הבקשה;

 

  1. במקרה של בקשה למסירה, העובדה שעל אף מיטב המאמצים, לא ניתן למצוא את האדם המבוקש או שבחקירה שנערכה נקבע כי  ברור שהאדם שבמדינה המתבקשת איננו האדם ששמו מופיע בצו; או

 

  1. העובדה שביצוע הבקשה בצורתה הנוכחית יחייב את המדינה המתבקשת להפר התחייבות קיימת לפי אמנה שהתקבלה ביחס למדינה אחרת.

 

סעיף 98

שיתוף פעולה ביחס לוויתור על חסינות והסכמה למסירה

 

1.         בית הדין לא יטפל בבקשה למסירה או לסיוע שתחייב את המדינה המתבקשת לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי ביחס למדינה או חסינות דיפלומטית של אדם או רכוש של מדינה שלישית, אלא אם כן בית הדין יכול לקבל תחילה את שיתוף הפעולה של אותה מדינה שלישית בוויתור על החסינות.

 

2.         בית הדין לא יטפל בבקשה למסירה או לסיוע שתחייב את המדינה המתבקשת לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה לפי הסמים בינלאומיים שלפיהם נדרשת הסכמתה של מדינה שולחת למסירת אדם מאותה מדינה לבית הדין, אלא אם כן בית הדין יכול לקבל תחילה את שיתוף הפעולה של המדינה השולחת במתן ההסכמה למסירה.

 

סעיף 99

ביצוע בקשות לפי סעיף 93 ו -96

 

1.         בקשות לסיוע תבוצענה בהתאם לנוהל הנוגע בדבר לפי דין המדינה המתבקשת, אלא אם כן הדין

            האמור אוסר על כך, באופן המפורט בבקשה, כולל מילוי אחר כל נוהל המפורט בהן או מתן רשות לאנשים הנזכרים בבקשה להיות נוכחים ולסייע בהליך הביצוע.

 

2.         במקרה של בקשה דחופה, המסמכים או העדויות שנמסרו בתגובה, לבקשת בין הדין, יישלחו בדחיפות.

 

3.         תשובות מהמדינה המתבקשת יועברו בשפתן ובצורתן המקוריות.

 

4.         בלי לפגוע בסעיפים אחרים בחלק זה, מקום שהדבר דרוש לביצועה המוצלח של בקשה שניתן לבצע בלי כל אמצעי כפייה, כולל בעיקר ריאיון או גביית עדות מאדם מרצון, כולל עשייה כן בלי נוכחות רשויות המדינה המתבקשת שהיא צד אם הדבר חיוני לביצוע הבקשה, ובדיקה לא שינוי של אתר ציבורי או מקום ציבורי אחר, רשאי התובע לבצע בקשה כאמור במישרין בשטחה של מדינה כאמור להלן:

 

  1. כאשר המדינה המתבקשת שהיא צד היא מדינה שבשטחה בוצע כביכול הפשע, והייתה קביעה של קבילות בהתאם לסעיף 18 או 19, רשאי התובע לבצע במישרין בקשה כאמור אחרי כל ההתייעצויות האפשריות עם המדינה המתבקשת שהיא צד;

 

  1. במקרים אחרים, רשאי התובע לבצע את הבקשה אחרי התייעצויות עם המדינה המתבקשת שהיא צד ובכפוף לכל תנאי או חשש סביר שמעלה אותה מדינה שהיא צד. מקום שהמדינה המתבקשת שהיא צד מזהה בעיות בביצוע הבקשה בהתאם לתת-ס"ק זה, היא תיוועץ בבית הדין בלי דיחוי על מנת ליישב את העניין.

 

5.         הוראות המתירות לאדם הנשמע או נחקר ע"י בית הדין לפי סעיף 72 להעלות הגבלות המיועדות למנוע גילוי מידע סודי הקשור לביטחון לאומי יחולו גם על ביצוע בקשות לסיוע לפי סעיף זה.

 

סעיף 100

עלויות

 

1.         בעלויות הרגילות של ביצוע בקשות בשטח המדינה המתבקשת תישא אותה מדינה, למעט האמורות להלן, שבהן יישא בית הדין:

 

  1. עלויות הקשורות לנסיעה ולאבטחה של עדים ומומחים או להעברה לפי סעיף 93 של בני אדם במעצר;

 

  1. עלויות תרגום, מתורגמנות ושכתוב;

 

  1. עלויות נסיעה וקיום של שופטים, התובע, סגני התובע, הרשם, סגן הרשם והסגל של כל גוף מגופי בית הדין;

 

  1. עלויות של כל חוות דעת של מומחה או דוח שמבקש בית הדין;

 

  1. עלויות הקשורות להובלת אדם הנמסר לידי בית הדין ע"י מדינת מעצר; וכן

 

  1. אחרי התייעצויות, כל עלויות חריגות העשויות לנבוע מביצוע הבקשה.

 

2.         הוראות ס"ק 1, כפי שמתאים, יחולו על בקשות ממדינות שהן צדדים לבית הדין. במקרה זה, יישא בית הדין בעלויות הביצוע הרגילות.

 

סעיף 101

כלל הייחוד

 

1.         אדם שנמסר לידי בית הדין לפי חוקה זו לא תוגש נגדו תביעה, לא ייענש ולא ייעצר על התנהגות כלשהי שבוצעה לפני המסירה, אלא ההתנהגות או מהלך ההתנהגות המהווים את הבסיס לפשעים  שבגינם נמסר אותן אדם.

 

2.         בית הדין רשאי לבקש ויתור על דרישות ס"ק מהמדינה שמסרה את האדם לידי בית הדין, ואם יש צורך, בית הדין ימסור מידע נוסף  בהתאם לסעיף 91. למדינות שהן צדדים תהיה הסמכות להמציא ויתור לבית הדין ועליהן להשתדל לעשות כן.

 

סעיף 102

שימוש במונחים

 

למטרות חוקה זו:

 

  1. "מסירה" פירושו מסירת אדם לידי בית הדין ע"י מדינה, בהתאם לחוקה זו.

 

  1. "הסגרה" פירושו מסירת אדם ע"י מדינה אחת לידי אחרת, לפי הוראות אמנה כלשהי או חקיקה לאומית.

 

 

חלק 10. אכיפה

 

סעיף 103

תפקיד מדינות באכיפת עונשי מאסר

 

1.        (א)         עונש מאסר ירוצה במדינה שיועיד בית הדין מרשימה של מדינות שהביעו בפני בית הדין את נכונותן לקבל נידונים.

 

          (ב)          במועד ההצהרה על נכונותה לקבל נידונים, רשאית מדינה להציב תנאים לקבלתה כמוסכם ע"י בית הדין ובהתאם לחלק זה.

 

          (ג)          מדינה מיועדת במקרה מסוים תודיע במהרה לבית הדין אם היא מקבלת את הועדת בית

הדין.

 

2.       (א)          מדינת האכיפה תודיע לבית הדין על כל נסיבות, כולל מימוש תנאים המוסכמים לפי ס"ק , העשויים להשפיע באופן מהותי על תנאי המאסר או היקפו. לבית הדין תינתן הודעה של 45 ימים מראש לפחות על כל נסיבות ידועות או חזויות כאמור. בפרק זמן זה, לא תנקוט מדינת האכיפה בפעולה כלשהי העשויה לפגוע בהתחייבויותיה לפי סעיף 110.

 

            (ב)  מקום שבית הדין אינו יכול להסכים על הנסיבות הנזכרות בס"ק (א), הוא יודיע למדינת

האכיפה  ויפעל בהתאם לסעיף 104, ס"ק 1. 

 

3.         במימוש שיקול הדעת שלו בקביעת הועדה לפי ס"ק 1, יביא בית הדין בחשבון את האמור להלן:

 

  1. העיקרון שעל מדינות שהן צדדים לחלוק באחריות לאכיפת עונשי מאסר, בהתאם לעקרונות החלוקה השיוויונית, לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות;

 

  1. החלת אמות מידה מקובלות על הכלל של אמנות בינלאומיות המסדירות טיפול באסירים;

 

  1. דעותיו של הנידון;

 

  1. לאומיותו של הנידון;

 

  1. כל גורם אחר בנוגע לנסיבות הפשע או הנידון, או אכיפה היעילה של גזר הדין, ככל שמתאים אצל מדינת האכיפה המועידה.

 

4.         לא יועדה מדינה לפי ס"ק 1, ירוצה עונש המאסר במתקן כליאה שתציע המדינה המארחת, בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם המטה הנזכר בסעיף 3, ס"ק 2. במקרה כאמור, יישא בית הדין בהוצאות הנובעות מאכיפת עונש מאסר.

 

סעיף 104

שינוי בהועדת מדינת אכיפה

 

1.         בית הדין רשאי, בכל עת, להחליט להעביר נידון לכלא של מדינה אחרת.

 

2.         נידון רשאי, בכל עת, להגיש לבית הדין בקשה להעברה ממדינת האכיפה.

 

 

סעיף 105

אכיפת העונש

 

1.         בכפוף לתנאים שייתכן שמדינה פירטה בהתאם לסעיף 103, ס"ק 1 (ב), יחייב עונש המאסר את המדינות שהן צדדים, אשר בשום מקרה לא תשנינה אותו.

 

2.         לבית הדין לבדו תהיה הזכות להחליט בכל בקשה לערעור ולתיקון. מדינת האכיפה לא תכשיל הגשת בקשה כלשהי כאמור ע"י נידון.

 

 

סעיף 106

פיקוח על אכיפת עונשים ותנאי כליאה

 

1.         אכיפת עונש מאסר תהיה כפופה לפיקוח בית הדין ותעלה בקנה אחד עם אמות מידה מקובלות על הכלל של אמנות בינלאומיות המסדירות טיפול באסירים.

 

2.         תנאי המאסר יוסדרו ע"י דין מדינת האכיפה ויעלו בקנה אחד עם אמות מידה מקובלות על הכלל של אמנות בינלאומיות המסדירות טיפול באסירים; בשום מקרה לא יהיו התנאים נוחים פחות או יותר מאלה הזמינים לאסירים המורשעים במדינות דומות במדינת האכיפה.

 

3.         תקשורת בין נידון לבין בית הדין תהיה בלתי מופרעת וסודית.

 

סעיף 107

העברת האדם עם השלמת ריצוי העונש

 

1.         עם השלמת ריצוי העונש ניתן, בהתאם לדין מדינת האכיפה, להעביר אדם שאיננו אזרח מדינת האכיפה למדינה המחויבת לקבל אותו, או למדינה אחרת המסכימה לקבל אותו, תוך התחשבות בכל משאלה של האדם להיות מועבר לאותה מדינה, אלא אם כן מדינת האכיפה מתירה לאדם להישאר בשטחה.

 

2.         אם אף מדינה איננה נושאת בהוצאות הנובעות מהעברת האדם למדינה אחרת בהתאם לס"ק 3,  יישא בית הדין בהוצאות האמורות.

 

3.         בכפוף להוראות סעיף 108, מדינת האכיפה  רשאית גם, בהתאם לדין הלאומי שלה, להסגיר או למסור בדרך אחרת את האדם למדינה  אשר ביקשה את ההסגרה או המסירה של האדם למטרות משפט או אכיפת עונש.

 

סעיף 108

הגבלה על העמדה לדין או ענישה בגין עבירות אחרות

 

1.         נידון הנמצא במעצר במדינת האכיפה לא יהיה כפוף להעמדה לדין או לעונש או להסגרה למדינה שלישית על כל התנהגות שקדמה למסירתו של האדם למדינת האכיפה, אלא אם כן העמדה לדין, עונש או הסגרה כאמור אושרו ע"י בית הדין לבקשת מדינת האכיפה.

 

2.         בית הדין יחליט בעניין אחרי שישמע את דעותיו של הנידון.

 

3.         ס"ק 1 יחדל לחול אם הנידון נשאר מרצונו יותר מ30- ימים  בשטח מדינת האכיפה אחרי שריצה את מלוא העונש שהוטל ע"י בית הדין, או חוזר לשטחה של אותה מדינה אחרי שעזב אותה.

 

סעיף 109

אכיפת קנסות ואמצעי חילוט

 

1.         מדינות שהן צדדים ייתנו תוקף לקנסות או לחילוט שבית הדין הורה עליהם לפי חלק 7, בלי לפגוע בזכויות בתום לב של צדדים שלישיים, ובהתאם לנוהל הדין הלאומי שלהם.

 

2.         אם מדינה שהיא צד איננה מצליחה לתת תוקף לצו חילוט, היא תנקוט באמצעים כדי להחזיר את ערך ההכנסות, הרכוש או הנכסים שבית הדיך הורה על חילוטם, בלי לפגוע בזכויות בתום לב של צדדים שלישיים.

 

3.         רכוש, או הכנסות ממכירת מקרקעין, או מקום שמתאים, ממכירת רכוש אחר, המושגים ע"י מדינה שהיא צד כתוצאה מאכיפת פסיקה של בית הדין, יועברו לבית הדין.

 

סעיף 110

בחינה של בית הדין בעניין הפחתת העונש

 

1.         מדינת האכיפה לא תשחרר את האדם לפני תום ריצוי העונש שנקבע ע"י בית הדין.

 

2.         לבית הדין לבדו תהיה הזכות להחליט על כל הפחתת עונש, והוא יפסוק בעניין אחרי שמיעת האדם.

 

3.         אחרי שהאדם ריצה שני שלישים מהעונש, או 25 שנים במקרה של מאסר עולם, יבחן בית הדין את העונש כדי לקבוע אם יש להפחית אותו. בחינה כאמור לא תיערך לפני מועד זה.

 

4.         בבחינתו לפי ס"ק 3, רשאי בית הדין להפחית את העונש אם מצא שקיימים אחד או יותר מהגורמים הבאים:

 

  1. נכונותו המוקדמת והמתמשכת של האדם לשתף פעולה עם בית הדין בחקירותיו ובתביעותיו;

 

  1. סיוע מרצון של האדם בקידום אכיפת פסיקות וצווים של בית הדין במקרים אחרים, ובעיקר מתן סיוע באיתור נכסים הכפופים לצווי קנס, חילוט או החזר שניתן להשתמש בהם לטובת הקרבנות; או

 

  1. גורמים אחרים המהווים שינוי ברור ומשמעותי בנסיבות שדי בו כדי להצדיק את הפחתת העונש, לפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

5.         קבע בית הדין בבחינתו הראשונית לפי ס"ק 3 כי לא ראוי להפחית את העונש, הוא יבחן לאחר מכן את שאלת הפחתת העונש בכל מרווחי זמן ובהחילו כל אמות מידה שלפי הוראות סדרי הדין ודיני הראיות.

 

סעיף 111

בריחה

 

אם אדם שהורשע בורח ממעצר ונמלט ממדינת האכיפה, אותה מדינה רשאית, אחרי התייעצות עם בית הדין, לבקש את מסירת האדם מהמדינה שבה נמצא האדם בהתאם להסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים קיימים, או רשאית לבקש שבית הדין ידרוש את מסירת האדם, בהתאם לחלק 9. היא רשאית להורות שאותו אדם יימסר למדינה שבה ריצה את עונש המאסר או למדינה אחרת שהועיד בית הדין.

 

 

חלק 11. אסיפת המדינות שהן צדדים

 

סעיף 112

אסיפת המדינות שהן צדדים

 

1.         אסיפת מדינות שהן צדדים מוקמת בזה. לכל מדינה שהיא צד יהיה יציד אחד בוועדה ויתלוו אליו מחליפים ויועצים. מדינות אחרות שחתמו על חוקה זו או על הכתב הסופי רשאיות להיות משקיפות באסיפה.

 

2.         האסיפה:

 

  1. תשקול ותאמץ, כפי שמתאים, המלצות של הוועדה המכינה;

 

  1. תעניק פיקוח ניהולי לנשיאות, לתובע ולרשם ביחס לניהול בית הדין;

 

  1. תדון בדוחות ובפעילויות של הלשכה המוקמת לפי ס"ק 3 ותנקוט בפעולה מתאימה ביחס אליהם;

 

  1. תדון ותחליט על תקציב בית הדין;

 

  1. תחליט אם לשנות, בהתאם לסעיף 36, את מספר השופטים;

 

  1. תדון בהתאם לסעיף 87, ס"ק 5 ו7-, בכל שאלה הנוגעת לאי שיתוף פעולה;

 

  1. תבצע כל תפקיד העולה בקנה אחד עם חוקה זו או עם סדרי הדין ודיני הראיות.

 

3.     (א)            לאסיפה תהיה לשכה שתורכב מנשיא, שני סגני-נשיא ו18- חברים שייבחרו ע"י האסיפה לתקופות כהונה של 3 שנים.

 

  1. ללשכה יהיה אופי מייצג, תוך התחשבות, בעיקר, בחלוקה גיאוגרפית שיוויונית ובייצוג נאות של מערכות המשפט העיקריות בעולם.

 

  1. הלשכה תתכנס לעתים קרובות לפי הצורך, אך לפחות פעם בשנה. היא תסייע לאסיפה במילוי תחומי אחריותה.

 

4.         האסיפה רשאית לכונן גופי עזר ככל שיידרשו, כולל מנגנון פיקוח עצמאי לביקורת, הערכה וחקירה של בית הדין, על מנת להגביר את יעילותו ואת חסכנותו.

 

5.         נשיא בית הדין, התובע והרשם או נציגיהם רשאים להשתתף, כפי שמתאים, במפגשי האסיפה והלשכה.

 

6.         האסיפה תתכנס במושב בית הדין או במטה האומות המאוחדות פעם בשנה, וכאשר הנסיבות מחייבות זאת, תקיים מושבים מיוחדים. למעט כפי שמפורט אחרת בחוקה זו, יזומנו מושבים מיוחדים ע"י הלשכה מיוזמתה, או לבקשת שליש אחד מהמדינות שהן צדדים.

 

7.         לכל מדינה שהיא צד יהיה קול אחד. ייעשה כל המאמץ להגיע להחלטות בתמימות דעים באסיפה ובלשכה. אם לא ניתן להגיע לתמימות דעים, אלא אם כן יש הוראות אחרות בחוקה זו:

 

  1. החלטות בענייני מהות חייבות להיות מאושרות ברוב של שני שלישים של הנוכחים והמצביעים ובלבד שרוב מוחלט של המדינות שהן צדדים מהוות מניין להצבעה;

 

  1. החלטות בענייני נוהל תתקבלנה ברוב פשוט של המדינות הנוכחות ומצביעות.

 

8.         למדינה שהיא צד המפגרת בתשלומי התרומות הפיננסיות שלה לכיסוי הוצאות בית הדין לא יהיה קול באסיפה ובלשכה אם סכום הפיגורים שלה שווה לסכום התרומות המגיעות ממנה לשתי השנים המלאות הקודמות. אף על פי כן, האסיפה רשאית להתיר למדינה שהיא צד כאמור להצביע באסיפה ובלשכה אם נחה דעתה שאי התשלום נובע מתנאים שמעבר לשליטתה של המדינה שהיא צד.

 

9.         האסיפה תאמץ לעצמה כללי נוהל משלה.

 

10.       השפה הרשמית ושפת העבודה של האסיפה תהיינה אלה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות.

 

 

חלק 12. מימון

 

סעיף 113

תקנות פיננסיות

 

למעט אם נקבע מפורשות אחרת, כל העניינים הפיננסיים הקשורים לבית הדין ולמפגשי אסיפת המדינות שהן צדדים, כולל הלשכה וגופי העזר שלה, יוסדרו ע"י חוקה זו והתקנות והכללים הפיננסיים שאימצה אסיפת המדינות שהן צדדים.

 

סעיף 114

תשלום הוצאות

 

הוצאות בית הדין והמדינות שהן צדדים, כולל הלשכה וגופי העזר שלה, ישולמו מכספי בית הדין.

 

סעיף 115

כספי בית הדין ואסיפת המדינות שהן צדדים

 

הוצאות בית הדין ואסיפת המדינות שהן צדדים, לפי ההוראות בתקציב שאסיפת הצדדים החליטה עליו, ימומנו מהמקורות הבאים:

 

  1. תרומות משוערות של המדינות שהן צדדים;

 

  1. כספים שמעניק ארגון האומות המאוחדות, בכפוף לאישור העצרת הכללית, בעיקר ביחס להוצאות הנגרמות ע"י הפניות של מועצת הביטחון.

 

סעיף 116

תרומות מרצון

 

בלי לפגוע בסעיף 116, רשאי בית הדין לקבל ולנצל, ככספים נוספים, תרומות מרצון של ממשלות, ארגונים בינלאומיים, יחידים, תאגידים וגופים אחרים, בהתאם לאמות מידה מתאימות שאימצה אסיפת המדינות שהן צדדים.

 

סעיף 117

הערכת תרומות

 

תרומות המדינות שהן צדדים תוערכנה בהתאם לסולם הערכה מוסכם, המבוסס על הסולם שאומץ ע"י ארגון האומות המאוחדות לגבי התקציב הרגיל שלו ומותאם בהתאם לעקרונות שעליהם מבוסס סולם זה.

 

סעיף 118

ביקורת שנתית

 

הרשומות, הספרים והחשבונות של בית הדין, כולל ההצהרות הפיננסיות השנתיות שלו, יעברו ביקורת שנתית של מבקר עצמאי.

 

חלק 13. הוראות סיום

 

סעיף 119

יישוב מחלוקות

 

1.         כל מחלוקת בנוגע לתפקידים השיפוטיים של בית הדין תיושב ע"י החלטת בית הדין.

 

2.         כל מחלוקת אחרת בין שתי מדינות שהן צדדים או יותר הקשורה לפרשנותה או להחלתה של חוקה זו אשר לא יושבה במשא-ומתן בתוך שלושה חודשים מתאריך תחילתה תופנה אל אסיפת המדינות שהן צדדים. האסיפה רשאית בעצמה לבקש ליישב את המחלוקת או רשאית להגיש המלצות בנוגע לאמצעים נוספים ליישוב המחלוקת, כולל הפנייה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהתאם לחוקת בית הדין.

 

סעיף 120

הסתייגויות

 

לא תותרנה הסתייגויות מחוקה זו.

 

סעיף 121

תיקונים

 

 

1.         אחרי תום שבע שנים מכניסתה לתוקף של חוקה זו, כל מדינה שהיא צד רשאית להציע תיקונים לה. נוסחו של כל תיקון מוצע יובא בפני המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אשר יפיץ אותו במהרה בין כל המדינות שהן צדדים.

 

2.         שלושה חודשים לפחות אחרי תאריך ההודעה, אסיפת המדינות שהן צדדים, במפגשה הבא, ברוב של אלה הנוכחות והמצביעות, תחליט אם לאמץ את ההצעה. האסיפה תטפל בהצעה ישירות או תזמן כנס ביקורת אם הנושא הנדון מצדיק זאת.

 

3.         אימוץ תיקון במפגש אסיפת המדינות שהן צדדים או בכנס ביקורת שלא ניתן להגיע לתמימות דעים בעניינו יחייב רוב של שני שלישים מהמדינות שהן צדדים.

 

4.         למעט לפי הוראות ס"ק 5, תיקון ייכנס לתוקף לגבי כל המדינות שהן צדדים שנה אחת אחרי הפקדת מסמכי אשרור או קבלה אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ע"י שבע שמיניות מהן.

 

5.         כל תיקון לסעיפים 5, 6, 7 ו8- לחוקה זו  ייכנס לתוקף לגבי המדינות שהן צדדים אשר קיבלו את התיקון צדדים שנה אחת אחרי הפקדת מסמכי האשרור או הקבלה. ביחס למדינות  שהן צדדים אשר לא קיבלו את התיקון, בית הדין לא יממש את סמכות השיפוט שלו בנוגע לפשע המכוסה ע"י התיקון כאשר בוצע ע"י אזרחי אותה מדינה שהיא צד או בשטחה.

 

6.         התקבל תיקון ע"י שבע שמיניות מהמדינות שהן צדדים בהתאם לס"ק 4, כל מדינה שהיא צד אשר לא קיבלה את התיקון רשאית לפרוש מחוקה זו  בתוקף מיידי, על אף סעיף 127, ס"ק 1, אבל בכפוף לסעיף 127, ס"ק 2, ע"י מתן הודעה מראש לא יאוחר מהשנה אחת אחרי כניסתו לתוקף של התיקון האמור.

 

7.         המזכיר הכללי של האומות המאוחדות יפיץ בין כל המדינות שהן צדדים את נוסח התיקון שאומץ במפגש אסיפת המדינות שהן צדדים או בכנס ביקורת.

 

סעיף 122

תיקונים להוראות שאופיין מוסדי

 

1.         תיקונים להוראות אמנה זו שאופיין מוסדי בלבד, כלומר, סעיף 35, סעיף 36, ס"ק 8 ו9-, סעיף 37, סעיף 38, סעיף 39, ס"ק 1 (שני המשפטים הראשונים), 2 ו4-, סעיף 42, ס"ק 5 עד 9, סעיף 43, ס"ק 2 ו3-, וסעיפים 44, 46, 47 ו49-, כל מדינה שהיא צד רשאית להציע בכל עת, על אף סעיף 121, ס"ק 1. נוסחו של כל תיקון מוצע יובא בפני המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, או כל אדם אחר המיועד ע"י אסיפת המדינות שהן צדדים, אשר יפיץ אותו במהרה בין כל המדינות שהן צדדים ואחרים המשתתפים באסיפה.

 

2.         תיקונים לפי סעיף זה שלא ניתן להגיע לתמימות דעים בעניינם יאומצו ע"י מליאת המדינות שהן צדדים או ע"י כנס ביקורת, ברוב של שני שלישים מהמדינות שהן צדדים. תיקונים כאמור ייכנסו לתוקף לגבי כל המדינות שהן צדדים שישה חודשים אחרי אימוצם  ע"י האסיפה, או לפי המקרה, כנס הביקורת.

 

סעיף 123

ביקורת החוקה

 

1.         שבע שנים אחרי כניסתה לתוקף של חוקה זו, יזמן המזכיר הכללי של האומות המאוחדות כנס ביקורת לדיון בכל תיקון לחוקה זו. ביקורת כאמור יכולה לכלול את, אך איננה מוגבלת, רשימת הפשעים הכלולה בסעיף 5. הכנס יהיה פתוח למשתתפים באסיפת המדינות שהן צדדים ובאותם תנאים.

 

סעיף 124

הוראת מעבר

 

על אף סעיף 12, ס"ק 1 ו2-, מדינה, עם הפיכתה לצד לחוקה זו, רשאית להצהיר כי לפרק זמן של שבע שנים אחרי כניסתה לתקף של חוקה זו לגבי המדינה הנוגעת בדבר, אין היא מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין ביחס לסוג הפשעים הנזכר בסעיף 8 כשאר פשע בוצע לכאורה ע"י אזרחיה או בשטחה. ניתן להסתלק מהצהרה לפי סעיף זה בכל עת. הוראות סעיף זה ייבחנו בכנס הביקורת שיזומן בהתאם לסעיף 123, ס"ק 1.

 

סעיף 125

חתימה, אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות

 

1.         חוקה זו תהיה פתוחה לחתימה ע"י כל המדינות שהן צדדים ברומא, במטה ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, ב17- ביולי 1998. לאחר מכן היא תישאר פתוחה לחתימה ברומא במשרד החוץ של איטליה עד 17 באוקטובר 1998. לאחר מכן תישאר החוקה פתחה לחתימה בניו יורק, במטה האומות המאוחדות, עד 31 בדצמבר 2000.

 

2.         חוקה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור ע"י המדינות החותמות. מסמכי אשרור, קבלה או אישור יופקדו אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

 

3.         החוקה תהיה פתוחה להצטרפות בפני כל המדינות. מסמכי הצטרפות יופקדו אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

 

סעיף 126

כניסה לתוקף

 

1.         חוקה זו תיכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי היום ה60- שאחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות ה60- אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

 

2.         לגבי כל מדינה המאשררת, מקבלת, מאשרת חוקה זו או מצטרפת אליה אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות ה60-, תיכנס חוקה זו לתוקף  ביום הראשון של החודש שאחרי היום ה60- שאחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות ע"י המדינה האמורה.

 

סעיף 127

הסתלקות

 

1.         מדינה שהיא צד רשאית, בהודעה בכתב הממוענת למזכיר הכללי של האומות המאוחדות, להסתלק מחוקה זו. ההסתלקות תיכנס לתוקף שנה אחת מתאריך קבלה ההודעה, אלא אם כן מפורט בהודעה תאריך מאוחר יותר.

 

2.         מדינה לא תהיה פטורה, מטעמי הסתלקותה, מההתחייבויות הנובעות מחוקה זו כאשר הייתה צד לחוקה, כולל כל התחייבות פיננסית שאולי נצמחה. הסתלקותה לא תשפיע על כל שיתוף פעולה עם בית הדין בקשר לחקירות ולהליכים פליליים שביחס אליהם יש למדינה המסתלקת חובה לשתף פעולה ואשר נפתחו לפני התאריך שבו נכנסה ההסתלקות לתוקף, וכן לא תפגע בדרך כלשהי בהמשך הדיון בעניין כלשהו שכבר היה נושא לדיון בבית הדין לפני התאריך שבו נכנסה ההסתלקות לתוקף.

 

 

סעיף 128

נוסחים מהימנים

 

 

המקור של חוקה זו, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי נאמנים למקור במידה שווה, יופקד אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אשר ישלח עותקים מאושרים שלו לכל המדינות.

 

לראיה החתומים מטה, שהוסמכו לכך כיאות איש ע"י ממשלתו, חתמו על אמנה זו.

 

נערכה ברומא ביום 17 ביולי 1998.