כדי לענות מדוע אנחנו מתנגדות למחסומים, יש להכנס לעומק סוגיית המחסומים, מטרתם ודרכי פעולתם.
האמנם ישל לכל המחסומים משמעות בטחונית למדינת ישראל?
שטח הגדה המערבית הוא כ 5800 קמ"ר. הדרכים בהיקיפו לאורכו ולרחבו, זרועות ב למעלה מ 500 (על פי OCHA) מחסומים וחסימות (זה אינו כולל את 74 המחסומים לאדמות החקלאיות שמעבר למכשול ההפרדה). חלק מהמחסומים מפרידים בין השטח הכבוש למדינת ישראל חלק אחר מהמחסומים ומהחסימות מונע תנועה חפשית של הפלסטינים בין הכפרים והערים הפלסטיניות כדי לאפשר תנועה חפשית בין ההתנחלויות שמפוזרות בין הכפרים והערים הפלסטיניות ומקיפים אותן.
מחסומים קבועים: אלה כוללים מחסומים פנימיים (מעל 50) בעומק הגדה ורחוק מהקו הירוק, ומחסומי כניסה לישראל (39) דרכם עוברים מדי יום מאות אלפים פלסטינים לעבודה בישראל. ברצועת עזה יש שני מחסומים, האחד להולכי רגל והשני למעבר סחורות ודלק אל העיר (הנתונים נכונים לינואר 2017, בצלם).
חלק מהמחסומים הקבועים מופעלים על ידי חברת אבטחה אזרחיות הכפופות למינהלת המעברים במשרד הביטחון.
חסימות קבועות: מאות מכשולים פיזיים קבועים או זמניים, מוצבים בכניסות ראשיות או בדרכי גישה צדדיות לכפרים הפלסטיניים בעומק הגדה, במעבר לכבישים ראשיים ובאמצע שום מקום. אלה קוביות בטון גדולות, זרועות או שערי ברזל נעולים, סוללות עפר ותעלות. לעיתים מתצפתים על חסימות אלה חיילים ברכב צבאי אך לרוב הן לא מאוישות. במקרי חירום לא ניתן להזיז את המכשולים, וביום יום תושבי הכפרים החסומים – קשישים, ילדים, נכים וחולים, נאלצים לעקוף אותם ברגל בקשיים מרובים. יולדות או חולים שצריכים להגיע בדחיפות לבית חולים מגיעים ברכב פרטי לחסימה, ומועברים מסביב על סלעים ומהמורות, באלונקה או על הידיים, אל רכב הממתין בצד השני. מניעת תנועה חפשית עומדת בניגוד לזכויות אדם באשר הם.
מחסומי פתע/ניידים: מאות מחסומים (רכבים צבאיים ורכבי משמר גבול) המפוזרים בדרכים ראשיות וצדדיות ברחבי הגדה, בצמתים וסמוך להתנחלויות במקומות משתנים או במקומות די קבועים. במחסומים אלה עוצרים אקראית רכבים פלסטיניים, מעכבים את הנוסעים, חוקרים אותם, קונסים או מחרימים ניירת ולפעמים את הרכב.
מחסומים חקלאיים (74 - חלקם אינו פעיל) בנויים בתוך גדר ההפרדה ומאפשרים מעבר מוגבל בזמן לחלק מהחקלאים הפלסטינים, אל אדמותיהם שנכלאו ממערב לגדר ההפרדה. אזור זה בין מכשול ההפרדה והקו הירוק הוא מובלעת הנקראת "מרחב התפר
". מעטים מהמחסומים הללו נפתחים מדי יום, אחרים רק פעמיים או שלוש בשבוע והרוב נפתחים רק בעונת חקלאיות כמו מסיק הזיתים. שעות המעבר הן מוגבלות, מקצרות את יום העבודה של החקלאי ופוגעת בעבודה החקלאית ובטיפוח מקור הפרנסה החשוב שלו.
מחסומי מרקם חיים: כ- 7500 פלסטינים מתגוררים בצדה המערבי של גדר ההפרדה, ב"מרחב התפר". מעבר מהגדה אל מרחב התפר מחייב אישור מיוחד שמתיר למחזיק בו לישון בביתו שלו.
עצם השם "מרקם חיים" מגלם בתוכו את הפגיעה במרקם החיים הנורמלי על ידי מכשול ההפרדה. אכן יש פגיעה בהיבטים רבים של חיי היומיום של הפלסטינים.