האם אפשר לקיים חקלאות טובה באדמה הפלסטינית שמכשול ההפרדה ניתק מבעליה? | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

האם אפשר לקיים חקלאות טובה באדמה הפלסטינית שמכשול ההפרדה ניתק מבעליה?

חמישי, 13 דצמבר, 2018

על מחסומים חקלאיים, גזירות חדשות, מתנחלים עוינים ומסיק הזיתים:

מה תפקידנו בכל זה?

 

חברות מחסוםWatch המשיכו לעקוב ולדווח על בעיות החקלאים הפלסטינים שאדמותיהם נותקו מכפרם על ידי מכשול ההפרדה באזור קלקיליה, ג'נין וטול כארם – במרחב התפר. אנו מתמקדות בשני נושאים עיקריים: האחד – הרעת התנאים בהשגת היתרים לעיבוד החלקות שמעבר לגדר ההפרדה, והשני – אי עמידה בלוחות זמנים במחסומים החקלאיים, המאפשרים לחקלאים להגיע אל אדמותיהם: חלק מהם נפתחים כל יום פעמיים או שלוש ביום לרבע עד חצי שעה, חלק רק יומיים או שלושה בשבוע וחלק רק בעונת המסיק.

אך אפילו במקומות שבהם השערים נפתחים במועד, צפינו בירידה במספר האנשים שעוברים. אנו מעריכות כי אחת הסיבות לכך היא צמצום מספר ההיתרים המונפקים, אולם גורמים לכך כנראה גם קשיי עיבוד הקרקע בתנאים מגבילים אלה, המאלצים את החקלאים לגדל בעיקר זיתים וזעתר. לעומת זאת, באזור שבו הגדר הוזזה מערבה בצו של בג"ץ, האדמה מעובדת באופן אינטנסיבי, החלקות מגודרות ומושקות והגידולים מגוונים.

עם הקמת מכשול ההפרדה הובטח לנציגי הכפרים הפלסטיניים שהקמתו לא תמנע מהם להמשיך ולקיים חקלאות טובה. בניסיון לקבל תמונה יותר כוללת ומפורטת הקמנו צוות שיתעד ויציג את מצבם של החקלאים והכפרים הפלסטיניים לאחר הפרדתם משטחיהם החקלאיים והמגבלות הרבות שהוטלו על עיבודם.  

מחסום חקלאי פתוח לזמן קצר
צילום: 
אנטיה שדה
מחסום חקלאי סגור
בהמתנה ארוכה לבדיקה במחסום אליהו
צילום: 
שושי ענבר
  • ביולי 2018 נפל דבר במחסום חבלה, אחד הגדולים שבמחסומים החקלאיים. המחסום נמצא ליד הכביש לאלפי מנשה ומשרת את בעלי הקרקע ובעלי המשתלות הפלסטינים מקלקיליה ומחבלה, שיש להם היתרי מעבר מיוחדים למחסום זה. לאחר חמש עשרה שנה של מעבר משאיות עם שתילים ועצים, פירות וירקות לשני הכיוונים, וללא כל הסבר או מידע על אירוע ביטחוני הקשור למקום, אין יותר אפשרות לחקלאים להוציא את השתילים משטח הגדה שמעבר לגדר דרך מחסום חבלה אל המשתלות, אשר לקוחותיהם ישראלים, הנמצאות  בצמוד למחסום, בינו לבין כביש 55. עכשיו עליהם לעבור עם השתילים, כמו גם עם הפירות והירקות, במחסום אליהו, מחסום המשרת בעיקר ישראלים, והוא אחד משתי הכניסות והיציאות העיקריות לגדה. המעבר של המשאיות מתאפשר רק אחרי השעה 09:00, כל משאית נכנסת לבדיקה במתחם, מלגזות מורידות את כל העציצים או את ארגזי הירקות למשטח מיוחד, כלבנים מגיעים עם כלבים המרחרחים את הסחורה, העציצים מועלים שוב למשאית – תהליך הלוקח לפחות חצי שעה. מעבר שלקח כ-10 דקות בחבלה, לוקח היום בין שעה לשעתיים, תלוי במספר המשאיות המחכות.

 

  • מסיק הזיתים השנה היה מצומצם יחסית, שכן העצים נדבקו בידי המזיק זבוב הזית והיבול נפגע מאוד. גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה  לקו הירוק ובקרבת התנחלויות מוגבלת מאוד. בעונת המסיק אמורים להיפתח מחסומים רבים הנקראים עונתיים, הסגורים רוב ימות השנה. בפועל מדווחים לנו החקלאים שאנו פוגשות בכפרים השונים, שהם נפתחים רק לשלושה ימים. ושמספר מקבלי ההיתרים המיוחדים לתקופת המסיק הוא רק בין 15% ל-30% מהמבקשים. בנוסף להגבלות אלה, דווח לחברותינו על קשיי גישה, הפרעות והתנכלויות רבות. למשל –  ליד ההתנחלות ברכה, אף כי היו לפלסטינים בעלי המטעים היתרים למסוק את הזיתים הגדלים ליד ההתנחלויות, גירשו אותם המתנחלים בזריקת אבנים לעברם.  וכפי שכתבה עמירה הס:

"התמונה הזאת חוזרת שוב ושוב: ישראלים באים מהמאחז הסמוך, מיידים אבנים,  מבריחים את בעלי האדמות ומשחיתים עצים. הנזק החומרי גדול, את הנזק הנפשי אי אפשר לכמת. הפלסטינים מצדם יודעים שתלונותיהם יסתיימו בלא כלום."  עמירה הס, הארץ, 26.10.2018

חברות הארגון מצטרפות לעתים בשבתות לקבוצות המסייעות למסיק בכפרי הגדה.

מסיק זיתים בגדה
צילום: 
ורדית גולדנר