גוכיה, חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום ה' 29.4.10, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
יפעת ד. לנה ר. ודפנה ב. (מדווחת)
Apr-29-2010
|
Afternoon

המשמרת כולה עמדה בסימן העוול הנורא שנעשה לבדואים שסולקו אותו הבוקר בעקבות הקמת האוהל של מתנחלי משכיות ליד מאהלם ותאונת הדרכים הנוראה בה נהרגו שתי ילדות פלסטיניות.
עצרנו בעין אל חילווה לבקר את שרידי המאהל שנהרס הבוקר בעקבות צו שטח צבאי סגורinfo-icon שהוציא מח"ט הבקעה לבדואים, תושביו החוקיים של האזו,ר ולמתנחלים שפלשו לשטחם החוקי של הבדואים. איזון נאה - מעיפים את בעל הבית ואת הגנב גם יחד.
וזה סיפור המעשה כפי שנמסר לנו ולעורך הדין של הבדואים, מר תאופיק ג'בארין:המשפחה שמורכבת משני בתי אב, שני אחים (מוחמד, ומוחמד א-זע'יר – הקטן), יושבים על אדמה זו באופן חוקי ויש להם מסמכים המוכיחים זאת. כל שנה בבוא הקיץ,  הם נוטים אוהל נוסף כ-30 מ' דרומה. אך עדיין על אדמתם. בצידו השני של איזה אפיק יבש קטנטן כדי להיות בשליטה על אזור מרעה גדול יותר לצאן (לכל אח יש כ-180 ראש צאן).
בשבת שעברה 24.4.10 הקימו כדרכם את האוהל במקומו הקבוע. הגיעו מתנחלים ממשכיות השכנה, עצרו ליד האוהל, הסתכלו, וביום ראשון הגיעו ונטו אוהל פחות מ-10 מ' מהאוהל של הבדואים. הם היו חמושים ועימם כלב שהטריד את הצאן ואת כלבי השמירה של הבדואים. הם תקעו דגלי ישראל והרבו להתגרות בתושבים. הם אמרו במפורש שיישארו עד שהפלסטינים "יעופו משם". הפלסטינים קראו למינהל האזרחי, שהגיעו יחד הישטרה והודיעו לפלסטינים שהמתנחלים יעזבו רק אם גם הפלסטינים יעזבו. בלילות הרבו לנגן ולרקוד עד 4.00 לפנות בוקר. כשאני הגעתי ביום חמישי כולם היו גמורים מעייפות אחרי שלא ישנו כל אותם ימים. במשך כל אותם ימים הגיעו המון אנשים מהבקעה ומצפון הגדה לעודד ולתמוך בבדואים. הם מאוד ביקשו נוכחות של ישראלים, אך לא הצלחנו לארגן זאת.

ביום רביעי התפתח עימות בין המתנחלים ואחד המתנדבים מטובאס, שבאו לתמוך בבדואים. הוא נעצר והוחזק באריאל עד מאוחר בלילה. הוא שוחרר רק לאחר התערבות של תאופיק ג'בארין שמייצג אותם משפטית.
ביום חמישי ב-6.30 הגיעו "כוחות הביטחון" ונתנו צו שטח צבאי סגור לאזור, כולל מפה, חתום על ידי המח"ט יוחאי בן ישי, עד 12.00 בצהריים באותו יום. הפלסטינים והמתנחלים פרקו את אוהליהם.
עם המשפחה שהתה מתנדבת בינלאומית מאנגליה במשך כל הסיפור וצילמה את התהליך וגם את הפנוי. רצינו את התמונות שלה, אך היא לא מחוברת לאינטרנט ולכן נתנה לנו את כרטיס הזיכרון שלה. כך שהתמונות בידינו. ביום שבת  נעצרה ללא סיבה המתנדבת והוחזקה במשטרת מעלה אפרים למשך שש שעות. מצלמתה הוחרמה ולא השובה לא כששוחררה. הסתרת מידע ? השתקה ?

ובבקעה – אירוע רודף אירוע. אמש דווח באינטרנט על תאונת דרכים שהיו מעורבים בה ג'יפ צבאי וטרקטור פלסטיני. בתאונה  נהרגו שתי ילדות בנות 4 ו-5. שיחת היום בכל מקום היתה ה"תאונה". במחסומים פגשנו את כל מכרינו שנהרו לנחם את המשפחה וכולם שאלו אותנו אם היינו כבר בבית המשפחה המתאבלת בעין אל בידה. הסיפור שסופר מפה לאוזן ועדיין לא נבדק (העברנו ל"יש דין" ול"בצלם"): הטרקטור הפלסטיני חנה על שביל ליד שדה במרחק מה מהכביש הראשי. ג'יפ צבאי הגיע בדהירה פראית על הכביש, סטה ממנו לעבר השדה כשהוא כמעט פוגע במכונית פלסטינית שעמדה שם, והמשיך בדרכו עד שפגע בחוזקה בטרקטור החונה מאחור. שם ישבו בתוך ארגז שתי הזאטוטות. ישנם לא מעט עדי ראיה למקרה. האנשים היו מזועזעים מהסיפור, כפי שגם אנחנו היינו, והוא ליווה אותנו כל היום. במחסום תיאסיר אחד הנהגים הרגיש צורך לספר אותו לחיילים, שמייד הזדעקו ואמרו לו לדבר שטויות כאלה.

14.10 – מחסום תיאסיר 
כשהגענו היו 3 מכוניות מכל צד ובהגיענו הן עברו חיש. בנוכחותנו היה המעבר מהיר ואחד האנשים אמר לנו "רק כשאתם פה עוברים מהר". חלק מהאנשי התלוננו על כך שהמחסום הזה קשה מאחרים. בשעה זו לא היו הרבה עוברים.

15.00 – שער גוכיה
 בחודש האחרון לא פתחו את השער אך בעקבות פנייה של הצלב האדום החלו השבוע שוב לפתוח אותו (ביום ראשון). הבחנו בכך שהגביהו את ערימות העפר שמונעות מעבר לגדה ואף בנו קיר של סלעים ועפר מכל צד של השער, שחלילה לא יעלה בדעתו של מישהו לעבור מהצד. לא היו פלסטינים וגם הצבא לא הגיע לפתוח.

הלכנו לבקר את אבו סאקר שסיפר שכל הרשויות אישרו לו לשאוב מעט מיםinfo-icon מאחת הבארות שהצבא סתם אחרי 1967, אלא שבסופו של דבר זה נמנע ממנו כי הצבא סירב להיענות ואבו סאקר ימשיך הקיץ להביא מים מרחוק, מעין אל בידה, במכליות ובסכומי עתק.

16.20-  מחסום חמרה
אין הרבה תנועה והמעבר מהיר. טנדר שמגיע ממזרח התקדם לעבר למחסום לפני שהחייל הזמינו לעשות כן בתנועת אצבע ואז הוא מקבל שטיפה שבסופה החייל זורק לו, "יאללה, סע, סע!" כאילו היה איזה זבוב מטריד.
האנשים יורדים מכלי הרכב כ-50 מ' לפני המחסום ועוברים ברגל כשהם ממתינים שם בשמש, שבשעה זו אומנם כבר חלשה יותר. שני צעירים יושבים על הבטונדות אבל נשים וגברים קשישים ממתינים בעמידה עד שיבדקו כלי הרכב עימם הגיעו.הגברים יוצאים כולם מהמחסום ובידם חגורתם אותה נאלצו להסיר.

ג'יפ חדש ומהודר מגיע מכיוון שכם , והחיילים מעכבים אותו ומטלפנים לברר, ממקום עמדנו לא ברור מה הבעיה. אפשר לנחש שזה משום שהרכב רשום על שמו של תושב הגדה. וזה אסור. זו סכנה ביטחונית!!! בסופו של דבר החזירו את האיש ורכבו המפואר בחזרה לגדה.

17.30 – מעלה אפרים – המחסום לא מאויש. בבוקר היו חיילים ועכשיו כבר אין.