א-ראם, קלנדיה, יום ב' 23.2.09, בוקר

Observers: 
רוני פ., רותי ר.
23/02/2009
|
Morning

שני סטודנטים ממכון "מינרווה"

 
06:15  א-רם   - בדיוק כשעצרנו כדי לספר לאורחינו על א-רם, נדהמנו לגלות שהמחסום נעלם. הלכנו עד לחומה, נזכרנו בצינור הביוב הישן והטוב, צפינו בכביש החדש המותר רק לרכב בטחון, הסתכלנו על המכוניות שנוסעות יישר לקלנדיה  או לרמללה, והבנו איך עובדות בשטח משפיעות על הגיאוגרפיה.

07:00  קלנדיה  - למרות שהגענו יחסית מאוחר בגלל העיכוב הלא צפוי בא-ראם, עדיין היו מאות רבות של עובדים בתורים ארוכים לפני הקרוסלות. שני האקומנים שהיו שם אמרו לנו שמשעה 06:15 לא פתחו את השער "ההומניטארי" שגם לפניו הצטופפו אנשים רבים. שיחה עם המתק הביאה את הקצין והשוטר והשומר שלהם עם המפתח. הם הכניסו את הזכאים ושלחו את האחרים לתור. כשנפתחת סוף סוף הקרוסלה נדחפים האנשים קדימה ואחורה, אי אפשר לחשוב שאישה יכולה לעמוד בצפיפות הזו. קבוצת צעירים ניסו לקפוץ מלמעלה, דחפו, והלכו מכות. העומדים בתור מאוד התעצבנו עליהם. כאשר הנערים הללו נכנסו פנימה עמדו הקצין והשוטר בקרבתם ושוב לא היה מי שיפתח את השער ההומניטארי.  הלכנו ל15 דקות כדי להראות לסטודנטים את הכניסה, וכשחזרנו שוב היו נשים ומשפחות עם ילדים ואחרים ליד המעבר ההומניטארי. החיילת בביתן התקשרה  ואמרה שמיד יבואו לפתוח, אחרי 10 דקות חזרה ואמרה שלא יבואו, כך אמרו לה, למה? היא לא יודעת, אחרי 5 דקות הגיעו הקצין והשוטר עם המפתח.

עמדנו שעה בתור עד שעברנו את המחסום.