דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
במעבר מיתר עדיין עוברים רק עובדי בנין וסוחרים, לכן הפרצה בגדר גדולה ונראת גם מהכביש. משני צדדיו חונות מכוניות רבות.
מחסום מס' 11 ע"ש הולכי הרגל משגשג ליד מחסום מיתר באין מפריע.
בתמונה רואים את הבסטות שכבר ניבנו האשפה הרבה המצטברת כתוצאה ממכירת מזון לפנות בוקר.
משמר הגבול בודק את השב"חים כשהם כבר בצד הישראלי. איש לא מונע וכפי שניתן לראות הם צובאים על סביבות הגדר נשים ילדים גברים בכל הגילים.
כשראו שאני מצלמת אותתו לי והתקרבו לדבר.
"ראית איך אנחנו חיים? רק רוצים להביא לחם הביתה ולאיש לא אכפת. לא המנהיגים שלנו ולא שלכם."
אנחנו מסכימות לכל מילה ומביעות בושה וצער על המצב.
ואני שואלת: למה ככה? אם המעבר מיותר תבטלו אותו ואם הגדר חיונית אז תתחזקו אותה. כמה בלגן וכמה רשלנות וכמה מראית עין וכמה אטימות ורשעות.
נצר מסוסיא מספר על דרך חדשה מסתורית שנפרצת על גבעה בין שתי הנגוהות. אז נסענו למשפחות ג'אדאללה הגרות שם. הישוב נקרא אפגיגיס ושתי המשפחות, אף כי די מבודדות, שיכות אליו. הם ממש בין נגוהות א' ונגוהות ב'. הגענו אליהם מחורסא.
לדבריהם, לפני כ-3 שבועות התחילו לסלול דרך על הגבעה לידם, עובדים רק בלילה בין 12 בלילה ל-6 בבוקר. מביתם ראינו זאת היטב. הם חוששים שאלה הכנות להרחבת ההתנחלות נגוהות א' הסמוכה אליהם. לא רחוק מהם התנחלו זוג, חגי ואמונה ניסים. חוות נגוהות קראו לה.
מש' ג'אדאללה מספרת על הטרדות רבות. המתנחל חגי משסה בהם כלבים שכבר טרפו תרנגולות וכבש. אוסרים עליהם לרדת לבוסתן לטפל בעצים. אוסרים להרחיב את ביתם. גם לקבור את מתיהם אסור. שני קברים נכרו בשנה האחרונה גם סב וגם נכד בן 23 שנפטר בשנתו. האב השכול מראה לנו את הקברים, מיואש ומחכה רק לאלוהים שיעזור. אם חס וחלילה מישהו נוסף מהמשפחה ילך לעולמו לא יורשו לקבור בחלקה הזאת. אם המשפחה מספרת שכל פעם שולחים רחפן הסורק את השטח. לפני 3 שבועות הם הרגו כלב שטרף תרנגולות עי מלכודת ששמו. המתנחלים הזעיקו את הצבא שעצר את אבי המשפחה בן 60 ואת בנו הצעיר בן 13. האב היה עצור שבוע ושוחרר רק אחרי ששילם 4500 ש"ח (ראינו את הקבלה). הבן שוחרר אחרי יומים תמורת 500 ש"ח. יהיה גם משפט על הפגיעה בכלב.
סיכמנו להיות עם המשפחה בקשר וביקשנו שידווחו לנו כל הזמן. גם אנחנו ניסע לשם תכופות.
(דרך אגב, דרור אטקס כבר כתב על הפעילות המחשידה שם).
להזכירכן, שתי הנגוהות יושבות בשטח A ובחורסא בלב הישוב בנו פילבוקס כדי לנטר את הדרך המשרתת עשרות מעטות של אנשי ההתנחלויות האלה. כתבנו על כך כבר לפני כ-3 שנים. רצינו לראות את החווה הזאת ונסענו בשביל עפר לכיוונה. על הגבעה התנופף דגל ישראל מסמורטט ומשמאלו כ-300 מטר ממנו החווה של חגי ואמונה. רק ירדנו מהמכונית וממגפון מסתורי נשמעה שאגה.
"לצאת מכאן זהו שטח פרטי." (שטח שומם וקוצני).
אז נכנסנו לרכב .ממולנו יורדת מכונית. מיד הגיע הרבש"ץ של נגוהות.
"שלום, מה אתם עושים פה"?
"מטיילים", ענינו. "אסור? איפה כתוב,שזהו שטח פרטי?"
הוא לא עונה.
"אנחנו אזרחים כמוך ובאנו לראות. ארץ ישראל גם שלנו." אני אומרת,.
"בטח בטח כולכם?" כן מוחמד בעל ת.ז כחולה כשלך," ענינו.
"בסדר, רק באתי לבדוק שלא באתם לעשות בלגן", הוא אומר.
נסתתמו טענותיו של נציג אדוני הארץ.
צריך להיות שם יותר ולהתעדכן על המתרחש.