מת"ק עציון, יום ג' 15.11.11, אחה"צ

14:00עד – 16:10

הערה כללית

בגלל צרכים אישיים של אביטל נאלצנו לקצר את הסיור. ויתרנו על מחסום בית לחם. בדרך כלל אין כל שליטה כשעובדים פלסטינים ומעסיקים זורמים הביתה אחרי העבודה.

מת"ק עציון

כשהגענו ב – 14:40המקום היה כמעט ריק. ארבע מכוניות פלסטיניות במגרש החנייה, אף אחד לא היה באולם ההמתנה, אף אחד מהחיילים לא היה בדלפק, אבל לאט לאט הגיעו בטפטוף כמה פונים (7). החיילים לא מיהרו לפני שהכניסו את האנשים פנימה. חייל גבוה צעק (בעיקר בעברית) על האנשים ועלי. מפני שלא הבנתי אף מלה הוא לא יכול היה להכות אותי.

בזמן שמישהו מהחיילים בפנים היה עסוק עם בצורה זו או אחרת עם שבעת הפונים, הגיעו עוד שניים. אחת הייתה אישה צעירה יפיפייה שאמרה לנו שהיה עליה לראות מומחה בבית החולים סט. ג'וזף בירושלים לטיפול בבעיות הרפואיות שלה.

החיילים הניחו לה להמתין כחצי שעה. התקשרתי אליהם פעמיים. בפעם הראשונה הדובר בצד השני סגר את הקו לאחר ששמע שהצגתי את עצמי: "כאן .... ממחסום ווטש". בניסיון השני שלי הקו היה חסום. לאחר חצי שעה האישה הצעירה הוכנסה פנימה. עזבנו וחזרנו לירושלים דרך מחסום הר-חומה, דרכו עברו מכוניות באיטיות.