מכבים (בית סירה), יום ג' 15.1.08, בוקר

Observers: 
תמר ב' וענת ש' (מדווחת)
15/01/2008
|
Morning

0500 - 0630 

לאורם העמום של פנסים מנהל צה"ל חשיכה מוסרית !

על כביש 443, חמש דקות מהעיר מודיעין ומהיישובים הקהילתיים מכבים ורעות, מעמת צה"ל בקור מקפיא מדי בוקר החל מן השעה 05:00 , כששה חיילים סדירים עם 600 פועלים בעלי אישורים לבנות את מדינת ישראל. מתחת לאפם של מאות ואולי אף אלפי נהגי ישראל, שחולפים על הכביש ואינם מסבים מבט, מתנהלת החרפה.

החל מן השעה 04:00 (ארבע לפנות בוקר) גודשים הפועלים הפלסטינים (שיצאו מבתיהם שעה קודם) את השטח, מקווים להיות ראשונים ,לעבור ולהתחיל יום עבודה. מדורות מוצתות לייצר מעט חום, הפועלים מסתובבים סביב.
סככה נבנתה במקום, כ-15 מטר אורכה, במקור כדי לתת מחסה לחלק קטן מן הממתינים מפני פגעי הטבע במהלך ההמתנה. בפועל, כל הסככה ריקה! היא מגנה רק על המגנומטר. בקצה המרוחק מתחת לכיפת השמים עומדים בטור ארוך ארוך הפלסטינים.  על יד המגנומטר עומדים לפעמים שני חיילים, ומקשיבים לצפצופיו.
 
בקצה האחר של הסככה עומדים שני חיילים על בטונדות גבוהות (לפחות 1 מטר מהקרקע) ובודקים את התעודות של הפועלים. אם במקרה לא ברור מי הכובש ומי הנכבש, אז כאן מקבל המעמד פירוש חזותי: מפקד יצירתי הגביה את חייליו הצעירים, שעומדים גבוה גבוה  ובודקים, והפלסטינים המגיעים לעמדת בידוק נאלצים לעמוד על קצות האצבעות ולהושיט את התעודה למעלה. עכשיו יחסי הכוחות ברורים יותר!


נראה שהבדיקה הסתיימה, אך לחייל שעומד בקצה הטור, ושתפקידו להגן על החיילים הבודקים, יש תפקיד נוסף: לחטט בשקיות של הפועלים, כן, נכון צריך לבדוק... המגנומטר לא מספיק.
זמן המתנה: שעה. בעמידה במקום אחד, ללא תזוזה, ללא מחסה, לא עוזבים את התור פן ייתפס. אין מה לדבר על שירותים או מי שתייה.
מי שהמציא בצה"ל את ההתנהלות המבישה הזאת, ומי שאחראי עליה כיום, שיקרא את עצמו ומהר לסדר.

כ-60000 איש חיים כיום ביישובים מודיעין, מכבים ורעות. "אוכלוסיה איכותית". בתי ספר טובים. אחוז גבוה עם תעודות בגרות. חמש דקות מבתיכם ,לפנות בוקר בחסות החשיכה, החרפה מתרחשת. ואתם הנהגים החולפים ביעף על הכביש ברכבכם המחומם, עם מוסיקה נעימה הבוקעת מן הרדיו, הביטו במתרחש, אולי אפילו תעצרו רגע להסתכל מה עושה צה"ל בשמכם.