קלנדיה, יום ב' 22.10.12, אחה"צ

הגענו לכיכר הדרומית, הכניסה לקלנדיה מירושלים, בשעה 15:30.  הכיכר הייתה פקוקה לגמרי ולקח 10 דקות רק לעשות את הסיבוב ולהגיע למגרש החנייה.  בתחנת האוטובוסים ליד הכיכר עמד אמבולנס ירושלמי שהמתין לאמבולנס מרמאללה שאמור היה להעביר חולה לירושלים.  האמבולנס הפלשתיני ממש המתין כבר לעבור בתוך מחסום הרכבים, אבל עוכב כיוון שלטענת החיילים לא היה "תיאום".  נתניה ירדה לבדוק מה קורה ואני המשכתי לחנייה.  כבר בדרך טלפנתי למוקד תיאום חמ"ל רפואה (02/9977929). החיילת שענתה בקשה שאספק לה שם ומספר תעודת זהות של החולה המועבר כיון שהחיילים לא בדקו אתה את עניין התיאום.  היא דווקא חשבה שהיה תיאום.  אבל לפני שהספקתי לתפוס את נהג האמבולנס הפלשתיני לשיחה, הוא הסתובב והסתלק, מנפנף לי בידו, וחזר כלעומת שבא.  איזה מין "סידור" זה שהחיילים אינם יודעים לבדוק בטלפונים שעומדים לרשותנו?

בשעה 16:00, כאשר סו"ס נכנסנו למחסום, מצאנו שני מעברים פעילים עם מעט מאד ממתינים ואיש אחד מחכה להיכנס למת"ק.  כאשר נתניה הציעה לטלפן עבורו למת"ק הוא ביקש שנימנע מלעזור כי פחד שעזרתנו תסבך אותו עם החיילים.  ראיתי שהיו גם 2 חיילות באקוואריום של מסלולים 2 ו-3, אחת מהן שרועה על כסא מטפלת בשערותיה.  קראתי להן ואמרו לי להיכנס למסלול 2.  כאשר נכנסתי, ניסיתי להסביר לשורקת שברצוני לכוון את הממתינים במסלול 4 אל המסלול שלהן כדי שהחיילים במסלול 4 יתפנו לטפל בממתין למת"ק.  החיילת נאחזה אמוק והתחילה לצעוק עלי ולהגיד לי שבני מתביישים בהתנהגותי, שאני זקנה שאין לי מה לעשות ולכן באתי להציק להן ובסוף אחלה לי "שלא תחיי הרבה".  לא ברור לי מאיפה זה נחת עליה ואיך היא הרשתה לעצמה ככה להתנהג.  בסוף היא פתחה את קרוסלת היציאה ואפשרה לי לצאת לצד הירושלמי.

כאשר חזרתי שוב לתוך המחסום, נתניה ואני שמנו לב לאיש שעמד והמתין במסלול המת"ק.  ניגשנו אליו ושאלנו לשלומו.  התברר שהוא סוחר מעזה שהגיע ביום א' לרמאללה עם תסריך (אישור מעבר בישראל) תקף עד 5.11 ורצה לחזור לעזה אתמול, אבל החיילים במסלול 4 החרימו לו את האישור ולא נתנו לו לעבור. אני ניסיתי לדבר עם נציג המת"ק ונתניה ברוב תושייה פנתה לחנה בר"ג.  לולא מאמציה של חנה האיש לא היה עובר.  גם עם כל המאמצים של חנה, האיש עוכב עד חצות הליל ורק אז ניתן לו להמשיך בדרכו.  הוא הגיע למחסום ארז רק ב-2 לפנות בוקר וגם אז חנה דאגה לדבר עם המינהל האזרחי שיפתחו לו את המעבר ויאפשרו לו להגיע לביתו.  כרגע דיברתי אתו והוא מבסוט להיות בבית ומודה על כל העזרה.

לא היה משעמם אתמול!