בית איבא, ג'ית, יום ב' 22.10.07, בוקר

 9.30 בית איבא 
הבלגן, רעש ואבק חוגגים כרגיל למרות למרות עבודות הבינוי הנרחבות הנמשכות כבר זמן רב. אנו עוצרות ע'י ידידינו הקיוסקאי לקפה וחלוה ושומעות שהמצב לא יותר גרוע אבל גם לא יותר טוב והפרנסה קשה מאד.

מקום בדיקת המכוניות הוזז קרוב לאזור הולכי הרגל .אין תור מכוניות בכניסה.גם בתור הולכי הרגל המעבר מהיר מאד. נשים אינן נבדקות כלל וגברים צעירים עוברים בדיקת תעודות מהירה, גברים מבוגרים אינם נבדקים. בכניסה תור הולכי הרגל קצר אך על כולם לעבור בדיקת תיקים וחבילות מדוקדקת.מכיון שאין אנו יכולות לראות את תור המכוניות הנכנסות אנו חוצות את שלושת הנתיבים של הכביש שנסלל עכשו לשיפור תנאי היציאה.מפקד המחסום מבקש למנוע זאת מאיתנו אך אסנת בנימוס אך בתקיפות רבה מסבירה לו שמכיון שאין אנו מפריעות לתיפקוד המחסום מותר לנו לעמוד שם ולצפות במכוניות  היוצאות משכם. הוא אינו אוהב זאת(בלשון המעטה) אך ישנה הסכמה שבשתיקה.

  9.55 ספרנו 13 מכונית ביציאה אך כעבור 10 דקות המכונית שסומנה על ידינו כאחרונה בתור עברה.בחוזרנו לנקודת הבידוק פגשנו את סגן אלוף ד(ורון) שהציג את עצמו כמפקד יחידת המעברים וסגן נ(יר) המג'ד האחראי על גזרת שכם .כל זה נוגע רק למשטרה הצבאית (למי שלא הבין) התקימה שיחה די ארוכה בקשר לתפקוד החילות שלו כשהוא מכריז שמאז שהן הגיעו למחסומים ירדה רמת האלימות ואנו  מביעות ספקנות לגבי עובדה זו ומנסות לגבות את דברינו בעובדות ודוגמאות. מכיון שסגן אלוף ד. אוהב יותר להשמיע מאשר לשמוע למרות שהשיחה התנהלה בנימוס רב לא היה בה הרבה תועלת. הוא ביקש להביא לידיעתו מקרים חריגים "בצינורות המקובלים" קרי ע'י חנה ברג(?) ונתן דוגמא של מ'צדיקית בחוורה שהתנהגה בצורה אלימה ובוטה בשבוע שעבר שהעברה מתפקידה. 

 10.45 בכניסה תור של 8 מכוניות כי החילים עסוקים לבדוק חמור ועגלה שלאיש שעובד בהעברת משאות מצד לצד במחסום.10.50עוזבות את בית איבא

  11.00 אין חילים בצומת ג'ית. אנחנו בדרכנו לקלקיליה על כביש 55.הכניסה לעזון פתוחה.