א-ראם, קלנדיה

Share:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
עדנה ק., ציפי ל., מרתה ק. (מדווחת) ושני עיתונאים מבלגיה
Mar-31-2005
|
Afternoon

פגשנו את העיתונאים הבלגים בכניסה לא-רם, שבה לא נראו אלא הולכי רגל בודדים, אך שרר עומס רב של כלי רכב. בנייתה של החומה האדירה שבצדי הדרך כמעט הושלמה. באוויר עמדו עננים סמיכים של אבק שחדר לעינינו. השהייה שם היתה קשה.
בקלנדיה פגשנו לראשונה את ברק, קצין בכיר. תhארנו באוזניו את הקשיים ביצירת קשר עם הפלסטינים ובכניסה למחסום. במרכז המחסום התארך התור ההומניטרי, הצפוף כרגיל. התור של הגברים היה קצת פחות עמוס. נדחקנו עם הנשים בתור וביקשנו שישלחו חיילים נוספים כדי לאפשר מעבר מהיר יותר (למעבר נדרשו לפחות 20 דקות.) ביקשנו גם שנשים ייבדקו על ידי חיילות וגברים – על ידי חיילים. לאחר שדיברנו עם החיילים הגענו למסקנה שיש לפנות בכתב למפקדה ולבקש שיישלח מספר רב יותר של חיילים. נחוץ לנו גם דף מידע עם כתובות שאליהן ניתן להפנות קובלנות; עלינו להצטייד בדף מידע כזה בערבית.פגשנו אשה העובדת בארגון נשים ברמאללה ושוחחנו על האפשרות לערוך פגישה עם נשים יהודיות. מראן של המוניות בקלנדיה, הנושאות שלטים של קלנדיה וצבועות בצהוב, עליז למדי, ואילו המחסום עצמו נמצא במצב מחפיר, והוא כולו מטונף.