'Azzun, Huwwara, Za'tara (Tapuah), Sun 25.10.09, Afternoon

Translation: Tal H.

This time we chose to travel the northern route through the villages of Nebi Elias, Funduq and Jit and return via Tapuach Zaatara Junction and road no. 5.

The entrance to Azzun village – so long blocked – was open.

 Huwwara Checkpoint 16:10

Our whole shift this time was a confrontation over the ‘right’ to stand where we always stand. The checkpoint commander, second lieutenant O. was convinced and we must move far back, and stand facing what he called the ‘horseshoe post’, the spot where soldiers check/bother/hang around facing the vehicles entering Nablus, right across from the entrance to the now abandoned huge parking lot. A spot quite useless for us, from which we cannot see even the little we manage to monitor from our usual spot, the concrete slabs at the entrance to the checkpoint, next to where – back in CP pre-history – detainees were stuck for hours, and a concrete slab now serves for us to lean against and write our notes…

We refused to ‘downgrade’ and since he insisted, we chose to complain to the army hotline who passed the issue on to the brigade war-room, back to the DCO, we heard again and again that ‘the forces on the ground are not familiar with the instructions’ but to no avail. 40 minutes later the checkpoint commander, rather hurt looking, sought us out again, announcing the instruction has indeed come through and we are allowed to stand where we originally intended.

In the meantime we could note that the checks – as usual lately – were conducted cum sniffer dog and trainer, and the same harassment of entering drivers persists: two soldiers stand quite loosely and relaxed at the entry checking post, and whenever they see a new looking car, and sometimes others, they leap suddenly into the road and begin chastising the driver for driving nonchalantly through.

At 17:10 we left for Israel.

At Za'tara/Tapuach Junction Checkpoint, 22 cars line up to be checked, going south.

 בחרנו הפעם לנסוע מצפון, דרך הכפרים נבי אליאס, פונדוק, ג'ית ולשוב דרך צומת תפוח וכביש 5. 

הכניסה לעזון שהייתה חסומה זמן רב פתוחה. 

מחסום חווארה 16:10כל המשמרת שלנו במקום הייתה התמודדות על ה'רשות' לעמוד במקום שבו אנו עומדות תמיד.מפקד המחסום, סג"מ ע', היה בטוח ומשוכנע שעלינו להתייצב הרחק אחורה, ליד מה שהוא קרא 'עמדת הפרסה', המקום שבו בודקים/מציקים/סתם משתעממים החיילים מול המכוניות הנכנסות לשכם,ממש מול הכניסה למגרש החנייה הענק הנטוש של המחסום. נקודה שבה ממה שאין לנו מה לעשות,אפילו לא לראות את הקצת שאנו מצליחות לראות במקום הרגיל, הבטונאדות בכניסה למחסום,בצמוד למה שפעם בפרה-היסטוריה היה מכלאת המעוכבים והיום נותרו ממנה מעקי בטון נוחים להישענות ורישום במחברת...סירבנו לעבור עמדה ומול ההתעקשות שלו החלטנו להתלונן למוקד ולראות מה יהיה.התקשרנו למוקד, למת"ק, הייתה שרשרת של בירורים, שמענו כמה פעמים ש'הכוחות בשטח לאמכירים את ההוראות' אבל זה לא עזר. אחרי 40 דקות ניגש אלינו המפקד הנ"ל, בארשת פגועה,והודיע לנו שאכן התקבלה ההוראה ומותר לנו לעמוד איפה שעמדנו. בינתיים נוכחנו שבבדיקות - כרגיל באחרונה – בדיקות מדי פעם של רכב יוצא, עם כלב וכלבנית,ואותן ההצקות לרכב נכנס נמשכות. שני חיילים בעמדת הכניסה נחים, ומדי פעם מזנקים לעבר איזהרכב (בדרך כלל חדש) שנוסע לתומו פנימה, ומתנפלים עליו מה פתאום הוא לא עוצר, ומיד משלחים אותו לדרכו.
מדי הם מצווחים: "אמשי!!!" "מה זה, אין לך סבלנות??""בוא'נה, מה זה צריך להיות!!!" 
ב-17:10 יצאנו בדרכנו חזרה ארצה.
 
בצומת זעתרה/תפוח, 22 מכוניות ממתינות בתור לבידוק דרומה.