עזון עתמה, יום ג' 7.4.09, אחה"צ
יום ראשון של סגר
חגים (עד 18.4) . תנועה דלילה . בעזון עתמה נכתבת הגדה מעודכנת.
17:30 עזון עתמה עוד לא עצרנו עם חמדאן כש-3 פועלים מהמפעל שייש עצרו אותנו ותינו את קשייהם. לפני כ-3 ימים נאסר על בעל המפעל ועל כמה פועלים להגיע למפעל. הפכו להיות מנועי שב"כ. אי לכך העבודה נעצרה והפועלים היו נסערים. צילצלנו למיקי פישר שכמובן ידעה הכל וכבר דיברה עם כל הגורמים. ביום א' יעבור צוות המנועים בדיקה בשב"כ . מיכי הבטיחה להם לעקוב אחרי הביצוע ולהתערב במידת הניתן. הם רצו שנלחץ על כל הנוגעים בדבר.
במחסום הוצבה אשקובית ממוגנת לעמדת החיילים. "זה למעבר שנבנה כאן" אמר לנו החייל. פועלים חוזרים ומוכנים להעמד מאחורי מוט ברזל ארעי שהחייל הניח כדי לעשות סדר. כולם דוברי עברית רהוטה. אחד פונה אלינו ב... יידיש (אני לא הבנתי, אבל מרים תרגמה). ואז מגיע יוסוף מעזוז. איש חייכן, מוציא כרטיס ביקור, "גנן". יוסוף רוצה להעביר את מכוניתו למשתלה שממול, שם יש לו חבר שיחליף את הזגוגית של מכוניתו, אך מסורב ע"י החיילים. הוא מתחיל לדקלם שיר שיצר ולהקסים את כולנו: את החיילים במחסום, את הפועלים הנכנסים ואותנו. כולם מחוייכים.
אני מביאה את השיר מפיו של יוסוף הגנן:
אני בייאוש
בגלל הכיבוש
אני עצוב
רואים בפרצוף
אני עומד במחסום
בגלל שאני תושב המקום
אבל אני גם בעד שלום
לא רוצה שזה יהיה בחלום
במשטרה אומרים שאני מסוכן
אבל אני איש מאוד נאמן
במקום שבו עבדתי
מעולם לא גנבתי
עבדתי בתור גנן
לתושבי קרית אונו הייתי מאוד נאמן
אני נגד הגדר
ולחייל אני אומר:
אל תגיד לי "לאחור"!
אני בעד השלום
אך הגדר לא תביא שלום
לא איכפת לי מי יביא את השלום
אם זה ביבי או ציפי
לא איכפת לי אם זה עבאס או חמאס
העיקר שיהיה שלום.
שלום, שלום, שלום. מיותר לציין שהחיילים לא נתנו ליוסוף להעביר את המכונית לתיקון החלון.
וברוח ההגדה , מצריים זה כאן.