רציחת בני משפחת פוגל בהתנחלות הלא חוקית איתמר קורעת לב. הרצח אירע ביום שישי  11/3/10 .מאז, נדמה שחקירת המקרה לובשת צורה של נקמה, התעללות וענישה קיבוצית. מה שמגביר את החשש להתפרצות קשה של אלימות. בנקמה אין נחמה. מכבסת המילים מאפשרת למתנחלים לקרוא לפעולות הטרור שלהם " תג מחיר". התקשורת הישראלית אינה  מכסה את האירועים. זה לא מעניין איש.סיקור  על מה שקורה בכפר עוורטא, הכפר למרגלות ההתנחלות איתמר, פורסם בעיתון" הארץ"   ככתבה מיובאת מהניו יורק טיימס. אנחנו חברות מחסום ווטש  הגענו לכפר  להלן חלק מהסיפורים ששמענו.  

 עוורטא בצל שטח צבאי סגור 5 ימים, חיפושים  והתקפות של מתנחלים 17/3/2010

אמש (ערב ד’)  הוסר העוצר שסגר על עוורטא מאז שבת וכעת המועצה נפתחה לראשונה אחרי 5 ימים של עוצר. השתרכנו בכבישים הצרים של עוורטא למועצה, שם חיכו לנו ראש המועצה קייס עוואד , מג’די הגזבר, ועוד אנשים מהכפר. זו הייתה כמו מסיבת עיתונאים כאשר קייס עוואד מספר בהתרגשות על ארועי עוורטא  אלו הדברים המצוטטים מפיו: קייס עוואד  ברך אותנו שנוכחותנו נותנת להם תמיכה. בעוורטא 6000 תושבים. 12000 דונם משטחי הכפר נגזלו לטובת התנחלות איתמר.

 שבת 12/3 שעה 5:30

 נכנסו רכבי צבא לכפר והכריזו על עוצר. סגרו על 4 כניסות הכפר. הודיעו כי הכפר נמצא תחת צו  בשטח צבאי סגור. לכפר נכנסו כוחות צבא רבים (כאלפיים חיילים ויותר אולי)  עברו בית, בית עם חוליות של 15-17 חיילים, ביניהם איש שב"כ דובר ערבית ו- 2 כלבניות.בכל בית הפרידו גברים מנשים וילדים. את הגברים בגילאי 15-55 העמידו לאורך הקירות, אזקו אותם וביצעו עליהם חיפוש, מפשיטים ובודקים היטב את גופם אם יש סימן למאבק שקשור לארוע. שואלים איפה היו בזמן הרצח.בבתים הפכו את החדרים, שברו תכולה. גנבו. הכלבים רחרחו וריירו בכל מקום וטימאו כך את בתיהם.

יום א’ 9:30

 הכריזו שכל הגברים גילאי 15-40 ילקחו בלווי צבאי לתיכון לבנות . שם התבקשו לתת טביעת אצבע ודגימת רוק (דנ"א). 55 גברים מתושבי הכפר נאסרו ונלקחו. לא יודעים היכן הם. 

 יום ב’  14/3

הצבא ערך חיפוש בכל המוסדות הציבוריים של עוורטא: במרפאה בין התרופות, במסגדים, במועצה. שברו דלתות ומשקופי דלתות כדי לפרוץ לכל חדר אשר היה נעול. שברו מדפי קלסרים. מהמגירה של ראש הכפר נגנבו 500 ₪. עמדו ע"כ שראש המועצה יפתח את הכספת והוא התנה זאת בנוכחות של המת"ק הישראלי והפלסטיני. אנו עורכות סיור ורואות את הנזקים לדלתות החדשות של המועצה. למדפי ארון התיקים. קייס עוואד החל לקבל טלפונים וקריאות מהשכונה המזרחית הקרובה יותר לאיתמר  הטלפונים מספרים שמתנחלים מגיעים מאיתמר וזורקים אבנים תחת עיני הצבא. אחד התושבים, מורה בשם עיאד מועוד נפצע, חלונות בתים נשברו. במצב הנוכחי לא הצבא ולא המשטרה עוצרים אותם. התושבים חסרי הגנה. התושבים נמלאו כעס, נשבר להם מחסום הפחד, יצאו להגן על הבתים שלהם והחלו גם הם לזרוק אבנים. רק אז התערב הצבא לטפל במתנחלים ולהחזירם להתנחלות.

 השתלטות על אדמות

באותו לילה מתנחלים יצאו משטח הגדר של איתמר, למדרון גבעה הנקראת "חאלד סיליקון"  שיטחו עם בולדוזרים אדמה בהיקף של 15 דונם להקמת המאחז החדש, עקרו שם 120 עצי זית השייכים למוחמד פארס עוואד, תושב עוורטא. כפי שעזמי אומר,  זה הנזק הכי גדול: השתלטות על אדמה פרטית. כעת בולדוזרים סוללים כביש גישה מאיתמר, מחוץ להתנחלות, בואכה  למאחז הנולד. כמו-כן סוללים כביש נוסף חדש, ממאחז אחר של איתמר לכוון הכביש לאלון מורה.   בכך הלכו כעת מאות דונם של תושבי עוורטא. וזה הפחד הגדול של התושבים בכל האזור.

 תלונות התושבים

במועצה מגיעים תושבים להתלונן על נזקים. מגיע איש שמדווח על גניבה של 5000 ₪. מצטברות שתי רשימות בכתב יד: רשימת 55 הגברים העצורים ורשימת 15 משפחות שהתלוננו על פגיעות בבתיהם.  אבל למעשה רק כעת מתחילות להגיע התלונות למועצה.

 תצפית על איזור המריבה

אנו עולות במעלה הכפר עד למאגר המים בלווית מ. וג. –חקלאי מקומי, וצופות במאחז החדש. שני קראוונים כבר מוצבים על האדמה המושטחת. שני בולדוזרים גדולים מרעישים ומכרסמים את התוואי החדש- כביש גישה חדש למאחז. במרחק של קו אויר בערך 500 מטר מעוורטא.

 עידכון טלפוני משבת 19/3/11

מהמועצה דיווחו שחזרו 12 עצורים.  מהשטח ג. מדווח שהיום כבר ניצבים 4 מבנים על שטח המאחז. מתנחלים סביב (במאחז) הטרקטורים עובדים  והצבא שומר עליהם. 

בשלושים במרץ  אנחנו שומעות את הסיפורים הבאים :

          בלילה שבין שני לשלישי  (29.3.2011)   נכנסו חיילים לבתים, הוציאו למעלה מ-40 תושבים, כולם גברים בכל גילאים, אזקו אותם, לקחו אותם למחנה ועד 4 לפנות בוקר חקרו אותם בעוד הם אזוקים. באותה עת נערכו חיפושים בבתים, ליווי כלבים. בחלק מהם שברו, הרסו וניפצו מכל הבא ליד. כשהעז אחד מהם לומר לקצין: " יש בבית ילדים קטנים והם רועדים מפחד". ענה הקצין : "סתום את הפה". יש ילדים רבים בכפר שהתחילו לעשות פיפי בלילות.

 במגרת אחד מהתושבים היו 2000 ₪. הכסף נעלם. באותו לילה הקימו 2 קרוונים על ההר, בין עוורתא לאיתמר וקראו למקום שכונת הצעירים.  כך מנוצל הרצח המתועב לכבוש אדמות נוספות. בדרך כלל באים בלילות קבוצות של חיילים וצועדים בסמטאות הכפר סתם כדי להזכיר מי הוא הריבון. פלסטיני בן 18 מספר שלקחו אותו מביתו בשעה 10:30  ועד 14:30 חקרו .אותו במחנה (כנראה במת"ק). כשהוא התלונן שהאזיקים מכאיבים לו החוקר היכה אותו.

לטענת המתנחלים ישנם 4 קברי צדיקים בכפר. לפני שהם מגיעים לתפילה הצבא מכריז על הכפר  "שטח צבאי  סגור". הם מביאים ספריי שחור וכותבים "מוות לערבים" על הבתים. בדרך חזרה הם זורקים אבנים, מנפצים חלונות של בתים ורכבים, שוברים מצבות בבית הקברות המוסלמי דרכו הם עובריםלמסגד נכנסים החיילים נעולים בנעלים ומלווים בכלבים. חיילי משמר הגבול  עוברים ברכב ומשמיעים ברמקול קללות בערבית.

בכפר ל-17 איש בלבד יש אישורי עבודה בישראל. אחרי הרצח נלקחו האישורים מ-10 מהם. רובם עובדים בשכם ומשתכרים 70 ₪  ליום עבודה . בחורים רבים אינם מתחתנים כי הם אינם מסוגלים לבנות בית. בקושי יש להם מה לאכול. 

גם אתמול  6/4/2010  ביקרו חברותינו  בעוורטא. בכפר די שקט מסתובבים בעיקר ילדים שחזרו מביה"ס, אנשים שפגשנו ליד חנות ספרו על מעצרים שהיו שלשום בהם נעצרו שלושים איש. הם סיפרו לנו על פשיטות ליליות בכפר, פריצות לחנויות ולבתים, אחד מן הנוכחים סיפר שבאו לקחת אותו בלילה והסתובבו עמו בג’יפ כמה שעות אח"כ רצו לזרוק אותו לצידי הדרך ורק אחרי שהתחנן לפניהם לקחתו הביתה כי הוא נכה הורידו אותו ליד ביתו.הם סיפרו כי כאשר החיילים רוצים להיכנס לחנויות הם פשוט פורצים לתוכן שוברים מנעולים ושמשות ללא כל התחשבות.הם סיפרו על גניבת כספים ע"י החיילים היו מקרים של גניבת סכומים גדולים, למשל: עשרת אלפים ש"ח היו גם גניבות של זהב.מצבם הרגשי של הילדים בכפר קשה מאד, הם פוחדים לישון בלילה וכל רעש מקפיץ אותם אחד מהגברים סיפר כי כאשר בנו רואה חייל הוא נכנס לארון.

בקרנו בבית אישה ששני בניה נעצרו פגשנו אותה, את ילדיה ואת כלתה (אשתו של אחד הבנים העצורים) והרי סיפורה.

הם התעוררו משנתם בחצות לקול רעש וכשקמו לבדוק מה קרה ראה הבן חייל מציץ בחלון, הוא בא מבית האח השני וגם ערך חיפוש בדיר. החיילים קראו לבן וציוו עליו לשתוק נכנסו לבית תפשו אותו והחלו לטרטרו, ציוו עליו לקום לשבת וכו’ לאחר שהוציאו אותו מן הבית המשיכו לעשות זאת בחוץ. אח"כ בקשו מכל בני המשפחה לצאת מן הבית. כאשר הרשו להם לחזור הושיבו אותם ובחדר הסמוך הושיבו את הבנים אזוקים ומכוסי עיניים על הארץ, החיילים ישבו על הספות התלוצצו וצחקו היו מבסוטים לדברי האם.

האם תארה את התנהגותם המחפירה של החיילים אשר דרכו על המזרונים בנעליים מלאות בוץ וכאשר שאלה אותם איפה יישנו הילדים דרכו על המזרנים פעם נוספת. במהלך החיפושים פתחו ארון בו היו בגדים חדשים שעוד לא נלבשו ולידם בקבוק תרופה ,לשאלתם ענתה כי זו תרופה של בעלה, החייל פתח את הבקבוק ושפך את תכולתו על הבגדים החדשים. על הארון היו מזרנים חדשים באריזה הוא הוריד אותם פתח את האריזות, דרך עליהם עם הנעליים המלוכלכות בבוץ. את אחד הבנים הם שחררו ואת השני לקחו למעצר כשהם אומרים לו תגיד שלום לאמא לא תראה אותה הרבה זמן.אחרי שהבן נלקח מן הבית המשיכו בחיפושים, אגב חלק מן החיילים היו רעולי פנים.

 נקמה  זו לא נחמה, חבל, חבל ולא אנושי שזכויות  אדם (גם אם הוא פלסטיני ) אינן בראש סולם העדיפויות של הכוחות הישראליים. התנהגות כזאת מקדמת את הטרור ולא נלחמת בו.