קלנדיה - תורים קצרים יחסית

בוקר סביר בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך וקר. בצד הפלסטיני היו 5 עמדות בידוק פתוחות, ומצב התורים היה סביר. מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, בפינת הסככה ניצב דוכן הפלאפל ובחוץ הקיוסק בדוכן קטן.

החייל באקווריום יושב עם הרגליים על השולחן וראשו בסמארטפון, אך ראינו בהמשך שהוא קשוב למתרחש. בד"כ הכניס הרבה אנשים בכל פעם והתחושה היתה שקצב הבידוק היום תקין. ב-5:50 התורים היו קצרים יחסית  ולאחר שנפתחו הקרוסלות הם התקצרו מאוד, ולא חרגו מהסככה.

עקב כך נשים ומבוגרים המתינו בסבלנות בתור הרגיל ולא היו רבים שהמתינו ליד השער ההומניטרי. בסביבות 6 הגיע שוטר, ולא הגיב למראה מעט האנשים שחיכו ליד השער. קיווינו שזה סימן לכך שאכן יפתחו את השער. בינתיים התורים התארכו והתקצרו חליפות, אך אף פעם לא נוצר לחץ של ממש.

כאשר השער נפתח ע"י חיילת מהמת"ק ומאבטח - שהגיעו באיחור אופייני לקראת 6:30, וניגשו לפתוח את השער מהצד הפנימי בליווי השוטר - מייד עזבו הנשים ושאר הזכאים את התורים הרגילים וניגשו לשער. גם הפעם שכחו בהתחלה לפתוח את המעבר מהשער אל עמדות הבידוק, אך לאחר שהאנשים הסבו את תשומת ליבם ניגש המאבטח לפתוח, בעוד החיילת והשוטר ממשיכים להעביר את האנשים. בפינה מול עמדת בידוק 5 עמדה עגלת טיולון זנוחה. מן הסתם מישהו נואש מנסיון לעבור איתה את כל הקרוסלות בעמדות הבידוק...

יצאנו החוצה לקנות כוס תה חם. קולות הצפצופים הרמים של המכוניות משכו את תשומת ליבנו אל הכביש והתקרבנו לראות מה קורה. ראינו כמה מכוניות שעמדו בצד ללא נהגיהן והתקהלות של אנשים. מתברר שהיתה כנראה תאונה קלה והתפתח עימות, שהפך גם לפיסי, בין הנהגים המעורבים. צפינו במתרחש ומייד נשמע קול סירנה מהמגדל וראינו שוטר ומאבטח מתקרבים. לאחר שהגיעו נרגעו הרוחות. הנהגים חזרו למכוניות ואנחנו הבחנו בדיוק במוחמד, החולה מהבקעה, מגיע מכיוון הכביש. לא נתנו לו היום לעבור ברכב ומסתבר שאין לו הסעה להדסה.

השעה היתה כבר 6:45 ונראה שהמצב רגוע היום. עברנו עם מוחמד דרך השער ההומניטרי וניגשנו לעמדה 5. בעוד אנו עומדים בתור ראינו שלט חדש המכריז על שעות פתיחת הדואר – בימים א' עד ה' מ-8:00 עד 15:00 ובימי ששי מ-8:00 עד 12:00. עליו תלוי הפתק שצילמנו בשבוע שעבר על שעות המעבר דרך העמדות השונות אל האזור בו נמצא הדואר.

המעבר התעכב לאחר שאיש מבוגר לבוש בהידור (חליפה ועניבה ומעיל גשם) ונשען על מקל נדחף קדימה בתור. כולם כיבדו אותו נתנו לו לעבור לפניהם. לאחר שעבר את הקרוסלה הראשונה הוא כל פעם צפצף במעבר דרך המגנומטר והיה צריך להסביר לו שעליו להוריד את המעיל והמקל ולהעביר הכל דרך מכונת השיקוף. כאשר סוף סוף עבר ולא ציפצף התברר שאין לו היתר והחייל בחלון הבהיר לו שעליו לבוא בשעה 8:00. האיש ניסה להתווכח ובינתיים האנשים בתור איבדו את הסבלנות וצעקו אליו שעליו לחזור חזרה. כל הענין גרם לעיכוב נוסף כך שבסופו של דבר לקח לנו כחצי שעה להגיע יחד עם מוחמד לרכב. הנסיעה להדסה עברה מהר יחסית לשעת הבוקר העמוסה ועוד לפני 8 הורדנו את מוחמד בפתח מכון שרת.