עופר - קטינים, נשים

לרגל יום הילד הבינלאומי פרסם נעם רותם רשימה מצוינת באתר "שיחה מקומית" בה הוא מדווח על עלייה ניכרת במעצרי קטינים פלסטינים.

ברור שגם בבית המשפט הצבאי בעופר אני שומעת כל הזמן על מעצרי קטינים. לפעמים נוצר הרושם שכל ילדי פלסטין נמצאים בכלא (וזאת עוד לפני שמדברים על מזרח ירושלים).

יש גם עלייה במספר הנשים העצורות. מחוסר מקום בכלא השרון, שלוש קטינות הועברו לכלא שקמה, שם הן נמצאות לבד, בתנאים קשים, ללא אף אסירה בוגרת שתתמוך בהן.

אישה ממחנה הפליטים ג'לזון סיפרה לנו על שני בניה, בני 13 ו-15 שנמצאים בכלא כבר שבוע ימים.

שנים רבות פעלה בפלסטין עמותת צדקה קטארית. זו עמותה בינלאומית עם תחומי פעולה רבים. בפלסטין היא תמכה באוניברסיטת אל קודס שבאבו דיס, הפעילה בית יתומים גדול בחברון, השקיעה בהתקנת לוחות סולאריים ועוד. בשנת 2009 ישראל הכריזה על העמותה כהתאחדות בלתי חוקית. הדבר לא מנע את המשך פעילותה, כולל מעבר לישראל עם כלי רכב מתוייגים של העמותה.

בחודש ספטמבר 2015 נעצרו מנהל העמותה, מנהל החשבונות והמזכירה.

הדיון היה בבקשה להמשך המעצר עד תום ההליכים המשפטיים של מנהל העמותה ושל מנהל החשבונות.

שופט: רס"ן שרון קינן

תובע: סא"ל מוריס הירש

סנגור: עו"ד ג'וואד בולוס

עצור: ג'ודה דיב אבראהים ג'מאל, ת.ז. 86096195 - תיק6011/15

עצור: פאדי בהג'ת עבד אל פתאח מנאצרה - ת.ז. 914129002

התובע ביקש להאריך את מעצר החשודים עד תום ההליכים, שכן עמדו בראש התאחדות בלתי מותרת ופעלו במסגרתה להכנסת כספי האויב לאזור.

הסנגור הסביר שהאגודה הקטארית היא אגודה שנרשמה על פי חוק בשנת 2009 ברשות הפלסטינית ופעלה על פי חוק בכל מקום בעולם. שני העצורים התקבלו לעבודה באגודה בעקבות מכרזים שהתפרסמו.

פאדי מנאצרה אף הגיע מקטאר, יחד עם משפחתו, בעקבות מכרז. הוא הלוא לא היה עוזב משרה בקטאר ומגיע לכאן עם משפחתו לו היה עולה בדעתו שהאגודה בלתי חוקית.

ג'ודה ג'מאל הוא בעל תעודת זהות ישראלית, תושב בית חנינא.

הסנגור, שהיה מרשים ביותר בכמות החומר שהכין לדיון, טען, בין השאר, לשיהוי. כלומר, איך ייתכן שהאגודה פעלה, עובדיה עברו בקלנדיה לישראל, ואף אחד לא עצר אותם. מה פתאום נזכרו עכשיו?

המלכוד בדיון היה ערר שהוגש בעניינה של נג'וואן עודה, מזכירת האגודה. בדיון שהיה להארכת מעצרה עד תום ההליכים (יוצגה על ידי עו"ד איסמאיל טוויל) הוחלט על הארכת מעצרה, ועו"ד טוויל הגיש ערר. בערר הוא טען דברים שונים מהדברים שטען עו"ד בולוס. הערר נדחה.

המלכוד אותו ציינתי, הוא החלטת השופט שעליו לקבל את החלטת בית המשפט לערעורים: "לאחר שהסוגיות המשפטיות נדונו בבית המשפט הצבאי לערעורים, הרי מצומצמת יריעת המחלוקת הנדונה בפניי ומחויב אני לדון על פי הנחיותיו של בית המשפט הצבאי לערעורים".

אומנם אינני משפטנית, אך הדבר נראה תמוה בעיניי. הרי שאם כך הדבר, מה היה הטעם בדיון ובכל מאמציו של עו"ד בולוס. אי לכך, פניתי לכמה משפטנים לברר את הנושא. התשובות שקיבלתי הן כי לשופט כן היה מרווח על פיו היה יכול לקבל החלטה עצמאית משלו. כנראה היה לו קל יותר לא להתאמץ ולהסתמך על החלטת הערר.