מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
27/07/2009
|
בוקר

מגרש הרוסים   


השופט: שמואל פליישמן

חוקר המשטרה: מוסטפא חאדר

הסנגורים: פהמי שקיראת, מאמון חשים


היום מטפלים ב-4 תיקים. על שניים מהם יש הסכמה בהעברת התיק לתביעה [הצבאית], ולגבי השניים האחרים נדונות הארכות מעצר של מנועי מפגש עם עו"ד.

 1- מיוצג על ידי שקיראת פהמי.

החשדות : הסכים לייצג בבחירות את החזית העממית [לשחרור פלסטין], וכן הסכים להשיג אקדח בשביל מישהו שפנה אליו (דבר שלא התממש).

השופט מודיע לעצור שהצדדים הגיעו להסכמה על הארכת מעצרו עד 3.8.09, ואז יועבר תיקו לתביעה.

השופט פליישמן שואל את העצור אם הוא מסכים.

העצור רוצה לדעת אם אפשר לקצר את ימי החקירה. השופט עונה שהצדדים הסכימו ביניהם על מספר ימי החקירה.

השופט גם מבקש לדעת אם יש לעצור בעיות רפואיות.

העצור עונה: אין, הכול בסדר.


 2- מיוצג על ידי שקיראת פהמי

חוקר  המשטרה מבקש 11 ימים נוספים, ואחר כך יעבירו את התיק לתביעה, עם מעצר עד תום ההליכים.

העצור חשוד בזריקת בקבוק תבעירה, חברות בחמאס , תליית שלטים והחלטה להקים חולייה צבאית.

השופט שואל את העצור: יש לך בעיות רפואיות? -ת.: לא אין לי בעיות.

מוחלט על המשך החקירה עד להעברת התיק לתביעה .[לא ברור לי: האם נתקבל אישור ל-11 יום?]

3 - מנוע מלפגוש עורך דין.  מיוצג על ידי שקיראת פהמי.

השופט מבקש מאיתנו לצאת. אנחנו מראות לו את החלטת הקדם-בג"ץ המציינת את החשיבות של פומביות הדיון.

השופט קורא את ההחלטה ואומר לנו: תצטרכו לבחור -  להיות נוכחות בזמן שעורך הדין מציג את שאלותיו לחוקר המשטרה,

או בזמן שהעצור מובא להארכת המעצר שלו, בלי נוכחות של עורך דינו.

אנו "בוחרות":  להיות נוכחות בזמן שהעצור מובא.

כדי להקטין את הסכנות האורבות למשפט פומבי, מציע השופט לחוקר לא לדבר עם עורך הדין על נושאים רגישים.

הוא גם מזכיר לחוקר שהוא יכול להחליט על דלתיים סגורות.

כשמוכנס העצור, וגם אנחנו, מסכם השופט את הדיון שהיה בין החוקר המשטרתי לבין עורך הדין שמייצג אותו:

מבקשים להוסיף עוד  20 ימי חקירה.

השופט אומר לעצור שהוא יכול לשאול את החוקר כל שאלה שהוא רוצה.

העצור: אין לי שאלות. אני לא עשיתי כלום.

השופט: יש לך בעיות רפואיות?

העצור: יש לי. כאב גב.

השופט: האם היו לך בעיות קודם המעצר?

העצור: לא.

השופט מבקש שיבדוק אותו רופא תוך 24 שעות וכותב זאת בפרוטוקול.

החוקר המשטרתי ביקש, כאמור, 20 ימי חקירה נוספים. השופט מסכים רק ל-11.

4 -מנוע. שוב מוציאים אותנו. מאמון חשים מייצג את המנוע מפגש עם עו"ד הבא בתור.

המשטרה מבקשת 11 ימי חקירה  נוספים. זו הארכת המעצר השלישית.

השופט פליישמן מסכם לעציר את הדיון עם עורך דינו.

הוא מעדכן אותו שמאמון חשים ציין שהוא מנוע כבר חודש, ולכן יש כבר צורך למצוא חלופת מעצר [החוק מתיר להוציא צו איסור פגישה של עציר עם עו"ד למשך 30 יום - שופט רשאי להאריך את הזמן הזה].

גם הפעם השופט מבקש מהעציר לשאול כל שאלה שהוא רוצה. זה יירשם בפרוטוקול והסנגור יוכל ללמוד את הנושא מהפרוטוקול.

השופט מבקש לתרגם לעציר: יש 4 דוחות סודיים עדכניים. בדוחות יש חומר שמפליל אותו, והחקירה טרם הושלמה.

הוא  מאריך את תקופת מעצרו למטרת  חקירה עד 3.8.09.

השופט: יש לך בעיות רפואיות?

העצור: כן , יש לי בעיות באף. (לא ברור אם הבעיה היא חיצונית או בתוך האף.)

השופט: האם סבלת לפני המעצר מבעיות אלה?

העצרר: כן.

השופט: היו לך תרופות כשנעצרת?

העציר: כן, אבל  הרופא זרק את התרופות. השופט פליישמן נדרך ומבקש לכתוב בפרוטוקול שיבדקו איך זה שהרופא זרק את התרופות כשהעצור הגיע למעצר. הוא מוסיף כי הוא דורש בדיקה רפואית נוספת, שתוצאותיה יירשמו בתיק עד 30.7.09.

השופט פליישמן מצביע על העציר ומבקש שיגידו לו [בערבית] כי הוא מקווה שהוא אומר אמת  - שהרופא אכן זרק את התרופות שלו. אם יתברר שאין זו אמת, הוא (השופט) יכעס עליו מאוד.

הוא גם מבקש לרשום בפרוטוקול שהמשטרה תיצור קשר עם משפחתו של העציר, כדי שהוא יקבל את התרופות שהיו לו קודם מעצרו.

החוקר מוסיף שלפעמים יש תרופות שלא מורשות בבית המעצר, ואז זורקים אותן.