עופר - החזקה וסחר באמל"ח, עסקת טיעון

צופות: 
איבון מנסבך, חוה הלוי (מדווחת), ואורחת - ציפי עיינות
06/12/2016
|
בוקר

בחצר ההמתנה פנה אלינו אדם וביקש עצה. יכולנו רק להקשיב, אבל בהמשך היינו עדות לשיחה מעניינת בינו לבין אדם נוסף ואנחנו מביאות אותה כלשונה למרות שחסר בה פרט מהותי.

 

האיש סיפר שבנו נהג ברכב פרטי בדרך ליריחו אחרי ששתה כמה בירות, כלומר תחת השפעת אלכוהול,  ברכב  בלי רישיון, במהירות גבוהה מאוד, הרבה מעל למותר, וכשהמשטרה עצרה אותו הוא גם גרם לתאונה.

מה אפשר להגיד לאדם כזה? אבל ההמשך הוא שגרם לנו לספר את הסיפור. "הם" אמרו לי, כך סיפר, לקחת את העורך דין הזה (שמו שמור אצלנו. הוא מוכר לנו מהרבה משפטי תנועה בעופר). "הם" אמרו שכדאי לי ושהוא עורך דין טוב. מי זה "הם"? המשטרה. ועכשיו העורך דין הזה מבקש ממנו 5000 ₪ עבור הייצוג והאיש חסר אונים.

כאן התערב בשיחה אדם נוסף ואמר לו: איך אתה מאמין למשטרה? הם עשו פעם משהו בשבילך? אתה מאמין שהם מציעים לך את זה לטובתך? למה הסכמת?

כאן, כמו בדרך כלל בשיחות הללו חזר האיש והסביר שבנו לא היה אחראי לתאונה כי אם המשטרה וכו'... אבל הוא חזר והסביר ש"הם" אמרו לו שכדאי לו לקחת את העורך דין הזה והוא לקח אותו ועכשיו..... מה אנחנו מציעים לו לעשות?

היה צריך כמובן לומר לו שיקח עורך דין אחר, שמשרדי האסירים ברשות עושים את אותה העבודה בחינם וכו', אבל אולי כבר מאוחר לעשות זאת, ובכל מקרה איננו מוסמכות להתערב בדברים האלה. התרחקנו מהמקום והשארנו את שני האנשים הללו, אחד חסר אונים וחסר כסף והשני שהטיף לו מוסר ודיכא אותו עוד יותר.

הפרט המהותי החסר הוא השאלה מי בדיוק המליץ לו לקחת את עורך הדין המסוים הזה. "המשטרה" זו הגדרה כללית מאד.

נשאלות השאלות: האם מותר למשטרה להמליץ לנפגעי עברות תנועה על עורכי דין? זה חוקי הדבר הזה? למה המשטרה ממליצה בחום דווקא על עורך הדין הזה? ואיך ובין כמה גורמים מתחלק הסכום של 5000 ₪ שכר טרחת העורך דין? כי צריך לזכור שה-5000 ₪ הללו הם רק ההתחלה. במסגרת גזר הדין הוא יצטרך לשלם גם את הקנס על העברות.

כמובן, שאלת השאלות – בין מי ואם מתחלקים ה-5000 ₪ האלה – את זה לא נידע, אבל אנחנו יודעות שמצבי מצוקה הם כר פורה לשחיתות. משני הצדדים, וכבר היו דברים מעולם.

 

באולם מס. 4 בפני השופטת אתי אדר.

ברשימת הדיונים 24 שמות. 4 שב"חיםinfo-icon,  6 החזקה או סחר באמל"ח, 9 זריקת אבנים או יידוי חפצים מבעירים,

 

מוחמד מחמוד מוחמד קרקור - ת.ז. 907345516

 

דיווחנו עליו לראשונה ב-24.8.16. הוא מואשם בהחזקת וסחר באמל"ח. הוא נהג מונית ומואשם שב-29.7.16  ביקשו את שירותיו ונתנו לו להסיע במונית שלו חבילה לכתובת מסוימת ברמאללה, כאשר בחבילה היו כדורי רובה ועל כך הוא הואשם בנסיעה והחזקת נשק.

הסנגור הגיע להסכמה עם התביעה על עסקת טיעון והשופטת קיבלה את הסדר הטיעון בגלל "עברו הנקי, בגלל שהודה באשמה ובגלל שלא קיבל תשלום מעבר לעלות הנסיעה", דבר שמוריד מאשמתו ומראה שהוא היה קורבן תמים.

עוה"ד שלו, ישראלי שלא מופיע הרבה במקרים כאלה, היה בטוח אחרי הישיבה הראשונה שיוכל להביא עדים ולשחרר אותו בלי כלום, אבל אחרי דחיות של תובעים שלא הביאו את העדים ועיכובים ביורוקראטים אחרים ואחרי 3 ישיבות ששום דבר לא התקדם, הבין איפה הוא נמצא והגיעו להסכם טיעון. 

לא יכולנו לוודא מה הוא העונש המדויק, אבל נדמה לנו שהוא קיבל עוד 5 חודשי מאסר, בנוסף למה שהוא כבר ישב. בנוסף הוא קיבל קנס של 10,000 שח', 20 חודשי מאסר על תנאי במשך 5 שנים. 

ניסינו לקבל מהעו"ד את הפרוטוקול אבל גם אחרי הרבה נסניונות הוא העדיף לא לשתף פעולה איתנו.

 

לא נכחנו בדיונים של ארבעת הנאשמים ב"יציאה מן האזור ללא היתר", אבל למרות זאת לא נתעייף לחזור שוב ושוב על ההסבר כי עצם ניסוח כתב האישום (יציאה ללא היתר), מגדיר את השטחים הכבושים כבית סוהר ואת הישראלים כסוהרים. במקום תיאור הדיון שכאמור לא נכחנו בו, שכולל כמובן את מקום מגורי העציר, המקום שבו נתפס, קניית אישורים מזויפים וכל השחיתות המובנית במשטר ההיתרים הזה, אנחנו מביאות פה את שלט החוצות הגדול בכניסה לכיכר ספרא בירושלים המכריז בצהלה כי שערי ירושלים פתוחים לכולם ובו בזמן למנוע מרבבות פלסטינים להיכנס אליה.

 

image001_33.jpg

 

מונג'ד אכרם דיאב רג'בי - ת.ז. 401070339 

האישום: החזקה וסחר באמל"ח

סנגור: פאדי קוואסמה

 

אנחנו מדווחות עליו משום שהוא מייצג בעיה נמשכת בהתנהלות בתי המשפט הצבאיים – משיכת זמן.

מונג'ד, שעצור מאז אפריל, כלומר שמונה חודשים, ביקש להחליף את הסנגור, וכנראה נמאס לו לחכות למשפט.

הפלסטינים המובאים לבתי המשפט הצבאיים אינם מחפשים שם צדק. הם כבר מכירים את הצדק הישראלי ויודעים שהוא מיועד להצדיק את הכיבוש ולהגן על המתנחלים. ניהול משפט עם ראיות ועדויות והוכחות הוא עניין ממושך ויכול להימשך שנתיים ומעלה. לא כדאי. לכן הם מצפים בעיקר לעסקת טיעון נוחה ובעיקר מהירה. אבל שמונה חודשים ועדיין עורך הדין שלו מבקש דחייה, וכנראה קצרה רוחו והוא ביקש להחליף את הסנגור.

בית המשפט הסכים והקציב לו שיחת טלפון למשפחתו שיחפשו וימצאו סנגור אחר. אולי יותר מהיר ופחות עסוק.