סיכום שנת 2021
דוח פעילות שנתית ל 2021
אודות מחסום ווטש
מ-2001, משמרות השלום (MachsomWatch) צפו, עקבו, תיעדו והעלו מודעות על התנאים שעמם מתמודדים הפלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים תחת שלטון צבאי ישראלי. ב-2004, הפכה משמרות השלום (MachsomWatch) לישות משפטית עצמאית, והירשמה כחברה ללא מטרות רווח בשם קרן נשים לזכויות האדם בע”מ.
משמרות השלום (MachsomWatch) מורכבת מאזור 200 נשים מתנדבות ישראליות. כאירגון של נשים בלבד מהשטח, אנו דוחות היררכיה ועובדות רק באמצעות עבודת צוות שיתופית. לארגון אין משרד, שכן אנו עובדות מבתינו ובשדה. ההוצאות שמורות למינימום ומשמשות רק לצרכים חומריים.
פעילות משמרות השלום מקדישות זמן, אנרגיה ומחויבות יוצאי דופן להגנה על הכיבוש. אנו מגלמות נוכחות אזרחית נשית דמוקרטית במצבים צבאיים. הנוכחות היומית שלנו מול חיילים ופלסטינים מדגימה שישנם ישראלים שמתנגדים לכיבוש. תפקידנו כמתנגדות בחברה הישראלית מעמיד אותנו בפני אתגרים לזכותנו לחופש הביטוי ולזכות למחאה, גם בתוך חברה הרואה את עצמה כדמוקרטית.
אתגרים בשנת 2021
במהלך 2021, היינו עדים לעלייה בהטרדות של האוכלוסייה הפלסטינית על ידי מתנחלים, לעיתים עם גיבוי צבאי, ולהטרדות שחוות חברות משמרות השלום במהלך המשמרות שלהן, בעיקר באזור הר חברון הדרומי ועמק הירדן. החברות שלנו שעוקבות אחר האזור הצפוני ואזורים נוספים דיווחו על עלייה במספר ההפרות של גדר ההפרדה, בהן עובדים עברו כדי להגיע לעבודה בישראל.
מגפת הקורונה עדיין מנעה מרבים מהפלסטינים, כולל אלה בעלי ההיתרים, להגיע למקומות העבודה שלהם בישראל. היא גם השפיעה על פעולינו, בעיקר באזור המרכז. אף שחברות משמרות השלום הצליחו לחדש את פעילויותיהן לאחר החיסונים וסיום הסגרים הישראליים, המפגשים עם פלסטינים בכפרים במערב השומרון המרכזי, ובמיוחד עם מועצות מקומיות, צומצמו מאוד.
נוכחות במחסומים
המתנדבות שלנו ביצעו 482 ביקורים במחסומים ב-2021. אף שחזרנו במלואם למעקב אחרי המחסומים השנה, מגפת הקורונה עדיין השפיעה על פרנסתם של רבים מהפלסטינים. במהלך 2021, היינו עדים ל:
• מחסומים שנסגרו גם לאחר סיום הסגר הישראלי על רקע הקורונה
• פלסטינים שחצו את הפתחים בגדר ההפרדה, שנפתחו בעקבות סגירת המחסומים בשל הקורונה
• פלסטינים העומדים בתורים ארוכים במחסום קלנדיה
• חיסוני קורונה לפלסטינים במחסומים
• מניעת רכבים מחצייה במחסום בית לחם
• פלסטינים שנאסר עליהם לחצות במחסומים למרות שחוסנו, בשל כך שחבר משפחה היה חולה בקורונה או היה בבידוד, או שמקום המגורים ביהודה ושומרון היה בעל שיעור גבוה של חולי קורונה (לא כך היה לגבי ישראלים מחוסנים) או שהמחזיק בהיתר נחשב כמסוכן לבריאות הציבור, כנראה בגלל הנגיף.
• פלסטינים הממתינים במחסומים חקלאיים בתקווה שמישהו יפתח את המחסומים עבורם
זרקור מיוחד: ירושלים רבתי
במחסומים הגדולים – קלנדיה, בית לחם, מחנה פליטים שועאפט, מחסום הזיתים – הייתה השנה משובצת בכמה סגרי קורונה – מדצמבר 2020 עד אמצע פברואר 2021 . וגם אחר כך הונהגה רשמית “מניעת קורונה” לפלסטינים שלא חוסנו בחיסון ראשון, ובהמשך גם שני. נשות מחסום ווטש גילו לאורך כל השנה, שלא היה תיאום סדיר בין הרשות לבין המינהל בנוגע למידע על חיסון אזרחים. שוב ושוב פגשנו אנשים עם אישורי חיסון מלפני שבועיים ויותר, שפרטיהם לא עודכנו במחשב במינהל או במחסום עצמו, ונשלחו לביתם. התרענו על כך, וצוות מנועים שלנו פנה למינהל ופעל להציף את הבעיות באופן פרטי וכללי.
שראל החלה לחסן באמצע מרץ 2021 פועלים מהגדה, באתרי חיסון במחסומים הגדולים, דרך בקשת המעסיקים. המטרה הייתה ברורה, לא לפגוע בכלכלת ישראל, כל השאר לא חשוב – גישה לבריאות, לחינוך, לפולחן, לקשרי קהילה.
חודש הרמדאן החל ב – 13.4.21 והיה סוער במיוחד. נשות מחסום ווטש קיימו כל יום שישי משמרות בעיר העתיקה ובמחסומי קלנדיה, זיתים ובית לחם.
תיעדנו את חסימת אמפי-המדרגות בשער שכם והפרת מסורת החג של התכנסות עממית במקום. גילינו שרק 10,000 היתרים אושרו לכל תושבי הגדה לתפילות יום השישי לאל אקצא, ומכיוון שילדים ונשים לא חוסנו באופן מקיף, נוכחות משפחות הייתה מועטה.
במחסומי בית לחם, זיתים, וקלנדיה עברו לתפילות רק כעשירית מהעוברים בשנים הקודמות. היה רמדאן עצוב ואלים. כוחות הביטחו ן היו בכל פינה בעיר העתיקה, עצרו צעירים רבים ונהג ו באלימות אף בהר הבית. כל זאת פרסמנו בדוחות ובניוזלטר מיוחד.
מחסום בית לחם
רק באמצע מרץ, אחרי שבועות של חסימות לפרקים של כביש הגישה מירושלים למחסום, חזרה התנועה.
הולכי הרגל נאלצו לצעוד ברגל כקילומטר וחצי הלוך וחזור מהיציאה להסעה לירושלים וממנה. מעבר הרכב מירושלים לבית לחם נפתח במועד מאוחר יותר. סוחרים לא עברו במחסום יותר מ- 4 חודשים. דיווחנו ומחינו על כך שכל הילולה או טקסים מיוחדים בקבר רחל הסמוך, גורמים לעיכובים רבים בפתיחת המחסום ובחסימת הגישה אליו מירושלים בכלי רכב. אוטובוסים של מתפללים יהודים עוברים חופשי .
בעיה חמורה חוזרת היא המנעות מפתיחת מעבר הנשים וההומניטרי גם בשעות לחץ: נשים מתלוננות על דחיפות, נגיעות, ויוצאות חבולות נפשית וגופנית. תיעדנו והצפנו את הבעיה בתלונות למינהל האזרחי. הדבר עזר חלקית.
מחסום הזיתים
דיווחנו כמה פעמים על יחס מזלזל של חיילים במחסום לתפקידם בטיפול בעוברים. התלוננו על כך במינהל האזרחי במהלך המשמרות ואחריהן . המחסום התדרדר בתפקודו מאז נסגר בו המת”ק ברמדאן 2020 . אין למי לפנות במקרה של תקלה במתקנים.
מובלעות צפון ירושלים
ביצענו סיורים מקיפים ושוחחנו עם תושבים בא-ראם., בכפר עקב (שייך מוניציפלית לירושלים אך מופרד בחומה ממנה), בביר נבאללה, בנבי סמואל, בגבעון, במובלעות בידו וב 7 כפרים נוספים.
מובלעות אלו הוקפו במכשול הפרדה ותושביהן חסרי תעודות כחולות של תושבי ירושלים אינם יכולים לעבד את אדמותיהם החקלאיות שנותרו ולא יכולים לעבור לירושלים ללא היתרים מיוחדים, וגם עם היתרים – רק דרך מחסום קלנדיה המרוחק.
אין ספק שירושלים היא “עיר אסורה” עבור הכפרים והעיירות ה-מקיפים אותה.
מרכז ירושלים
ביקרנו בעיסאוויה הירושלמית החסומה במחסומים משטרתיים לעתים, במחסום מחנה הפליטים שועאפט (שייך מוניציפלית לירושלים אך מופרד ממנה בחומת ההפרדה), ערכנו סיורים גם בסילוואן, שיח’ ג’ראח, אבו דיס וראס אל עמוד. דיווחנו על שינויים בשטח ועל חסימות שצצות מדי פעם בפעם.
דרום ירושלים וגוש עציון
- קיימנו קשר רציף עם תושבי שיח’ סאעד, המנותקת משכונת האם ג’בל מוכאבר ושירותיה בחומה, וקיבלנו דיווחים על מצב המעבר במחסום בזמן הקורונה. לשמחתנו לא הוטל סגר
קורונה על שכונה זו, בהחלטה של ראש עיריית ירושלים. נסענו לסיורים גם בכביש 60 ומחסום המנהרות, אזור גוש עציון ומחסומי ולפועלים הבונים את ההתנחלויות, ובכביש האמריקאי הדרומי החדש המוביל משיח’ סאעד לתקוע. כביש אפרטהייד לבעלי תעודות כחולות. - חברותינו המסיירות במקאמים – מקומות הפולחן העממיים הפלסטינים – שהגישה לרבים מהם נחסמה לפלסטינים תושבי האזור, ביקרו מספר פעמים במשך השנה במקאמים באזור גוש עציון, דיווחו על הגבלות חדשות שנוצרו בגלל הרחבת כביש המנהרות במנהרה נוספת, ועל ניכוס מקומות קדושים אלה בידי המתנחלים מהתנחלויות הגוש ומאחזיו. המידע שהביאו חברותינו ממפה תמונה עגומה של השתלטות רבת היקף על מקומות פולחן עתיקים והגבלתם ליהודים בלבד.
- כל שבוע יצאה משמרת מיוחדת אל מת”ק (מרכז תיאום וקישור) עציון – שוחחה עם הפונים, שמעה על בעיות הומניטריות מיוחדות, ניסתה לסייע במקוםולהשיג את תגובת עובדי המינהל והשוטרים, והפנתה את הבעיות המיוחדות לצוות המנועים של מחסום ווטש ולחברת מחסום ווטש המסייעת להתמודדות עם הבירוקרטיה בנושאי בריאות וקשר עם המינהל האזרחי.
נוכחות קבועה ועזרה לקהילות הרועים בבקעת הירדן
קיימנו 82 משמרות בבקעת הירדן בשנת 2021 . השנה החלה עם תיעוד הריסות וניסיון לגירוש תושבי חומסה, בהם תמכנו לאורך השנה, גם בהקמת מבני מגוריהם מחדש אחרי כל הריסה וגם בהקמת המאהל החדש שלהם באמצע שומקום לאחר שנכנעו להריסות הרבות ורישות הצבא. ואפילו שם הרסו כוחות הצבא אוהל אחד שקצת התרחק מהאחרים.
אחר. עבדנו שכם אחד עם קואליציית בקע ה הירדן, לוחמים לשלום ואחרים כדי לשקם בורות מים בצפון הבקעה. הבאנו גם בגדים, שטיחים, כלי בית, צעצועים ומשחקים למשפחות נזקקות בקהילות אל-חדידיה וחאלת מכחול בצפון הבקעה.
נוכחות קבועה בחברון ובדרום הר חברון
בחברון: בתחילת השנה דיווחו על המצב הקשה בעיר, עקב תחלואה גבוהה בקורונה והעדר שירותי רפואה מספיקים.
בהמשך דווח על התנכלויות המתנחלים, ניסיון להשתלט על חנויות פלסטיניות שנסגרו בגלל המגפה או גניבת קרשי בניין למדורות ל”ג בעומר. בפגישות עם הפלסטיים שומעות חברותינו על ההתנחלויות הקטנות ליד חברון החונקות את היישוב הפלסטיני וגם על העוצר שהוטל על תושבי 2H כדי לאפשר ל- 45 אלף יהודים להגיע לעיר ב”פרשת חיי שרה”.
בדרום הר חברון: השנה החלה עם הפגנה נגד הריסת בתים והתעמרות המתנחלים והצבא בא-תוואני ובא-רכיז ב- 15.01, ולקראת סיומה התקיימה תהלוכה שמטרתה להוביל מים לכפר המנותק ממים שהסתיימה בפיזור אלים של האזרחים על ידי הצבא על ידי גז מדמיע ורימוני הלם.
בשתיהן השתתפו חברות מחסום ווטש מאזורים שונים בארץ. הדיווחים מהמשמרות כללו ביקור בכפר בו נהרס בית ובור מים ובית הספר קיבל צו הריסה; ביקור אבלים של גבר שנהרג כשעלה על גג ביתו; ביקור בכפר אום פוקרא בו הותקפו הפלסטינים על ידי מתנחלים באלות בגרזנים ובאבנים וילד בן 4 שנפצע אושפז בסורוקה; עונש קיבוצי על ידי חסימת הכניסה לכפר לארך זמן, בשל ילדים שזרקו אבנים. בביקור בכפר אחר להזדהות עם הריסת בית היה קשה לחברות לא לחוש את מבטי השנאה.
פרויקט המקאמים: סקירה של השתלטות ישראל על אתרי פולחן ומסורת פלסטיניים
העבודה שלנו בתחום אתרי המורשת הפלסטינים )מקאמים( נמשכה גם השנה. קיימנו וובינר (ראו למטה) על האתרים הללו, והם אף הוצגו בדוח שהופיע בעיתון מקוון בטורקיה, DAILY SABAH
סקר: השתלטות ישראלית על אתרי מורשת פלסטינים
עזרה לפלסטינים מנועי כניסה לישראל
בשנת 2021 , למרות המגפה, נמשכה העבודה שלנו בעזרה לפלסטינים להסרת שמם מרשימות המנועים של השב”כ והצבא, אשר הימצאותם בהן מונעת מהם לבקש היתר עבודה בישראל. משנת 2015 ועד 2021 , עזרנו להגיש בממוצע 2,500 בקשות בשנה, מתוכם 44% הוכתרו בהצלחה.
המשכנו לסייע לפלסטינים למלא מסמכים בעברית. בעקבות הקורונה התקשורת אתם עברה יותר ויותר לוואטסאפ. בנוסף, הפלסטינים יכולים כעת להגיש בקשות להסרת שמם מרשימות המנועים באופן ישיר, באמצעות יישומון שיצר משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. עם זאת, היישומון רק מיידע אנשים כאשר מניעתם בוטלה בהצלחה. מי שלא קיבלו תשובה כלשהי פונים אלינו ואנו מגישות בקשה חדשה. אז הם מקבלים תשובה המאפשרת להם לפנות לבית המשפט או להגיש בקשה חדשה בשנה הבאה. המשכנו לפעול עם עוה”ד תמיר בלנק בהגשת ערעורים בשם פלסטינים. מתנדבות מחסום ווטש אספו מסמכים, השיגו חתימות, והעבירו מידע לעוה”ד. היות שערעורים עולים כסף, שמנו לב שהשנה פחת מספרם כי אנשים לא יכלו לשאת בהוצאות, או שפנו לארגון חדש בשם LEAP – עזרה משפטית לפלסטינים.
נוכחנו שבאזורים בהם התקיימה מחאה נגד הכיבוש, פלסטינים לא הצליחו להסיר את שמם מהרשימות. לדוגמה, תושבי ג’נין קיבלו כולם תשובות שליליות וכן אנשים מאזור רמאללה, בעקבות ‘הפרות סדר’. פלסטינים צורפו לרשימות המניעה גם משום שהיו בקשר עם מישהו שחלה בקורונה, גם כאלה שחוסנו.
סיורים והרצאות
כהשלמה לסיורים שלנו, שנעצרו בתחילת תקופת הקורונה, ערכנו מספר ובינרים מוצלחים
• ב- 7 בפברואר, 2021 , בוובינר שלנו בשם “חף מפשע עד שתוכח אשמתו – לא בבית המשפט הזה“, עורכת הדין סהר פרנסיס, מנכ”ל הארגון אדאמיר, דיברה על בתי המשפט הצבאיים. חברה אליה חברת מחסום ווטש, ניצה אמינוב, מצוות הצופות בבתי המשפט הצבאיים.
• ב- 14 בפברואר, 2021 , ערכנו ובינר חירום בנושא “משבר בבקעת הירדן ובדרום הר חברון” עם פאנל של עיתונאית ‘הארץ’ עמירה הס, חברות מחסום ווטש דפנה בנאי ורחל אפק, פעילת השלום והרבנית לאה שקדיאל, וחבר לוחמים לשלום יאיר בונצל .
• ב- 25 ביוני, 2102, קיימנו ובינר על “השתלטות ישראל על אתרי מורשת פלסטיניים בגדה המערבית” על בסיס הדוח שלנו בשם זה שיצא ב- 2020 .
• בסוף אוגוסט 2021 , במקביל לתערוכה הווירטואלית, קיימנו דיון פאנל עם ענת סרגוסטי, אלכס ליבק, מיקי קרצמן ואביטל טוך על תפקידו של הצילום בפעילות נגד הכיבוש.
מספר האנשים שנרשמו לוובינרים שלנו עלה בהתחלה על הצפוי, והגיע בהמשך למאות, כאשר בפועל היו כ- 200 משתתפים בכל אחד. הוובינרים מדגישים את פעילות ה GRASSROOTS של ארגון מחסום ווטש, כמו גם את שיתוף הפעולה שלו עם ארגונים אחרים. הם זכו להערכה רבה בקרב אנשים שהגיעו לוובינרי ם והצביעו על רצון הציבור לדעת יותר על אודות הכיבוש והיבטים שונים של עבודתנו. ההרשמה לוובינרים גם סיפקה שמות חדשים רבים לרשימת הדיוור וסייע ה בגיוס כספים מתורמים פרטיים .
מצב חירום בבקעת הירדן ובדר’ הר חברון
היות שלא נכנסו הרבה קבוצות תיירים ארצ ה בגלל הקןרונה, העברנו מספר הרצאות בזום לכמה קבוצות בחו”ל, בכלל זה Newcastle Friends of Palestine וקבוצה של ידידי נס עמים מאירופה. בתחילת ספטמבר, שתי חברות מחסום ווטש שוחחו עם -PeaceCast , הפודקסט של אמריקאים למען שלום עכשיו. הם דיברו על מחסום ווטש והסיבות לחברותן בארגון. ב- 2021 במיוחד שיתף מחסום ווטש פעולה עם ארגונים אחרים כגון שלום עכשיו, תורת צדק, ולוחמים לשלום כדי לחלוק מידע, לפעול במשותף )בייחוד בנושא בקעת הירדן( וליצור ובינרים. אנחנו התחלנו גם לבדוק דרכי שיתוף פעולה עם קבוצה נוספת, ‘אימהות נגד אלימות’, שנוצרה בהפגנות נגד שלטון נתניהו.
שיחות עם נוער ישראלי על הכיבוש וזכויות אדם
בשנת 2021 , חרף מגפת הקורונה המתמשכת, הגענו למקומות רבים בישראל כדי לפגוש למעלה מ- 500 צעירים ב- 20 מכינות קדם צבאיות. העברנו הרצאות בכיתות שלהם, או שיצאנו איתם לסיורים קצרים במחסומים ובגדה המערבית. אנו מחשיבות את המפגשים האלה, בהם אנו מקשיבות לצעירים הללו, שהוריהם כבר נולדו לכיבוש, וחולקות עמם את דעותינו על זכויות אדם ואת ההיכרות שלנו עם המצב בגדה המערבית, כאחת מהמשימות החשובות ביותר שלנו.
דברור במדיה, אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם של מחסום ווטש
לפחות 25 פעמים הוזכרנו על ידי אמצעי התקשורת בעיתונות הישראלית והזרה בשנת 2021 , בנוסף ל- 6 ספרים אקדמיים שהתפרסמו באנגלית. בהשוואה לשנים בטרם מגפת הקורונה, כיסוי עיתונאי זר ירד מעט, בעיקר בשל מגבלות על כניסה לישראל. בתקופה זו, שימש השם שלנו מעין מותג.
במאמר מטעה ב”מקור ראשון” על תנועת ה BDS וגלידת BEN AND JERRY , הופיע שמנו, אף שלא היה לנו כל קשר לנושא. הופענו גם כחלק מכותרת על אודות תערוכת אמנות שאין לה כל קשר למחסום ווטש .
במדיה החברתית: הצוותים השונים של ערוצי התוכן קיבלו הדרכה לאורך כמה חודשים מצוות שתיל במטרה להגדיל את ההשפעה שלנו.
בשנת 2021 עמוד הפייסבוק שלנו בעברית הגיע ל- 129,623 איש (80.5% יותר מהשנה שעברה).
פוסטים מקודמים הגיעו ל – 5,000 עד 10,000 איש כל פעם. ככלל, 8,169 איש ביקרו בעמוד שלנו, צמיחה של 33.5% . עד סוף 2021 היו לנו 7,575 עוקבים בפייסבוק, צמיחה איטית אך עקבית.
מאז 2019 . 68% מהעוקבים שלנו הם מישראל. אנחנו המשכנו לקדם את פעילותנו והמודעות לכיבוש גם דרך טוויטר. בסוף 2021, היו לנו 1,954 עוקבים, צמיחה של 130 עוקבים מאז השנה שעברה. עם זאת, הפעילות שלנו בטוויטר מוגבלת יחסית, כי ישראלים נוטים יותר לפייסבוק. פתחנו אינסטגרם גם בשנת 2021 .
חידשנו גם את האתר שלנו ב- 2021. בתקופה זו ביקרו בו 57,886 איש, רובם משתמשים חדשים. בעוד שבני כל הגילים ביקרו באתר, למעלה מ- 20% היו בני גיל 25-34 ו- 81% מהמבקרים היו מישראל.
פרסמנו 4 ניוזלטרים בעברית ובאנגלית, אותם שיתפנו עם למעלה מ- 3,000 נרשמים .
תערוכה אינטרנטית של מחסום ווטש: עשרים שנות אקטיביזם לציון 20 שנות אקטיביזם, פתח מחסום ווטש באתר עיתון הארץ תערוכה דיגיטלית של צילומים שצולמו לאורך השנים על ידי חברותינו, וציין את התרומה שלנו לצפייה, תיעוד וחשיפת הכיבוש. התערוכה נאצרה על ידי הצלם, חתן פרס ישראל, אלכס ליבק, עם טקסטים שנלקחו מדוחות שלנו. התערוכה זמינה באינטרנט דרך קבע, ומופיעה באתר באנגלית ובעברית. כ- 6,000 איש כבר צפו בה.
אנו מודות לכם על תמיכתכם :
הקרן החדשה לישראל
SBSCT
Women’s World Day of Prayer
, Germany SIVMO
תורמים פרטיים רבים
Photo:תערוכה דיגיטלית, אוצר אלכס ליבק