דוח פעילות שנתית ל 2021
אודות מחסום ווטש
מאז שנת 2001 , חברות מחסום ווטש משקיפות, עוקבות, מתעדות ומעלות מודעות לגבי התנאים בהם חיים פלסטינים בגדה המערבית תחת משטר צבאי ישראלי. בשנת 2004 הפך ארגון מחסום ווטש לישות חוקית עצמאית הרשומה כעמותה שלא למטרות רווח בשם קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ. בארגון מחסום ווטש חברו ת כ- 200 מתנדבות ישראליות. אנו ארגון גראסרוטס, כלומר ללא הירארכיה וללא הנהלה, של נשים בלבד. כל הפעילות של נעשית בהתנדבות במסגרת צוותים לפי התחומים השונים. הפעילות של משמרות בשטח נעשית במסגרת ארבע קבוצות גיאוגרפיות: ירושלים, הצפון, הדרום והמרכז. ההחלטות על הפעילויות השונות, על פרויקטים חדשים ועל התקציב מתקבלות בפגישות מליאה, המתקיימות 3-4 פעמים בשנה, לאחר הכנה במזכירות בה משתתפות כ- 15 חברות. אין לארגון משרד, אנו עובדות מהבית ובשטח עצמו. עלויות הפעילות מצומצמות מאוד ומשמשות אך ורק לצרכים חומריים הכרחיים .
פעילות מחסום ווטש מקדישות זמן רב, אנרגיה ומחויבות למחאה נגד הכיבוש. אנו מגלמות נוכחות דמוקרטית, אזרחית, נשית במרחבים צבאיים. נוכחותנו יומיום מול חיילים ישראלים ואזרחים פלסטינים היא הוכחה להימצאות ישראלים המתנגדים לכיבוש, מעמד החושף אותנו לאתגרים לא מעטים של זכותנו לחופש הביטוי ולהפגנת מחאה, גם בלב חברה הרואה עצמה כדמוקרטית .
אתגרים בשנת 2021
במהלך שנת 2021 היינו עדות להתגברות ההתנכלויות לאוכלוסייה הפלסטינית על ידי מתנחלים לעתים בגיבוי הצבא ולהטרדות בהן נתקלו פעילות מחסום ווטש בזמן המשמרות, בעיקר בדרום הר חברון ובבקעת הירדן. דיווחנו על הריסות בתי מגורים בשני אזורים אלה אך גם בוולאג'ה ובגוש עציון. חברותינו באזור הצפון ובאזורים אחרים דיווחו על גידול במספר ובמידות הפרצות בגדר ההפרדה, בהם עברו פועלים לעבוד בישראל. מגפת הקורונה עדיין מנעה מפלסטינים רבים, גם בעלי היתר, להגיע למקום עבודתם בישראל. היא גם השפיעה על הפעילות שלנו בעיקר באזור המרכז. אף שחברות מחסום ווטש יכלו לשוב לפעילותן בעקבות החיסונים וסיום הסגרים הישראלים, המפגשים עם פלסטינים בכפרים במרכז הגדה ובעיקר במועצות המקומיות, הצטמצמו מאד.
נוכחות במחסומים
פעילות הארגון קיימו 482 משמרות במחסומים במשך השנה. בזמן ששבנו לפעילות מלאה במחסומים השנה, מגפת הקורונה עדיין השפיעה על פרנסתם של פלסטינים רבים. במשך שנה זו, היינו עדות –
• לפלסטינים שעברו בפרצות שנבעו בגדר ההפרדה בידיעת הצבא
• לפלסטינים שנאלצו להמתין בתורים ארוכים במחסום קלנדיה
• לחיסוני קורונה של פלסטינים במחסומים
• להפסקה בתנועת רכב דרך מחסום בית לחם, בשל שיפוצים
• לאי מתן מעבר לסוחרים במחסום בית לחם(מחסום 300) למשך 4 חודשים עקב המגפה
• לפלסטינים שנאסר עליהם לעבור במחסומים למרות שחוסנו, כאשר המחזיק בהיתר נחשב לסיכון לבריאות הציבור מסיבות שונות: בגלל בן משפחה שחלה בקורונה או שהה בבידוד, או שמקום מגוריהם בגדה המערבית סבל מאחוזים גבוהים של חולים בקורונה (שלא כמו ישראלים)
זרקור מיוחד: ירושלים רבתי
במחסומים הגדולים – קלנדיה, בית לחם, מחנה פליטים שועאפט, מחסום הזיתים – הייתה השנה משובצת בכמה סגרי קורונה – מדצמבר 2020 עד אמצע פברואר 2021 . וגם אחר כך הונהגה רשמית "מניעת קורונה" לפלסטינים שלא חוסנו בחיסון ראשון, ובהמשך גם שני. נשות מחסום ווטש גילו לאורך כל השנה, שלא היה תיאום סדיר בין הרשות לבין המינהל בנוגע למידע על חיסון אזרחים. שוב ושוב פגשנו אנשים עם אישורי חיסון מלפני שבועיים ויותר, שפרטיהם לא עודכנו במחשב במינהל או במחסום עצמו, ונשלחו לביתם. התרענו על כך, וצוות מנועים שלנו פנה למינהל ופעל להציף את הבעיות באופן פרטי וכללי.
ישראל החלה לחסן באמצע מרץ 2021 פועלים מהגדה, באתרי חיסון במחסומים הגדולים, דרך בקשת המעסיקים. המטרה הייתה ברורה, לא לפגוע בכלכלת ישראל, כל השאר לא חשוב – גישה לבריאות, לחינוך, לפולחן, לקשרי קהילה.
חודש הרמדאן החל ב - 13.4.21 והיה סוער במיוחד. נשות מחסום ווטש קיימו כל יום שישי משמרות בעיר העתיקה ובמחסומי קלנדיה, זיתים ובית לחם.
תיעדנו את חסימת אמפי-המדרגות בשער שכם והפרת מסורת החג של התכנסות עממית במקום. גילינו שרק 10,000 היתרים אושרו לכל תושבי הגדה לתפילות יום השישי לאל אקצא, ומכיוון שילדים ונשים לא חוסנו באופן מקיף, נוכחות משפחות הייתה מועטה.
במחסומי בית לחם, זיתים, וקלנדיה עברו לתפילות רק כעשירית מהעוברים בשנים הקודמות. היה רמדאן עצוב ואלים. כוחות הביטחו ן היו בכל פינה בעיר העתיקה, עצרו צעירים רבים ונהג ו באלימות אף בהר הבית. כל זאת פרסמנו בדוחות ובניוזלטר מיוחד.
משמרת מיוחדת תיעדה כל שבוע את המעבר הקשה של חולים העוברים במחסום מאמבולנסים פלסטינים לאמבולנסים ישראלים בפרוצדורה לא פשוטה ולא קצרה. בהרבה מקרים הדבר נובע מכך שישראל מונעת ציוד רפואי מתאים לחולי סרטן, וגם תינוקות מועברים כך עם הורה אחד בלבד לבית חולים בירושלים הרחק מביתם. בני המשפחה האחרים אינם יכולים לבקר. פרסמנו גם בעיתונות זרה .
בשבועות מסוימים תיעדנו חזרת תורים ארוכים למחסום קלנדיה המשודרג בגלל חוסר בעמדות פתוחות (כוח אדם) ובגלל תקלות במחשב השולט על כל הבקרה האלקטרונית במעבר.
תיעדנו והתרענו על ההכבדה בתנועת הולכי הרגל בגשר הענק בן שתי הקומות המוביל מאולם הבידוק לישראל ובחזרה:
רמפה ארוכה, מסלול מתפתל ומדרגות קשות הופכות את המעבר למפרך עבור קשישים, נכים, אימהות עם ילדים ועוד.
בחודש יוני גבה התכנון הלקוי של מחסום הרכבים את חייה של פלסטינית צעירה מיריחו, שטעתה ונכנסה למרחב המעבר ונורתה.
סביבת מחסום קלנדיה עברה שינויים רבים השנה, עקבנו אחריהם בדאגה תוך דיווח מתמיד וקשר עם ארגונים אחרים. בחודש אוגוסט הושלמה הריסת מסלול ההמראה של עטרות, וקודמו תכניות לבנייה של שכונה חדשה ליהודים דתיים. הרסו את כיכר בכניסה למחסום מישראל, והיינו שם עם תושבי כפר עקב שהפגינו. החלו עבודות על כביש השיקוע לישראלים בלבד המגיעים מהשומרון לשם עקיפת מחסום קלנדיה וחיבורם לכבישים ישירים לתל אביב ולירושלים.
מחסום בית לחם
רק באמצע מרץ, אחרי שבועות של חסימות לפרקים של כביש הגישה מירושלים למחסום, חזרה התנועה.
הולכי הרגל נאלצו לצעוד ברגל כקילומטר וחצי הלוך וחזור מהיציאה להסעה לירושלים וממנה. מעבר הרכב מירושלים לבית לחם נפתח במועד מאוחר יותר. סוחרים לא עברו במחסום יותר מ- 4 חודשים. דיווחנו ומחינו על כך שכל הילולה או טקסים מיוחדים בקבר רחל הסמוך, גורמים לעיכובים רבים בפתיחת המחסום ובחסימת הגישה אליו מירושלים בכלי רכב. אוטובוסים של מתפללים יהודים עוברים חופשי .
בעיה חמורה חוזרת היא המנעות מפתיחת מעבר הנשים וההומניטרי גם בשעות לחץ: נשים מתלוננות על דחיפות, נגיעות, ויוצאות חבולות נפשית וגופנית. תיעדנו והצפנו את הבעיה בתלונות למינהל האזרחי. הדבר עזר חלקית.
מחסום הזיתים
דיווחנו כמה פעמים על יחס מזלזל של חיילים במחסום לתפקידם בטיפול בעוברים. התלוננו על כך במינהל האזרחי במהלך המשמרות ואחריהן . המחסום התדרדר בתפקודו מאז נסגר בו המת"ק ברמדאן 2020 . אין למי לפנות במקרה של תקלה במתקנים.
מובלעות צפון ירושלים
ביצענו סיורים מקיפים ושוחחנו עם תושבים בא-ראם., בכפר עקב (שייך מוניציפלית לירושלים אך מופרד בחומה ממנה), בביר נבאללה, בנבי סמואל, בגבעון, במובלעות בידו וב 7 כפרים נוספים.
מובלעות אלו הוקפו במכשול הפרדה ותושביהן חסרי תעודות כחולות של תושבי ירושלים אינם יכולים לעבד את אדמותיהם החקלאיות שנותרו ולא יכולים לעבור לירושלים ללא היתרים מיוחדים, וגם עם היתרים - רק דרך מחסום קלנדיה המרוחק.
אין ספק שירושלים היא "עיר אסורה" עבור הכפרים והעיירות ה-מקיפים אותה.
מרכז ירושלים
ביקרנו בעיסאוויה הירושלמית החסומה במחסומים משטרתיים לעתים, במחסום מחנה הפליטים שועאפט (שייך מוניציפלית לירושלים אך מופרד ממנה בחומת ההפרדה), ערכנו סיורים גם בסילוואן, שיח' ג'ראח, אבו דיס וראס אל עמוד. דיווחנו על שינויים בשטח ועל חסימות שצצות מדי פעם בפעם.
דרום ירושלים וגוש עציון
- קיימנו קשר רציף עם תושבי שיח' סאעד, המנותקת משכונת האם ג'בל מוכאבר ושירותיה בחומה, וקיבלנו דיווחים על מצב המעבר במחסום בזמן הקורונה. לשמחתנו לא הוטל סגר
קורונה על שכונה זו, בהחלטה של ראש עיריית ירושלים. נסענו לסיורים גם בכביש 60 ומחסום המנהרות, אזור גוש עציון ומחסומי ולפועלים הבונים את ההתנחלויות, ובכביש האמריקאי הדרומי החדש המוביל משיח' סאעד לתקוע. כביש אפרטהייד לבעלי תעודות כחולות. - חברותינו המסיירות במקאמים – מקומות הפולחן העממיים הפלסטינים – שהגישה לרבים מהם נחסמה לפלסטינים תושבי האזור, ביקרו מספר פעמים במשך השנה במקאמים באזור גוש עציון, דיווחו על הגבלות חדשות שנוצרו בגלל הרחבת כביש המנהרות במנהרה נוספת, ועל ניכוס מקומות קדושים אלה בידי המתנחלים מהתנחלויות הגוש ומאחזיו. המידע שהביאו חברותינו ממפה תמונה עגומה של השתלטות רבת היקף על מקומות פולחן עתיקים והגבלתם ליהודים בלבד.
- כל שבוע יצאה משמרת מיוחדת אל מת"ק (מרכז תיאום וקישור) עציון – שוחחה עם הפונים, שמעה על בעיות הומניטריות מיוחדות, ניסתה לסייע במקוםולהשיג את תגובת עובדי המינהל והשוטרים, והפנתה את הבעיות המיוחדות לצוות המנועים של מחסום ווטש ולחברת מחסום ווטש המסייעת להתמודדות עם הבירוקרטיה בנושאי בריאות וקשר עם המינהל האזרחי.
נוכחות קבועה ועזרה לקהילות הרועים בבקעת הירדן
קיימנו 82 משמרות בבקעת הירדן בשנת 2021 . השנה החלה עם תיעוד הריסות וניסיון לגירוש תושבי חומסה, בהם תמכנו לאורך השנה, גם בהקמת מבני מגוריהם מחדש אחרי כל הריסה וגם בהקמת המאהל החדש שלהם באמצע שומקום לאחר שנכנעו להריסות הרבות ורישות הצבא. ואפילו שם הרסו כוחות הצבא אוהל אחד שקצת התרחק מהאחרים.
כבשנים קודמות, מתנדבות מחסום ווטש ליוו דרך קבע רועים פלסטינים למרעה כדי להגן עליהם ממתנחלים אלימים שתוקפים את הרועים בזמן שהעדר רועה בשטח. היו אפילו מקרים בהם נאלצו מתנדבות לשהות כל הלילה בבקעה. ביקרנו קהילות שונות, במיוחד כאלה המאוימות בגירוש ובהריסה. היינו בעין אל חילווה בחול המועד פסח כאשר המתנחלים הסבו נביעה ששימשה את עדרי הבקר של הפלסטינים לבריכת ילדים וצפינו בעדרים שחיפשו מקור מים אחר. עבדנו שכם אחד עם קואליציית בקע ה הירדן, לוחמים לשלום ואחרים כדי לשקם בורות מים בצפון הבקעה. הבאנו גם בגדים, שטיחים, כלי בית, צעצועים ומשחקים למשפחות נזקקות בקהילות אל-חדידיה וחאלת מכחול בצפון הבקעה.
נוכחות קבועה בחברון ובדרום הר חברון
בחברון: בתחילת השנה דיווחו על המצב הקשה בעיר, עקב תחלואה גבוהה בקורונה והעדר שירותי רפואה מספיקים.
בהמשך דווח על התנכלויות המתנחלים, ניסיון להשתלט על חנויות פלסטיניות שנסגרו בגלל המגפה או גניבת קרשי בניין למדורות ל"ג בעומר. בפגישות עם הפלסטיים שומעות חברותינו על ההתנחלויות הקטנות ליד חברון החונקות את היישוב הפלסטיני וגם על העוצר שהוטל על תושבי 2H כדי לאפשר ל- 45 אלף יהודים להגיע לעיר ב"פרשת חיי שרה".
בדרום הר חברון: השנה החלה עם הפגנה נגד הריסת בתים והתעמרות המתנחלים והצבא בא-תוואני ובא-רכיז ב- 15.01, ולקראת סיומה התקיימה תהלוכה שמטרתה להוביל מים לכפר המנותק ממים שהסתיימה בפיזור אלים של האזרחים על ידי הצבא על ידי גז מדמיע ורימוני הלם.
בשתיהן השתתפו חברות מחסום ווטש מאזורים שונים בארץ. הדיווחים מהמשמרות כללו ביקור בכפר בו נהרס בית ובור מים ובית הספר קיבל צו הריסה; ביקור אבלים של גבר שנהרג כשעלה על גג ביתו; ביקור בכפר אום פוקרא בו הותקפו הפלסטינים על ידי מתנחלים באלות בגרזנים ובאבנים וילד בן 4 שנפצע אושפז בסורוקה; עונש קיבוצי על ידי חסימת הכניסה לכפר לארך זמן, בשל ילדים שזרקו אבנים. בביקור בכפר אחר להזדהות עם הריסת בית היה קשה לחברות לא לחוש את מבטי השנאה.
פרויקט המקאמים: סקירה של השתלטות ישראל על אתרי פולחן ומסורת פלסטיניים
העבודה שלנו בתחום אתרי המורשת הפלסטינים )מקאמים( נמשכה גם השנה. קיימנו וובינר (ראו למטה) על האתרים הללו, והם אף הוצגו בדוח שהופיע בעיתון מקוון בטורקיה, DAILY SABAH
עזרה לפלסטינים מנועי כניסה לישראל
בשנת 2021 , למרות המגפה, נמשכה העבודה שלנו בעזרה לפלסטינים להסרת שמם מרשימות המנועים של השב"כ והצבא, אשר הימצאותם בהן מונעת מהם לבקש היתר עבודה בישראל. משנת 2015 ועד 2021 , עזרנו להגיש בממוצע 2,500 בקשות בשנה, מתוכם 44% הוכתרו בהצלחה.
המשכנו לסייע לפלסטינים למלא מסמכים בעברית. בעקבות הקורונה התקשורת אתם עברה יותר ויותר לוואטסאפ. בנוסף, הפלסטינים יכולים כעת להגיש בקשות להסרת שמם מרשימות המנועים באופן ישיר, באמצעות יישומון שיצר משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. עם זאת, היישומון רק מיידע אנשים כאשר מניעתם בוטלה בהצלחה. מי שלא קיבלו תשובה כלשהי פונים אלינו ואנו מגישות בקשה חדשה. אז הם מקבלים תשובה המאפשרת להם לפנות לבית המשפט או להגיש בקשה חדשה בשנה הבאה. המשכנו לפעול עם עוה"ד תמיר בלנק בהגשת ערעורים בשם פלסטינים. מתנדבות מחסום ווטש אספו מסמכים, השיגו חתימות, והעבירו מידע לעוה"ד. היות שערעורים עולים כסף, שמנו לב שהשנה פחת מספרם כי אנשים לא יכלו לשאת בהוצאות, או שפנו לארגון חדש בשם LEAP – עזרה משפטית לפלסטינים.
נוכחנו שבאזורים בהם התקיימה מחאה נגד הכיבוש, פלסטינים לא הצליחו להסיר את שמם מהרשימות. לדוגמה, תושבי ג'נין קיבלו כולם תשובות שליליות וכן אנשים מאזור רמאללה, בעקבות 'הפרות סדר'. פלסטינים צורפו לרשימות המניעה גם משום שהיו בקשר עם מישהו שחלה בקורונה, גם כאלה שחוסנו.
סיורים והרצאות
כהשלמה לסיורים שלנו, שנעצרו בתחילת תקופת הקורונה, ערכנו מספר ובינרים מוצלחים
• ב- 7 בפברואר, 2021 , בוובינר שלנו בשם "חף מפשע עד שתוכח אשמתו – לא בבית המשפט הזה", עורכת הדין סהר פרנסיס, מנכ"ל הארגון אדאמיר, דיברה על בתי המשפט הצבאיים. חברה אליה חברת מחסום ווטש, ניצה אמינוב, מצוות הצופות בבתי המשפט הצבאיים.
• ב- 14 בפברואר, 2021 , ערכנו ובינר חירום בנושא "משבר בבקעת הירדן ובדרום הר חברון" עם פאנל של עיתונאית 'הארץ' עמירה הס, חברות מחסום ווטש דפנה בנאי ורחל אפק, פעילת השלום והרבנית לאה שקדיאל, וחבר לוחמים לשלום יאיר בונצל .
• ב- 25 ביוני, 2102, קיימנו ובינר על "השתלטות ישראל על אתרי מורשת פלסטיניים בגדה המערבית" על בסיס הדוח שלנו בשם זה שיצא ב- 2020 .
• בסוף אוגוסט 2021 , במקביל לתערוכה הווירטואלית, קיימנו דיון פאנל עם ענת סרגוסטי, אלכס ליבק, מיקי קרצמן ואביטל טוך על תפקידו של הצילום בפעילות נגד הכיבוש.
מספר האנשים שנרשמו לוובינרים שלנו עלה בהתחלה על הצפוי, והגיע בהמשך למאות, כאשר בפועל היו כ- 200 משתתפים בכל אחד. הוובינרים מדגישים את פעילות ה GRASSROOTS של ארגון מחסום ווטש, כמו גם את שיתוף הפעולה שלו עם ארגונים אחרים. הם זכו להערכה רבה בקרב אנשים שהגיעו לוובינרי ם והצביעו על רצון הציבור לדעת יותר על אודות הכיבוש והיבטים שונים של עבודתנו. ההרשמה לוובינרים גם סיפקה שמות חדשים רבים לרשימת הדיוור וסייע ה בגיוס כספים מתורמים פרטיים .
היות שלא נכנסו הרבה קבוצות תיירים ארצ ה בגלל הקןרונה, העברנו מספר הרצאות בזום לכמה קבוצות בחו"ל, בכלל זה Newcastle Friends of Palestine וקבוצה של ידידי נס עמים מאירופה. בתחילת ספטמבר, שתי חברות מחסום ווטש שוחחו עם -PeaceCast , הפודקסט של אמריקאים למען שלום עכשיו. הם דיברו על מחסום ווטש והסיבות לחברותן בארגון. ב- 2021 במיוחד שיתף מחסום ווטש פעולה עם ארגונים אחרים כגון שלום עכשיו, תורת צדק, ולוחמים לשלום כדי לחלוק מידע, לפעול במשותף )בייחוד בנושא בקעת הירדן( וליצור ובינרים. אנחנו התחלנו גם לבדוק דרכי שיתוף פעולה עם קבוצה נוספת, 'אימהות נגד אלימות', שנוצרה בהפגנות נגד שלטון נתניהו.
שיחות עם נוער ישראלי על הכיבוש וזכויות אדם
בשנת 2021 , חרף מגפת הקורונה המתמשכת, הגענו למקומות רבים בישראל כדי לפגוש למעלה מ- 500 צעירים ב- 20 מכינות קדם צבאיות. העברנו הרצאות בכיתות שלהם, או שיצאנו איתם לסיורים קצרים במחסומים ובגדה המערבית. אנו מחשיבות את המפגשים האלה, בהם אנו מקשיבות לצעירים הללו, שהוריהם כבר נולדו לכיבוש, וחולקות עמם את דעותינו על זכויות אדם ואת ההיכרות שלנו עם המצב בגדה המערבית, כאחת מהמשימות החשובות ביותר שלנו.
דברור במדיה, אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם של מחסום ווטש
לפחות 25 פעמים הוזכרנו על ידי אמצעי התקשורת בעיתונות הישראלית והזרה בשנת 2021 , בנוסף ל- 6 ספרים אקדמיים שהתפרסמו באנגלית. בהשוואה לשנים בטרם מגפת הקורונה, כיסוי עיתונאי זר ירד מעט, בעיקר בשל מגבלות על כניסה לישראל. בתקופה זו, שימש השם שלנו מעין מותג.
במאמר מטעה ב"מקור ראשון" על תנועת ה BDS וגלידת BEN AND JERRY , הופיע שמנו, אף שלא היה לנו כל קשר לנושא. הופענו גם כחלק מכותרת על אודות תערוכת אמנות שאין לה כל קשר למחסום ווטש .
במדיה החברתית: הצוותים השונים של ערוצי התוכן קיבלו הדרכה לאורך כמה חודשים מצוות שתיל במטרה להגדיל את ההשפעה שלנו.
בשנת 2021 עמוד הפייסבוק שלנו בעברית הגיע ל- 129,623 איש (80.5% יותר מהשנה שעברה).
פוסטים מקודמים הגיעו ל - 5,000 עד 10,000 איש כל פעם. ככלל, 8,169 איש ביקרו בעמוד שלנו, צמיחה של 33.5% . עד סוף 2021 היו לנו 7,575 עוקבים בפייסבוק, צמיחה איטית אך עקבית.
מאז 2019 . 68% מהעוקבים שלנו הם מישראל. אנחנו המשכנו לקדם את פעילותנו והמודעות לכיבוש גם דרך טוויטר. בסוף 2021, היו לנו 1,954 עוקבים, צמיחה של 130 עוקבים מאז השנה שעברה. עם זאת, הפעילות שלנו בטוויטר מוגבלת יחסית, כי ישראלים נוטים יותר לפייסבוק. פתחנו אינסטגרם גם בשנת 2021 .
חידשנו גם את האתר שלנו ב- 2021. בתקופה זו ביקרו בו 57,886 איש, רובם משתמשים חדשים. בעוד שבני כל הגילים ביקרו באתר, למעלה מ- 20% היו בני גיל 25-34 ו- 81% מהמבקרים היו מישראל.
פרסמנו 4 ניוזלטרים בעברית ובאנגלית, אותם שיתפנו עם למעלה מ- 3,000 נרשמים .
תערוכה אינטרנטית של מחסום ווטש: עשרים שנות אקטיביזם לציון 20 שנות אקטיביזם, פתח מחסום ווטש באתר עיתון הארץ תערוכה דיגיטלית של צילומים שצולמו לאורך השנים על ידי חברותינו, וציין את התרומה שלנו לצפייה, תיעוד וחשיפת הכיבוש. התערוכה נאצרה על ידי הצלם, חתן פרס ישראל, אלכס ליבק, עם טקסטים שנלקחו מדוחות שלנו. התערוכה זמינה באינטרנט דרך קבע, ומופיעה באתר באנגלית ובעברית. כ- 6,000 איש כבר צפו בה.
אנו מודות לכם על תמיכתכם :
הקרן החדשה לישראל
SBSCT
Women’s World Day of Prayer
, Germany SIVMO
תורמים פרטיים רבים
