דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
מחסום מיתר בשעה שאנחנו עוברים – כל הפועלים עוברים ומגרש החניה מלא. היום עברו בבוקר 7000 פועלים – כמו ביום ראשון - בגלל ימי החג. כשאנחנו חוזרות מתכננים שם את הפעלת המחסום ביום כיפור – הוא יהיה פתוח לרווחת אנשי האזור הלא יהודים.
לשני אירועים היינו היום עדות.
על כביש 356 שוכן הכפר הגדול דיראת שמשתרע משני צדי הכביש. על פי הסכמי אוסלו שעדיין בתוקף הכפר נמצא בשטח C. המנהל האזרחי חילק היום שם צווי הריסה לבתים (בין 5-10 בתים). לאזור אין תכנית מתאר ולא תכנון בכלל.... חובת הממשל לדאוג לאזרחים מתבטאת רק בצווי הריסה.
בחברון ליד מגרש החניה הגדול שליד מערת המכפלה ראינו התקהלות גדולה של פעילי שלום בינלאומיים, ארבע מתנחלות, פלסטינים עם מצלמות, שוטרי TIPH.
ומעשה שהיה כך היה.
אנשי הצבא הגיעו למשפחת אבו ראג'ב תמימי, השכנים של בית המכפלה, ואמרו להם ש ב-22 בספטמבר, ערב יום כיפור, הם מתכוונים להלאים למשפחה את החנות ולהפוך אותה לחמ"ל של הצבא למשך יום כיפור וחול המועד סוכות. המשפחה חתמה על טופס התנגדות להלאמה והצבא אייים על המשפחה שאם הם יתלוננו במשטרה, יילקחו מהם אישורי הכניסה לישראל.
הבוקר, נשות המתנחלים נכנסו לחנות דרך שער שליד החנות שהיה פתוח (למי שמכיר ממש ליד בית הספר לבנות אל פאחיה). כשבני המשפחה הגיעו למקום הם תקפו את הנער ואת אמו.
המתנחלות נשארו במקום עוד זמן מה והמשיכו לצלם. אנחנו לקחנו את הנער המותקף ואת אמו המותקפת להגיש תלונה במשטרה. אנחנו לקחנו אותם כי אם מגיעים למשטרה שממוקמת בגבעת האבות דרך הצד של היהודים מטפלים בתלונות הרבה, ממש הרבה יותר מהר.
כשחזרנו הביתה קיבלתי טלפון שאכן הגשת התלונה הסתיימה והשוטרים החזירו את הנער ואמו לביתם ולקחו מהם את התיעוד על התקיפה.
לא ראינו את התקיפה בעצמנו, מעדות שמיעה של אלה שכן ראו הם אמרו שענת כהן הייתה בין הנשים.
בדרך הביתה ראינו חצבים וקנינו ענבי חברון ותאנים. (זה לא ממתיק את הכיבוש.)