חמרה (בקעות), תיאסיר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נעמי לויטה, רינה צור,( כותבת), אורח- יעקב מנור
23/03/2015
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

- ביקור בח'לת מכחול כשבוע לאחר הריסת בתיהם ע"י הצבא ב-18.3

- הצבא הפקיע שני עוקבי מיםinfo-icon ממשפחה בפרסיה. זה  מקור המים היחיד של האנשים והכבשים, שלא לדבר על הערך הכספי. זאת בנוסף על ההתנערות של המדינה מחובתה  לאספקת מים לבדווים באזור מידברי זה. כל התנחלות בלתי חוקית  מקבלת  מים וחשמל.

- הנפלים  שמשאיר אחריו הצבא בשטחי הבקעה  גובים כל שנה כמה קורבנות בעיקר מבין הרועים. הצבא מתנער מחובתו למנוע זאת, וגם כשאת מרבית העבודה עושה אירגון בינלאומי,  הצבא אינו ממלא את חלקו.

- העסקת פלסטינים בהתנחלויות ונצלנית בלתי חוקית ואף גוף אינו מתערב כדי לתקן את המצב.

צומת תפוח/מחסום זעתרה 9.50  -  אין בדיקות ע"י חיילים. גם כשחזרנו. באמצע הכיכר חונה משאית בדיקות של משרד התחבורה, אגף הרכב הבודק תקינות משאיות. המשאית היחידה החונה בכיכר, כנראה לבדיקות, היא ישראלית. זה חידוש מעודד, כיוון שבדרך כלל ראינו רק רכב פלסטיני נבדק. כרגיל, חונה בסמוך מכונית משטרה  כדי לתת דוחות לנהגים שרכבם אינו תקין.

 

מחסום מעלה אפרים 10.00 - אין חיילים ואין בדיקות.

 

מחסום חמרה 10.20  -  משום מה נתיב אחד חסום, כך שכל התנועה עוברת  בנתיב השני וזה מאט  את קצב הבדיקות. בשעה זו התנועה מועטה ולכן לא נוצרים תורים. גם כשחזרנו לא היו תורים, אולי כי השעה מוקדמת (ב-14.30) וטרם נוצר הלחץ של החוזרים מהעבודה.

 

הפקעת עוקבי מים בפרסיה

בביקור אצל משפחת ד' סופר לנו שביום ששי האחרון 20.3 הפקיע המינהל האזרחיinfo-icon 2 עוקבי מים גדולים מאחת המשפחות בפרסיה. העוקבים ניצבו ליד אוהל המשפחה והיו מקור המים היחיד שלהם ושל עדריהם.  הבדואים אינם מקבלים מים מחברת מקורות, ששואבת את רוב מי התהום בבקעה (המצויים שם בשפע) ומעבירה את רובם להתנחלויות, למרות שהן רק 10% מאוכלוסיית הבקעה. הבדואים נאלצים לקנות מים (לפעמים מרשות מקומית שקנתה אותם ביוקר ממקורות) ולהעבירם בעוקבים למקום מגוריהם. זה מייקר את מחיר המים פי חמש לעומתץ המחיר שמשלמים המתנחלים עבור המים שלהם. כל עוקב מים עולה ודאי מאות רבות של שקלים. לבדואים, שנאבקים לשרוד בתנאי האקלים והכיבוש בבקעה, זו מכה כלכלית קשה.

העילה להפקעה כמו לשאר ההתעללויות הבלתי פוסקות של הכיבוש באוכלוסייה הפלסטינית היא שהבדואים גרים בשטח אש. כל השטחים שבהם חיים הבדואים בצפון הבקעה הוכרזו כשטחי אש, מה שעושה את המגורים שם לבלתי חוקיים, גם אם הם נמשכים מלפני קום מדינת ישראל מאז השלטון העותומני או המנדט הבריטי. כך אפשר להפקיע, להרוס ולגרש את מי שהצבא וישראל חפצים בסילוקו והכל חוקי. הפקעת עוקבי מים מתרחשת בדרך כלל בקיץ, בחום הלוהט, כאשר הנזק כואב הכי הרבה. הפנינו אותם לעמותת "יש דין".

 

תנאי העבודה בהתנחלויות

ב' עבד בהתנחלות בבקעה משך כחמש שנים בעבור שכר יומי של 70-80 ₪. עבודה מפרכת בשדה ובחממות בחום הקשה של הבקעה.עכשיו פיטרו אותו מהיום להיום בלי שום פיצוי. לרוע המזל במשך שנות עבודתו הוא לא קיבל שום מסמך כתוב שיוכיח שעבד וקיבל משכורת. התשלום תמיד ניתן במזומן. מאות או יותר פועלים פלסטינים מועסקים באופן כזה. כך עוקפים המתנחלים גם את חוקי העבודה וגם את רשות המסים הישראלית. למיטב הבנתי תשלום כזה הינו עברה על החוק. לא עולה בדעתי שום גוף בישראל שיטרח לשנות את הסדרים האלה, שלא לדבר על פיצויים ל-ב'.

 

הנפלים שמשאיר הצבא בשטחי המרעה ותוצאותיהם

הצבא משאיר בשטחי האש נפלים "חיים" המסכנים את חיי התושבים ובעיקר את הרועים שמסתובבים באותם המקומות. כל שנה מתים ונפצעים רועים בצפון הבקעה. בשנה שעברה (2014) נהרגו 4 ונפצעו 3.  בקיץ האחרון 2 אנשים מטאמון נפצעו, אחד מהם מת מפצעיו. באותו קיץ נפצע נער בן 18 מחמאם אל מליח בחזה. הוא דימם למוות במשך שלוש שעות עד שמצא אותו אביו ללא רוח חיים. לפני כחודש נהרג תושב ברדלה ונפצע נער בן 15 מאל מאליח. ארגון בינלאומי מטפל באיתור וסימון הנפלים והמוקשים מהבקעה והצבא אחראי לנטרל אותם. אך הצבא לא ממהר לבצע את חלקו (חוסר בכוח אדם ותקציב) וכך נשארים בשטח מאות רבות של נפלים שאומנם סומנו, אך כל עוד לא נוטרלו הם מסכנים וגובים חיי אדם.  לא נעים לשאול מה היה קורה אילו המתנחלים היו משלמים בחייהם על התרשלות זו. 

 

ח'אלת מכחול – 11.50

ביקרנו את המשפחות שמגוריהם ודירי הצאן שלהן נהרסו ע"י הצבא  ביום רביעי האחרון  18.3. מצאנו ערמות של פחים וקרשים. ניכר שהאנשים בעלי תושייה וחרוצים. הם פינו את ההריסות לערמות, ניקו את השטח, כך שיהיה נעים יותר לחיות בו, למרות האסון שקרה להם, הם קמו והמשיכו בחייהם. בינתיים קיבלה כל משפחה אוהל די קטן מהצלב האדום. ראינו גם אוהל שנתרם ע"י סלאם פיאד (הוא אינו ממלא שום תפקיד ברשות). עורך הדין מטעמם מנסה להשיג  צו זמני שימנע את הריסת האוהלים האלה.

מצאנו שם שתי נשים זקנות יושבות לפטפט תחת כיפת השמיים על כיסאות פלסטיק שניצלו מההרס, ולידן על האדמה יושבת ר' הנמצאת בחודש השביעי להריונה, מכינה קישואים לארוחת הצהריים. תמונה פסטורלית בין ההריסות.

מרחוק התקרבה לקראתנו הפגנה של המתנדבים מחו"ל של ארגון  "ג'ורדן ואלי סולידריטי" צועדים לאורך "הרחוב הראשי" של הישוב (שביל עפר צר) עם דגל פלסטין.

 

מחסום תיאסיר- 13.15 - כמו במחסום חמרה, גם פה חסמו מסלול אחד, אבל איפשרו לעקוף אותו, כך שאפשר להעביר מכוניות משני הכיוונים בו זמנית. בשעה זו התנועה דלה ואין תורים.

 

ביקרנו את הילדה ביסן העומדת לפני ניתוח קשה בחודש הבא ואישפוז ממושך לאחריו, בניצוח שתיים מחברותינו, ואיחלנו לה הצלחה.