דרום הר חברון, חברון, יום ב' 16.4.12, בוקר

צופות: 
חגית ב. מיכל צ. (מדווחת ומצלמת), אורחת: אילה
16/04/2012
|
בוקר

8.30.-13.00

 

כביש 60

כבר ממעבר מיתר ולאורך כל כביש 60, ואחר כך בחברון העיר, דגלי ישראל ודגלי המעצה האזורית דרום הר חברון מתנופפים ברוח.

כל האזור "מודיע" מפורשות למי הוא שייך ואיזה חג מתקרב.

כדי להוסיף ל"שמחה", לאורך כל הכביש, בכניסה לכל ישוב, חונה ג'יפ צבאי וחיילים לידו. אלא שבכניסה לכראמה עוצרים ובודקים את הנכנסים והיוצאים,

ובכניסה לעותניאל "סתם" מאבטחים.

ירדנו לראות מה פשר העניין בכראמה. האם זהו מקרה שמייד בהגיענו "התקפלו" החיילים משם!?

כאמור, לכל אורך כביש 60 נוכחות גדולה של צבא. אין ספק מי בעל הבית כאן.

 

חברון

כבר בכניסה שלטים על חגיגות יום העצמאות בכל פינה.

בית המכפלה חסום ומאובטח ע"י צה"ל ומשמר הגבול, אבל המתנחלים הקימו אוהל מחאה ממול ולידו כרזות: "בוא להיות שותף בגאולת בית בחברון" (בתמונות). על האוהל עצמו כרזה: "קנינו ,שילמנו,זה שלנו". בהגיענו, מאיישת אותו מתנחלת עם שני ילדים קטנים. זאת המשמרת שלה כנראה.

בתל רומיידא, בשובנו מהסיבוב הרגיל, עוצרים אותנו חיילי דוכיפת: "מי אתן?! איפה הייתן? אתן יודעות שאסור לכן להיות שם?

עודף המוטיבציה הזה נגמר הפעם בשקט. גם נהגנו לא הוטרד.

במחסום בית המרקחת, בשיחה עם חיילי משמר הגבול הם מאד נחושים בצדקתם, אך מתנהגים בסדר עם האנשים.

על גג בית הצופה על "סימטת ארז", דהיינו קטע מציר המתפללים בואכה מערת המכפלה, התמקמו חיילים על גג בית בנוהל "אלמנת קש". נראה לכמה זמן עוד יישארו.

 

דרום הר חברון

בשובנו, בשיפולי בית חגי לכיוון אחת הדרכים החסומות לחברון, כוח מאבטחים ממשמר הגבול מלווה שופל. לפניהם, בראש השיירה, נעים רכבי כוחותינו. כמובן שהם הזיזו את החסימות כדי לנוע לצורך משימה כל שהיא לתוך אחת השכונות של חברון.

אשה הגרה שם מצפה בבהלה לשובו של בנה בן החמש, העושה את דרכו כל בוקר לבדו לגן הילדים ובחזרה, בדרך החסומה, במרחק של 2-3 ק"מ משם. היא  איננה יכולה ללוותו כמובן. עכשיו, כשראתה את הכוחות הגדולים בדרך שנפתחה לפתע, היא חוששת מהמפגש של ילדה עם הצבא והיא צועקת ומנופפת לו. שוב  מטרידה המחשבה: מי מאיתנו הייתה נותנת לילד כל כך קטן ללכת בדרך ארוכה כזאת יום יום לבדו? מי מילדינו פגש בגיל הזה כל כך הרבה צבא כל יום?

חיכינו גם אנחנו ובקשנו מהחיילים שישימו לב מי הולך מולם. זה עבר בשלום. האם ירדה לשדה, נתנה לילד יד וחצתה איתו את כביש 60 בדרכם הביתה. כך היתה צריכה ללכת גם אחרי הלידה, מביה"ח בחברון אל הבית למרגלות בית חגי.