דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 23.5.11, אחה"צ

צופות: 
יעלי ד. יהודית ק (מדווחת)
23/05/2011
|
אחה"צ

מחסום סנסנה-מיתר 

13:50 ראינו שורה של פועלים חוזרים עם שקים גדולים על הגב - הם עברו במהירות. קבוצת גברים שהתגודדו ליד מתקן המעבר נגשו אלינו ושאלו אם נוכל לעזור לאחד מהם עם אישורים. מסתבר שאף פעם לא היה לו אישור מעבר לישראל והוא פנה לסילביה פ. שטרם חזרה אליו. למרות האכזבה מכך שלא יכולנו לעזור הם הציעו לנו לעבור את המחסום הריק וגם הציעו לנו גלידה או שתיה. כנראה שהמחסום הפך למקום מפגש למובטלים שמרגישים מאוד בבית שם.

כביש 60

די שקט ופתוח כל הדרך עד צומת הכבשים.
ביקור בפלנטה אחרת:
בצומת הכבשים עומד רכב צבאי וחיילים עוצרים בעל רכב מיאטה. החיילים לא שמעו על מחסוםווטש וכנראה גם לא היו מעוניינים לשמוע אך נתנו לנו לעמוד שם ללא הפרעה. הבנו מהחשוד שהוא מעוכב שעה (אולי פחות) וכל כך למה?? היתה במכונית טלית קטנה - מה שנקרא בלשון העם ציצית, בגד עם שרוכים מתפתלים שלובשים אנשים דתיים מתחת, או מעל, לבגדים. ציצית ללא יהודי. מה פתאום!  האיש טען שהוא מצא את הבגד בזבל וחשב שזה סמרטוט. חייל צעיר בדרגת סמל ראשון העיר לנו ש"לדאבוננו היו דברים בעולם". מתחת לרכב הצבאי קם עוד בחור, גם הוא מעוכב וקצין בדרגת סרן צווה לקחת לשני החשודים את הטלפונים.  הוא אישר בחיוך גדול שמחזירים את המכשירים ואכן כך היה. אחרי דקות ספורות הגיעו שני רכבי משטרה "כחולה" (אך לבושי שחורים כמו גדודי מוסוליני). יעלי שמעה אותם נותנים פקודה לשחרר את הגברים אך לעקוב אחריהם בעתיד. מספרי זהות נרשמו, הציצית הוחרמה בנימה של הדרת קודש וכולם המשיכו לדרכם. אולי האיש רצה להתחפש למתנחל ולהוציא שם רע לישראל, או שחטף את הבגד מאיזה מסכן והשאיר אותו בלי ציצית בפרדס. ואולי  באמת רצה להשתמש בו כסמרטוט כאקט של חתרנות.
 

חברון

הסיור בחברון הכבושה היה שגרתי ובתור אקט חתרני שלנו המשכנו לחברון החופשית שהיא  משגשגת למדי ואכלנו קונאפה לכבוד הולדתו של ראמי הקטן ונסענו הביתה דרך דורא ודהארייה עם עוד תחנה  בעיר ועוד  אי-ציות אזרחי כדי לשתות תה ולעשן נרגילה.  בדרך לרכב נגש עוד מישהו חסר אשור ונתנו לו מספרי סילביה פ' והמוקד.