דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 14.2.10, בוקר

צופות: 
פאולה ר' (צילמה), חגית ב' (מדווחת)
14/02/2010
|
בוקר

0630 – 1000

סנסנה 
ברבע לשבע כשאנחנו שם עוד המון פועלים מחכים בתור, אבל אין מהומות. ענת ותמר היו שם מהבוקר המוקדם ביותר (חמש וחצי). בימי ראשון כדאי היה שיפתחו עוד אפשרות למעבר – אולי כמו שפעם ראינו שש' מנהל המעבר עשה – מעבר דרך  מעבר המכוניות. בכל מקרה, בימי ראשון בבוקר, כשכל ארבע נקודות הבידוק עובדות, זה עדיין לא מספיק.

כביש 60 
השקדיות פורחות. את שלטי הברכה לאסיר המשוחרר שראינו ליד סימיה בשבוע שעבר הורידו, הילדים הולכים בשולי הדרך לבית הספר. בדורה אל פאוור החיילים ירדו מהפילבוקס ושלושה מהם עומדים ליד הבטונדות, אך הם לא עוצרים את התנועה ולא בודקים אף אחד – אולי פשוט היה להם משעמם למעלה.
בצומת הכבשים – הפילבוקס מאויש – התנועה זורמת. בחברון שיוך בית ענון – עדיין תנועת המוניות והולכי הרגל בשיטת הגב אל גב  - אבל אין צבא.

חברון

בכל המחסומים אין מעוכביםinfo-icon. אנשי בית הספר לבנים אל איברהמיה לא ששים לספר לנו על מה שקרה ביום שישי בקסבה. החיילים הרגו שם פלסטיני וטענו שהיה ניסיון לדקירה בהם. למי שלא יודע – הקסבה כולה היא באזור  H1, אזור בשליטת הפלסטינים. מה היה לחיילים לחפש שם?! כנראה שההרוג הפלסטיני הוא ממשפחת ג'אברי – המשפחה שסבלה הכי הרבה מהתפרעויות המתנחלים ליד בית המריבה.

מחסום בית מרקחת

מחסום בית מרקחת

חייל נחמד, באמת נחמד, בודק את כל הילדים שעוברים - לפחות 50 כשאנחנו שם. נותנים לנו אפשרות לעמוד בצד הפלסטיני של המחסום. כל אחד מהילדים מוריד את הילקוט, מעביר אותו לידי החייל שפותח אותו

ובודק מה יש בקלמר. הילדים - חלקם ממש פצפונים, בני שש ושבע. את הילדים הקצת יותר גדולים, למי מהם שיש חגורה במכנסים, מוריד גם אותה. המעבר מהיר וחלק – אבל עוד לא עשו מחקר על מוטיבציה לפגוע ועל חרדה בקרב ילדים שמגיל
0 נחשבים לחשודים. הנער בן השש עשרה עם אחיו הקטן בן השנתיים שגרים ליד המחסום עוברים הלוך ושוב דרך המחסום בדרכם אל המכולת – אנחנו מקבלות חיוכים וברכת בוקר טוב... אבל היייאוש.... חמדיללה .... 
במחסום לא נראים פעילי השלום וגם לא בכל המחסומים האחרים. שוטרי הטיף עוברים דרך הכביש והשער נפתח לכבודם, וגם הם אינם משחררים מידע לגבי הפלסטיני ההרוג מיום שישי.

המחסום שמול שכונת אברהם אבינו שינה מקום, והוא נמצא עכשיו על רחוב השוהדא, ולא בסמטה.

במחסום עיקול 160- החיילים יושבים בתוך העמדה והילדים מתרוצצים סביבו.

ציר ציון - בבדיקה שערכנו גילינו שמותר ל- 21 מכוניות פלסטיניות לנסוע ממחסום עיקול 160 ועד גבעת האבות - שם הותקן שער חשמלי שהשלט שלו נמצא בידי החייל שיושב בפתח הכניסה לשכונה. הנהגים מראים לו את האישורים והם עוברים. בבית הראשון של שכונת האבות הוקמה נקודת משטרה קדמית. החייל שמאייש את הכניסה לשכונת גבעת האבות הוא מגדוד שמשון. הכניסה למשטרת חברון היא דרך הכניסה לשכונה הזו – הפלסטינים נכנסים לתחנת המשטרה מהכניסה האחורית.

מחסום בית המריבה – חיילים נמצאים על הגג ובפילבוקס. גדר התיל שהגנה על בית משפחת ג'אברי נראית כאילו מישהו הזיז אותה. (אני מקווה שאין קשר למה שקרה ביום שישי – אבל אין נפש חיה פלסטינית לשאול אותה). העירייה עושה עבודות שיקום לבית הקברות שם, וגם כביש נסלל. אנחנו פוגשות שם את באסם – הוא  לא ביקש אישור למכונית שלו לנסוע לציר ציון, והוא מחנה את המכונית למעלה ליד בית המריבה, ומשם נוסע לעיר. הוא סיפר שיש קצת יותר פרנסה... הלוואי.

כביש 356  -  במכולת של הצומת אנחנו שומעות סיפורים על צווי הריסת בתים שקיבלו מהמנהל האזרחי – בתים ליד עתניאל.... הפננו אותם לאריק אשרמן, אולי הוא יוכל לעזור יותר.

הכיבוש נעשה יותר נוח. אבל הייאוש אותו הדבר וגם הגזענות.