מרחב התפר | מחסוםווטש
מעבר אורנית - מהבית לשטח החקלאי

מרחב התפר

נלכדו מעבר לגדר:

.

מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים
מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים

מרחב התפרinfo-icon הוא חלק משטח C, כלוא בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדהinfo-icon, וכולו קרקע פלסטינית.
 

העילה להקמתו הייתה סיפוח דה פקטו של ההתנחלויות הנמצאות בו למדינת ישראל. בשביל ההתנחלויות זהו אכן מרחב הנתון לשליטה בלעדית של ישראל ולהגנת הצבא; בשביל הפלסטינים זהו שטח צבאי והם יכולים להיכנס או לצאת ממנו רק עם היתרי מעבר ורק במחסומים מסוימים, אשר רובם סגורים יותר מאשר פתוחים.

מרבית תושבי הכפרים הפלסטינים מתפרנסים וחיים מאדמתם, אבל גדר ההפרדה ניתקה אותם מאלפי דונמים של שטחי חקלאות פוריים, שנלקחו מהם ללא כל תמורה.

מחסומים חקלאיים

מדינת ישראל מכירה בפגיעת הגדר במרקם החיים של הפלסטינים, עובדה שנפתחו למענם בתוואי הגדר והחומה שעריםinfo-icon (שהם בעצם מחסומים חקלאיים) כדי לאפשר גישה לשטחי החקלאות הפלסטיניים שנכלאו במרחב התפר. האומנם כך?

אל אדמותיהם הכלואות במרחב התפר הפלסטינים יכולים לעבור רק עם היתר חקלאי (אחד מחמישה עשר סוגים), היתר המבטיח להם פרנסה וחיים ושימור נחלת אבות. אבל השגת היתרי המעבר הוא תהליך בירוקרטי סבוך ונוקשה, שגם עורכי דין מנוסים וחרוצים מתקשים להתמודד איתו.  הפונה לקבלת היתר צריך לעמוד במבחן מכשיל, דרך מערכת איסורים מגבלות וענישה, בדמות טפסים הדורשים הצגת והוכחת פרטי פרטים לפעמים בלתי אפשריים, שתכליתה – לייאש את החקלאים הפלסטינים, לגרום להם לזנוח את אדמותיהם נחלת אבות אבותיהם, שיוותרו הרחק מהישג ידם במרחב התפר, וקרוב להישג ידיהם של אדוני המרחב הזה – המתנחלים.

חקלאי בכל מקום בעולם יוצא אל אדמתו יום יום, מבלי שיצטרך להשיג אישורים כדי לממש את זכותו זו.

המצב כיום:

"זו אדמה שלי! תנו לי לעבוד בה!"
זה לא מרחב, זה צינוק של אדמות פרטיות בבעלות פלסטינית. האדמות כלואות ממערב למכשול ההפרדה בעוד הבעלים של אדמות אלו הופרדו מהן לצידו המזרחי של מכשול ההפרדה.
הם נזקקים להיתר מיוחד כדי לעבור במחסומים חקלאים ולעבד את אדמתם. מחודש פברואר 2017 הלכו והצטמצמו היתרי המעבר לפועלים ולבני משפחה.

היבולים נהרסו הפרנסה נפגעה. ההשפלה והתסכול גדולים. האמון השברירי שיכול היה להתקיים בין שלטונות הביטחון לפלסטינים - אבד.
היאוש ואובדן התקווה - לבטחון מדינת ישראל?

.

זו גישה לאדמות חקלאיות של הכפר בית אמין
זו הגישה לאדמות החקלאיות של הכפר בית אמין. כאן מותר לעבד את האדמה פעמיים בשנה
צילום: 
ויוי קונפורטי
בעל אדמות: שמו גדר ולא מאפשרים לעבוד בחקלאות כפי שצריך.

על השגת אישורי מעבר ועל הקושי לנוע בין חלקי הגדה או מן הגדה לישראל ראו הבירוקרטיה של הכיבוש.

דוגמה לשעות פתיחה/סגירה של המחסומים החקלאיים שדרכם חקלאי פלסטיני נאלץ לעבור לאדמותיו הכלואות במרחב התפר מאחורי הגדר.
שעות אלה משתנות מידי פעם.
ובמילים אחרות: כך מרחיקים חקלאים פלסטינים מרכושם, ממקור פרנסתם, מגאוותם ומקיומם.

 

מחסום מס' שעות פתיחה
בוקר
שעות פתיחה צהריים שעות פתיחה
ערב
הערה
פאלמה צפון 914 05:55 – 06:35 12:45 – 13:15 15:40 – 16:15  
מעבר רגלי
פאלמה דרום 965 06:45 – 07:10 13:20 – 13:50 16:20 – 16:50 מעבר רגלי
 
ג'יוס דרום 1012 07:20 – 07:30 14:00 – 14:15
 
15:15 – 15:25 נפתח מתוך הכפר
ח'רבת עסלה 1231 07:45 – 08:00 ---
 
17:00 – 17:25 מעבר רגלי
חבלה 1393 06:00 – 07:30  
13:15 – 14:15
16:30 – 17:10 מעבר רגלי
(אבו סלמן) 1447 07:45 – 08:00
08:00 - 08:15
--- 16:15 – 16:35
16:50 – 17:05
מעבר רגלי
מעבר רכוב, בוטל
אבו סלמן ג'לוד 1419 05:30 – 05:40
05:40 – 05:50
---
 
15:20 – 15:30
15:30 – 15:40
מעבר רגלי
מעבר רכוב
סלעית 839 06:00 – 06:30 14:00 – 14:30
 
  מעבר רגלי
ואדי מגן דן 1567 06:00 – 06:15 12:30 – 12:45
 
16:15 – 16:30 מעבר רגלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוזרים מהפגישה עם הבטחות

1 מרחב התפרinfo-icon

"גדר ההפרדהinfo-icon" הוצבה בתוך שטח הגדה, בצידו הפלסטיני של ה"קו הירוק". כ- 74% מהשטח המצוי בין "גדר ההפרדה" לבין ה"הקו הירוק" הוגדר "מרחב התפר". השטח הכולל של "מרחב התפר" הוא כ- 138,000 דונם, 93,000 דונם מתוכם הם אדמות פלסטיניות פרטיות. ההערכה היא שב "מרחב התפר" חיים למעלה מ-7,500 פלסטינים במסגרת 14 ישובים או קהילות בדואיות. באוקטובר 2003 הוציא אלוף משה קפלינסקי, מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, צו צבאי המגדיר את  "מרחב התפר" כשטח צבאי סגור שהכניסה אליו והשהייה בו דורשים "היתר כללי" או "היתר פרטני". קבלת ההיתרים מתבצעת בכפוף למשטר היתרים.

 

 קימים 72 מחסומים ושערים במרחב התפר. ששה הפתוחים בין 12 ל-24 שעות ביום, 12 הפתוחים פעמיים עד שלוש ביום, 10 שעריםinfo-icon הפתוחים אחת לשבוע ו-44 שנפתחים עונתית (מסיק, חריש ,קציר וכו')

אדם הרשאי להכנס למרחב התפר ללא היתר פרטני, הינו :

-           אזרח מדינת ישראל

-           תושב מדינת ישראל, הרשום במרשם האוכלוסין

-           מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות

-           פלסטיני בעל היתר כניסה לישראל, לצורך מעבר בלבד במרחב התפר

-           מי שאינו תושב הגדה, ובידו היתר כניסה לישראל – לצורך מעבר בלבד במרחב התפר.

 

לכל אדם שאינו עונה על הקריטריונים שלעיל,(פלסטינים תושבי השטחים) נדרש היתר כניסה למרחב התפר.

. 3. סוגי היתרים

 

מספר ההיתר הוא המספר המופיע בטופס הבקשה להיתר ( נספח ב' ) בסעיף "מטרת ההיתר"

היתרים לתושבות במרחב התפר 

 1.  תושב קבע במרחב התפר. אדם שמרכז חייו הינו במרחב התפר – נספח א'-1

 2.  תושב חדש במרחב התפר. אדם שמבקש להעביר את מרכז חייו אל מרכז התפר – נספח א'-2

היתרים לכניסה ושהייה במרחב התפר

היתרים חקלאיים :  נספח א'-3

 

 4. חקלאי במרחב התפר  מונפק לתושב הגדה שיש לו זיקה קניינית לאדמות חקלאיות במרחב התפר

 5.  תעסוקה חקלאית במרחב התפר היתר המונפק לתושב הגדה המועסק ע"י חקלאי באדמתו

15.  מרעה במרחב התפר היתר ייעודי למעבר צאן לשם רעייתו באדמותיו של הרועה במרחב התפר

 3.  מסיק במרחב התפר. בתקופת המסיק ניתן לבקש היתר תעסוקה חקלאית מעבר למכסה הקבועה

  

היתרים אחרים :  נספח א'- 4

 6. צרכים אישיים במרחב התפר היתר המונפק לתושב הגדה אשר טעמים מיוחדים או הומניטאריים מצריכים את

 שהיתו במרחב התפר.

 

היתרים נוספים :  נספח א'- 5

 7. עובד הוראה במרחב התפר היתר המונפק למורה במוסד חינוך המצוי במרחב התפר שאינו עובד רש"פ

  8. עובד ארב"ל במרחב התפר היתר המונפק לתושב המועסק בארגון בינ"ל הפועל במרחב התפר.

  9. עובד רש"פ  במרחב התפר היתר המונפק לתושב המועסק ברש"פ במרחב התפר וברשויות המקומיות

  10.צוות תשתיות במרחב התפר היתר המונפק לעובד בחברה קבלנית, שאינה הרש"פ, המעניקה שירותי תשתיות במרחב

  11.צוות רפואי במרחב התפר היתר המונפק לעובד כאיש רפואה בתחומי מרחב התפר

  12. תלמיד במרחב התפר היתר הניתן למעבר תלמידים. קטין, תושב הגדה הלומד במרחב התפר

היתרים לצרכים מסחריים במרחב התפר: נספח א'- 6

 13. היתר מסחר היתר המונפק לתושב הגדה בעל עסק שקשריו העסקיים מחייבים את כניסתו למרחב התפר.

 14. היתר תעסוקה מסחרית היתר המונפק לתושב הגדה שמועסק ע"י תושב פלסטיני בעל עסק במרחב התפר המבקש

 את ההיתר

4 כללי השימוש בהיתרים

היתר כניסה פרטני –  ניתן למטרה המצוינת בו בלבד.

 בעל ההיתר יכנס ויצא ממרחב התפר רק במעבר המצוין בהיתר

 וישהה במרחב התפר רק בשעות המצויינות בהיתר.

 

חובת נשיאת תעוד  -  חובה על כל אדם שגילו 16 ומעלה לשאת עמו את ההיתר וכן תעודה מזהה.

 קטין ( אדם שלא מלאו לו 16 שנה ) הזכאי לעבור במעברי מרחב התפר רשאי לא לשאת היתר

 ומעברו בין מרחב התפר לשאר הגדה אינו מחייב הנפקת היתר עבורו, בהתאם למפורט בסעיף  5

 "הוראות מעבר קטינים ורכבים ".

 

עדכון פרטים - מנהלת תיאום וקישור ישראלית תעדכן את פרטי בעלי היתרי הכניסה למרחב התפר ותמונתם בכל

  שנתיים או בעת הנפקת ההיתר וחידושו. לשם כך יהיו רשאים גורמי המת"ק לדרוש ממבקש ההיתר

  להצטלם.

5. הוראות למעבר קטינים

קטין – מי שטרם מלאו לו 16 שנה. אינו חב בחובת נשיאת מסמכי זיהוי בעת מעברו במרחב התפר.

מעבר קטין בנקודת הביקורת מוסדר באופן הבא :

 

 במידה והקטין איננו תלמיד הוא חייב ליווי קרוב משפחה מדרגה ראשונה הנושא היתר כניסה למרחב התפר, 

  כדלקמן :

  קטין אשר הינו בן של תושב קבע במרחב התפר, רשאי לעבור בליווי בכפוף להצגת תעודת זהות

  ההורה בה מצויינים פרטי הקטין.

  מעבר לכך יתאפשר מעבר קטינים כנלווים לבעלי היתרים מסוג : חקלאי, מסחר, תעסוקה

  חקלאית, וצרכים אישיים בלבד. הקטין יהיה רשאי לעבור בליווי של בעל ההיתר בכפוף להצגת

 צילום של ת"ז של אחד מהוריו, כולל הספח בו הוא רשום.

  קטין אשר הינו תלמיד הזכאי לעבור בין מרחב התפר לשאר הגדה, רשאי לעבור ללא מלווה בהצגת אחד

 מהבאים :

  צילום היתר מרחב התפר של של אחד מהוריו.

  תעודת לידה

 צילום ת"ז של אחד מהוריו ( בעל היתר תושב קבע ) כולל הספח עם פרטי הילד.

 

  אף על פי כן, ניתן להנפיק לקטין שמלאו לו 12 שנים היתר מכל סוג שהוא על מנת להקל על מעברו. זאת,

 בתנאי שקיימת תמונה שלו במערכת הממוחשבת.

6. הוראות למעבר רכבים

 

הנפקת היתר כניסה ושהייה במרחב התפר אינה מקנה אישור אוטומטי למעבר רכוב, ויש לבקש

לרשום את פרטי הרכב בהיתר.

 

זכאות לרישום רכב על גבי היתר כניסה למרחב התפר:

  רכב פרטי – בעל ההיתר שהינו תושב קבע או תושב חדש

 במרחב התפר.

 רכב מסחרי – בעל היתר לצרכים מסחריים.

 רכב חקלאי – בעל היתר לצרכים חקלאיים.

 כל צורך אחר – ע"פ שיקול דעת ראש המת"ק הישראלי,

  מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בסמכות הרמת"ק הגזרתי לאשר מעבר כלי רכב פרטי לצרכים הומניטארים דחופים, כמו גם מעבר

חריג לפלסטיני ללא היתר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

הנפקת היתר כניסה ושהייה במרחב התפר, המקנה אישור למעבר עם רכב פרטי, מסחרי, או חקלאי תיעשה בהצגת המסמכים הבאים :

  תעודת ביטוח תקפה של הרכב

  מסמך המעיד על כשירות הרכב ( טסט )

  מסמך בעלות בעל ההיתר על הרכב.

 

 רכב חדש אשר מוכנס לראשונה למרחב התפר, על-ידי בעל תעודת תושב קבע במרחב התפר,

  יונפק עבורו היתר אישי חד פעמי לכניסת הרכב. שימוש נוסף ברכב מחייב הוספת פרטי הרכב להיתר.

 

נקודות מעבר כלי רכב הרשומים בהיתר הכניסה למרחב התפר :

 רכב פרטי – יעבור ככלל, דרך נקודות הביקורת

  ושערי " מרקם חיים".

  במקרים חריגים בלבד, ובאישור ראש

  מנהלת תאום ופיקוח ישראלית, יורשה מעבר רכב

  פרטי דרך שערים חקלאיים.

  רכב מסחרי ( ואן, משאית וכו' ) – יעבור דרך מעברי סחורות בלבד

  ולמטרת העברת סחורה בלבד. מעבר רכב מסחרי

  שלא למטרת העברת סחורה , דינו כרכב פרטי.

  רכב חקלאי  ( טרקטור, מחרשה וכו' ) – יעבור במחסומים

  החקלאיים.

 

 מעבר כלי רכב לפינוי הומניטארי או למען ביצוע פעולות הצלה דרך נקודות הביקורת :

 

  הגדרות :

 מדובר בכלי רכב שניתן להשתמש בו לצורך פינוי הומניטארי או למען ביצוע

  פעולות הצלה, הינו אמבולנס המאושר על-ידי משרד הבריאות ומשרד

  התחבורה הפלסטיני לפעילות מסוג זה.

 כלי הרכב מופיע ברשימת המת"ק הישראלי של כלי רכב פלסטינים המוכרים

 לצורך זה.

 לנהג הרכב ישנו היתר צוות רפואה או היתר הומניטארי בתוקף.

 

 מעבר למרחב התפר באופן חד פעמי עם רכב לפינוי הומניטארי או ביצוע פעולות הצלה

  יאושר על פי הצורך ההומניטארי ע"י קצין התאום האזרחי .

. הליך הטיפול בבקשה להיתר ל"מרחב התפר"

תרשים זרימה

 

עקרונות

כל בקשה לחידוש היתר קיים או קבלת היתר עוקב, תתקבל החל מהיום בו נותרו שמונה שבועות לתוקפו של ההיתר הקיים. בקשה שתוגש לפני מועד זה לא תטופל

אם צפוי עיכוב בטיפול בבקשות, יש להודיע זאת למנהלת הקישור הפלסטינית תוך ציון זמן עיכוב צפוי. בכל מקרה, אין לסרב את קבלתן של בקשות ממנהלת הקישור הפלסטינית עקב עומס.

אם נמצא כי מתקיימים התנאים לדחיית הבקשה על הסף ( ראו סעיף 9 ), יש לדחות את הבקשה על הסף תוך עשרה ימים מרגע קבלתה במת"ק הגזרתי, תוך נימוק סיבת הדחייה.

התהליך

 

 

מתן היתר

ההיתר יועבר לקש"פ

סירוב

הבקשה תתוקן ותוגש מחדש ללשכת התיאום והקישור הפלסטינית

החלטות אפשריות של המת"ק הישראלי

סירוב

מבקש ההיתר יפנה לבירור רמת"ק

( סעיף 10)

הגשת בקשה להיתר אך ורק בלשכת התיאום והקישור הפלסטינית

 

העברת הבקשה למת"ק הישראלי

 

החלטות אפשריות של המת"ק הישראלי

המבקש יפנה לועדת ערר

( סעיף 11 )

מתן היתר

ההיתר יועבר לקש"פ

 

 דחייה פרוצדוראלית על הסף

( סעיף 9 )

והעברתה לקש"פ, תוך נימוק סיבת הדחייה

 

8. הגשה וטיפול בבקשות להיתרים

 

ככלל  - הטיפול בבקשות להיתרי כניסה למרחב התפר יעשה בין הקישור הישראלי לבין הקישור הפלסטיני. על כן,

 בקשות להיתר כניסה למרחב התפר יוגשו לקישור הפלסטיני בשני עותקים.

 

במקרים הומניטאריים ודחופים  -

בקשות לתעודת תושב קבע -  

בקשות לבירור ראש המת"ק הישראלי -  יופנו לחלון קבלת הקהל במת"ק הישראלי

 

מוסמכים להנפיק היתרי כניסה

  • רמת"ק או מי מטעמו
  • קצין תיאום אזרחי או סגנו

 

ובקשותיהם של תושבים פלסטיניים שהופנו ע"י המת"ק הישראלי -  ומגיש הבקשה יקבל אישור ( " וואסל" ) על  הגשתה

 

כל מת"קinfo-icon ישראלי מוסמך להנפיק היתרי כניסה ושהייה למרחב התפר אשר בגזרתו. זאת למעט מקרים המאושרים ע"י ראש ענף תיאום אזרחי או רת"ח מחסומים ותפר.

לבירור על אודות העברת הבקשה מן הקישור הפלסטיני אל המת"ק הישראלי -  ניתן לפנות לקצין פניות הציבור של המנהל האזרחי .

תשובה לבירור תינתן תוך לא יאוחר משבועיים מיום קבלת בקשת הבירור

 

9. מתן תשובה שלילית לבקשה

סדר בדיקת הבקשה ע"י הגורם המוסמך לאשרה

שלב א -  בדיקה פרוצדוראלית

 

1.         האם הבקשה הוגשה במועד בו ניתן היה להגישה ? נדחתה הבקשה מטעם זה, רשאי המבקש להגיש בקשה חדשה במועד בו ניתן להגישה.

2.         האם הבקשה הוגשה עם כל המסמכים הרלוונטיים ? במידה וחסרים מסמכים יפורטו המסמכים החסרים וניתן יהיה להגיש בקשה חדשה באופן מיידי.

3.         האם חסרים פרטים מהותיים הדרושים לשם בחינתה ? במידה וחסרים פרטים יפורטו הפרטים החסרים וניתן יהיה להגיש בקשה חדשה באופן מיידי.

4.         האם הבקשה היא להיתר מסוג שגוי ? במקרה בו מטרת ההיתר המבוקש אינה מתאימה לפרטים ולמסמכים שהוגשו, הדחייה תכלול פירוט ההיתר המתאים אותו יש לבקש.

5.         האם הבקשה הוגשה ע"י גורם שאינו מוסמך ? דחיית בקשה מסיבה זו תכלול פירוט בדבר הגורם המוסמך להגישה

 

אם הבקשה אינה עומדת בתנאי שלב בבדיקה, יש לדחות על בסיס השלב .

הדחייה היא על הסף, לפני שהבקשה בכלל נבחנה באופן מהותי .

סיבת הדחייה תפורט על עותק אחד של טופסי הבקשה והעותק יוחזר לקישור הפלסטיני תוך לא יותר מ-10 ימים מאז שהבקשה הוגשה למת"ק.

תוקף הדחייה על הסף : עד לתיקון הפגם הפרוצדוראלי

שלב ב - בדיקה מהותית

1. האם המבקש עומד בקריטריונים המנהליים לבקשה ? בעל הסמכות רשאי לסרב לבקשה על בסיס "סירוב קריטריוני" ועליו לפרט את עילת הסירוב.

2. האם התקבלה מגורמי הביטחון עמדה שלילית בעניינו של המבקש ? בעל הסמכות רשאי לסרב לבקשה על בסיס "סירוב ביטחוני" ועליו לפרט את עילת הסירוב הביטחוני. אין לסרב לבקשה על סמך קיומה של מניעה ביטחונית במערכת הממוחשבת בלא שבוצע תהליך אבחון פרטני.

תוקף סירוב בקשה : 9 חודשים ממועד הסירוב.

בקשות שסורבו לא יטופלו במהלך 9 חודשים ממועד הסרוב , למעט :

  • בעקבות בירור רמת"ק/ועדת ערר
  • בעונת מסיק הזיתים

מועד הסירוב הינו התאריך בו סורבה הבקשה הראשונית ע"י הרמת"ק או ע"י ועדת הערר, לפי המאוחר.

 

10. בירור אצל ראש מנהלת תאום וקישור הישראלית

 

מטרת הבירור

כאשר היוזמה לבירור היא של המבקש : לבחון את ההשגות שיש למבקש על ההחלטה לסרב לתת לו היתר ו/או על הליך קבלת ההחלטה בעניינו. כאשר היוזמה לבירור היא של הרמת"ק: לסלק ספקות שעלו במהלך בדיקת הבקשה.

הגשת בקשה לבירור רמת"ק מיוזמת מבקש ההיתר תתאפשר במקרים הבאים בלבד :

1.         הבקשה סורבה עקב אי עמידתו של המבקש בקריטריונים ( למעט סירוב ביטחוני ).

2.         הבקשה אושרה, אך למשך זמן קצר מהקבוע בקפ"ק, או שלא ניתנו למבקש היתרים למספר המועסקים שביקש.

3.         הבקשה סורבה עקב חוסר מסמכים, אולם למבקש אין מסמכים נוספים.

4.         ההיתר של התושב הותלה לאור כניסתה של מניעה ביטחונית חדשה.

5.         מעברו של התושב במעבר נמנע אולם היתרו לא הותלה ע"י גורמים במעבר.

6.         היתרו של תושב הוחרם בעילה שאינה ביטחונית.

 

זימון לבירור מיוזמת המת"ק תתאפשר במקרים הבאים :

1.         בעת בדיקת הבקשה עלה ספק שדורש בירור.

2.         במקרים אחרים, לבקשתו של הרמת"ק, גם במקרים שלתושב יש היתר.

נוהל הגשת בקשה לבירור רמת"ק

1.         מבקש המעוניין בבירור רמת"ק, יגיש את בקשתו ( נספח 15 ד' ) ישירות במת"ק, תוך 45 יום מיום העברת הסירוב לבקשתו לקישור הפלסטיני, או מיום העברת התשובה לתושב ישירות בחלון קבלת הקהל, לפי המוקדם מביניהם. ראש תחום מחסומים ותפר או רמת"ק, רשאים להאריך את המועד להגשת בקשה לקיום הבירור מטעמים מיוחדים שירשמו.

2.         תושב שהיה באפשרותו לבקש בירור ולא עשה זאת תוך 45 יום מבלי ליתן הסבר מניח את הדעת לאי-פעולתו, לא יוכל להגיש בקשה לבירור וימתין עד למועד בו יוכל להגיש בקשה חדשה – היינו, 9 חודשים ממועד הסירוב.

3.         המבקש יזומן לבירור בתוך שבועיים מיום בקשתו, באופן טלפוני. אם לא ניתן להשיגו טלפונית, יזומן דרך הקישור הפלסטיני. המבקש יתבקש להביא עימו את כלל המסמכים הרלוונטים לבקשה.

4.         באפשרות הרמת"ק להורות על הנפקת ההיתר המבוקש ללא זימון התושב לבירור.

5.         באפשרות הרמת"ק, מטעמים מיוחדים שירשמו, להורות על העברת הדיון לוועדת הערר.

 

מה דינו של מבקש היתר שביקש בירור מת"ק, או תושב שזומן לבירור ולא הגיע

1.         תושב שלא הגיע לבירור שזומן אליו מיוזמתו, וקיים אישור למסירת הזימון לידיו, ולא הודיע על כך לפחות 48 שעות לפני מועד הבירור, תירשם הערה במערכת הממוחשבת ע"י המת"ק והוא יזומן למועד הבירור הבא, שיערך בתוך שבועיים.

2.         במידה והתושב לא הגיע גם לזימון השני, לא תתקבל בקשה נוספת לבירור בעניינו ועל התושב יהיה להמתין עד מועד בו יוכל להגיש בקשה חדשה להיתר ( 9 חודשים ממועד הסרוב ). ואולם, בסמכות הרמת"ק, מטעמים מיוחדים שירשמו, לאפשר קיום בירור תוך חריגה מכללים אלו.

3.         תושב שזומן לבירור ביוזמת הרמת"ק ולא התייצב לבירור לאחר שני זימונים, וקיים אישור למסירת הזימונים לידיו, בסמכות הרמת"ק לקבל החלטה בנוגע להיתרו, לרבות החלטה בדבר החרמת ההיתר. ואולם, בסמכות הרמת"ק, מטעמים מיוחדים שירשמו, לאפשר קיום בירור תוך חריגה מכללים אלו.

 

אופן ביצוע הבירור ותהליך קבלת ההחלטה

א.         אופן ביצוע הבירור

1.         הרמת"ק יבחן את טענות המבקש על-פי המידע הקיים במערכת הממוחשבת, המסמכים אשר הוגשו עם הבקשה, ומסמכים נוספים אשר יוגשו על-ידי המבקש בזמן הדיון בוועדה, ואשר יש בהם כדי לתמוך בטענות המוצגות בעל-פה בדיון.

2.         הרמת"ק רשאי להפנות שאלות למבקש, לפי שיקול דעתו.

3.         טענות חדשות יבחנו במסגרת בקשה מתאימה ולא במסגרת הבירור ( לדוגמא, לא ישקלו בבירור מסמכים בדבר אדמות חקלאיות שלא צורפו לבקשה המקורית או בדבר חלוקה שונה של הקרקע ממה שהוצגה במסגרת הבקשה המקורית ). במקרה כזה יש להגיש בקשה חדשה.

4.         הרמת"ק רשאי, על פי שיקול דעתו, להתיר נוכחות עורך דין מטעמו של התושב, וזאת במקרים בהם נסיבות המקרה מלמדות כי הדיון עתיד לחרוג מגדר הבירור העובדתי ועשויות להידון במסגרתו טענות שונות בעניין עמידתו של תושב האזור בקריטריונים הקבועים בקפ"ק הזה.

5.         במהלך הבירור ירשמו עיקרי הדברים בטופס סיכום בירור רמת"ק  ( נספח 15-ה' עמ'   34 )

6.         בתום הבירור, ימסר למבקש טופס סיכום בירור רמת"ק ובו החלטה, בין אם מדובר בהחלטה סופית ובין אם מדובר בהחלטת ביניים.

7.         עיקרי הבירור וההחלטה יוזנו כהערה במערכת הממוחשבת ע"י המת"ק. המסמכים שעמדו בפני הוועדה, טופס סיכום הבירור והחלטות הרמת"ק יתויקו וייסרקו למערכת הממוחשבת על ידי המת"ק.

ב.         שיקולי הרמת"ק

1.         עמידתו של המבקש בקריטריונים לקבלת היתר.

2.         התרשמות ממהימנות דברי המבקש והמסמכים התומכים בבקשה.

3.         עברו של המבקש, ובכלל זה, הפרות קודמות של תנאי ההיתר או שימוש לרעה בהיתר.

ג.          אופן קבלת ההחלטה

1.         אישר הרמת"ק את הבקשה – ההיתר המבוקש יונפק ויימסר על-אתר. היה וההחלטה התקבלה במועד מאוחר יותר, ימסר ההיתר המבוקש באמצעות הקש"פ.

2.         אישר הרמת"ק את הבקשה באופן קריטריוני אך נדרשת חו"ד ביטחונית – תועבר תשובה סופית תוך שבועיים לידי הקש"פ, לשם העברתה לידיעת המבקש ( כולל פרפראזה במקרה של סירוב ).

3.         מצא הרמת"ק כי יש צורך בבדיקה נוספת של עמידת הבקשה המקורית בקריטריונים – תועבר תשובה סופית תוך שבוע לידי הקש"פ, לשם העברתה לידיעת המבקש.

4.         מוצא הרמת"ק כי יש צורך בעריכת סיור בקרקע חקלאית – יינתן, למבקש ההיתר החקלאי בלבד, היתר צרכים אישיים למשך שלושה חודשים, לטובת עריכת סיור. במקרים חריגים, בהם לא יתאפשר לקיים את הסיור בזמן הזה, שלא באשמת המבקש, יונפק היתר נוסף למשך שלושה חודשים, לטובת עריכת סיור. חריגה מתקופה זו תהיה באישור ראש תחום מחסומים ותפר בלבד, לאחר העברת דו"ח המסביר את העיכוב. החלטת הרמת"ק תועבר תוך שבוע מיום עריכת הסיור לידי הקש"פ, לשם העברתה לידיעת המבקש.

5.         סירב הרמת"ק את הבקשה – הסירוב והנימוקים לו ייכתבו בטופס סיכום בירור רמת"ק. ההחלטה והטופס ימסרו על-אתר לידי המבקש. היה וההחלטה התקבלה במועד מאוחר יותר, ימסר הטופס באמצעות הקש"פ.

6.         החלטה אחרת – מצא הרמת"ק לנכון להחליט החלטה שונה מאלו המנויות כאן, ינמק את ההחלטה ויפרט את השלכותיה בטופס סיכום הבירור ובהערה מתאימה במערכת הממוחשבת.

7.         מצא הרמת"ק כי הועלו טענות חדשות הדורשות בדיקה ( טענות שלא נכללו במסגרת הבקשה המקורית ), ירשם הדבר בסיכום הועדה  ובהערה מתאימה במערכת הממוחשבת, והמבקש יוכל להגיש באופן מיידי בקשה חדשה בצירוף כלל המסמכים, שתיבחן בהתאם ללוח הזמנים הרגיל.

 

ועדת ערר

ייעוד ועדת הערר

               קיום ביקורת על עבודת המת"ק והחלטותיו בנושא מתן היתרי כניסה ושהייה במרחב התפר, לרבות קיום ביקורת על החלטות לסרב לבקשות, באופן מלא או חלקי, מטעמים ביטחוניים.

 

הרכב הועדה וייצוג המבקש

א.         הרכב הועדה

  1. יו"ר ועדת הערר – ראש תחום מחסומים ותפר או קצין אחר, בדרגת רס"ן לפחות, אשר מונה ע"י ראש ענף תיאום אזרחי.
  2. מזכיר ועדת הערר – קצין או חייל שמונה ע"י רע"ן תיאום אזרחי.
  3. יועץ משפטי -  קצין ייעוץ מטעם יועמ"ש הגדה.
  4. יועץ ביטחוני – נציג גורמי הביטחון.
  5. יועץ לענייני מקרקעין – נציג קמ"ט אפוטרופוס או קמ"ט רישום מקרקעין.

ב.         הנחיות להרכב הועדה

  1. הועדה תכלול, לכל הפחות, את יו"ר הועדה ויועץ משפטי.
  2. הועדה עשויה לכלול משתתפים נוספים, כמפורט לעיל, על-פי שיקול דעתו של יו"ר הוועדה.

ג.          ייצוג ע"י עו"ד

עו"ד יכול לייצג מבקש בפני הועדה, בכפוף להגשת ייפוי כוח מתאים ובנוכחות התושב. במקרים חריגים יהיה רשאי יו"ר הועדה, על פי בקשה שתוגש מראש, לפטור את המבקש מנוכחות ולאפשר לעו"ד לייצגו

 

 

נוהל הגשת בקשה לדיון בועדת הערר ובחינת הצורך בכינוסה

  1. ככלל, ועדת הערר תדון בבקשת מבקש להיתר במקרים הבאים :
  1. בקשתו של המבקש להיתר סורבה לאחר בירור רמת"ק ( סעיף 10 ).
  2. בקשתו של המבקש להיתר סורבה סירוב ביטחוני.
  3. בקשתו של המבקש להיתר אושרה למשך קצר מהקבוע, מטעם בטחוני.
  4. בקשתו של המבקש הגיעה לטיפול המת"ק ולא טופלה במועד המצויין בקפ"ק.
  5. בקשתו של המבקש להיתר הועברה לדיון בועדת הערר ע"פ החלטתו של הרמת"ק.
  1. יו"ר הועדה רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שירשמו, להורות על זימון תושב לדיון בפני ועדת הערר שלא בשל אחת מהעילות המנויות לעיל, ( גם במקרים בהם קיים היתר ).
  2. ניתן לפנות לועדה גם בעניין בקשה לערר שאינה מנויה לעיל. הבקשה תיבחן ע"י יושב ראש הועדה.
  3. מבקש המעוניין בדיון של ועדת הערר בעניינו, ישלח את בקשתו ( נספח ד' עמ'  33) לקפ"ץ מנהא"ז   תוך 45 יום, החל מהמועד הקובע :
  1. במקרה שנערך בירור רמת"ק – התקופה תיספר מיום מסירת ההודעה על החלטת הרמת"ק.
  2. במקרה שלא נערך בירור רמת"ק – התקופה תיספר מיום העברת הסירוב לבקשתו, באם לא הועבר סירוב, התקופה תיספר מהיום בו חלף המועד לטיפול בבקשה ע"י המת"ק.
  1. תושב  שהיה יכול לבקש דיון בועדה ולא עשה זאת תוך 45 יום מהמועד הקובע, מבלי ליתן הסבר מניח את הדעת לאי-פעולתו, לא יוכל להגיש בקשה לערר. במצב זה יוכל התושב להגיש בקשה חדשה בהגיע המועד לכך.(כנראה 9 חודשים).   יו"ר הועדה רשאי להאריך את המועד להגשת הבקשה לכינוס הועדה, מטעמים מיוחדים שירשמו.
  2. המבקש יפרט בבקשה את הסיבות לה ויצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים לבקשתו. ניתן לבקש להגיש טיעונים בכתב חלף הופעה בפני הועדה.
  3. יו"ר הועדה או מזכיר הועדה יבחן את הבקשה בתוך 14 יום ממועד קבלתה ויחליט האם יש צורך בדיון ועדת הערר בעניין. ככלל, במקרה של סירוב ביטחוני יתקיים דיון.
  4. הועדה לא תדון במקרה בו יכול היה התושב לבקש בירור רמת"ק והוא לא עשה כן.
  5. ככל שיוחלט כי יש צורך בכינוס הועדה, יוזמן המבקש לדיון בתוך חודש ממועד קבלת הבקשה, באופן טלפוני. אם לא ניתן להשיגו טלפונית, יוזמן דרך הקישור הפלסטיני. המבקש יתבקש להביא עימו את כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה.

מה דינו של תושב שזומן להופיע בפני הועדה ולא הגיע

1.         תושב שלא הגיע לדיון הועדה אליו זומן, וקיים אישור למסירת הזימון לידיו, ולא הודיע על כך לפחות 48 שעות לפני מועד הדיון, תירשם הערה במערכת הממוחשבת ע"י מזכיר הועדה, אשר יזמנו למועד כינוס הועדה הבא, שייערך תוך שבועיים. יודגש, כי לא תתקבל בקשה נוספת לדיון הועדה בעניינו, ועל התושב יהיה להמתין עד למועד בו יוכל להגיש בקשה חדשה להיתר ( 9 חודשים ממועד הסירוב ). ואולם, בסמכות יו"ר הועדה, מטעמים מיוחדים שירשמו, לאפשר קיום ועדה תוך חריגה מכללים אלו.

2.         תושב אשר לא התייצב לדיון שנערך מיוזמת הועדה, אחרי  שני זימונים, וקיימים אישורים למסירת הזימונים לידיו, בסמכות יו"ר הועדה לקבל החלטה בנוגע להיתרו, לרבות החלטה בדבר החרמת ההיתר. ואולם, בסמכות יו"ר הועדה, מטעמים מיוחדים שירשמו, לאפשר קיום דיון בועדה תוך חריגה מכללים אלו.

 

אופן בחינת הבקשה, שיקולי הועדה ואופן קבלת ההחלטה

בחינת הבקשה

  1. מזכיר הועדה ירכז את מסמכי הבקשות ויביאם בפני הועדה, אחת לשבוע.
  2. הבקשה תיבחן כמפורט להלן :
  1. יו"ר הועדה יבחן את טענות המבקש לאור המידע הקיים במערכת הממוחשבת, המסמכים אשר הוגשו עם הבקשה, מסמכים נוספים שיוגשו ע"י המבקש בעת הדיון בועדה ואשר יש בהם כדי לתמוך בטענות המוצגות בע"פ בדיון. רשאי היו"ר לבחון כל מסמך או מידע נוסף, לרבות חוות דעת מקצועיות, כפי שימצא לנכון.
  2. יו"ר הועדה רשאי להורות על קבלת חוות דעת מקצועית של מי מיועצי הועדה או גורם מקצועי אחר, על פי שיקול דעתו.
  3. בעת בחינת הבקשה יפעל יו"ר הועדה בדרך הנראית לו טובה לשם קבלת החלטה צודקת, והוא יהיה כפוף לדיני ראיות ולסדרי דין.
  1. פרוטוקול מהלך הדיון יירשם ע"י המזכיר או ע"י מי שימונה ע"י יו"ר הועדה.
  2. בתום הדיון בועדה, יימסר למבקש או לבא-כוחו פרוטוקול הדיון ובו החלטה, בין אם מדובר בהחלטה סופית ובין אם מדובר בהחלטת ביניים. עיקרי הדיון בועדה וההחלטה יוזנו כהערה במערכת הממוחשבת ע"י מזכיר הועדה.
  3. החלטתו הסופית של יו"ר הועדה, תינתן תוך שבוע ממועד כינוסה, באמצעות הקפ"ץ מנה"ז.
  4. המסמכים שעמדו בפני הועדה, פרוטוקול הדיון וההחלטות, יתויקו וייסרקו למערכת הממוחשבת ע"י מזכיר הועדה.

אופן קבלת ההחלטה

  1. אישר יו"ר הועדה את הבקשה – יונפק ההיתר המבוקש, ויועבר לידי המבקש ההיתר על-אתר. היה וההחלטה התקבלה במועד מאוחר יותר, יימסר ההיתר המבוקש באמצעות הקש"פ.
  2. סירב יו"ר הועדה את הבקשה – יצוינו סיבת הסירוב והנימוקים לה במסמך ההחלטה. החלטת יו"ר הועדה תימסר למבקש או לבא-כוחו באמצעות הקפ"ץ מנה"ז, תוך שבוע מיום מתן ההחלטה.
  3. ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה להיתר לאחר סירוב בועדה – לאחר 9 חודשים מיום קבלת ההחלטה בועדה. אלא אם בהחלטת הועדה נקבע מועד אחר.
  4. מצא יו"ר הועדה כי יש צורך בעריכת סיור בקרקע חקלאית – יינתן למבקש ההיתר החקלאי בלבד, היתר לצרכים אישיים לשלושה חודשים, לטובת עריכת סיור. במקרים חריגים בהם לא יתאפשר לקיים את הסיור בזמן הזה, שלא באשמת המבקש, יונפק היתר נוסף למשך שלושה חודשים, לטובת עריכת הסיור. חריגה מתקופה זו תהיה באישור ראש ענף תיאום אזרחי במנהל, לאחר העברת דו"ח המסביר את העיכוב. החלטת יו"ר הועדה תימסר למבקש או לבא-כוחו באמצעות הקפ"ץ תוך שבוע מיום עריכת הסיור.
  5. במקרים בהם הורה יו"ר הועדה על קבלת חוות דעת מקצועית של מי מיועצי הועדה או גורם מקצועי אחר, בסמכותו להורות בהחלטת ביניים על דחיית מועד מתן ההחלטה הסופית לתקופה שלא תעלה על 14 יום.
  6. מצא יו"ר הועדה לנכון להחליט החלטה שונה מאלו המנויות כאן, ינמק את ההחלטה ויפרט את השלכותיה במסמך ההחלטה. החלטת יו"ר הועדה תימסר למבקש או לבא-כוחו באמצעות הקפ"ץ תוך שבוע מיום מתן ההחלטה.

מצאה הועדה כי הועלו טענות חדשות הדורשות בדיקה, הדבר ירשם בפרוטוקול הועדה ובהערה מתאימה במערכת הממוחשבת, אשר תוזן ע"י מזכיר הועדה, והמבקש יוכל להגיש באופן מיידי בקשה חדשה להיתר בצירוף כלל המסמכים, שתיבחן בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים לטיפול, בהתאם למטרת ההיתר המבוקש.

 

 

שימוש לרעה - מתוך הקפ"ק
שימוש לרעה - מתוך הקפ"ק
צילום: 
מתוך הקפ"ק פברואר 2017
נטילת היתר מעבר לפלסטיני
נטילת היתר מעבר לפלסטיני
צילום: 
מתוך קפ"ק פברואק 2017

נספחים

 

נספח א-1     היתר לתושב קבע במרחב התפר

 

הנפקת תעודת תושב קבע במרחב התפר

תושב קבע במרחב התפר הוא אדם אשר מרכז חייו הינו במרחב התפר והוכר כתושב קבע בהתאם לכללים הקבועים בקפ"ק.

תושב קבע במרחב התפר זוכה להיתר מודפס הנושא את הכותרת "תעודת קבע במרחב התפר"  וכן,

כרטיס חכם המונפק למשך 4 שנים ונושא את הכותרת "תושב קבע במרחב התפר"

הרשות המוסמכת לאישור הנפקת תעודת תושב קבע במרחב התפר הינה הרמת"ק הגיזרתי.

מהם הכללים הקבועים בקפ"ק והמאפשרים לאדם להיות מוכר כתושב קבע ?

 

 

אפשרות 1

מבדיקת בקשת המבקש והמסמכים שהגיש, נמצא שמרכז חייו היה במרחב התפר שנתיים קודם למועד ההכרזה על האזור הרלוונטי כעל "מרחב התפרinfo-icon", היינו :

1 ביוני 2002 באזורים שהוכרזו בשלבים א' ו-ב'

28 בפברואר 2007 באזורים שהוכרזו בשלבים ג', עוטף י-ם ו-ד'

תאריכים אלה נקראים תאריכי זכאות

אפשרות 2

מי שלא היה זכאי לתעודת תושב קבע במרחב התפר בתאריך הזכאות אבל העביר את מרכז חייו למרכז התפר בתאריך מאוחר יותר והחזיק בהיתר תושב חדש במשך שנתיים רצופות במועד הבקשה להכרה כתושב קבע.

 

 

 

במידה ואדם התגורר במרחב התפר קודם להכרזה, קיומה של מניעה בטחונית ו/או שימוש לרעה בהיתר, לא שוללים את זכאותו לקבל תעודת תושב קבע.

 

כיצד מקבלים תעודת תושב קבע במרחב התפר ?

 

 

יש להגיש בקשה ( נספח ב' ) וכן טופס רשימת מסמכים ( נספח ג' ) במת"ק הגיזרתי . לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים :

  1. צילום תעודת זהות כולל הספח בו רשומים בני המשפחה.
  2. בקשה לכרטיס חכם ( אם לתושב אין כרטיס חכם ), ככל שמעוניין בקבלתו.
  3. מסמכים המעידים על היותו של המבקש תושב קבע במרחב התפר :
  1. אישור מטעם המועצה המקומית אודות מקום מגורי המבקש ומשפחתו.
  2. מסמכים המעידים על תשלומי מיסים ( ארנונה,חשמל,מיםinfo-icon וכדומה )
  3. מסמכים המעידים על מקום לימודים.

 

  1. יש לבדוק את הבקשה בדרך הבאה :

     k

2.  יש לקבל החלטה בדרך הבאה :

ואח"כ

 

 

 

  1. אם לא קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה : בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב הנפקת התעודה, בהתאם לעמידת המבקש בקריטריונים המנויים מימין.
  2. אם קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה
  1. המבקש יזומן לבירור רמת"ק, שיתקיים לפי סעיף 10.

ככל שמהבירור  עולה כי יש צורך בביקור בית נוסף, יונפק למבקש היתר צרכים אישיים למשך שלושה חודשים, והביקור יתקיים בתקופה זו. במקרים חריגים בהם לא יתאפשר לקיים את הביקור בזמן הזה, יונפק היתר צרכים אישיים זמני לשלושה חודשים נוספים והסיור יתקיים בתקופה זו.  חריגה מתקופה זו תהיה באישור רת"ח מחסומים ותפר בלבד,  לאחר העברת דו"ח  המסביר את נסיבות העיכוב בקבלת החלטה מטעמים מיוחדים

לצורך בחינת מרכז חייו של המבקש, יש לבצע את הפעולות הבאות

  1. בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואמיתותם.
  2. אימות נתונים במערכת הממוחשבת – בדיקת הפרטים האישיים הבסיסיים של מבקש הבקשה, ובדיקת נכונותם של הפרטים הרלוונטיים לבקשה, כגון, קשרי משפחה, כתובת המבקש וקרוביו.
  3. ביצוע ביקורי בית – יש להוסיף לבקשה העתק הדוח"ות והממצאים, ככל שבוצע ביקור בית. יובהר, כי קיום בדיקה זו נתון לשיקול דעת בוחן הבקשה.
  4. בדיקת תשלומי מיסים ( ארנונה, חשמל, מים וכדומה )
  5. בדיקת מקום לימודי ילדי המבקש ( יש לבדוק תעודות בית ספר )

 

 

תשובה לבקשת תעודה חדשה תינתן תוך 4 שבועות מרגע קבלת המסמכים הדרושים במת"ק הגיזרתי.

 

חידוש תעודת תושב קבע במרחב התפר

הרשות המוסמכת לחידוש תעודת תושב קבע במרחב התפר הינה קצין התיאום והקישור במת"ק הגיזרתי.

אופן הגשת הבקשה ( בקשה שתוגש ללא כל המסמכים הנדרשים תידחה על הסף )

 

  1. בעל התעודה אשר תוקפה עומד לפוג, יגיש בקשה ( נספח ב') לחידושה.
  2. לבקשה יש לצרף :
  1. צילום תעודת זהות כולל הספח בו רשומים בני המשפחה.
  2. צילום תעודת תושב הקבע.
  3. מסמכים המעידים על כך שמרכז חייו של המבקש עדין מצוי במרחב התפר :
  1. אישור מטעם המועצה המקומית כי מקום מגוריו של המבקש ומשפחתו עדיין במרחב התפר.
  2. מסמכים המעידים על תשלומי מיסים ( ארנונה, חשמל, מים, וכדומה )
  3. רישום טאבו או מסמכי בעלות על מקום המגורים, או חוזה שכירות למשך שנתיים.

 

הבקשה תיבדק באופן הבא :

  1. בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואמיתותם.
  2. אימות נתונים במערכת הממוחשבת – בדיקת הפרטים האישיים הבסיסיים של מבקש הבקשה, ובדיקת נכונותם של הפרטים הרלוונטיים לבקשה, כגון:  קשרי משפחה, כתובת המבקש וקרוביו  ובדיקת הימצאותו של המבקש במרחב התפר לאורך זמן ובשעות הלינה.
  3. המבקשים העומדים בכל השלבים שלעיל ולא היו תושבי מרחב התפר במועד ההכרזה :

בדיקת קיומה של מניעה ביטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם הפרטנית של גורמי הביטחון.

עם סיום הבדיקה תתקבל החלטה בדרך הבאה :

  1. אם לא קיים ספק לגבי אמיתות הבקשה – בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב חידוש התיעוד בהתאם לעמידתו של המבקש בקריטריונים הרלוונטים.
  2. אם קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה וזיקתו של המבקש למרחב התפר:
  1. יתבצע ביקור בית. תוצאות הביקור ( כולל תצלומים, שמות מתושאלים וכד' ) יצורפו לבקשה.
  2. המבקש יקבל היתר זמני לשהייה במרחב התפר, היינו, היתר צרכים אישיים במרחב התפר כולל לינה.
  3. המבקש רשאי להגיש מסמכים התומכים בטענתו לקיומה של זיקה.
  4. הבקשה תידון במסגרת בירור רמת"ק.
  1. קיימת מניעה ביטחונית או עמדה פרטנית של גורמי הביטחון בנוגע למי שלא היה תושב מרחב התפר במועד ההכרזה.

תשובה לבקשה לחידוש תעודה קיימת תינתן תוך 2 שבועות מרגע קבלת המסמכים הדרושים במת"ק הגיזרתי.

תושב אשר טוען כי איבד את תעודת תושב הקבע במרחב התפר, יגיש בקשה במת"ק הגיזרתי.

    לבקשה יצורפו תצהיר על אובדן תעודת הקבע חתום בפני עו"ד, או אישור ממשטרת ישראל על הגשת תלונה בעניין אובדן התעודה.

    הרמת"ק יחליט האם לנפק למבקש תיעוד נוסף, או לחייבו לעבור הליך הנפקה מחודש כמפורט לעיל, בהתאם לנסיבות המקרה.

    לאחר ההנפקה המחודשת יש להזין הערה מתאימה במערכת הממוחשבת על מנת למנוע ניצול לרעה של התעודה הישנה.

נספח א-2   היתר לתושב חדש במרחב התפר

הרשות המוסמכת לאישור הנפקת תעודת תושב חדש במרחב התפר הינה הרמת"ק הגיזרתי

לצורך קביעת זכאות לתעודת תושב "חדש" במרחב התפר, על המבקש לעמוד באחד מהתנאים הבאים

 

  1. מרכז חייו של המבקש יהא במרחב התפר בעת הגשת הבקשה.
  2. מרכז חייו של המבקש יהא במרחב התפר לאחר קניית בית מגורים במרחב התפר או שכירת בית מגורים במרחב התפר למשך שנתיים לפחות, וכן :
  1. המבנה חייב להיות מבנה חוקי
  2. לא ניתן לקנות או לשכור מבנה חלקי לבית מגורים שלא נעשתה בו פרצלציה.
  1. מרכז חייו של המבקש יהא במרחב התפר לאחר שיעבור להתגורר בביתו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שהוא תושב קבע במרחב התפר.
  2. המבקש נישא לבעל תעודת תושב קבע במרחב התפר.

****

ניתן להגיש בקשה לקבלת תעודת תושב חדש במרחב התפר מטעם שאינו מופיע בקפ"ק תוך פירוט הטעם והגשת מסמכים התומכים בבקשה.

****

בנוסף לעמידה באחד התנאים שלעיל, על המבקש להראות, כי מרכז חייו במשך שנתיים ממועד הגשת הבקשה צפוי להיות במרחב התפר.

 

במקרים בהם מבקש הבקשה לא התגורר במרחב התפר קודם להכרזה, ניתן לסרב לבקשתו עקב עמדתם השלילית של גורמי הביטחון או עקב חשד לשימוש לרעה בהיתר.

 

תוקף ההיתר לתושב חדש הוא שנה

       החל משמונה שבועות לפני תום ההיתר הראשון, ניתן להגיש בקשה לחידושו לשנה נוספת, המלווה בנוסחים עדכניים של כלל המסמכים שהוגשו עם הבקשה הראשונה. בקשה זאת תיבחן באותה דרך כמו הבקשה הראשונה.

        לאחר שנתיים מיום הגשת הבקשה הראשונה להיתר תושב חדש וקבלת היתרים זמניים, ניתן יהיה להגיש בקשה לתעודת תושב קבע במרחב התפר, המלווה בנסחים עדכניים של כלל המסמכים שהוגשו עם הבקשה להיתר תושב חדש. המת"ק יבחן את מרכז חייו של המבקש במסגרת בקשתו לתעודת קבע ותיקבע זכאותו לתעודה על-בסיס מיפויי וסיורי המת"ק במקום מגורי המבקש בתקופת ההיתרים הזמניים.

      במידה ואכן יוחלט כי המבקש זכאי להיתר תושב קבע, יקבל תעודה והיתר לארבע שנים ובאפשרותו להגיש בקשות עתידיות לפי הוראות נספח א-1 "חידוש תעודת תושב קבע"

 

חשד לשימוש לרעה בהיתר קיים מהווה עילה לאי הנפקת היתר חדש

 

אופן הגשת הבקשה :

על המבקש, אשר הינו תושב חדש במרחב התפר להגיש בקשה ( נספח ב' ) לקבלת היתר ועליו לצרף לבקשה את המסמכים הבאים :

  1. צילום של תעודת זהות כולל הספח בו רשומים בני משפחתו.
  2. מסמכים המעידים על היותו של המבקש תושב חדש במרחב התפר :
  1. תצהיר המועצה המקומית המאמת את מקום מגורי המבקש ומשפחתו.
  2. מסמכים המעידים על תשלומי מיסים ( ארנונה, חשמל, מים וכו' )
  3. רישום טאבו או מסמכי הבעלות על בית המגורים.
  4. תצהיר התחייבות להעביר את מרכז חייו של תושב המרחב הגדה למרחב התפר למשך השנתיים הקרובות.
  5. במקרה של מעבר למגורים בבית קרוב משפחה שהינו תושב קבע – צילום ת"ז והיתר תושב קבע של קרוב המשפחה.
  6. במקרה של נישואין לתושב קבע במרחב התפר – צילום תעודת הנישואין, ת"ז והיתר תושב הקבע של בן הזוג.
  7. במקרה של קנייה או שכירת בית מגורים במרחב התפר, יש להוסיף חוזה.

 

על מנת לבדוק האם מרכז חייו של המבקש הינו במרחב התפר יש לבצע את הפעולות הבאות :

  

  1. בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואמיתותם.
  2. אימות נתונים במערכת הממוחשבת – בדיקת הפרטים האישיים הבסיסיים של מבקש הבקשה, ובדיקת נכונותם של הפרטים הרלוונטיים לבקשה, כגון, קשרי משפחה, כתובת המבקש וקרוביו.
  3. ביצוע ביקורי בית – יש להוסיף לבקשה העתק הדוח"ות והממצאים, ככל שבוצע ביקור בית. יובהר, כי קיום בדיקה זו נתון לשיקול דעת בוחן הבקשה.
  4. בדיקת תשלומי מיסים ( ארנונה, חשמל, מים וכדומה )
  5. בדיקת מקום לימודי ילדי המבקש ( יש לבדוק תעודות בית ספר )
  6. בדיקת המידע הקיים במת"ק בדבר מיפוי האזור.
  7. הליכים נוספים במקרה של מעבר לבית קרוב משפחה מדרגה ראשונה :
  1. יש לבדוק את נכונות פרטי קרוב המשפחה החי במרחב התפר כפי שמולאו בבקשה.
  2. לעניין זה, קרוב משפחה יהיה : אב/אם, בן/בת זוג, אח/אחות, סבא/סבתא של המבקש.
  1. הליכים נוספים במקרה של נישואין לתושב קבע במרחב התפר :
  1. יש לוודא כי בן הזוג המחזיק בתעודת תושב הקבע, אכן מתגורר במרחב התפר, וכי שני בני הזוג מתכוונים לגור יחדיו במרחב התפר לפחות בשנתיים הקרובות.
  1. הליכים נוספים במקרה של קנייה או שכירת נכס במרחב התפר:
  1. יש לוודא כי נסח הטאבו/חוזה השירות הוא על שמו של המבקש.
  2. תושב מרחב התפר חייב להגיש את החוזה, כולל פרטיו האישיים של המוכר/משכיר.
  1. הליכים נוספים כלפי מוכר או משכיר נכס במרחב התפר :
  1. מוכר/משכיר הנכס ייבדק על ידי המת"ק בהליך הדומה להליך חידוש היתר תושב קבע ( נספח א'-1 ), בשל ההנחה כי העסקה מנתקת את זיקתו למרחב התפר. בכל מקרה, אין לבטל את היתרו של המוכר/משכיר לפני זימונו לבירור רמת"ק.
  2. נמצא כי מוכר הנכס איבד את זיקתו למרחב התפר, או המוכר לא הופיע לבירור רמת"ק כחודש לאחר זימונו כדין, תעודת תושב הקבע שלו לא תחודש.

למבקשים העומדים בקריטריונים שלעיל יש לבצע בדיקת קיומה של מניעה ביטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם הפרטנית של גורמי הביטחון

עם סיום הבדיקה תתקבל החלטה בדרך הבאה :

  1. אם לא קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה, בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב את הבקשה, בהתאם לעמידתו של המבקש בקריטריונים המנויים לעיל.
  2. אם קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה :
  1. יתבצע ביקור בית נוסף. תוצאות הביקור ( תצלומים, שמות מתושאלים, וכו' ) יצורפו לבקשה.

הבקשה תידון במסגרת בירור מת"קinfo-icon ( סעיף 10 )

תשובה לבקשת תעודה חדשה תינתן תוך 4 שבועות מרגע קבלת המסמכים הדרושים במת"ק הגיזרתי.

תשובה לחידוש תעודה קיימת תינתן תוך 2 שבועות מרגע קבלת המסמכים הדרושים במת"ק הגיזרתי.

 

נספח א-3   היתרים לצרכים חקלאיים במרחב התפר

 

מדובר בארבעה היתרים הניתנים לתושבי הגדה שמטרתם לאפשר פעילות בקרקע הנמצאת במרחב התפר ושנועדה וניתנת לעיבוד חקלאי, והצורך בעיבוד האדמה הוא למטרת ייצור בר-קיימא של תוצרת חקלאית.

 

  1. היתר חקלאי (4) -  מונפק לתושב הגדה שיש לו זיקה קניינית לאדמות חקלאיות במרחב התפר, ותכליתו שימור הזיקה לאדמות אלה.
  2. היתר לתעסוקה חקלאית (5) –  מונפק לתושב הגדה המועסק על ידי חקלאי באדמתו, בהתאם לבקשת החקלאי, שהוא מבקש הבקשה, לשם עיבוד אדמתו.
  3. היתר לרעיית צאן (15) – מונפק לתושב הגדה במטרה לאפשר מעבר צאן לשם רעייתו באדמותיו של הרועה.

היתר למסיק (3) – ניתן לבקש בתקופת המסיק לתושב הגדה בעל זיקה קניינית לאדמות במרחב התפר לקבל היתרים לתעסוקה  עבור בני משפחתו, מעבר למכסה הקבועה.

 

 

הרשות המוסמכת להנפיק היתרים לצרכים חקלאיים במרחב התפר הינה קצין התיאום והקישור במת"ק הגיזרתי, או סגנו.

 

תוקף ההיתרים 4 ו-5 הינו שנתיים. ( במקרה של חלקה המושכרת לתקופה קצרה יותר, תוקף ההיתר יהיה למשך חוזה השכירות.)

תוקף היתר לרעיית צאן (15) יהיה לעונת המרעה, אשר תיקבע מידי שנה ע"י ראש ענף תיאום אזרחי, על בסיס הערכה עונתית, בהתאם לסיווג האדמה בה ברצון המבקש לרעות.

תוקף היתר למסיק (3) יקבע מידי שנה ע"י רת"ח מחסומים ותפר, על בסיס הערכה עונתית למועדי המסיק.

 

אופן חידוש היתרים 4 ו-5  זהה להגשת בקשה ראשונית. ניתן להגיש בקשה לחידוש, חודש לפני תום תוקף ההיתר.

 

את הבקשות לקבלת כל ארבעת ההיתרים לצרכים חקלאיים יגיש בעל החלקה לו יש זיקה קניינית לקרקע, בעזרת טופס בקשה (נספח ב') ובצרוף המסמכים הבאים :

  1. צילום ת"ז של המבקש כולל הספח בו רשומים בני המשפחה.
  2. מסמכים המוכיחים את זיקתו הקניינית של המבקש לקרקע המצויה במרחב התפר :
  1. אם הקרקע מוסדרת -  עותק נסח טאבו.
  2. אם הקרקע אינה מוסדרת – "מלייה" מקורית או כל מסמך אחר המוכיח את זיקתו לקרקע החקלאית.
  1. יורש חלקה – יגיש צווי ירושה המוכיחים את שרשרת הירושה, לצד כלל המסמכים המוכיחים את זיקתו של המוריש לקרקע החקלאית.
  2. רוכש חלקה – יגיש חוזה וייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, לצד כלל המסמכים המוכיחים את זיקתו הקניינית של המוכר לקרקע החקלאית.
  1. שוכר חלקה – יגיש עותק של חוזה השכירות, לצד כלל המסמכים המוכיחים את זיקתו הקניינית של המשכיר לקרקע החקלאית המסוימת. וכן הצהרת המשכיר כי ידוע לו שבתקופת השכירות הוא מוותר על זכויות השימוש בקרקע המושכרת.
  2. על המבקש לציין במקום המיועד לכך בטופס הבקשה, את חלקו בחלקת האדמה ( גודל החלקה ייחשב למכפלת שטח החלקה כולה בשיעור בעלותו היחסי של המבקש בחלקה ) ע"פ המסמכים המצורפים. מבקש שלא יעשה כן, או ציין חלק שאינו תואם את האמור במסמכים המצורפים – רשאי הגורם המוסמך לדחות את בקשתו על הסף.

3. הגשת רשימת היתרי התעסוקה החקלאית (5) הקיימים עבור החלקה.

 

על מנת לבחון האם המבקש זכאי להיתר לצרכים חקלאיים במרחב התפר יש לבצע את הפעולות הבאות :

בדיקת הבקשה :

  1. בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואמיתותם.
  2. אימות נתונים במערכת הממוחשבת – בדיקת פרטים אישיים, פרטים הרלוונטיים לבקשה, ובחינה האם בעל ההיתר השתמש בהיתרים הקודמים שנתנו לו לצורך הרלוונטי.
  3. בדיקת זיקתו הקניינית של המבקש לקרקע החקלאית – רכז אפו' ורישום מקרקעין במת"ק יבדוק את אמיתות המסמכים המוכיחים את הזיקה בין המבקש והקרקע וסוג הקרקע.
  4. במקרה של קנייה או שכירת חלקה, יש לבדוק את אמיתות העסקה – גודל הקרקע, קיומן של עסקאות נוספות בחלקה, התמורה שניתנה, אמינות החוזה וכו'
  5. בדיקת המידע הקיים במת"ק בדבר מיפוי האזור.
  6. בדיקת רשימת "חלקות בתפר" ( "חלקות בתפר " זאת רשימה של בעלי היתר חקלאי במרחב התפר, מיקום חלקותיהם, גודל החלקה, סוגי העיבודים שבחלקות, והמועסקים בחלקה). יש לוודא שאין בעל היתר חקלאי בתוקף לחלקה המבוקשת. במקרה בו קיים בעל היתר, הטיפול בבקשה חדשה יעוכב, ושני הטוענים לבעלות על החלקה יזומנו לבירור רמת"ק.
  7. בדיקת חלקו של המבקש בחלקה – היתרי תעסוקה חקלאית יונפקו עבור חלקו היחסי של החקלאי בקרקע (גודל החלקה  ייחשב למכפלת שטח החלקה כולה בשיעור היחסי של המבקש בחלקה) בהתאם למסמכים. יודגש, כי :
  1. טענות בדבר עיבוד של חלקים נוספים יש לתמוך במסמכים מתאימים.
  2. ככלל, לא יתקיים צורך חקלאי בר-קיימא, כאשר גודל החלקה בעבורה מתבקש ההיתר הינו בגודל מיזערי, שאינו עולה על 330 מ"ר. ואולם, בנסיבות חריגות ומנימוקים שיירשמו, רשאי הרמת"ק להנפיק היתר חקלאי, בעבור חלקה בגודל מזערי, כאמור.
  1. בדיקת מקבלי היתר תעסוקה חקלאית – בדיקת מכסת ההיתרים עבור חלקת המעסיק ע"פ הקריטריונים המנויים בטבלת קמ"ט חקלאות (נספח ו' ). בדיקת קיומם של מועסקים כיום ע"פ רשימת

"חלקות בתפר" והמערכת הממוחשבת, ובחירת המועמדים הראשונים ברשימת היתרי התעסוקה החקלאית שהחקלאי הגיש, בהתאם לגודל המכסה הפנויה ובהתאם לאימות הנתונים במערכת הממוחשבת.

  1. החקלאי ומכסת המועסקים
  1. החקלאי, שהינו בעל הזיקה הקניינית לקרקע החקלאית, לא יימנה במכסת המועסקים.
  2. חקלאי שהינו שוכר של חלקה יימנה במכסת המועסקים. ואולם, בנסיבות חריגות ומנימוקים שיירשמו, רשאי הרמת"ק לקבוע כי השוכר לא יימנה במכסת המועסקים.
  3. בסמכות הרמת"ק להורות על הנפקת היתרים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה ( הורה, בו זוג, ילד ) אף מעבר למכסת המועסקים, בהתאם לצורך ולשיקול דעתו בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
  1. המבקשים שעומדים בכלל התנאים דלעיל : בדיקת קיומה של מניעה ביטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם הפרטנית של גורמי הביטחון. ככל שבקשה להיתר תעסוקה חקלאית עבור מועסק סורבה בעקבות עמדתם, יש לבקש עמדה פרטנית עבור התושב הבא ברשימה.

 

קבלת החלטה :

  1. לא קיים ספק לגבי אמיתו תוכן הבקשה – בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב את הבקשה, בהתאם לעמידתם של המבקש ושל המועסקים בקריטריונים המנויים לעיל, תוך עדכון רשימת "חלקות במרחב התפר".
  2. קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה ו/או זיקתו הקניינית של המבקש לקרקע החקלאית – המבקש יזומן לבירור רמת"ק, שיתקיים לפי הוראות סעיף 10.

 

חשד לשימוש לרעה בהיתר מהווה עילה להחרמתו ו/או אי הנפקתו.

המבקש, בעל החלקה לו יש זיקה קניינית לקרקע והעומד בקריטריונים לקבלת היתר חקלאי (4),  יכול להגיש בקשה לקבלת היתר להעסקת מועסקים (5)  שלא בצמידות לבקשת היתר החקלאי.

 לא יתקבלו בקשות מטעם מועסקים שאינן בשם המעסיק.

      למעסיק, בעל ההיתר החקלאי (4) , אחריות על מועסקיו. ניתן להטיל סנקציות על מכסת המועסקים של מעסיק אם יתברר, כי מועסקיו משתמשים לרעה בהיתר התעסוקה שבידם באופן עקבי, בהתאם להוראות סעיף 12 .

       חדל המבקש מלהעסיק את המועסק – ידווח על כך ע"ג טופס דיווח על סיום העסקה ( נספח ח' ) אשר יוגש לקישור הפלסטיני ויועבר לגורמי המת"ק, אשר יפעלו לביטול היתרו של המועסק.

חקלאי המעוניין להחליף מועסק יגיש עבור המועסק החדש בקשה ויפרט בה את פרטי המועסק שהוא מעוניין בהחלפתו. לבקשה יש לצרף את ההיתר של המועסק הקודם וכן טופס דיווח על סיום העסקה ( נספח ח' ).

 

מסיק הזיתים

לבעל היתר חקלאי ניתנת האפשרות לבקש בעונת המסיק היתרי תעסוקה חקלאית מעבר למכסה הקבועה, עבור בני משפחתו :

  1. המעסיק יגיש את רשימת בני משפחה עבור תקופת המסיק בין התאריכים 16 באוגוסט עד 30 באוגוסט, במסלול המנהלי הרגיל.
  2. תינתן עדיפות לקרובים מדרגה ראשונה ולמי שלא מוזנת נגדו מניעה ביטחונית.

תוקפם של היתרים אלה יקבע מידי שנה ע"י רת"ח מחסומים ותפר, על בסיס הערכה עונתית

 

רעיית צאן במרחב התפר

לבעל היתר חקלאי ניתנת האפשרות לבקש היתר יעודי למעבר צאן לשם רעייתו באדמותיו של הרועה בכפוף לקריטריונים הקבועים לעניין :

  1. תוקפם של היתרים אלה יהיה לעונת המרעה אשר תיקבע מידי שנה ע"י רע"ן תיאום אזרחי על בסיס הערכה עונתית, בהתאם לסיווג האדמה בה ברצון המבקש לרעות.
  1. שטח שאין מגדלים בו מטעים – עונת הרעייה בעבור שטח זה תחל בתום עונת הקציר, ותימשך עד למועד תחילת מסיק הזיתים.
  2. שטח שאינו מעוהד או שגדלים בו מטעים – עונת הרעייה בעבור שטח זה תחל בתום עונת החריש, ותימשך עד למועד תחילת עונת מסיק הזיתים.
  1. מרחק שטח המרעה מהדיר/רפת – לא יונפקו היתרים בעבור מבקש, אשר מרחק שטח המרעה בעבורו מבקש ההיתר, עולה על 2.5 ק"מ ממקום הלינה של העדר.
  2. מכסת ימי הרעייה בהתאם לגודל שטח המרעה - הנוסחה לחישוב מספר הכניסות הוא כדלקמן :

( גודל שטח המרעה ( בדונמים ) חלקי מספר ראשי הצאן בעדר ) כפול 100 = מספר ימי הרעייה בעונה.

לדוגמה : בעבור עדר המונה 20 ראשי צאן, אותו מבקשים לרעות בחלקה שגודלה 10 דונם ינתנו למבקש 50 ימי רעייה בעונה.

 

אופן חידוש ההיתר – זהה להגשת בקשה ראשונית, ניתן להגיש חודש לפני תום תוקף ההיתר.

 

תשובה לבקשת היתר לצרכים חקלאיים, לרבות תעסוקה חקלאית.  תינתן תוך ארבעה שבועות מרגע קבלת כל המסמכים הדרושים במת"ק הגזרתי.

אין באמור כדי למנוע טיפול בבקשה הדורשת בדיקה דחופה, כאשר מבקש ההיתר הראה כי לא ניתן היה להגיש את הבקשה מבעוד מועד.

 

 

נספח א-4   היתרים לצרכים אישיים במרחב התפר

היתר לצרכים אישיים מונפק לתושב הגדה אשר טעמים מיוחדים או הומניטאריים מצריכים שהותו במרחב התפר והוזמן למרחב התפר על ידי תושב בעל הזיקה למרחב התפר, שהוא מבקש הבקשה. בהיעדר מזמין, יחשב התושב, בעבורו מבוקש ההיתר, למבקש הבקשה.

 

  1. ככלל, תוקף ההיתר יהיה בהתאם למטרתו, על פי שיקול דעת הגורם המוסמך, ובהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה.
  2. היתר זה לא ניתן לחידוש ויש להגיש בקשה חדשה בשל כל מאורע בגינו מבוקש היתר מסוג זה.
  3. לוח זמנים לטיפול בבקשה להיתר זה – שבועיים מרגע קבלת כל המסמכים הדרושים, במת"ק הגיזרתי.
  4. הרשות המוסמכת להנפקת היתר צרכים אישיים הינה הקת"א במת"ק הגזרתי, או סגנו.
  5. חשד לשימוש לרעה בהיתר מהווה עילה להחרמתו או אי הנפקתו.
  6. קריטריונים לקביעת זכאות :
  1. קיים טעם מיוחד המחייב את כניסתו למרחב התפר, כגון: חתונה, לוויה, ביקור בני משפחה, לידה, מחלה, כנס מקצועי, אירועים חברתיים.
  2. טעם הומניטארי אחר שמצריך את שהותו של המבקש במרחב התפר.

זיקה קניינית לחלקה בעבורה לא ניתן לקבל היתר לצרכים חקלאיים או מסחריים

 

 

אופן הגשת הבקשה :

הגשת בקשה ( נספח ב' ) לקבלת היתר לצרכים אישיים במרחב התפר.

יש לצרף את המסמכים הבאים לבקשה :

  1. צילום תעודת זהות של המבקש, כולל הספח, בו רשומים קרוביו.
  2.  צילום תעודת זהות של המוזמן, כולל ספח, בו רשומים קרוביו. במקרה של אירוע רב משתתפים

( כגון : חתונה, לווייה, כנס מקצועי וכיוצא בזה ), רשאי המבקש להגיש בקשה מרוכזת, הכוללת את רשימת המוזמנים ומספרי ת"ז, בעבורם מבוקש ההיתר, ואין צורך לצרף צילומי ת"ז של כל מוזמן.

  1. במקרה שדרושה לינה – צילום היתרו של המבקש המעיד על זיקתו למרחב התפר ( כגון : היתר תושב קבע, היתר תושב חדש וכיו"ב ).
  2. במקרה של לוויה – צילום תעודת פטירה של המנוח.
  3. במקרה של חתונה – צילום הזמנה לאירוע.
  4. במקרה של כנס מקצועי – צילום הזמנה לאירוע.
  5. מסמכים נוספים המעידים על אמיתות הבקשה, בהתאם לצורך ולנסיבות העניין.

 

אופן בחינת הבקשה :

  1. בדיקת הבקשה :
  1. בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה  ואמיתותם.
  2. אימות נתונים במערכת הממוחשבת – בדיקת פרטים אישיים, פרטים הרלוונטיים לבקשה, ובחינה האם מבקש ההיתר או התושב המוזמן השתמשו בהיתרים קודמים שנתנו להם לצורך רלוונטי.
  3. אימות נתונים מול הרשות המקומית – בדיקת קיומו של האירוע מול גורם מוסמך במועצה המקומית      ( מבוסס על נוהג לאימות במתק"ים).
  4. בדיקת קיומה של מניעה בטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם הפרטנית של גורמי הביטחון.
  1. קבלת החלטה :
  1. אם לא קיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה, בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב את הנפקת ההיתר, בהתאם לעמידתו של המבקש בקריטריונים המנויים לעיל.
  2. במידה וקיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה, הבקשה תסורב תוך פירוט הסיבה על טופס הבקשה.
  3. אין מגבלת זמן להגשת בקשה חדשה מיום קבלת החלטת הסירוב.

 

נספח א-5   היתרים נוספים במרחב התפר

מדובר בהיתרים המונפקים לתושבים, שיש צורך בכניסתם למרחב התפר, עקב מקצועם או לימודים.

  • תוקפם של ההיתרים המפורטים בטבלה למטה הינו עד שנה, בכפוף לנסיבות. עבור עובד הוראה ותלמיד, ינופקו היתרים לתקופת שנת הלימודים, ועבור עובד ארב"ל ועובד תשתית ההיתר יינתן לטובת משך הפרוייקט, ובכל מקרה לתקופה של לא יותר משנה.
  • ההיתרים אינם ניתנים לחידוש. יש להגיש בקשה חדשה בכל פעם.
  • הרשות המוסמכת להנפקת ההיתרים הינה קצין התיאום והקישור במת"ק הגיזרתי ( דרוש אישור רמת"ק במקרה של עובד ארב"ל). חשד לשימוש לרעה בהיתר, מהווה עילה להחרמתו או לאי הנפקתו.

 

  • לכל בקשה יש לצרף צילום ת"ז כולל ספח, ומסמכים נוספים כמפורט בטבלה.

 

  • לאחר בדיקת קיומם של כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואמיתותם, יעשה אימות נתונים במערכת הממוחשבת כמקובל.

         תעשה בדיקת קיומה של מניעה ביטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם הפרטנית של גורמי הביטחון.

  • במידה ולא קיים ספק לגבי אמיתות הבקשה, בעל הסמכות רשאי לאשר או לסרב את הנפקת ההיתר, בהתאם לעמידתו של המבקש בקריטריונים, המנויים בטבלה למטה.
  • במידה וקיים ספק לגבי אמיתות תוכן הבקשה, המבקש יזומן לבירור רמת"ק שיתקיים לפי הוראות סעיף 10.

 

 

נספח א-6   היתרים לצרכים מסחריים במרחב התפר

מדובר בשני היתרים המונפקים לתושבי הגדה לטובת קיום קשרים עסקיים במרחב התפר.

  1. היתר מסחר ( 13 ) – מונפק לתושב הגדה, בעל עסק, שקשריו העסקיים מחייבים את כניסתו למרחב התפר.

היתר תעסוקה מסחרית ( 14 ) – מונפק לתושב הגדה שמועסק ע"י תושב פלסטיני בעל עסק במרחב התפר, בהתאם לבקשת בעל העסק, שהוא מבקש ההיתר

 

הרשות המוסמכת להנפקת היתר לצרכים מסחריים במרחב התפר הינה קצין התיאום והקישור במת"ק הגזרתי או סגנו.

תוקף ההיתרים הינו שנה. במקרה של עסק השכור לתקופה קצרה יותר, תוקף ההיתר יהיה למשך תקופת חוזה השכירות. כמו כן, במקרה שרשיון העסק הינו לתקופה קצרה יותר, תוקף ההיתר יהיה למשך תקופת תוקפו של רישיון העסק.

אופן חידוש ההיתר – זהה להגשת בקשה ראשונה. ניתן להגיש במהלך החודש לפני תום תוקף ההיתר הקיים.

 

קריטריונים לקביעת זכאות :

  1. בעל העסק מחזיק ברישיון עסק תקף כנדרש על פי חוק. יצוין, כי במקרה בו לא צוין תאריך תום תקופת הרישיון על גביו, ירא את הרשיון כתקף לשנה ממועד הנפקתו.
  2. כניסת בעל העסק או המועסק למרחב התפר, לפי העניין, נדרשת לשם תפקודו הסביר של העסק – יש לבחון את מכלול הנסיבות, לרבות סוג העסק, מיקומו, היקף הכניסות למרחב התפר הדרושות לקיומו ותרומת הכניסות לתפקודו.

בעל העסק הינו בעל עסק פעיל בעת ההכרזה על מרחב התפר. לחילופין, רוכש עסק, או פותח עסק לאחר ההכרזה על מרחב התפר.

 

אופן הגשת בקשה להיתר לצרכים מסחריים :

הגשת בקשה ( נספח ב' ) לקבלת היתר מסחר במרחב התפר ( 13 ).

יש לצרף המסמכים הבאים :

  1. צילום תעודת זהות כולל ספח בו רשומים בני המשפחה.
  2. צילום רשיון עסק ומכתב מלשכת המסחר הפלסטינית על היותו בעל עסק.
  3. מסמכים נוספים המעידים על המבקש כבעל עסק ( חשבונות, תשלומי מס, וכו' )
  4. לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זיקתו הקניינית של המבקש לעסק ועל מיקומו במרחב התפר :
  1. אם הקרקע מוסדרת – עותק נסח טאבו.
  2. אם הקרקע אינה מוסדרת – מלייה מקורית או כל מסמך אחר המוכיח את זיקתו לקרקע החקלאית.
  3. יורש חלקה – יגיש צווי ירושה המוכיחים את שרשרת הירושה, לצד כלל המסמכים המוכיחים את זיקתו של המוריש לקרקע החקלאית.
  4. במקרה של רכישת עסק במרחב התפר, יש להוסיף את המסמכים הבאים :
  1. חוזה מכירת העסק בין בעל העסק הקודם לרוכש העסק.
  2. צילום היתר מסחר בתוקף של בעל העסק הקודם.
  1. במקרה של שכירת עסק במרחב התפר, יש להגיש חוזה השכירות והצהרה של משכיר העסק כי ידוע לו שבתקופת השכירות הוא מוותר על זכויות השימוש שלו בבית העסק המושכר.

אם הסוחר מעוניין במועסקים עליו לבקש היתרים לתעסוקה מסחרית ( 14 ) ולהגיש המסמכים הבאים:

  1. רשימת היתרי תעסוקה מסחרית, הקיימים עבור העסק.
  2. חוזה עבודה בין המעסיק למועסק.
  3. התחייבות מעסיק להעסקה על-פי חוק, בתחום העיסוק בלבד.

 

מבקש העומד בקריטריונים לקבלת היתר מסחר יכול להגיש בקשה להעסקת מועסקים שלא בצמידות לבקשת היתר מסחר.

לא יתקבלו בקשות מטעם המועסקים שאינן בשם המעסיק.

 

אופן בחינת הבקשה וקבלת החלטה  :

  1. בדיקת הבקשה :
  1. בדיקת כל המסמכים הרלוונטים לבקשה, ואמיתותם.
  2. אימות הנתונית במערכת הממוחשבת – בדיקת פרטים אישיים, פרטים הרלוונטיים לבקשה, ובחינה האם בעל ההיתר השתמש בהיתרים הקודמים שניתנו לו לצורך רלוונטי.
  3. בדיקתת אמינות המסמכים המעידים על בעלות המעסיק בעסק חוקי. ניתן לבצע סיור בשטח לבדיקת אמיתות העסק.
  4. הליכי בדיקה נוספים במקרה של קניית או שכירת עסק במרחב התפר :
  1. יש לבחון את אמיתות חוזה קניית או שכירת העסק, כולל פרטיו האישיים של המוכר/ המשכיר של העסק.
  2. מוכר/משכיר עסק המחזיק בהיתר מסחר, ייבדק על-ידי המת"ק בהליך בחינה מחודשת לזכאותו להיתר מסחר במרחב התפר ( ניתן להיעזר בחומרים הקיימים לגבי המוכר/המשכיר במת"ק, ובמקרה של ספק, לזמנו לבירור רמת"ק לפי סעיף 10).
  3. נמצא כי מוכר/משכיר העסק איבד את זכאותו להיתר המסחר, או שלא הופיע לבירור רמת"ק כחודש לאחר זימונו כדין, יש לבטל את היתר המסחר במרחב התפר שברשותו.
  1. לגבי המבקשים שעומדים בכלל השלבים דלעיל, תעשה בדיקת קיומה של מניה ביטחונית במערכת הממוחשבת וקבלת עמדתם של גורמי הביטחון.

 

  1. קבלת החלטה :
  1. במידה ולא קיים ספק לגבי מהימנות תוכן הבקשה, בעל הסמכות רשאי לסרב את הבקשה, בהתאם לעמידתו של המבקש ושל המועסקים בקריטריונים המנויים לעיל.
  2. קיים ספק לגבי מהימנות תוכן הבקשה ועמידתו של המעסיק בקריטריונים – המבקש יזומן לבירור רמת"ק שיתקיים לפי סעיף 10.
  3. חשד לשימוש לרעה בהיתר – מהווה עילה להחרמתו ו/או לאי הנפקתו
  4. סירוב מטעם ביטחוני – אפשרי

 

אחריות המעסיק :

למעסיק אחריות על מועסקיו. ניתן להטיל סנקציות על מכסת המועסקים של מעסיק אם יתברר כי מועסקיו משתמשים לרעה בהיתר התעסוקה שבידם באופן עקבי, בהתאם להוראות סעיף 12 .

חדל המבקש מלהעסיק את המבוקש – ידווח על כך ע"ג טופס דיווח על סיום העסקה ( נספח ח' ).

בעל עסק המעוניין להחליף את המועסק, יגיש עבור המועסק החדש בקשה ויפרט בה את המועסק שהוא מעוניין בהחלפתו. לבקשה יש לצרף את ההיתר של המועסק הקודם וכן טופס דיווח על סיום העסקה ( נספח ח' )

תשובה לבקשת היתר לצרכים מסחריים, לרבות תעסוקה מסחרית.  תינתן תוך ארבעה שבועות מרגע קבלת כל המסמכים הדרושים במת"ק הגזרתי.

 

נספח ב'
נספח ג
נספח ד
נספח ה
נספח ו
נספח ז
נספח ח