בקעת הירדן | מחסוםווטש
בין הריסה להריסה

בקעת הירדן

בקעת הירדן דוגמה להחמרה נוב 2017 >>

בקעת הירדן הנה הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. רובה הגדול בשטח C. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים ועוד כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות.  רוב הקרקעות הוגדרו כאסורות לתושבים הפלסטינים. ישראל  מנהלת מדיניות של סיפוח דה פקטו  והנהיגה שם משטר שמנצל את משאבי האזור בהיקפים נרחבים.

השתלטות על אדמות

>>דוחות שלנו מבקעת הירדן>>

החל  מ 1967 החל תהליך של השתלטות על אדמות באמצעים מגוונים.  שטחים ניכרים הוכרזו כאדמות מדינה והועברו לרשות המתנחלים. שטחים נרחבים הוכרזו כרכוש נטוש לאחר שפליטים עזבו את המקום עקב המלחמות. כמחצית משטחי הגדה הוכרזו כ' שטחי אש צבאיים ' ללא קשר לנוכחות ופעילות למרות שאין כמעט פעילות צבאית באזור. (תמונה שטח אש ליד מאהל). וכחמישית משטח הבקעה הוכרז כשמורות טבע.

הערכות לתרגיל בקרב קהילות הרועים
הערכות צבאית לתרגיל בקרב קהילות הרועים
התמקמות לא חוקית באין אכיפה על ישראלים בשטח C
האחזות לא חוקית באין אכיפה על ישראלים בשטח C
הריסה של מגורי קהילת הרועים ללא הצדקה חוקית
הריסה של מגורי קהילת הרועים ללא הצדקה חוקית

השתלטות על מקורות מיםinfo-icon

כמות המים שמוקצית לפלסטינים שישוביהם נמצאים בשטח C היא בממוצע 60 ליטר לנפש ליום לעומת כ 240 ליטר לנפש ליום למתנחלים בהתנחלויות בשטח C.
(100ליטר לאדם ליום היא הכמות המינימלית על פיהתקן של אירגון הבריאות העולמי)

קהילות הרועים שמתגוררות על קרקעות פלסטיניות פרטיות אינן מקבלות מים בכלל. הם קונים מים בעוקבים לשימוש היומיומי שלהם.

רוב מקורות המים בבקעת הירדן הם בשליטה ישראלית. חלוקת המים אינה שיוויונית. רוב המים מיועדים להתנחלויות הם איפשרו להתנחלויות בבקעת הירדן לפתח חקלאות אינטנסיבית על שטחים נרחבים. קידוחי עומק של מקורות גרמו ליבוש בארות שהפלסטינים נהגו לשאוב מהם מדורות, עד להשתלטות הישראלית. מצב שגרם להם לזנוח לחלוטין שטחים חקלאיים שעיבדו בעבר או לעבור לגידולים ריווחיים פחות. המצב קשה במיוחד בקרב קהילות הרועים שם צריכת המים עומדת על המינימום לקיום. (תמונה קידוח )

הגבלות תנועה

מחסומים. ישראל הציבה מחסומים בין ההר לבקעת הירדן למרות השקט השורר במקום. 4 מחסומים כאלה עדיין קיימים. תיאסיר, חמרה, מעלה אפריים וייט"ב. במחסומים אלה נבדקים כלי רכב פלסטינים ורק תושבי האזור, בעלי אישורים,  יכולים לעבור. מצב זה מקשה על מרקם החיים היות ורוב שירותי הבריאות והחינוך נמצאים מחוץ לאזור. המחסומים משפיעים גם על תושבי ההר היות ואינם יכולים להגיע לאדמותיהם שנמצאים בבקעה. נפגעים גם הקשרים החברתיים והמשפחתיים ההדוקים שבין תושבי הבקעה ותושבי ההר. לאחרונה המחסומים מאוישים רק חלק מהזמן.

חסימות. הצבא מציב חסימות בין מקום מגורי הקהילות  לבין הכביש . מצב שמפריד בין המאהלים ובין  אזורי המרעה - הבסיס לקיומם, וכן מקשה על נגישות לשירותי בריאות וחינוך. החסימות הן בדמות תעלות וסוללות עפר מוגבהות לאורך הכביש וסלעים החוסמים את הדרך  (תמונה). חסימות אלה מקשות גם על רכבים של ארגונים הומניטריים הבאים לסייע  לקהילות הרועים של בקעת הירדן.

הגבלות בניה והרס של מבנים קיימים

ישראל מונעת את פיתוח הישובים הפלסטינים על ידי הגבלות בניה. בשנים האחרונות נוקט המנהל האזרחי במדיניות שיטתית של הריסת מבנים. פגיעים במיוחד קהילות הרועים הקטנות. מבני מגורים, דירים וסככות לצאן נהרסים פעם אחר פעם. לעתים פעמים אחדות בשנה.  אחרי כל מסע הרס נותרים התושבים, ילדים זקנים ונשים,  ללא קורת גג. בקיץ, בחום של 45 מעלות ובעיצומו של החורף בקור מקפיא. חלק מהתושבים הינם בדואים שהורחקו ממקום מגוריהם המקורי ב 1948 ולאחר מכן ב 1967. ואין להם פתרון מגורים חלופי. פעולות את ננקטות גם בקהילות שהתישבו באזור לפני 1967.