שטח C - למה הפלסטינים נאלצים להיאבק על עבודה בישראל?? | מחסוםווטש
חווארה: מחסום פתאום אין מעבר

שטח C - למה הפלסטינים נאלצים להיאבק על עבודה בישראל??

 

למה הפלסטינים נאלצים להיאבק על עבודה בישראל? 

כי לפלסטנים לא ניתן לפתח את כלכלתם בשטח C !

בהסכם טאבה משנת 1995, סוכם כי הגדה המערבית תחולק לשלושה אזורי שליטה: A, B ו-C.

  • שטח C השליטה בחלקי שטח C אמורה היתה לעבור בהדרגה ובהסכם תוך 5 שנים לידי הפלסטינים.

שטח C כולל כ-60% משטח הגדה ובו נמצאים ההתנחלויות והמאחזים לצד ישובים פלסטיניים ועל אדמותיהם. שטח זה נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה. שטחי C משתרעים על פני כל הגדה ומבתרים את אזורי A ו B ל-169(!) גושים וישובים פלסטינים המוקפים בשטחי C. כך, שטח C מפריד בין כפרים פלסטינים לבין ערי המחוז שלהם, בין כפרים פלסטינים לבין עצמם, והמשמעות היא שהתנועה ממקום למקום מחייבת מעבר בשטח C. למעלה מ500 מחסומים וחסימות ברחבי שטח C.

שטח C (מיוצג באפור) מבתר את אזורי A B. בשטח C, חיים (על פי OCHA) למעלה מ 250000 פלסטינים
שטח C (מיוצג באפור) מבתר את אזורי A B ל 169 יחידות. בשטח C, חיים (על פי OCHA) למעלה מ 250000 פלסטינים

_________________________________________________________

  • שטח A משתרע על כ-18% משטח הגדה וכולל את כל הערים הפלסטיניות המרכזיות. מתגוררת בו רוב אוכלוסיית הגדה, והוא נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית מלאה. יחד עם זאת, יש לצה"ל אפשרות להיכנס לשטחי A כשהצורך הביטחוני דורש זאת, וכן יש למדינת ישראל שליטה מוחלטת על אספקת המים לשטחי A (ולגדה כולה).
  • שטח B מפוזר ברחבי שטח C ומהווה כ-22% משטחי הגדה וכולל אזורים כפריים גדולים כקטנים. לרשות הפלסטינית שליטה אזרחית בו ולישראל שליטה ביטחונית מלאה.

במהלך עשרות השנים של הכיבוש, התרבו המחסומים והחסימות למיניהם. לאורך הכבישים ובפתחי היישובים הפלסטינים הוצבו עמדות צבא, מחסומי זרוע, בטונדות, סוללות עפר, ותעלות. במפה שלהלן ניתן לראות את הפיזור של החסימות למיניהן. ל 570 המחסומים והחסימות ברחבי הגדה אין תרומה חיובית לבטחון במדינת ישראל או תרומה כלשהי למניעת הכניסה של מחבלים למדינת ישראל. ההיפך הוא: החסימות והמחסומים המפוזרים ברחבי הגדה ומשבשים את החיים של כל הפלסטינים בגדה, מעוררים זעם ומלבים התנגדות.

בהיות שטח C נשלט כולו על ידי מדינת ישראל באמצעות המינהל האזרחי והצבא, בולטות בו התופעות הבאות:

הגבלות בנייה - בשטח C היתרי בנייה יכולים ל רק על ידי המנהל האזרחי. 1% בלבד מכלל הבקשות נענות בחיוב! כל מחסן, פרגולה, מרפסת, שירותים, כיתת לימוד, צינור מיםinfo-icon, גנרטור, תמרור תנועה וכיוצא באלה לא נענים, יוזמות תעשייתיות ופיתוח תשתיות אינם מקבלים אישור. כל מה שהוקם ללא אישור נהרס מיד על ידי המדינה,  או זוכה לצווי הריסה.

בשטחי A ו-B יכולים הפלסטינים לבנות. אישורי הבנייה ניתנים על ידי הרשות הפלסטינית.

התפלגות 572 המחסומים בגדה המערבית

המשמעות של השליטה הישראלית המוחלטת בשטח C -עצירת הבניה הפלסטינית בשטח C משתקת במיוחד, המשמעות: לא ניתן לפתח עסקים, לא ניתן להקים מפעלים, לא ניתן לקדם יוזמות תעשייתיות. הדבר משפיע לרעה על כל הכלכלה הפלסטינית, וגם על התושבים הפלסטינים המתגוררים בשטח A ו B.
בשטחי C  נכללים רוב אוצרות הטבע שבגדה המערבית אולם 99% מהם הינם מחוץ לתחום כשמדובר בפיתוח פלסטיני

הישראלים שמאכלסים את ההתנחלויות, בניגוד לפלסטינים, משופעים בתקציבים מהמדינה ומארגונים שמטרתם המוצהרת לנכס את כל שטחי הגדה ללא התחשבות בזכויות הפלסטינים. לישראלים, אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות להקמה של תעשיה וחקלאות בשטחC. תופעת לוואי קשה: במהלך שנות הכיבוש, ככל שהתרבו ההתנחלויות והמאחזים התופעה של התעמרות המתנחלים בפלסטינים הלכה וגברה. בשנת 2018 התופעה נפוצה בעיקר בבקעת הירדן ובדרום הר חברון.

מגבלת עבודה – בשטח C מוגבלות אפשרויות העבודה והפרנסה של הפלסטינים.
מתוך כ 200000 תושבים שמתגוררים בשטח C כ 30,000 (ע"פ נתוני המינהל האזרחי) פלסטינים זוכים להיות מועסקים על ידי המתנחלים, ומקבלים לשם כך אישורי עבודה. אישורים אלו מצטמצמים להעסקה בהתנחלויות בלבד בדרך כלל, ולא בישראל - שם יש יותר מקומות והפרנסה מתגמלת יותר.

היתרי עבודה -הפלסטנים, במיוחד אלה החיים בשטח B ו C זקוקים לפרנסה, השטחים החקלאיים שעמדו לרשותם הצטמצמו עם בנית מכשול ההפרדה.
ההתנחלויות והרחבותיהן מגבילות את הגישה לאדמות החקלאיות הפרטיות של הפלסטינים. המצוקה הרבה שנגרמת בשל הבירוקרטיה הכרוכה במשטר ההיתרים של מדינת ישראל, מותירה פלסטינים רבים ללא פרנסה על כל ההשלכות שיש למצבים אלה. התלות של חיי היומיום של הפלסטינים אל מול הבירוקרטיה שיצר הכיבוש שמתבטאת בין היתר באופן ההתנהלות במת״ק היא נוראה למראה ומדאיגה מבחינה מוסרית ואזרחית.

גזל אדמות - ההתנחלויות והמאחזים ("חוקיים" ובלתי חוקיים) נבנו, בניגוד לחוק הבינלאומי, על אדמות שנכבשו ב 1967. האמצעי המרכזי הוא הכרזה על קרקעות כאדמות מדינה. אמצעי השתלטות אחרים נוקטים בדרכים עקיפות ובשלבים כגון: תפיסה לצרכים צבאיים, הכרזה על קרקע כרכוש נטוש והפקעת קרקע לצרכי ציבור. גזל האדמות נמשך עד היום באמצעות הכרזה על שטחים פלסטינים כשטחי אש ואף גירוש חקלאים ורועים מאדמותיהם לדוגמה: בקעת הירדן.

יחסי פלסטינים-מתנחלים - הקשרים בין הפלסטינים והישראלים המתגוררים בשטח C נעים במנעד רחב שליחסים:

החל מקשרי עבודה, מסחר וידידות,
וכלה בהתנכלויות קשות מצד המתנחלים, 
המתבטאות בפגיעה בגוף, בכריתת עצי זית ושריפתם, מניעת מסיק זיתים, התנכלות לרועי צאן וגירושם משדות המרעה שלהם, התפרעויות בכפרים הפלסטינים, מניעת שימוש בבארות המים וכיוצא בזה.